טירוף הנשק בארה"ב - הרפובליקאים לא משלמים מחיר, כמו הליכוד

שורת צלבים לזכר קורבנות הירי ההמוני בבית הספר בטקסס, יוני 2022 (צילום: AP Photo/Eric Gay)
AP Photo/Eric Gay
שורת צלבים לזכר קורבנות הירי ההמוני בבית הספר בטקסס, יוני 2022

זה עתה חזרתי מארצות הברית, ובדיוק כמו שקרה לפני כמה שנים, הביקור לווה במספר מעשי טבח המוני שבוצעו על ידי משוגעים שהשיגו נשק קטלני בקלות בלתי נסבלת.

טירוף הנשק הוא ייחודי בקרב מדינות מפותחות ומשקף שיתוק מדהים במדינה שבמשך עשרות שנים הייתה מגדלור עבור העולם כולו.

זה עתה חזרתי מארצות הברית, ובדיוק כמו שקרה לפני כמה שנים, הביקור לווה במספר מעשי טבח המוני שבוצעו על ידי משוגעים שהשיגו נשק קטלני בקלות בלתי נסבלת

מעבר לאובדן הנורא של חיי אדם, מתרחש אסון גדול במישור הציבורי, שדומה למה שקורה בישראל: בנושא שהוא פוליטי ביותר אין השלכות נראות לעין עבור האחראים, כלומר המפלגה הרפובליקנית. זה מרמז שארצות הברית חדלה מלהיות חברה רציונלית – דבר נורא עבור האנושות כולה.

איך אפשר להסביר שפוליטיקאי כמו הנשיא לשעבר דונלד טראמפ יכול להמשיך להיות פופולרי – אפילו מתמודד מרכזי לחזור לנשיאות ב-2024 – תוך שהוא מגיב למעשי הטבח עם בשטויות חוזרות ונשנות על כך שמדובר לא בעניין של נשק אלא "בעיות של בריאות הנפש" והצעות מסוכנות לחמש מורים?

לארה"ב, שמובילה את העולם המפותח ברציחות ומעשי טבח המוני, בסדרי גודל מזעזעים, אין בעיה נפשית מיוחדת. ארגון הבריאות העולמי מדווח כי אחוז האמריקנים עם דיכאון הוא 5.9%, בהשוואה ל-4.7% בקנדה, 5.9% באוסטרליה ו-4.5% בבריטניה. מדדי בריאות נפשית אחרים מראים תוצאות דומות. בריאות הנפש היא בעיה רצינית אבל ארה"ב אינה יוצאת דופן.

בתי הספר באמריקה אינם מוגנים בצורה גרועה יותר מאלו שברוב המדינות האחרות. בשום מקום אחר שבו חייתי – בכל רחבי אירופה, המזרח התיכון ואפילו הקריביים – אין בתי הספר מותקפים.

בארה"ב, נשק הוא כעת גורם המוות מספר אחת אצל ילדים, והמדינה חוותה 27 מקרי ירי בבתי ספר, נכון לכתיבת שורות אלו, בשנת 2022 בלבד. כמה מקרים היו בבתי ספר בישראל, שבה יש חוקי נשק מחמירים בהרבה ובעיית הטרור אמיתית? אפס.

נשק הוא כעת גורם המוות מס' 1 אצל ילדים בארה"ב, והמדינה חוותה 27 מקרי ירי בבתיה"ס בשנת 2022. כמה מקרים היו בבתיה"ס בישראל, בה חוקי הנשק מחמירים בהרבה ובעיית הטרור אמיתית? אפס

אפילו לפני מעשי הטבח האחרונים בהם נהרגו לפחות 34 אנשים בבפאלו, בבית הספר היסודי בטקסס, ובסוף השבוע בפילדלפיה, ואחד אתמול של ילדה בת עשר, מקרי הירי נמצאים במגמת עליה.

אף מדינה מחוץ לעולם השלישי לא מתקרבת למה שקורה שם. ה-World Population Review דירג את ארה"ב בראש העולם המפותח עם 12.2 הרוגים מירי לכל 100,000 איש (כמעט פי ארבעה מהבאה בתור פינלנד, שהיא בעצמה חריגה). רק מדינות כמו קולומביה, אל סלבדור, ונצואלה, סווזילנד וג'מייקה הראו ביצועים גרועים יותר. רוב מדינות אירופה הן מתחת ל-1.5 מקרי מוות לכל מאה אלף איש – כמעט פי 10 פחות מאשר בארה"ב.

מהו הגורם היחיד שמתאים לאלימות הנשק? רמת הבעלות על הנשק והקלות ברכישת נשק מסוכן ביותר.

ארה"ב מדורגת במקום הראשון בעולם בנשק לנפש, עם 120.5  לכל 100 איש – כפול מהמספר ב"סגניות" – איי פוקלנד ותימן – ופי ארבעה מהשיעור אפילו במדינה המפותחת החמושה ביותר. אך למרות שיש יותר רובים מאשר אנשים, רק מיעוט מחזיק בנשק. מדובר במיעוט פנאטי במיוחד.

אף מדינה מחוץ לעולם השלישי לא מתקרבת למה שקורה שם. ארה"ב דורגה בראש העולם המפותח עם 12.2 הרוגים מירי לכל 100,000 איש (כמעט פי ארבעה מהבאה בתור פינלנד, שהיא בעצמה חריגה)

שדולת הנשק (ה-NRA) וחסידיה ידבקו בעמדתם ויהי מה, כדי לשמר את הרעיונות המעוותים שלהם לגבי מהות חופש, כך ששום ויכוחים או היגיון לא יזיזו אותם. מטרתי היא לשכנע את הניתנים לשכנוע שלא רק צריך, אלא גם אפשר להגביל ולהקטין את הזוועה. הבת שלי סטודנטית שם, וחשופה כל יום לשיגעון.

כשמדברים עם אנשים רציונליים שאינם שותפים לאובססיית הנשק, צצות כל מיני סיבות לחולשה שהם מפגינים. אחת היא עניין הגזענות – הרעיון שהמיעוט השחור הגדול של אמריקה כל כך משולל זכויות, ושהלבנים כל כך גזענים, ששום דבר לא יכול למנוע טירוף באינטראקציות שלהם. אבל גם במדינות אחרות הייתה עבדות וגם במדינות אחרות יש מיעוטים אתניים גדולים, מבריטניה וצרפת ועד ברזיל וישראל. אין בהם אלימות כזו.

הטירוף גם מבוסס על קריאה מעוותת של התיקון השני לחוקה, שנכתב לפני מאות שנים על ידי גברים שהחזיקו בבעלותם אנשים אחרים, מעולם לא ראו מדיח כלים, ובוודאי לא העלו על דעתם נשק אוטומטי. הוא מבטיח זכות "לשמר ולשאת נשק" אך במסגרת "מיליציה מוסדרת היטב". התעקשותם של השמרנים לפרש זאת כזכות בלתי מוגבלת המוענקת לכל פרט היא בדיוק זאת – התעקשות, פוליטית לחלוטין ומאותגרת לוגית.

אומרים גם שאין מה לעשות כי שיטת הבחירות כל כך מעוותת לטובת הרפובליקנים, ויש בזה אמת. כדוגמה אחת, לוויומינג הרפובליקנית יש את אותם שני סנאטורים כמו לקליפורניה, עם פי 70 אוכלוסייה; שליש מהבוחרים באמריקה, בגלל פריסת השמרנית בהמון מדינות זעירות, יכולים לשלוט בסנאט הכל-יכול ובאמצעותו באמריקה כולה.

התיקון השני מבטיח זכות "לשמר ולשאת נשק" אך במסגרת "מיליציה מוסדרת היטב". התעקשות השמרנים לפרשו כזכות בלתי מוגבלת לכל אדם היא בדיוק זאת – התעקשות, פוליטית ומאותגרת לוגית

עם זאת, הרעיון שאין מה לעשות מרגיז כל-כך כי הוא מרמז על התמוטטות התקווה, והתקווה היא חיונית לרווחת האדם באשר הוא.

הדבר האחרון שאמריקאים רציונליים צריכים לעשות הוא "להמנע מפוליטיזציה", כמו שאומרים רבים. זוהי השלמה שמסתכמת בוויתור על הדמוקרטיה, משום שהיא מאפשרת לרפובליקאים להמשיך ולא לשלם כמעט שום מחיר פוליטי על ניהול מדיניות שפוגעת במדינה, ושרוב הציבור מתנגד לה. תהיו בטוחים שאם הדמוקרטים היו עושים את זה, הייתה גם הייתה פוליטיזציה.

ההתנגדות לפיקוח על נשק מגיעה מהמפלגה הרפובליקנית בגלל התרומות הכבירות של ה-NRA וההצבעה הפנאטית של המיעוט שאכפת לו. היא פוליטית.

רוב האמריקאים, למעשה, רוצים שליטה רבה יותר בנשק, כפי שמראה כל סקר. אבל האסון הלאומי המתגלגל הזה לא יתוקן על ידי ניסיונות פתטיים לגבש עמדה דו-מפלגתיות, כמו התוכנית ה"מקיפה" של הנשיא ג'ו ביידן שפורסמה בקיץ שעבר, שאין בה שום דבר אמיתי.

מה שדרוש הוא איסור מחודש על נשק אוטומטי, הגבלה חמורה על מכירת נשק כלשהו, דרישות מחמירות לרישיונות, ונבוט בראש לכל מי שנושא נשק ללא רישיון. פושעים או כל אדם אחר שנתפס עם נשק ללא רישיון צריך להיכלא לשנים ארוכות. דרושה גם מדיניות של ביטוח לנשק, כמו למכוניות.

לא רק שהאמריקאים אינם סובלים מבעיות נפשיות בשיעור מיוחד, הם גם רציונליים כמו כל האחרים: מול מציאות חדשה כזו הבעיה תתפוגג די מהר, כפי שקרה באוסטרליה, שם נפלו מקרי המוות מירי נשק מהרמה האמריקאית לרמה האירופאית מהר מאוד לאחר שנאסר רוב הנשק לפני כמה שנים.

דרוש איסור מחודש על נשק אוטומטי, הגבלה חמורה על מכירת נשק, דרישות מחמירות לרישיונות, ונבוט בראש של כליאה לשנים למי שנושא נשק ללא רישיון. דרושה גם מדיניות של ביטוח לנשק

הרפובליקנים לעולם לא יסכימו לכך, ובית המשפט העליון, כפי שהוא כיום, ינסה כנראה לבטל חלק מהצעדים. בית המשפט העליון הוא, בשלב זה, גוף פוליטי הנשלט על ידי המפלגה הרפובליקנית. זה מה שקורה כשהסנאט בפועל ממנה שופטים – עוד דבר נדיר בקרב דמוקרטיות מפותחות.

ההתמודדות עם בית המשפט תהיה הרבה יותר קלה אם וכאשר הרפובליקנים ינוצחו בעקבות הצבעה רציונלית; למרות שזה יהיה מהלך קיצוני ומסוכן, אפשר גם להוסיף שופטים לבית המשפט העליון כדי להטות את האיזון. אני לא תומך בזה, בהכרח, אבל יש גבול: החיים, והיכולת של ארה"ב לתפקד, חשובים יותר מאשר תקינות ונוהל.

בכל רחבי העולם וברחבי אמריקה אנשים שואלים כעת אם משהו ישתנה סוף סוף. השאלה מתעוררת בכל פעם שיש עלייה ברציחות המוניות, והתשובה תמיד זהה: לא, כי הרפובליקנים וה-NRA ישרדו את הכעס. זה מחליש את יכולתה של אמריקה להמשיך ולהוביל מנהיגות בעולם; היא נראית כמדינה כושלת.

כל אמריקאי שרוצה שינוי בעניין הזה צריך להוריד את הכפפות, להפסיק להיות מנומס עם הבלתי מנומסים בעליל, וכן, לחתור לפוליטיזציה של הדיון.

הרפובליקאים אחראים למצב הדפוק הזה, בדיוק כפי שהם יהיו האחראים הבלעדיים אם בית המשפט העליון בשבועות הקרובים יפעל כמצופה, ולמרות התנגדות לאומית רחבה יאפשר למדינות לאסור הפלות (שוב, בניגוד נחרץ לעמדת הציבור).

כל מי שמצביע עבורם שותף להמשך טירוף נשק, שהוא "נושא בריאות הנפש" יוצא הדופן היחיד באמריקה.

הרפובליקאים אחראים למצב הדפוק הזה, בדיוק כפי שיהיו האחראים הבלעדיים אם ביהמ"ש העליון יפעל כמצופה, ולמרות התנגדות לאומית רחבה יאפשר למדינות לאסור הפלות

הנמשל, כמובן, הוא שבעוד שהרפובליקאים לא משלמים מחיר על פגיעה באמריקה, הליכוד והימין לא משלמים מחיר על מה שהם מעוללים לישראל. זה בגלל הליכוד שישראל צועדת לקראת היותה מדינה דו-לאומית לא-דמוקרטית עם פן תאוקרטי, שלא ישאיר זכר לשגשוג הנוכחי.

רוב הציבור לא רוצה את זה. אבל זה עלול לקרות בגלל שבוחרים רבים צועדים בעיוורון אלי האבדון, ותומכים במהרסי המדינה שהם אוהבים.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,263 מילים
סגירה