עושים מה שבז"ן שלהם

המתיחות במפרץ חיפה עולה מדרגה ● מנכ"לית איגוד ערים טוענת כי בתי הזיקוק מנעו לאחרונה כניסה של פקחים שהגיעו לבצע ביקורות בשטח המפעל ● בבז"ן דוחים את הטענות ומציינים כי "כל אירוע חריג מדווח על פי הדין" ● אלא שגם לדיון בכנסת שעסק בבז"ן, נציגי החברה לא טרחו להגיע ● ח"כ מוסי רז: "הזלזול של בז"ן בנבחרי הציבור הוא המשך ישיר של הזלזול שלהם בתושבי מפרץ חיפה"

מגדלי קירור המים בבית הזיקוק במפרץ חיפה לאחר שאחד מהם התמוטט. יוני 2020 (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
Meir Vaknin/Flash90
מגדלי קירור המים בבית הזיקוק במפרץ חיפה לאחר שאחד מהם התמוטט. יוני 2020

הדיון שנערך לפני מספר ימים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת היה עתיר אנרגיות ירוקות. חברי הכנסת אלון טל (כחול-לבן), מוסי רז וגבי לסקי (מרצ) הגיעו כדי לדרוש הסברים למה שהם כינו "ההפקרות המוחלטת ששוררת במפרץ חיפה".

עו"ד נועה גושן מהמשרד להגנת הסביבה ניסתה לשכנע שהמשרד מפעיל אכיפה נמרצת נגד המפעלים, ועדכנה שרק לפני שבועיים הוגש כתב אישום נגד מנהל בכיר בחברת "כרמל אוליפינים" שבבעלות בתי הזיקוק.

ד"ר איזבלה קרקיס ממשרד הבריאות דיווחה, שעל פי נתונים חדשים מ-2019 תחלואת הסרטן באזור חיפה ממשיכה להיות גבוהה באופן משמעותי מהממוצע הארצי, ובמהלך שעתיים של דיון השם בז"ן נזרק לחלל האוויר בקצב של פעם בשתי דקות. ורק נציגי בז"ן לא היו שם כדי להקשיב ולהשיב.

ד"ר איזבלה קרקיס ממשרד הבריאות דיווחה, שעל פי נתונים חדשים מ-2019 תחלואת הסרטן באזור חיפה ממשיכה להיות גבוהה באופן משמעותי מהממוצע הארצי

זו לא טעות: בתי הזיקוק לא שלחו נציג לכנסת לדיון שהוקדש להם ולהשלכות הסביבתיות של המפעל. מוסי רז אמר ש"הזלזול של בז"ן בכנסת ובנבחרי הציבור הוא המשך ישיר של הזלזול שלהם בתושבי מפרץ חיפה".

הפגנה בחיפה נגד בז"ן (צילום: מאיר ועקנין, פלאש 90)
הפגנה בחיפה נגד בז"ן (צילום: מאיר ועקנין, פלאש 90)

בדיעבד, גם אם לא יודו בכך, בבז"ן אולי היו נוהגים אחרת, אבל מדגישים שההיעדרות לא נבעה מזלזול אלא מחשש שנציג שהיה מגיע מטעמם לדיון היה נקלע למארב של אש צולבת. זו לא הערכה מופרכת, אבל כמובן שאין בה כדי להצדיק את ההתעלמות מהזמנה של ועדה פרלמנטרית.

הדיון על המצב הכללי במפרץ לא חידש הרבה, אבל כשרשות הדיבור ניתנה לד"ר ליהי שחר-ברמן, מנכ"לית איגוד ערים להגנת הסביבה במפרץ חיפה, התברר שבתקופה האחרונה התלקחה חזית חדשה, מפתיעה למדי, בין הרגולטור לבין התעשייה.

שחר-ברמן דיווחה על תקריות שבהן בז"ן הקשתה ואפילו לא אפשרה לפקחי האיגוד להיכנס לשטח המפעל כדי לבצע ביקורות כשהתעורר חשד לאירועים של פליטות מזהמות. "אם זו הגישה החדשה, זה ניסיון לשנות את כללי המשחק", אומר גורם בתחום הסביבה. "לא ייתכן שמפעל יחליט שהוא אקס-טריטוריה וישאיר את נציגי המדינה מחוץ לתחום".

"אם זו הגישה החדשה, זה ניסיון לשנות את כללי המשחק", אומר גורם בתחום הסביבה. "לא ייתכן שמפעל יחליט שהוא אקס-טריטוריה וישאיר את נציגי המדינה מחוץ לתחום"

"מאז שנכנסתי לתפקיד, יצא לי כמה פעמים לעשות ביקורות פתע בבז"ן", מספרת ד"ר שחר-ברמן בשיחה עם זמן ישראל, "תפסתי אותם על חם, לא מדווחים, מסתירים אירועים.

ד"ר ליהי שחר-ברמן (צילום: באדיבות המצולמת)
ד"ר ליהי שחר-ברמן (צילום: באדיבות המצולמת)

"יום אחד באמצע מאי, זיהינו במכשירי הניטור שקורה משהו, אני מסתכלת על הגרפים ורואה שמתרחש אירוע רציני. שלחתי כוננית וייבשו אותה בשער שעה וחצי".

שחר-ברמן התקשרה למנכ"ל בז"ן מלאכי אלפר ודרשה שהפקחית תוכנס לשטח המפעל. אלפר הבהיר שלבתי הזיקוק יש ייעוץ משפטי, ושאם לפי הייעוץ המשפטי אין לפקחי האיגוד סמכות אזי הם לא יוכלו להיכנס.

שחר-ברמן תהתה מה השתנה לפתע אחרי 39 שנים שבהן פקחים עורכים ביקורות במפעל, והבהירה שתיאלץ לעבור לפסים משפטיים. אלפר, מצידו, הציע שלא תאיים עליו ובנקודה הזו הדיאלוג מוצה והפקחית נאלצה לעזוב את המקום.

השבוע אמרו בבתי הזיקוק שהם לא כופרים בסמכותו של האיגוד לבצע ביקורות בשטח המפעל, וכי הסירוב באותו יום נבע מכך שהפקחית דרשה לקחת יומנים ומסמכים ולשם כך צריך צו מבית המשפט. רק שהשיחה בין שחר-ברמן לאלפר הוקלטה, ולפחות בהקלטה לא נשמע דבר על מסמכים או על כך שזו הסיבה לאי הכנסתה של הפקחית.

התקרית השנייה התרחשה לפני מספר ימים. "הבאנו לאיגוד לבדיקה מצלמה חדשה, תרמית, עם פילטר שיודע להבחין בין קיטור לגזים", אומרת ד"ר שחר-ברמן. "מדובר במצלמה שעולה 100 אלף שקל ויודעת לזהות את החתימה של כל חומר.

"עלינו לגג של הבניין עם נציג מהחברה שבא להדגים לנו איך מפעילים אותה, ותוך כדי אנחנו קולטים פליטה מטורפת מאחד המכלים (של בז"ן). אנחנו יודעים לזהות שזה לא קיטור, אבל לא יודעים לזהות איזה מהפחמימנים שיש במפעל נפלט.

"עלינו לגג של הבניין עם נציג מהחברה שבא להדגים לנו איך מפעילים אותה, ותוך כדי אנחנו קולטים פליטה מטורפת מאחד המכלים (של בז"ן). אנחנו יודעים לזהות שזה לא קיטור"

מבט על בתי הזיקוק במפרץ חיפה (צילום: יניב נדב/פלאש 90)
מבט על בתי הזיקוק במפרץ חיפה (צילום: יניב נדב/פלאש 90)

"מיד יצא פקח שלנו למפעל אבל בשער אומרים לו שהוא לא יכול להיכנס. אחר כך – יכול להיכנס אבל לצלם את המכל רק ממגרש החנייה. התעקשו לקחת אותו למכל שפולט קיטור ואמרו לו 'מה שראית זה קיטור' – והוא מתעקש 'זה לא מה שראיתי' ודורש להגיע למכל הנכון.

"אני עולה על הקו מול האחראי שם, והוא אומר לי 'עכשיו רבע לארבע'. שאלתי אם בבז"ן מסיימים לעבוד בארבע. הוא אמר 'לא עולים עכשיו על מכלים, זה לא בטיחותי', אבל אלה מכלים שהפקח שלנו כבר עלה עליהם בעבר. אמרתי שבהוראה שלי הפקח לא יוצא מהמתחם.

"בשורה התחתונה הוא לא הצליח לצלם את המכלים מהזווית שביקש. צריך להבין שהפקח שלנו הוא לא איזה בריון, מדובר במהנדס סביבה מהטכניון. הוא לא הצליח להתקרב לראות את מה שרצה. באותו יום הוצאתי הזמנה לעדשה החדשה, זה יהיה שובר שוויון".

בבז"ן, מצידם, טוענים שמדובר בהרבה מהומה על לא מאומה, שלמצלמה המדוברת אין בכלל יכולת לזהות פליטות של חומרים מסוכנים, ומוסרים את הדברים הבאים:

"ככלל, נתוני ההשפעה הסביבתית של בז"ן משודרים באופן ישיר לאיגוד ערים חיפה, וכל אירוע חריג מדווח על ידי הקבוצה על פי הדין. בניגוד לטענה, לא התרחש כל אירוע מהסוג המתואר ולא מדובר ב'פליטה שלא דווחה'. השבוע הגיע אחד מנציגי האיגוד וקיים סיור במפעל בעקבות צילום של קיטור (אדי מים) שנצפו במצלמת האיגוד. הסיור הסתיים ללא כל ממצא".

בתי הזיקוק במפרץ חיפה (צילום: יניב נדב/פלאש90)
בתי הזיקוק במפרץ חיפה (צילום: יניב נדב/פלאש90)

כדי להבין את שורשי המתח בין הצדדים צריך להכיר את הביוגרפיה של מנכ"לית איגוד הערים. בהיותה סטודנטית בטכניון, שחר-ברמן הייתה אקטיביסטית ב"מגמה ירוקה" והובילה מטעם ארגון הסטודנטים את המאבק נגד התעשייה במפרץ חיפה.

אחרי שהשלימה דוקטורט בהנדסה ביו-רפואית הצטרפה לתוכנית "ממשק" שמשדכת אקדמאים צעירים למשרדי הממשלה, והשתלבה ברשות מקרקעי ישראל בקידום התוכנית לפינוי המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה.

לפני כשנה סגרה מעגל, כשהתמנתה למנכ"לית איגוד ערים להגנת הסביבה במפרץ חיפה, ובכך הפכה לרגולטורית ולמפקחת על המפעלים שבעבר הפגינה נגדם. מותר לשער שבבז"ן ובשאר המפעלים בסביבה לא פתחו שמפניות כששמעו על המינוי שלה.

לפני כשנה סגרה מעגל, כשהתמנתה למנכ"לית איגוד ערים להגנת הסביבה במפרץ חיפה, ובכך הפכה לרגולטורית ולמפקחת על המפעלים שבעבר הפגינה נגדם. מותר לשער שבבז"ן לא פתחו שמפניות

אם לא די במנכ"לית לוחמנית, גם יו"ר איגוד הערים, חברת מועצת עיריית חיפה עו"ד שרית גולן-שטיינברג, מרבה להתבטא בחריפות נגד המפעלים וההשפעה הסביבתית שלהם.

עו"ד שרית גולן-שטיינברג (צילום: פייסבוק)
עו"ד שרית גולן-שטיינברג (צילום: פייסבוק)

בדיון בוועדה בכנסת אמרה גולן-שטיינברג, בין השאר: "מנכ"ל בז"ן צריך לדעת שאם הוא לא מכניס כוננית של איגוד ערים, הוא צריך למחרת להתייצב לחקירה על שיבוש. מאות נספים מסרטן וזה לא צחוק.

"לא נותנים לנו לאסוף נתונים ואנחנו מסתמכים על נתונים מעובדים שבז"ן שולחים לנו. זה כמו להגיד לאנס תאסוף את חומר החקירה ואנחנו נבחן אם להגיש כתב אישום על סמך חומרי החקירה".

בתגובה לדברים האלה, מבקש גורם בתעשייה להזכיר ש"בשנה הבאה יש בחירות לעיריות, הפוליטיקאים מתלהמים כדי לקושש קולות ואנחנו משלמים את המחיר".

עוד 1,003 מילים
סגירה