בנימין נתניהו עושה כל מאמץ אפשרי כדי להחליק לתפקיד ראש הממשלה בלי בחירות. מבחינתו זה הפתרון האידיאלי, אבל הוא לא קיים, אלא אם כן גדעון סער יהפוך את עורו, וישב בממשלה תחת האיש שהוא מבקש להרחיק מהזירה הפוליטית.

בנסיבות האלה נתניהו יבקש להקדים את מועד הבחירות ככל האפשר, אפילו לסוף ספטמבר הקרוב. הסיבה פשוטה: נתניהו מעדיף בחירות בזק כדי שלפיד לא יתבסס בראשות הממשלה.

נתניהו גם יודע שהמחנה שבנה סביבו מאורגן והומוגני הרבה יותר ממחנה שעומד מנגד.

למחנה של נתניהו יש מועמד מוסכם לראשות הממשלה, איש לא מערער עליו – גם מחוץ לליכוד. ולמחנה הזה יש סדר יום לבחירות, שאותו גיבש במהלך שנה של מאבקים באופוזיציה.

למחנה של נתניהו יש מועמד מוסכם לראשות הממשלה, איש לא מערער עליו – גם מחוץ לליכוד. ולמחנה הזה יש סדר יום לבחירות, שאותו גיבש במהלך שנה של מאבקים באופוזיציה

יושב ראש אגודת ישראל יעקב ליצמן, מרכז האופוזיציה יריב לוין, יושב ראש הליכוד בנימין נתניהו, יושב ראש הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', יושב ראש ש"ס אריה דרעי ויושב ראש דגל התורה משה גפני, 30 במאי 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

זהו הקמפיין המשותף על הזהות היהודית של המדינה שיבוא לידי ביטוי בבחירות בשתי וריאציות. הליכוד והציונות הדתית יתרכזו במלחמה בח"כים הערבים "שמשתלטים על המדינה וסוחטים אותה". החרדים יילחמו ברפורמות הגיור, הכשרות, מתווה הכותל וכו' "שנועדו להרוס כל סממן יהודי במדינה הזו".

נתניהו זוכה כאמור לתמיכת הגוש כולו. בבחירות הללו הוא לא יצטרך מסמך הסכמות שמחייב את שותפיו החרדים ואנשי הציונות הדתית ללכת איתו עד הסוף. הם ילכו איתו עד הקלפי, כנראה ב-25 באוקטובר, ורק אם הוא לא יצליח להשיג רוב של 61 מנדטים הם יחפשו אלטרנטיבה.

בגוש הקואליציה, לעומת זאת, התמונה כמעט הפוכה. לגוש אין מנהיג המקובל על כל שמונה המפלגות שמרכיבות אותו. לפיד ייכנס לתפקידו כראש הממשלה כנראה בשבוע הבא, אבל גם זה עדיין לא מקנה לו את המנהיגות על הגוש.

בגוש הקואליציה אין מנהיג המקובל על כל 8 המפלגות החברות בו. לפיד ייכנס לתפקידו כראש הממשלה כנראה בשבוע הבא, אבל גם זה עדיין לא מקנה לו את המנהיגות על הגוש

בני גנץ, יו"ר כחול-לבן, נשא אתמול נאום מרשים למדי, שהיה בעצם הצגת מועמדותו לראשות הממשלה. גנץ הכריז שהבחירות הללו יתנהלו על הממלכתיות במדינה, ודיבר על ממשלת אחדות רחבה ומתפקדת. הוא לא אמר בפירוש שהוא ירצה לעמוד בראשה, אבל זה מה שהשתמע.

נצא לבחירות בראש מורם.

נשמור על הביטחון, נשמור על החברה הישראלית, ונמשיך לנהל את המדינה עבור כלל אזרחיה – אלו שיצביעו לנו ואלו שלעולם לא יצביעו עבורנו. זוהי דרכנו.

בימים הקרובים נמקד מאמץ בהעברת החוק לפיזור הכנסת ובסיום מהלכים שאותם התחלנו. pic.twitter.com/ctK5YmPoPN

— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) June 21, 2022

בנוסף, עדיין לא ברור לאן מועדות פניו של ראש הממשלה נפתלי בנט – אבל המצב של מפלגתו משקף את מצב העניינים בגוש כולו. בעוד שבמחנה נתניהו כל ארבע המפלגות – הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס, יהדות התורה – עוברות ללא ספק את אחוז החסימה, בגוש השינוי, מחצית מהמפלגות מדשדשות כרגע סביב הארבעה מנדטים.

בעוד שבמחנה נתניהו כל ארבע המפלגות – הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס, יהדות התורה – עוברות ללא ספק את אחוז החסימה, בגוש השינוי, מחצית מהמפלגות מדשדשות כרגע סביב הארבעה מנדטים

בסקרי אמש, ימינה ותקווה חדשה עומדות על גבול אחוז החסימה. מרצ לא עוברת את אחוז החסימה בחלק מהסקרים וגם רע"ם מתנדנדת. העבודה לא רוצה לחבור למרצ ואילו מנסור עבאס מסוכסך ללא תקנה עם ראשי הרשימה המשותפת. גם לזה יש השלכה על מצב הגוש.

זה הזמן של לפיד לקחת מנהיגות ולעשות סדר במחנה שלו ולאחד סביבו את השורות. המטרה של לפיד צריכה להיות להפוך למועמד מוסכם שזוכה לתמיכת כל מפלגות הגוש מול נתניהו. הוא צריך לקבל הצהרות תמיכה כאלו מבנט, סער, מרב מיכאלי, אביגדור ליברמן, ניצן הורביץ, ובעיקר – מגנץ.

פגישת ראשי הסיעות בממשלה החדשה, שעה קלה לפני השבעתה בכנסת: ניצן הורוביץ, אביגדור ליברמן, גדעון סער, נפתלי בנט, יאיר לפיד, בני גנץ, מרב מיכאלי ומנסור עבאס. 13 ביוני 2021 (צילום: אריאל זנדברג)

לפיד צריך ללמוד מנתניהו. לפני מערכות הבחירות האחרונות, נתניהו נטש את עיסוקיו המדיניים והתערב בכל מה שנעשה בכל מפלגות הגוש שלו: הוא קשר את כולן במחויבות כלפיו, פתר בעיות במפלגות החרדיות, כיבה שריפות וסכסוכים, העביר מועמדים מהציונות הדתית לרשימת הליכוד ואפילו התערב בנעשה במפלגות הערביות כאשר חשב כי יוכל לזכות בתמיכת רע"ם.

לפני מערכות הבחירות, נתניהו נטש את עיסוקיו המדיניים והתערב בכל מה שנעשה בכל מפלגות הגוש שלו: הוא קשר את כולן במחויבות כלפיו, פתר בעיות, כיבה שריפות וסכסוכים, והעביר מועמדים

גם היום נתניהו משריין מקום לעידית סילמן בליכוד, אחרי שערקה מימינה, וידאג גם לעמיחי שיקלי. זו הפוליטיקה השימושית המעצבנת – ולפיד צריך להתמסר לה, לפחות עד הבחירות.

או במלים פרקטיות: לכפות איחוד בין העבודה ומרצ, בין תקווה חדשה וימינה, לבחור ולהציע מועמדים חדשים ודמויות אטרקטיביות, העיקר שלא ייזרקו עשרות אלפי קולות לפח.