אך טבעי הוא שהביקור המדיני הראשון של יאיר לפיד כראש ממשלה היה לצרפת. הביקור אמנם נקבע לפני כניסתו של לפיד לתפקיד, אולם כמו לגבי ביקורו בטורקיה – לפיד לא נתן לשינויים הפוליטיים לבטל תכניות דיפלומטיות (בניגוד למה שעשה נתניהו פעמים רבות).
אך טבעי הוא שהביקור המדיני הראשון של לפיד כרה"מ היה לצרפת. הביקור אמנם נקבע לפני כניסתו של לפיד לתפקיד, אולם כמו לגבי ביקורו בטורקיה – לפיד לא נתן לשינויים הפוליטיים לבטל תכניות דיפלומטיות
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
בין לפיד ועמנואל מקרון שוררת קרבה אידיאולוגיות, כשותפים לתפיסת המרכז הפוליטי. השניים מיודדים, ומקרון אף קיבל את לפיד בארמונו ימים ספורים לפני בחירות 2019, כמענה לשורת המפגשים הבינלאומיים שקיים אז נתניהו כחלק מקמפיין הבחירות שלו (רובם מפגשים עם מנהיגים פופוליסטים או סמכותניים). לפיד נפגש עם מקרון בפריז גם כשר חוץ בשלהי 2021 וכחלק ממאמץ לשפר את יחסי ישראל-אירופה, לבסס מחדש בריתות עם המחנה הדמוקרטי-ליברלי, ולקדם את עמדת הממשלה בנושא האיראני.
שמח לפגוש את חברי, נשיא צרפת עמנואל מקרון ????????????????
Ça fait plaisir de te voir, mon ami Président @EmmanuelMacron. ???????? ????????
It's great to see you my friend, President Emmanuel Macron. ???????? ???????? pic.twitter.com/CazmH9KhY7
— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) July 5, 2022
לפיד מכנה את מקרון "ידיד ישראל", וזו הגדרה שמקרון מסכים עמה. ואכן, מאז יציאתו של נתניהו מלשכת ראש הממשלה והקמת ממשלת בנט-לפיד – כולל במהלך כהונת צרפת כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, עד לסוף חודש יוני השנה – ניכר שינוי בגישה הצרפתית כלפי ישראל.
ספציפית, צרפת הביעה נכונות, לאחר שנים של התנגדות, לתמוך בכינוס מחדש של מועצת האסוציאציה ישראל-האיחוד האירופי, המסגרת הרשמית לדיאלוג רם-דרג בין הצדדים שכונסה לאחרונה לפני כעשור.
הביקור בצרפת, כמו גם ביקורו בישראל של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בשבוע הבא, יסייעו ללפיד גם פוליטית, במיצובו כמנהיג ראוי ובעל יכולת פעולה והשפעה בזירה הבינלאומית. סביר שנראה בחודשים הקרובים מפגשים נוספים בין לפיד למנהיגים אזוריים ובינלאומיים. מפגשים כאלה התקיימו עת כיהן לפיד כשר החוץ, וימשיכו ביתר שאת עד לבחירות, גם לאור הרצון של ידידי ישראל בעולם לסייע להמשך כהונת הנהגה פרו-דמוקרטית בישראל.
לפיד מכנה את מקרון "ידיד ישראל", ומקרון מסכים עם ההגדרה. ואכן, מאז יציאת נתניהו מלשכת רה"מ והקמת ממשלת בנט-לפיד – ניכר שינוי בגישה הצרפתית כלפי ישראל
אל לפיד התלוו לפריז גם יועציו הביטחוניים. ואכן, הכוונה המוצהרת הייתה לעסוק בביקור בנושא האיראני, כולל באיומים שמציב חזבאללה. הקשיים במשא ומתן בין המעצמות לאיראן בדבר חידוש הסכם הגרעין, והביקורת שהשמיעה צרפת לאחרונה על הקשחת התנאים האיראניים, מייצרים מרחב נוח יותר לדיאלוג ואולי אף ליותר הסכמות מאשר בעבר, למרות חילוקי הדעות הבסיסיים.
אולם יש נושאים נוספים שלפיד ומקרון יוכלו לשוחח עליהם בפגישותיהם הבאות, שיקדמו אינטרסים ישראלים ויסייעו לקידום מהלכים מדיניים.
נושא אחד הוא לבנון. לאחרונה ניכרת התקדמות במגעים שמקיים השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין בין ישראל ללבנון בעניין סימון הגבול הימי. במקביל, צינור הגז הערבי ממצרים ללבנון אמור להעביר גם גז שמקורו בישראל, כדי להקל על הבעיות האנרגטיות של לבנון.
ניכר שבישראל יש הכרה שמצב כלכלי משופר בלבנון יסייע ליציבות ולביטחון. לצרפת יש יחסים מיוחדים עם לבנון מאז ומתמיד וגם כיום, אותם הדגיש מקרון בפגישתו עם לפיד, וישראל יכולה לרתום אותה כשותפה למגעים העקיפים עם שכנתנו מצפון ולקידום הגעה להסכמות.
צרפת היא שחקן משמעותי גם בצפון אפריקה. כשמרוקו וישראל מחממות ביניהן יחסים, וצפויות לשדרג באופן פורמלי את הנציגויות שלהן לדרג שגרירויות בהמשך הקיץ, ישנו מרחב לשיתופי פעולה משולשים – ישראלים-מרוקאים-צרפתים, ודרך זה גם עם האיחוד האירופי כולו. הדבר עולה בקנה אחד עם המדיניות החדשה שפרסם האיחוד האירופי בשנה שעברה בנוגע לאגן הים התיכון, גם במטרה לחבר את הסכמי הנורמליזציה לשיתופי פעולה עם אירופה.
ישנו מרחב לשת"פ בין ישראל, מרוקו וצרפת ודרכם עם האיחוד האירופי כולו. הדבר מתיישב עם מדיניות האיחוד האירופי החדשה בנוגע לאגן הים התיכון ועם חיבור הסכמי הנורמליזציה לשיתופי פעולה עם אירופה
צרפת היא אחת המדינות האירופיות שמחויבות לקידום שלום ישראלי-פלסטיני, והיא אף הובילה יוזמה בינלאומית בנושא לפני מספר שנים. הדבר בא לידי ביטוי גם בדברים שאמר מקרון ללפיד השבוע, לפיהם "אין אלטרנטיבה למשא ומתן עם הפלסטינים".
לפיד יכול להיעזר במקרון לשדרוג המגעים עם הרשות הפלסטינית, כולל פגישה משותפת עם אבו מאזן (אפשרות שלפיד התייחס אליה, ולא פסל, במהלך ביקורו בפריז), ולגיבוש דרכים בהן יוכלו מדינות אירופה לסייע באופן משמעותי יותר לקידום שלום.
מקרון, מצדו, יכול לדרוש ביתר שאת מלפיד לקדם מהלכים משותפים עם הפלסטינים, שייצרו תשתית טובה יותר לתהליך שלום עתידי, ובכל מקרה – להימנע ממהלכים שיקשו עוד יותר על השגת פתרון שתי-המדינות.
ולבסוף, לאחרונה הציג מקרון חזון להקמת קהילה פוליטית אירופית חדשה, שתאפשר למדינות דמוקרטיות אירופיות – חברות ושאינן חברות באיחוד האירופי – לפעול ביחד ולקדם מטרות משותפות. כחלק מחיזוק יחסי ישראל-אירופה ועיגון ישראל במשפחה הדמוקרטית-ליברלית, יכול לפיד להציע למקרון השתתפות ישראלית כלשהי במיזם שאפתני זה.
מקרון מצדו, יוכל לבקש מלפיד שישראל תעלה את דרג הייצוג שלה בארגון האיחוד למען הים התיכון (UfM), אותו הגה נשיא צרפתי אחר, סרקוזי, ושתצטרף ל-Alliance for Multilateralism, אותה הקימו צרפת וגרמניה לפני מספר שנים, ושלפעילותה הצליחו לרתום מספר רב של מדינות.
כחלק מחיזוק יחסי ישראל-אירופה ועיגון ישראל במשפחה הדמוקרטית-ליברלית, יכול לפיד להציע למקרון השתתפות ישראלית במיזם השאפתני שלו להקמת הקהילה הפוליטית האירופית החדשה
ישראל וצרפת הן בעלות ברית ותיקות. בימי נתניהו, הן ידעו מתיחויות רבות. ואולם, כעת – כשהן מובלות על ידי מנהיגים שמחויבים לערכי הדמוקרטיה הליברלית ובתקופה של שינויים מדיניים אזוריים מפליגים – נפתחות הזדמנויות חדשות. ביקור לפיד בפריז, והחיבוק החם שקיבל ממקרון, היה צעד בדרך למימושן האפשרי.
ד"ר נמרוד גורן הוא נשיא ומייסד מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, מרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ומוביל בשנים האחרונות ערוצי דיאלוג מדיני עם שותפים בטורקיה. מייסד שותף של Diplomeds - המועצה לדיפלומטיה ים תיכונית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו