על אף שלא היו נפגעים בנפש, דליפת הגז שהתגלתה בסוף השבוע באיזור התעשייה בחיפה היא אירוע לא שיגרתי, שממרחק הזמן עשוי להתברר כבעל השלכות משמעותיות.
לפני הכל, בחיפה יש הנהגה חדשה, שמביאה איתה סגנון חדש. עינת קליש-רותם, ראשת העיר, מיהרה אתמול להצהיר על אפס סובלנות כלפי תקלות בתעשייה: או שתהיו שכנים טובים, אמרה, או שלא תהיו פה.
בתעשייה טוענים כבר שנים שבכל העולם המפותח מפעלים ותושבים גרים כתף ליד כתף, וזה נכון, והתגובה של קליש-רותם מתכתבת ישירות עם הטיעון הוותיק הזה: רוצים אירופה? תתנהגו כמו אירופים. רוצים לחפף כמו ישראלים? לא ליד התושבים שלי. אליה הצטרפו גם עו"ד שרית גולן-שטיינברג, יו"ר איגוד ערים-סביבה חיפה, וח"כ מיקי חיימוביץ עם תגובות תקיפות משלהן.
בתעשייה טוענים שבכל העולם המפותח מפעלים ותושבים גרים כתף ליד כתף. התגובה של קליש-רותם עונה לטיעון הוותיק הזה: רוצים אירופה? תתנהגו כמו אירופים. רוצים לחפף כמו ישראלים? לא ליד התושבים שלי.
צריך להזכיר שהשיח האסרטיבי הזה מגיע אחרי דו"ח של חברת הייעוץ מקינזי שהוגש לפני מספר חודשים למשרד האוצר, לפיו אפשר ואפילו רצוי להוציא את התעשייה הכימית הכבדה ממפרץ חיפה בתוך כעשור. באווירה הזו, כל תקלה של המפעלים – בוודאי כזו שגורמת לסגירת רחובות ראשיים למשך יממות – היא משחק באש, תרתי משמע.
עוד היבט חריג בתקלה הזו הוא המיקום: היא התרחשה מחוץ לתחומי המפעלים, מתחת לרחובות העיר.
החיפאים למודי הניסיון רגילים לראות מדי פעם פליטות עשן חריגות מארובות המפעלים או לשמוע על דליפות שהתגלו בתוך המתחם התעשייתי; הפעם זה קרה ממש מתחת לרגליהם.
פעילי סביבה חיפאים נוהגים להשוות בין האיום שנשקף מהתעשייה לאיום על תושבי עוטף עזה; אם תקלות בתוך המפעל שזולגות החוצה משולות ל'טפטופים' מהרצועה, דליפת גז בצנרת שעוברת בעיר כבר מקבילה, בעולם המושגים הזה, לאיום המנהרות.
הצינור שדלף הוא באורך של כ-6 ק"מ ומוביל תערובת גזים מבתי הזיקוק למפעל "דור כימיקלים". אחרי שנעשה בגז שימוש לצרכי המפעל, הוא נשלח בחזרה לבז"ן בצינור מקביל. התקלה הייתה בקו שחוזר, ובכל מקרה שני הקווים באחריות מלאה של חברת דור כימיקלים, אותה הגדיר אתמול גורם במשרד להגנת הסביבה כ"חברה בעייתית שנמצאת אצלנו על הפוקוס".
ואכן, בתחילת 2018 כבר הורשעו שני מנהלים בכירים מדור כימיקלים בגין עבירה דומה – דליפת גז מצנרת תת קרקעית – ונקנסו על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. המפעל עצמו נדרש לשלם בשל אותה תקלה קנס של 150 אלף שקל.
היבט מטריד נוסף של התקלה קשור במועד האיבחון שלה: כבר לפני כמה ימים היה גל של תלונות מצד תושבי חיפה על ריח חשוד מכיוון המפעלים. כוחות כיבוי האש הגיעו, ביצעו מדידות וניטורים, ולא מצאו חריגות. באופן מתמיה, המשרד להגנת הסביבה כלל לא היה בתמונה. במילים אחרות – ייתכן שהדליפה המדוברת התחילה הרבה לפני סוף השבוע, ושרק במזל היא התגלתה בטרם הגז נדלק או התפוצץ.
גז פחמימני יכול להיות מסוכן מאוד גם בסביבה ביתית – רק בסוף השבוע נהרגו גבר ואישה באילת בגלל פיצוץ בלון גז בדירתם; האחריות לתחזק היטב צנרת ומיכלי גז מוטלת על כל אחד מאיתנו, קל וחומר על מפעלים גדולים. אם המפעלים רוצים להישאר במפרץ חיפה, הם צריכים לשכנע את תושבי העיר שהם השכן הכי אחראי ובטוח בסביבה. בינתיים זה לא כל כך עובד.
בכירים בריטים הודיעו לאחרונה לישראל בערוצים לא רשמיים כי בריטניה אינה מתכוונת בשלב זה לאשר את מינוי השגריר המיועד של ישראל בלונדון, צחי ברוורמן, כל עוד ההליכים המשפטיים נגדו לא הוכרעו, כך דווח בחדשות 13, שציטטו מקורות דיפלומטיים.
לפי הדיווח, הבכירים אמרו כי בעוד שלונדון הייתה מוכנה לקבל את ברוורמן, לשעבר ראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר מועמדותו הוגשה לפני כתשעה חודשים, עמדתה השתנתה לנוכח ההליכים המשפטיים.
מוקדם יותר היום הודיעה פרקליטות המדינה כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מתכוונת להעמיד את ברוורמן לדין, בכפוף לשימוע, בגין שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים.
הפרשה נסובה סביב פגישה שברוורמן קיים לכאורה באוקטובר 2024 עם עוזרו של נתניהו, אלי פלדשטיין, שבמהלכה, לטענת התביעה, הוא עדכן את פלדשטיין על חקירה בעניין הדלפת מסמכים מסווגים שפורסמו ב"בילד", ורמז כי יוכל לעצור את החקירה אם פלדשטיין היה מעורב.
לפי הדיווח, מקור דיפלומטי אחד אמר כי ייתכן שבסופו של דבר ישראל תצטרך לשקול מינוי מועמד אחר.
מנגד, בכיר ישראלי טען כי ברוורמן עדיין יוכל להיכנס לתפקיד גם אם יוגש נגדו כתב אישום, ויעזוב רק במקרה של הרשעה.
שגרירות בריטניה בישראל ומשרד החוץ לא הגיבו מיד לבקשות תגובה על הדיווח.
בעקבות ההודעה על מותו של יחיא קסום, תושב אעבלין בן 58 שנורה למוות, ארגון יוזמות אברהם מעדכן כי 115 ערבים קיפחו את חייהם מתחילת שנת 2026 בנסיבות הקשורות לפשיעה ואלימות.
בתקופה המקבילה אשתקד היו 95 קורבנות – עלייה של 21% לעומת השנה שעברה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש למנות את עוזרתו קרוליין גליק לקונסולית הכללית הבאה של ישראל בניו יורק, כך דווח בחדשות 12, למרות עמדותיה הניציות כלפי מרבית יהודי ארה"ב.
גליק, פובליציסטית שמרנית לשעבר המשמשת יועצת לעניינים בינלאומיים של נתניהו מאז תחילת 2025, תחליף את אופיר אקוניס, שצפוי לסיים את כהונתו בניו יורק בשבועות הקרובים.
גליק, ילידת ארה"ב המתגוררת כיום בהתנחלות אפרת, תמלא תפקיד שאחת מאחריותיו היא להוביל את הקשר של ישראל עם הקהילה היהודית הגדולה ביותר בארה"ב.
עם זאת, היא צפויה להיתקל בביקורת בשל הביקורת ארוכת השנים שלה על התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית, שמהוות רוב בקרב יהודי ארה"ב.
גליק גם מתחה ביקורת חריפה על ארגונים יהודיים וישראליים ליברליים, האשימה אותם בחתירה תחת המדינה, וטענה כי "הפלסטינים הומצאו רק כדי להשמיד את עם ישראל".
אף שגליק התמודדה ברשימת הימין החדש של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ב-2019, הברית המאוחרת שלה עם הקואליציה הנוכחית הופכת את האפשרות שתישאר בתפקיד הקונסולית הכללית אחרי הסתיו לבלתי סבירה, אלא אם נתניהו ינצח בבחירות הקרובות.
מינויה עדיין לא הוכרז ויידרש לאישור הממשלה, אם כי ההתנגדות שהיא צפויה לעורר לא תכלול את השרים שיתבקשו להצביע.
בתגובה לדיווח בחדשות 12 שחשף את תוכניתו של נתניהו, ח"כ גלעד קריב מהדמוקרטים כינה זאת "רעיון נורא ועדות לבוז העמוק ולזלזול שנתניהו ושותפיו רוחשים כלפי מיליוני יהודים אמריקאים".
"הקונסוליה הישראלית בניו יורק היא השגרירות האמיתית של ישראל ליהודי אמריקה", כתב בטוויטר, והוסיף כי התוכנית המדווחת למנות את גליק לראשות הנציגות מראה כי "אין עין שהממשלה הזאת לא מנסה לדקור".
שר הביטחון ישראל כ"ץ ביטל החלטה להקפיא מימון לכמה מרכיבי ביטחון ביישובי עוטף עזה, בעקבות ביקורת נרחבת מצד הרשויות המקומיות וגורמי ביטחון, כך דווח בחדשות 12.
הביטול מגיע יום לאחר שפיקוד העורף הודיע ליישובים כי בשל מגבלות תקציביות יופסק המימון לסעיפים הכוללים תחזוקת רכבי ביטחון, דלק ותאורת גדרות היקפיות.
ההחלטה המקורית עוררה זעם בקרב ראשי רשויות ורכזי ביטחון, שהזהירו כי הקיצוץ יפגע קשות בביטחון יישובי קו העימות.
ישראל ביצעה הערב תקיפה נגד ראש הזרוע הצבאית החדש של חמאס, מוחמד עודה, כך מסרו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ בהודעה משותפת.
לפי ההודעה, עודה עמד בראש מערך המודיעין של חמאס במהלך טבח 7 באוקטובר, ובשבוע שעבר מונה להחליף את עז א-דין אל-חדאד כמנהיג ארגון הטרור ברצועת עזה וכראש הזרוע הצבאית שלו, לאחר שאל-חדאד חוסל בתקיפת צה"ל בעזה ב-15 במאי.
"עודה היה אחראי לרצח, לחטיפה ולפציעה של אזרחים ישראלים רבים וחיילי צה"ל", אמרו נתניהו וכ"ץ.
לפי העיתון הסעודי א-שרק אל-אווסט, עודה היה מקורב לאל-חדאד ועבד איתו כדי "לחדש את המבנה הארגוני" של חמאס לאחר חיסול מנהיגיו הקודמים, מוחמד דף ומוחמד סינוואר, במהלך המלחמה שהתפתחה בעקבות זאת.
בדיווח, שציטט מקור הבקיא בפרטים, נאמר כי בתחילה פנו לעודה כדי שיעמוד בראש גדודי אל-קסאם לאחר חיסולו של סינוואר במאי 2025, אך הוא סירב. עם זאת, שני מקורות אחרים אמרו כי אינם יכולים לאשר שכך היה.
"נמשיך לרדוף אחרי כל מי שלקח חלק בטבח 7 באוקטובר", אמרו נתניהו וכ"ץ. "במוקדם או במאוחר, ישראל תגיע לכולם".
דמותו של אהרן ברק – כחוקר משפטי בעל שיעור קומה עולמי, כיועץ משפטי שנאבק ללא חת בשחיתות הציבורית וכשופט עליון פורץ דרך – מציבה אותו כאחד מהמאורות הגדולים של המשפט הישראלי. יחד עם זאת, מורשתו מצויה כיום בלב מחלוקת ציבורית עמוקה, החורגת בהרבה מכל דיון טכני בגבולות הפרשנות או בהיקף הביקורת השיפוטית.
בעוד שבקהיליית המשפט הבינלאומית נחשב ברק לאחד המשפטנים הבולטים של תקופתנו, בישראל נקשר שמו במאבק פוליטי וחברתי רחב על דמותה וזהותה של החברה הישראלית.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.
במרחב הציבורי העכשווי, הנטייה לשקוע אל תוך פריזמה קוטבית של "שחור ולבן" הופכת דומיננטית מתמיד. השנאה הנספגת בשיח האינטנסיבי אינה מותירה מקום למורכבות, והכללות גורפות מחליפות לעיתים קרובות את הדיון המושכל באחריות ובמוסר.
כמי שמרכז עיסוקה המקצועי הוא צמצום האלימות וקידום הסובלנות, אני מוצאת כי חיוני להאיר את אותם צמתי הכרעה מוסריים שבהם נשמר צלם האדם דווקא בשעות האפלות ביותר.
לילי הלפרין היא חוקרת, מרצה וראש "מרכז אמת" לקידום הסובלנות וצמצום האלימות. מאמריה עוסקים בסוגיות הבוערות של החברה והחינוך בישראל מתוך תפיסה המחברת בין אירועי העבר לאתגרי השעה והיא שותפה למאבקים חברתיים וחינוכיים לשיפור פניהם.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
האבולוציה האנושית עדיין מתרחשת. אנחנו נוטים לחשוב על האבולוציה האנושית כעל סיפור עתיק שהסתיים כאשר האדם המודרני הופיע לפני מאות אלפי שנים. בתודעה הציבורית, האבולוציה שייכת לעידן המערות, לציידים-לקטים ולשלדים מאובנים.
אך מחקר חדש ומסקרן שפורסם בשנת 2026 בכתב העת המדעי היוקרתי Nature מציע תמונה שונה לחלוטין: האבולוציה האנושית לא רק שלא נעצרה, אלא האיצה באופן משמעותי דווקא בעשרת אלפים השנים האחרונות.
ד״ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל.
מאמר מאוד מעניין!
אבולוציה מעצם מהותה היא תהליך של שינוי בהתאם לסביבה, ולכן אם הסביבה משתנה באופן דרסטי, גם האבולוציה אמורה להשתנות באופן דרסטי. מצד שני, גם אם הסביבה קפואה לחלוטין ואינה משתנה, האבולוציה רק תאט אבל לא תעצור לחלוטין: תמיד יהיה תהליך מסויים של שינויים בזמן לפי איזורים מקומיים בסביבה (הקפואה), לפי ההיסטוריה האינדבדואלית של הפרט ומשפחתו, ולפי הבדלים בתוך אותו מין ביולוגי. הרי אנחנו שונים זה מזה והדנ"א שלנו אינו זהה לחלוטין.
בעצם אפשר לתאר את תהליך האבולוציה כמו סימולציה עם רעש, שנע בשני צירים במקביל: רעש אחד הוא התפלגות סטטיסטית מסויימת – לצורף העניין גרדיינט נמוך כלשהו. והוא תמיד קיים סביב הממוצע. רעש שני קשור למרחק שבין אותו ממוצע לבין האופטימליות מבחינת הסביבה. דהיינו, אם האופטימליות מבחינת הסביבה היא A והממוצע הוא B, אז הרעש הוא פונקציה של המרחק ביניהם.
לצורך העניין, ננסה לכתוב זאת בצורה פיסיקלית. נניח שיש לנו טבלה שמכילה את כל בני האדם שחיו אי פעם בעולם; כל שורה בטבלה היא בנאדם אחד. הטבלה מכילה את העמודה T, שמייצגת את הזמן שאותו אדם נולד בו; את העמודה E שמכילה את תנאי הסביבה המסויימים שאותו אדם חי בה; את העמודה E_opt שמכילה את האסטרטגיה הביולוגית המתאימה ביותר לסביבה המסויימת הזאת (אני צריך לחשוב איך אפשר למדל דבר כזה); ואת העמודה X, שהיא ערך מספרי מסויים שמייצג את הפיזור של הדנ"א של אותו אדם ביחס לאחרים. את זה אני הייתי מחשב בעזרת אלגוריתם KNN עם 20 אלף מימדים – מספר הגנים שיש באדם. זה יצא ערך כמו (x1_1, x1_2, x1_3 …. x1_20000). ושיהיה בהצלחה עם המעבד של המחשב שלכם.
כעת נבנה מדד שמתאר תהליך אבולוציוני ונקרא לו UDI. הוא יחושב בצורה הבאה:
UDI(T=t) = func(abs(E_opt – mean(X))) + constant
זה מדד שמייצג את הלחץ על האוכלוסייה לעבור שינוי אבולוציוני. דהיינו, את "האנרגיה הפוטנציאלית" שחבויה בתוך הדנ"א של האוכלוסייה. ככל ש-UDI יותר גבוה, כך האבולוציה תהיה מהירה יותר. ומכאן נוכל להשוות את תהליך האבולוציה. למשל אם UDI(T=1) < UDI(T=2) אז האבולוציה תתרחש מהר יותר בזמן 2 מאשר בזמן 1.
אבל האם זה נכון? ובכן, זה לא באמת נכון. כי הרי אותו constant הוא לא באמת קבוע, אלא פונקציה מורכבת להחריד שתלויה במין הביולוגי הספציפי, ומן הסתם גם ב-E; ואותו E_opt אינו חד ערכי וייתכנו כמה וכמה E_opt עבור כל ערך E; ואותו X אינו באמת בר-חישוב, כי הגנים בוודאות קשורים איכשהו זה לזה. אבל מי יודע? יש מצב שזה יעבוד. אולי יום אחד אצליח לעשות דוקטורט…. חח
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו