לפני שנה מצעד הדגלים הצית מהומות ברחבי הארץ ובייחוד בערים מעורבות. אחד המוקדים היה בעכו, תחילה בניסיון לינץ' של ערבים ביהודי, לאחר מכן בהצתת מלון האפנדי ומסעדת אורי בורי. העיר עברה טראומה קשה.
"טראומה זו מילה עדינה, זה היה חלום ושברו", אומרת ראשת מנהל חינוך בעכו אורית אסייג.
"אנחנו עיר שמקדמת שוויוניות והוגנות ואירועים פוליטיים שקרו במקומות אחרים בארץ השפיעו עלינו קשות והצטרפו לפשיעה הקיימת בחברה הערבית, ככה שכל מי שלא קיבל פרוטקשן היה ראשון לשרוף צימרים בעיר העתיקה, והיתה כמובן אנטי ממסדיות שהובילה לפגיעה בסמלי שלטון", הוסיפה.
האירועים האלימים בעכו שככו אך המתיחות נותרה באוויר. תזכורת כואבת לכך התקבלה לפני כשבועיים, בתקיפה של שני אחים יהודים בעיר העתיקה. למערכת החינוך בעיר יש תפקיד מרכזי בשיקום היחסים בין ערבים ליהודים, ולדברי אסייג, מיד עם פרוץ האירועים לפני שנה התחילה להתגבש תוכנית פעולה:
"איפה שיש שנאה לא צומח כלום ולא יקרה שינוי. תפקידנו לחנך את הילדים וללמד לגשר על מחלוקות. מהשבר הגדול של מאי יצאנו לתוכנית עבודה עירונית. כשהתותחים רעמו ובלילה שרפו מבנים בבוקר כבר נפגשנו לעשות מעשה – מנהלים, מורים ומנהיגים חינוכיים – כי לחינוך יש תפקיד בעיצוב פני העתיד. לא יכולנו לעבור על זה לסדר היום. למרות הכאב קמנו בבוקר והחלטנו לטפל בזה".
"כשבלילה שרפו מבנים בבוקר כבר נפגשנו לעשות מעשה – מנהלים, מורים ומנהיגים חינוכיים – כי לחינוך יש תפקיד בעיצוב פני העתיד. לא יכולנו עבור על זה לסדר היום"
חינוך לחיים משותפים
אחת הדרכים שבאמצעותן בעכו מחנכים לחיים משותפים היא קבוצות לימוד אנגלית משותפות לתלמידים יהודים וערבים, על בסיס המודל שנהגה ויושם לראשונה בצפון אירלנד בעקבות הסכסוך ארוך השנים שם.
בעכו התוכנית פועלת בשלוש חטיבות הביניים חילמי שאפעי, רוז ועלייה שנייה, כולן שייכות לרשת אורט. המפגשים בין התלמידים קורים עשר פעמים בשנה במשבצת זמן קבועה של בין שעתיים לארבע.
בעכו התוכנית פועלת בשלוש חטיבות הביניים חילמי שאפעי, רוז ועלייה שנייה. המפגשים בין התלמידים קורים עשר פעמים בשנה במשבצת זמן קבועה של בין שעתיים לארבע
הכיתות המקוריות מתחלקות לשניים. קודם מערבבים בין התלמידים ויוצרים כיתות חדשות לצורך העניין, כאשר הלימודים מתבצעים עם שתי המורות בכיתה ובכל פעם קמפוס אחר מארח.
הלימוד המשותף פועל בעכו מזה כמה שנים ומופעל בעיר על ידי עמותת יוזמות אברהם. אירועי מאי 2021 חידדו את הצורך הדחוף בדיוק בתוכנית כזו שמאפשרת מפגש בין תלמידים משתי הקבוצות, כפי שממשיכה ואומרת אסייג:
"מדובר בתוכנית יוצאת דופן שעוסקת בחיים משותפים דרך נראטיב אחר שהוא לא הערבי-יהודי אלא סביב שפת האנגלית כבינלאומית, מגשרת וחוצת תרבויות. באמצעות חציית הגשר השפתי מצליחים להגיע למעגלים של תלמידים שנפגשים אחד עם השני ולומדים שפה שנייה. אחרי מאי שנה שעברה עשינו התאמות לתוכנית, שגם המנהלים והמורים עוברים תהליך באמצעותה".
מחכים לתקציב משרד החינוך
תוכנית הלימוד המשותף פועלת בישראל מאז 2014 ומופעלת כאמור על ידי יוזמות אברהם בעכו, על ידי מטח בשרון והמשולש ומחלקת החינוך של עיריית ירושלים (מנח"י) ברחבי העיר. התוכנית מבוססת על שותפיות בין בתי ספר יהודים וערבים באותו מרחב גאוגרפי, במטרה לקדם חיים משותפים, שוויון בין זהויות, חינוך לגיוון ושותפות, יחד עם חינוך לשלום, רב-תרבותיות ורב-לשוניות.
היוזמה קיבלה גיבוי מהמדען הראשי, שמחקר שביצע על לימוד משותף ברמלה העלה כי הוא קידם סובלנות כלפי האחר, הפחית דעות קדומות ושיפר את הוראת האנגלית הדבורה, שהיא עקב אכילס של לימודי השפה בישראל.
בסך הכל יש בישראל 200 בתי ספר שמקיימים לימוד משותף בערים ואזורים של אוכלוסייה מעורבת. משתתפים בהם כ-600 מורות ו-3,000 תלמידים וביוזמות אברהם היו רוצים לראות הרבה יותר.
בנייר עמדה שהגישו למשרד החינוך הם ממליצים להורות על קיום הלימוד המשותף בכל הערים המעורבות, לוד, רמלה, תל-אביב-יפו, עכו, חיפה, מעלות תרשיחא ונוף הגליל וכן במועצות האזוריות. המסלול יכול להיות מפגש של יום שלם פעם בשבועיים, בשילוב של תחומי דעת כמו שפות, אומניות וטכנולוגיה או להתמקד במפגש של שעתיים למקצוע אחד.
בעוד חודשיים תוגש לשרת החינוך המלצות ועדה בראשות המשנה למנכ"ל אבי גנון, שתפקידה לבחון קידום חיים משותפים והתוכנית הזו אמורה לקבל דחיפה משמעותית. חברה בוועדה גם יעל מעיין, מנהלת חינוך לחיים משותפים ביוזמות אברהם, וביום חמישי האחרון היא הנחתה בעכו כנס להכרת התוכנית.
בעוד חודשיים תוגש לשרת החינוך המלצות ועדה בראשות המשנה למנכ"ל אבי גנון, שתפקידה לבחון קידום חיים משותפים והתוכנית הזו אמורה לקבל דחיפה משמעותית
לצד מורות ותלמידים שמשתתפים בתוכנית, היו בכנס אחד מהוגי המודל, פרופ' טוני גלאגר הצפון אירי, וכן חברי כנסת מהקואליציה, מוסי רז, (מרצ), ענבר בזק (יש עתיד) ומשה טור-פז (יש עתיד). הביקוש להרחבת התוכנית קיים ולשם כך צריך משאבים, כפי שאומרת מעיין:
"המצב הוא כזה שהפילנתרופיה מחזיקה את המודל, אנחנו מוגבלים בכמות רק בגלל זה. יש עוד מקומות שרוצים לקיים את התוכנית ואין לנו את התקציב. צריך לממן הסעות, שעות והכשרה למורות, וכן את התיכנון והתיאום ביניהן. במשרד החינוך חושבים שזו הדרך להפגיש בין תלמידים מכל המגזרים בחברה הישראלית, לא רק יהודים וערבים".
"יש עוד מקומות שרוצים את התוכנית אבל הפילנתרופיה מחזיקה אותה ובגלל זה אנחנו מוגבלים בכמות. צריך לממן הסעות, שעות והכשרה למורות, וכן את התיכנון והתיאום"
ביוזמות אברהם מעריכים שהעלות מסתכמת ב-1,935 שקלים לתלמיד ואוכלוסיית היעד היא 35,000 תלמידים בערים מעורבות בשכבות ה'-י'. בסך הכל הסכום הנדרש לקיים את התוכנית בהיקף של מקצוע אחד עד יום לימודים שלם לשש שכבות הוא בין 50 ל-67 מיליון שקל.
לדעת להגיב מהר
גם בעכו רוצים לראות הרחבה של התוכנית, כפי שאומרת אסייג: "זו תוכנית ליבה שמשרד החינוך חייב לאמץ ולחבק ולא להתבסס רק על גיוס תרומות או מה שהרשות תתן לטובת העניין. צריך לתת לה מקום ומשאבים שיחשקו שילוב שלה במערכת החינוך ובכל מדינת ישראל".
מבחינתה, חינוך לחיים משותפים הוא אחד הכלים להפחית עוינות ולקדם הבנה בין האוכלוסייה המעורבת. "אנחנו לא מסתפקים רק בלימוד משותף. יש גם פרלמנט ומועצות נוער משותפות. אנחנו עיר שעוסקת המון בסוגיה הזו בכל מני אמצעים מגני ילדים ועד תיכונים.
"גם סביב הסמיכות של ימי הזיכרון והעצמאות וחגים של המגזר הערבי עשינו עבודה שכללה התארגנות בלילות הרמדאן, כשהורים מהמגזר הערבי ועובדי נוער יצאו לרחובות ולראות שאין טעויות ולא עוסקים בדברים שלא צריך.
"אחרי מאי בנינו 'תורת למידה עירונית', איך מערכת החינוך צריכה להתנהג בפעם הבאה שיקרה אירוע לאומני:
"מה מנהלים עושים, איפה מתייצבים, איזה מסרים מעבירים ברשתות חברתיות ובהודעות לתלמידים בכינוסים שכבתיים כדי למנוע שימוש של כוחות ציניים ופוליטיים בתלמידים שנורא קל להסיח את דעתם בגיל ההתבגרות.
"כשמנהלים דברים ולא בורחים אפשר להתמודד. יש דריכות לקראת יום ראשון עם מצעד הדגלים הקרוב ונראה איך זה ישפיע על החיים של כולנו. צריך לדעת להגיב מהר ולא לפחד להעביר מסרים של סובלנות וקבלה".
"כשמנהלים דברים אפשר להתמודד. יש דריכות לקראת מצעד הדגלים הקרוב ונראה איך זה ישפיע. צריך לדעת להגיב מהר ולא לפחד להעביר מסרים של סובלנות וקבלה"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם