מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם שלשום (שלישי) את דוח הביקורת על מימון הבחירות לכנסת ב-2021.
מהדוח עולה תמונה של שימוש לקוי של רוב המפלגות בכספי ציבור, ניהול גרוע ובזבזני, צפצוף על חוק מימון הבחירות והנהלים ובמספר מקרים אף חשש לכאורה לעבירות פליליות.
התנהלות חמורה במיוחד של שתי מפלגות – הליכוד ואגודת ישראל (חלק מרשימת יהדות התורה) – מעלה חשד למה שניתן להגדיר, לכאורה, כהעלמת מס: שתי המפלגות לא העבירו לרשות המיסים ניכויים מהעסקת עובדים ופעילים במערכת הבחירות.
הליכוד צברה במשך ארבע מערכות הבחירות האחרונות חובות מס הכנסה לרשות המסים בגובה של 28.4 מיליון שקל (23.4 מיליון שקל קרן, 1.7 מיליון שקל בגין הפרשה והצמדה וקנס של 3.3 מיליון לרשות שלא שולם). הסיעה מסרה לצוות הביקורת כי הגישה לרשות בקשה להפחתת הקנס ולפריסת תשלומי החוב. על כל זה קנס אותה מבקר המדינה ב-250 אלף שקל.
![יושב ראש אגודת ישראל, יעקב ליצמן, בכינוס של סיעות ש"ס ויהדות התורה בכנסת, 8 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/06/F210608YS05-1024x640.jpg "יושב ראש אגודת ישראל, יעקב ליצמן, בכינוס של סיעות ש"ס ויהדות התורה בכנסת, 8 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)")
אגודת ישראל לא העבירה לרשות המסים מס מיוחד בגובה כ-2.4 מיליון שקל שהייתה אמורה להעביר וגם לא שילמה את המס שנוכה במקור משכר הפעילים בתשלום והעובדים. זאת, לפי הדוח, למרות שהיה עליה להסדיר את הדיווח והתשלום האמורים שנתיים קודם. הסיעה נקנסה ב-100 אלף שקל.
סעיף 219 לפקודת מס הכנסה קובע כי
מניעת העברת מס שנוכה מהעובדים לרשות המיסים… הנה עבירה פלילית שדינה שנתיים מאסר, או קנס של פי שניים מסך הניכויים, או שני העונשים גם יחד.
המבקר כתב בדוח:
"היעדר הדיווח והתשלום במועד בגין מערכות הבחירות לרשות המיסים מהווה פעולה שלא לפי הוראות חוק מיסוי תשלומים. על המפלגות לפעול כדין ולהקפיד על התנהלות ראויה מול הרשויות, ובפרט רשות המיסים".
מבדיקה שערכנו עולה כי כל הסימנים מעידים על כך שהמבקר העביר את המידע לבדיקת יועץ המשפטי לממשלה כדי שזה ישקול האם לפתוח בחקירה פלילית. אבל לא קיבלנו אישור רשמי לכך.
מבדיקה שערכנו עולה שכל הסימנים מעידים כי המבקר העביר את המידע לבדיקת יועץ המשפטי לממשלה כדי שישקול פתיחת חקירה פלילית. אבל לא קיבלנו אישור רשמי לכך
מלשכת המבקר נמסר בתגובה: "בכל הנוגע להיבטים פליליים, יש לפנות ליועצת המשפטית לממשלה. אין מבקר המדינה מתייחס למקרה כזה או אחר". מלשכת היועמ"ש קיבלנו תגובה דומה: "כעניין שבמדיניות, איננו מתייחסים לשאלות אודות העברת חומרים ממבקר המדינה". גם במשטרה סירבו להגיב לנושא.
כך או אחרת, גם אם תיפתח חקירת משטרה ואפילו אם הפרשה תסתיים בהרשעה, יהיה זה יוצא מהכלל המעיד על הכלל, בגלל חומרת העבירה לכאורה, שחורגת מתחום חוק מימון מפלגות.
גם אם תיפתח חקירת משטרה ואפילו אם הפרשה תסתיים בהרשעה, יהיה זה יוצא מהכלל המעיד על הכלל, בגלל חומרת העבירה לכאורה, שחורגת מתחום חוק מימון מפלגות
לקחת יותר מדי כסף? תוסיף לזה גם קנס
אכיפת חוק מימון מפלגות מוטלת על משרד מבקר המדינה עצמו, וסמכויות האכיפה שלו, כמו גם אכיפת החוק בפועל מוגבלות ביותר, ונראה כי אינן יכולות להרתיע ואף הופכות את העבריינות למשתלמת.
הדוח שפורסם שלשום, בהמשך לדוח שפרסמה לאחרונה הכנסת באותו נושא ולדוחות קודמים ורבים מאותו סוג, מראה על גידול מפלצתי בהלוואות שהמפלגות לוקחות למימון הבחירות באופן שמעמיד בספק את החזרתן; חריגות ענק ממגבלות המימון שהחוק מתיר למפלגות, וכן פגיעה בפרטיותם של מתפקדי המפלגות במאגרי המידע שלהן.
לפי הדוח, רק שניים מהפוליטיקאים שהפרו את נהלי מימון הבחירות ב-2021 ישלמו קנסות מכיסם על ההפרות: יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי, ואיש העסקים אבי שקד שהתמודד בפריימריז באותה מפלגה. זאת, כיוון ששניהם הפרו את הנהלים במסגרת התמודדות אישית שלהם בפריימריז במפלגתם, ולא במסגרת ההתמודדות של המפלגה בבחירות הכלליות.
רק שניים מהפוליטיקאים שהפרו את נהלי מימון הבחירות ב-2021 ישלמו קנסות מכיסם על ההפרות: יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי, ואיש העסקים אבי שקד שהתמודד בפריימריז
לפי הדוח, הוצאותיה של מיכאלי חרגו בכ-91 אלף שקל מתקרת ההוצאה המותרת למועמד בפריימריז במפלגה בגודל של מפלגת העבודה (כחצי מיליון שקל). הוצאותיו של שקד חרגו בכ-204 אלף שקל מאותו הרף, ובנוסף, הוא לא ניהל את חשבון הבנק שלו באופן הנדרש לפי הנהלים. מיכאלי נקנסה ב-7,000 שקל ושקד ב-15 אלף.
קנסות אישיים לפוליטיקאים שהפרו את חוק הבחירות הם נדירים למדי, ומשולמים רק בשל הפרות בפריימריז. אחד המעטים ששילם קנס כזה היה ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, ששילם ב-2015 קנס של 30 אלף שקל על אי-סדרים כספיים במימון התמודדותו בפריימריז לראשות מפלגת הבית היהודי שבראשה עמד באותה תקופה.
לפי דוח המבקר דאז, בנט, שהיה המתמודד היחיד באותן בחירות על ראשות המפלגה (ולכן לא ברור מדוע ניהל קמפיין בכלל) קיבל תרומות בגובה שמעל למקסימום שהיה מותר לו לקבל, השתמש בחלק ממנה לצרכים של המפלגה שאינם הפריימריז, וגם לא סיפק אסמכתאות על חלק מהוצאותיו.
המבקר הטיל גם קנסות אישיים קטנים על ארבעה מתמודדים לרשימת המפלגה באותן פריימריז: ח"כ ניר אורבך, הח"כ לשעבר ניסן סלומיאנסקי ואבי וורצמן ואיש התקשורת שמעון ריקלין.
ברוב המקרים, הענישה היחידה על הפרות במימון הבחירות, אם בכלל, היא קנסות שלא מוטלים אישית על הפוליטיקאים ומנהלי המפלגות אלא על קופת המפלגות – שממילא משלמות אותם מהגדלת חובן לקופה הציבורית, ומאותו כיס בדיוק שממנו הן נוטלות את ההלוואות והתקציבים החריגים.
חלק מהקנסות נמוכים משמעותית מהסכומים החריגים שהמפלגות בזבזו ומשימושים לא חוקיים שעשו בהם.
לפי דוח הביקורת שהתפרסם שלשום, שלוש מפלגות חרגו אשתקד מתקרת ההוצאות שלהן: תקווה חדשה חרגה מתקרת הוצאותיה בכ-13 מיליון שקל; ימינה חרגה בכ-1.1 מיליון שקל; ש"ס בכ-250 אלף.
לפי דוח הביקורת שהתפרסם שלשום, שלוש מפלגות חרגו אשתקד מתקרת ההוצאות שלהן: תקווה חדשה חרגה מתקרת הוצאותיה בכ-13 מיליון שקל; ימינה חרגה בכ-1.1 מיליון שקל; ש"ס בכ-250 אלף
מבקר המדינה קנס את תקווה חדשה בשלילת 250 אלף שקל מהמימון המגיע לה ואת ימינה בשלילת מימון של 50 אלף. ש"ס קיבלה אזהרה בלבד. הקנס, היה, איפוא, נמוך בהרבה מהחריגות עצמן, וממילא מדובר בקנס תיאורטי של הקטנה עתידית של התקציב שממנו חרגו.
מבקר המדינה קנס את תקווה חדשה בשלילת 250 אלף שקל מהמימון המגיע לה ואת ימינה בשלילת מימון של 50 אלף. ש"ס קיבלה אזהרה בלבד. הקנס, היה, איפוא, נמוך בהרבה מהחריגות עצמן
קנס הוטל גם על שלוש המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת – חד"ש, בל"ד ותע"ל. המפלגות הללו עיכבו את מסירת חשבונותיהן והדוחות הכספיים שלהן למבקר ולא מסרו אותם מאז אפריל 2020.
במרץ 2022 הורה המבקר להקפיא את המימון שהן זכאיות לו להוצאותיהן השוטפות עד שיגישו את החשבונות. ביוני מסרו המפלגות את החשבונות וציינו כי מסירתם התעכבה עד כה בשל "העומס שיצרו ריבוי מערכות הבחירות ומגפת הקורונה". המבקר המליץ ליו"ר הכנסת לשלול משלושת המפלגות 5% מהתשלום שהן זכאיות לו כקנס על עיכוב הדוחות.
על הפרות והתנהלויות תמוהות ועקלקלות נוספות לא הוטלו קנסות וככל הידוע לנו, לא נעשה דבר.
הדוח ציין שימוש לקוי של המפלגות במידע שבידיהן על מתפקדי הבחירות, התורמים והתומכים שלהן.
לפי הדוח:
"ל-10 מפלגות מאגרי מידע רשומים, אך אף מפלגה לא חשפה את המידע (על כך) בפני הבוחרים, וזאת, שלא לפי הנחיות הרשות בדבר חובותיהן לפי חוק הגנת הפרטיות".
"שש מהסיעות ביצעו עיבוד למידע שברשותן באמצעות חברות מסחריות, אך לא בחנו את מידת החוקיות של המידע שרכשו מאותן חברות ולא ביקשו רשות מהבוחרים להיכלל במאגרים הללו, אלא הסתפקו לכל היותר בהחתמת החברות על התחייבות לפיהן הן פועלות כחוק".
"בעידן שבו ההתקשרות עם הבוחרים מתבצעת יותר ויותר באמצעים דיגיטליים, קיימת חשיפה לסיכונים נרחבים מבעבר בנוגע להגנה על פרטיות הבוחרים ולאבטחת המידע האישי הנוגע להם כמתחייב מהוראות הדין".
לפי הדוח, שש הסיעות מסרו למבקר בתגובה כי "האנשים שפרטיהם כלולים במאגר המידע רשאים לפנות אליהן בבקשה להסיר את פרטיהם מהמאגר".
במשרד המבקר לא השיבו לשאלתנו, מי הן שש הסיעות שהעבירו מידע על המתפקדים והבוחרים שלהן לחברות פרטיות, והאם הועבר עליהן מידע ליועמ"ש או לרשות אחרת לצורך בחינת הליכים פליליים בחשד לעבירה על חוק הפרטיות או חוקים אחרים.
מלשכת המבקר נמסר בתשובה: "שאלות על חשד לפלילים יש להפנות ליועמ"ש", ואילו מלשכת היועמ"ש נמסר שלא יענו לשאלות כאלה.
הדוח מזכיר גם שלוש סיעות שבמועד סיום הביקורת כבר חדלו מלהתקיים – כולנו, תל"ם והתנועה – ולא השיבו למדינה את יתרת הכספים שבידיהן, בסכום של כ-5.8 מיליון, 4.6 מיליון ו1.3 מיליון שקל בהתאמה.
הדוח מזכיר גם שלוש סיעות שבמועד סיום הביקורת כבר חדלו מלהתקיים – כולנו, תל"ם והתנועה – ולא השיבו למדינה את יתרת הכספים שבידיהן, בסכום של כ-5.8 מיליון, 4.6 מיליון ו-1.3 מיליון שקל בהתאמה
בדוח נכתב לגביהן כי "ההחלטה לגבי תוצאות הביקורת בעניינן תתקבל במועד מאוחר יותר, בכפוף לכך שיציגו למבקר הסדר להשבת הכספים לכנסת".
הדוח נזף במפלגות על הגירעונות הגדולים שלהן, שלמעשה הפכו חסרי כיסוי.
הדוח מציין:
"הגירעונות הנצברים של 12 סיעות הסתכמו ב-31.3.21 בכ-128 מיליון ש"ח. הסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה במימון הממלכתי השוטף לכיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות. בכך, נפגעת יכולתן להשתמש במימון השוטף למטרה שלשמה יועד לפי החוק. עליהן לפעול לצמצום הגירעונות ולכיסוי חובותיהן".
"נוכח הקדמת הבחירות, שוב הוגדל סכום ההלוואות שהסיעות רשאיות לקבל מהכנסת, והתאפשר להן לפרוס את החזרי ההלוואות שקיבלו לזמן ארוך עוד יותר. בפועל גדל הסיכון שההלוואות לא יוחזרו ולמעשה יהיו בבחינת חובות אבודים. על הסיעות לפעול להשבת חובותיהן".
אבל בדוח לא צוינה סנקציה כלשהי שתינקט אם המפלגות ימשיכו להגדיל את הלוואותיהן וחובותיהן עד אינסוף ולא "יפעלו להשבתם".
בשנים האחרונות, הוגבלו סכומי התרומות שמותר למפלגות לקבל, ופרט לערבויות למפלגות חדשות, נאסר עליהן כליל לקחת הלוואות מגופים פרטיים ואחרים, מלבד הכנסת. תקציב המפלגות תלוי, איפוא, כיום לגמרי במימון שהן מקבלות מהכנסת, כך שהקנס מוטל, למעשה, על הכנסת עצמה.
הקנס המקסימלי על קבלת תרומה לא חוקית הוא פי שתיים מגובה התרומה. על הפרות אחרות, הקנס המקסימלי הוא 15% מהתקציב שקיבלה המפלגה לפרק הזמן שבו התבצעה העבירה. אם מפלגה מבצעת עבירות בהיקף כספי גדול יותר מ-15% מתקציבה, היא יוצאת, איפוא, ברווח גם אם מוטל עליה הקנס המקסימלי. בפועל, הקנסות לרוב נמוכים יותר.
"ייתכן שמפלגה אכן תשלם פחות מגובה ההפרה"
"המבקר הוא הגוף היחיד האחראי על אכיפת המימון, והפיקוח שלו תלוי באיזון חוקתי עדין ויש עליו המון הגבלות", אומר בכיר לשעבר במשרד המבקר, "אין לו סמכות לפתוח בהליכים פליליים בעצמו, אין לו סמכויות מעקב וחקירה, רק בקרה. הקנסות שלו מוגבלים. ובנוסף, לא כל המבקרים תמיד משתמשים במלוא הסמכות שכן יש להם כלפי המפלגות".
"למבקר אין סמכות לפתוח בהליכים פליליים בעצמו, אין לו סמכויות מעקב וחקירה, רק בקרה. הקנסות שלו מוגבלים. ובנוסף, לא כל המבקרים תמיד משתמשים במלוא הסמכות שכן יש להם כלפי המפלגות"
במשרד המבקר אומרים שעצם העובדה שמציינים את שם המפלגה בדוח, נוזפים בהה וקונסים אותה פוגעת בשמה הטוב ובכך מרתיעה. זה נכון?
"אני חושש שיש מעט מפלגות שייפגעו מפרסום כזה ושזה מרתיע אותן".
חנה רותם, ראש אגף הביקורת על מימון מפלגות במשרד מבקר המדינה, אמרה לזמן ישראל: "החוק מגדיר במדויק את סמכויות האכיפה של משרד מבקר המדינה, והוא לא יכול להטיל סנקציות שאינן בסמכותו. כמובן שאנחנו מבצעים אכפה בדיוק כפי שנקבע בחוק".
לדברי רותם: "במקרה שנקבע לגבי מפלגה שפעלה שלא לפי הכללים, למבקר יש סמכות לקנוס אותה בסכום שלא יעלה על 15% מהמימון שהיא זכאית לו בגין אותה תקופה מבוקרת. כשמפלגות לא מגישות דוחות בזמן, המבקר יכול לעצור להן את המימון השוטף. במקרים שקרו דברים כאלה הפעלנו את הסמכויות הללו, כולל, למשל, בדוח שפורסם השבוע".
אז אם מפלגה עשתה עבירות בהיקף 15% ומעלה מהמימון שלה, ההפרה תשתלם לה, נכון?
"יתכן מצב שמפלגה אכן תשלם פחות מסכום ההפרה. אבל בנוסף לקנס, אנחנו מפרסמים את הביקורת. קביעת מבקר המדינה שדוח על מפלגה אינו חיובי היא גם סנקציה – זו אמירה ציבורית שהמפלגות משתדלות להימנע ממנה".
"בנוסף לקנס, קביעת מבקר המדינה שדוח על מפלגה אינו חיובי היא גם סנקציה. המפלגות משתדלות להימנע ממנה"
הטלתם קנס אישי על מרב מיכאלי בגלל הפרות שביצעה ובעבר גם על נפתלי בנט. למה אתם לא מטילים קנס אישי על פוליטיקאים אחרים?
"כי החוק מבדיל בין החוקים לגבי מימון פריימריז לחוקים לגבי מימון בחירות כלליות, אלה שתי מערכות שונות שערבבת ביניהם. יש הבדל בין התמודדות בין מפלגות לפריימריז, שהן בהגדרה התמודדות אישית בין המועמדים. והחוק קובע בפירוש שכאשר יש הפרות במימון הפריימריז, הסנקציה היא אישית על מי שמפר. בבחירות הכלליות הקנס הוא על המפלגה ונלקח ממימון המפלגות".
הרבה הפרות חמורות, מעט חקירות פליליות
בדוח המבקר הקודם על מימון המפלגות, שפורסם במרץ השנה, נמתחה ביקורת חריפה על הליכוד על שימוש חורג ולא ראוי במימון מפלגות.
לפי הדוח הקודם, הליכוד הוציאה כ-336 אלף שקל על הגנה משפטית ליועצים ודוברים של המפלגה: יונתן אוריך, עופר גולן ושרוליק אינהורן. השלושה חשודים שהטרידו את שלמה פילבר, עד מפתח במשפט השוחד של יו"ר המפלגה בנימין נתניהו.
לפי הדוח הקודם, הליכוד הוציאה כ-336 אלף שקל על הגנה משפטית ליועצים ודוברים של המפלגה: החשודים שהטרידו את שלמה פילבר, עד מפתח במשפט השוחד של יו"ר המפלגה בנימין נתניהו
לכאורה, מדובר במעשה מושחת שאמור להעלות חשדות לפלילים: שימוש בכספי ציבור שמיועדים למטרה ציבורית – מימון מפלגה – להגנה משפטית על חשודים פרטיים, ועוד בגלל שסייעו לחשוד אחר במשפט אחר. אבל ככל הידוע לנו, מבקר המדינה לא פנה ליועמ"ש בעניין פתיחת חקירה פלילית בנושא.
הליכוד כן קיבלה קנס של 200 אלף שקל. הקנס לא הוטל בגלל עצם השימוש התמוה בכסף, אלא בגלל שהמפלגה לא דיווחה עליו כפי שחוק המימון מחייב אותה.
![ח"כ מירי רגב (אז שרת התרבות) באירוע הליכודיאדה באילת, 2018 (צילום: נועם רבקין, פלאש 90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/07/likudiada-1024x640.jpg "ח"כ מירי רגב (אז שרת התרבות) באירוע הליכודיאדה באילת, 2018 (צילום: נועם רבקין, פלאש 90)")
הדוח ממרץ מתח ביקורת חריפה על הליכוד גם על העובדה שהמפלגה מימנה את אירוע הלאומיאדה של המפלגה (בעבר "הליכודיאדה") בעלות של כ־200 אלף שקל. אבל המפלגה רק ננזפה על כך, לא נקנסה.
בתשובה לשאלתנו, מדוע לא נפתחה חקירה פלילית נגד הליכוד בעניין מימון ההגנה המשפטית של היועצים והליכודיאדה, אומרת רותם: "יש פניה להליכים פליליים רק במקרים שמעלים חשד ברור לפלילים".
לדברי רותם: "הביקורת אינה עוסקת בפעילויות פוליטיות של מפלגות. קביעת מבקר המדינה התייחסה להליך המנהלי של קבלת ההחלטה במפלגה על מימון ההוצאות המשפטיות, והדבר מופיע במפורש בדוח".
"הביקורת אינה עוסקת בפעילויות פוליטיות של מפלגות. קביעת מבקר המדינה התייחסה להליך המנהלי של קבלת ההחלטה במפלגה על מימון ההוצאות המשפטיות, והדבר מופיע במפורש בדוח"
בכיר לשעבר במערכת אכיפת החוק מסביר: "למבקר יש כאן בעיה: אסור לו להתערב בשיקולים פנימיים של מפלגה על מה שהיא עושה בכסף שלה".
לדבריו, "בדמוקרטיה, המפלגה היא גוף אוטונומי שיכול לעשות בכסף שלו מה שהוא רוצה. המבקר יכול לטפל במפלגה אם היא עוברת באופן ספציפי על חוקי המימון: חורגת מתקרת ההוצאות, עושה בלגן בדוחות, מסתירה מידע, מקבלת תרומות לא חוקיות. הוא לא יכול לנזוף בה שהיא מבזבזת כסף על שטויות ואינטרסים פרטיים של חבריה. זאת התערבות בשיקוליה".
בכיר אחר לשעבר במערכת אכיפת החוק מספר: "שמעתי שאחת המפלגות מימנה פעם למועמד שלה קורס טיס ודיווחה על זה כהוצאה מפלגתית. לדעתם, כדי לנצח בבחירות, או לעשות איזה קמפיין, או השד יודע איזו שטות אחרת, הוא היה צריך ללמוד לטוס. מוזר? מופרך? אולי. אבל חוקי ולגיטימי".
"שמעתי שאחת המפלגות מימנה פעם למועמד שלה קורס טיס ודיווחה על זה כהוצאה מפלגתית. לדעתם, כדי לנצח בבחירות, או השד יודע איזו שטות אחרת, הוא היה צריך ללמוד לטוס. מוזר? מופרך? אולי. אבל חוקי ולגיטימי"
מבקרי המדינה מפקחים על מימון המפלגות מאז הבחירות בשנת 1969. עד אותה שנה, המפלגות מימנו את עצמן מדמי חבר, תרומות של נדבנים והגב הכלכלי של ארגוני העובדים והממסד הכלכלי-פוליטי שלהן. המימון, והפיקוח של מבקר המדינה, הוסדרו בחוק מימון מפלגות בשנת 1973.
מימון מפלגות הוא אחד משני התחומים היחידים שבהם למבקר המדינה יש גם סמכות אכיפה ולא רק סמכות ביקורת. התחום השני הוא הגנה על חושפי שחיתויות. אבל אלה סמכויות מוגבלות, בהגדרה ובמודע.
לפי חוק מימון מפלגות וחוק מבקר המדינה, למבקר מותר להטיל על מפלגות קנסות מנהליים בשל שלוש סיבות: חריגה מתקרות ההוצאות, החובות וההלוואות המותרת, דיווח כוזב או אי דיווח על הוצאותיהן, וקבלת תרומות והלוואות לא חוקיות. אלה גם ההפרות היחידות שהן עילה למבקר לנזוף במפלגות בדוחותיו.
"ההחלטה שהמבקר יפקח על המפלגות לא התקבלה בתהליך מסודר אחרי מחקר ודיונים, אלא בשליפה", מספר אחד מוותיקי מערכת אכיפת החוק, "זה היה אחרי מלחמת יום כיפור, בזמן ועדת אגרנט ושלוש וחצי שנים לפני המהפך. התחילה המודעות שהשמנת הזאת צריכה מישהו שישמור עליה חוץ מהחתולים. המבקר דאז, יצחק לבנצל, היה היחיד שנמצא שם ולקח על עצמו לעשות את זה".
משרד המבקר, הסבירו כל המרואיינים לכתבה זאת, הוא מטיבו גוף ביקורת ולא גוף אכיפה, ואינו ערוך לאכוף ולהעניש עבריינים.
"אפשר לספור על יד אחת את המקרים שבהם הוטל הקנס המקסימלי", אומר בכיר לשעבר במשרד המבקר, "וגם את המקרים שבהם המבקר לקח את העבירות הלאה והפך אותן לחקירה פלילית".
"אפשר לספור על יד אחת את המקרים שבהם הוטל הקנס המקסימלי. וגם את המקרים שבהם המבקר לקח את העבירות הלאה והפך אותן לחקירה פלילית"
בין המקרים המעטים של עבירה על חוק המימון שהפכה להסתבכות פלילית נמצאת חקירת מקורות המימון של רשימת בל"ד, שהסתיימה לפני כשנה בהרשעתם בזיוף ומרמה של 35 מבעלי התפקידים והפעילים במפלגה, ביניהם הח"כ לשעבר חנין זועבי ומזכ"ל המפלגה לשעבר מוראד חדאד.
לפי כתבי האישום, במערכת הבחירות של 2013 לכנסת ולרשויות המקומיות הופקדו לחשבון הבנק של בל"ד יותר משלושה מיליון שקלים, שהוצגו במרמה למבקר המדינה כתרומות לגיטימיות מתורמים פרטיים, אך בפועל היו כספים שהתקבלו בניגוד לחוק, ממקור שהרשויות בישראל עדיין לא גילו את זהותו. הכספים הועברו לישראל במזומן והולבנו באמצעות אלפי קבלות מזויפות.
מבדיקת זמן ישראל עולה שהמפלגות הערביות משתמשות בחלק קטן בלבד מכספי המימון וקשה להבין מה מקור המימון שלהן – במיוחד בל"ד, שככל הידוע אין לה משאבים שמסייעים בקמפיינים, כמו סניפים בבעלותה.
שאלנו את רותם, האם מבקר המדינה עוקב אחרי מקורות הכסף של בל"ד ומפלגות אחרות שהתנהלותן מעלה חשד בנוגע למקורות כספן.
רותם: "הסמכויות שלנו אינן סמכויות חקירה כמו של המשטרה אלא סמכויות ביקורת, ואנחנו בודקים את פעילות המפלגות בהתאם. אנחנו בוחנים את דיווחי המפלגות על פעילותן, גם מול מידע שיש לנו לגבי הפעילות, ובוחנים את מקורות המימון לאותן פעילויות".
"הסמכויות שלנו אינן סמכויות חקירה כמו של המשטרה אלא סמכויות ביקורת, ואנחנו בודקים את פעילות המפלגות בהתאם"
פרשה מפורסמת אחרת שהחלה בדוח המבקר על מימון המפלגות והסתיימה בפלילים ובהדחת שר היא פרשת השר רפאל פנחסי.
הרב רפאל פנחסי, ממייסדי תנועת ש"ס, שימש כגזבר המפלגה בזמן הבחירות לכנסת ב-1988 והבחירות לרשויות המקומיות ב-1989. פנחסי הסתבך לאחר שהעלים מס שהיה אמור לשלם על שכר בבחירות – באופן דומה להחריד לחשדות המיוחסים לליכוד ולאגודת ישראל בדוח שפורסם שלשום.
בבדיקה של מבקרת המדינה דאז, מרים פורת, נמצא שפנחסי חילק כספי מימון בחירות לפעילי המפלגה בשכר ולא רשם זאת בספרי החשבונות של המפלגה, והעביר על כך דיווחים כוזבים למבקרת. זאת, במטרה לא לשלם על הפעילים מסים, וכן כדי לשלם לפעילים שלא עבדו והתקיימו מקצבאות כאברכים בכוללים.
מבקר המדינה העביר את החשדות לטיפול הרשויות, ופנחסי הורשע ב-1993 ברישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים.
בזמן שהורשע, פנחסי שימש כסגן שר הדתות, וראש הממשלה דאז, יצחק רבין, סירב להדיח אותו מתפקידו. אבל עמותת "אמיתי" עתרה לבג"צ וזה חייב את רבין להדיח את השר. החלטת בג"צ, לצד החלטה מאוחרת יותר להדיח את השר אריה דרעי עקב פרשת השוחד שלו, הייתה הבסיס להלכה המשפטית המפורסמת "הלכת דרעי פנחסי", המחייבת שרים שהוגשו נגדם כתבי אישום להתפטר.
פנחסי העלים מס שהיה אמור לשלם על שכר בבחירות, באופן דומה להחריד למעשים שיוחסו לליכוד ולאגודת ישראל בדוח המבקר שפורסם שלשום
ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה כללית לכתבה: "אנו פועלים בהתאם לסמכויות שבידנו ומפעילים את כלל הכלים הרלוונטיים בחוק, לאחר הפעלת שיקול דעת ובכל מקרה לגופו. בכל הקשור להיבטים פליליים, יש לפנות למשרד היועצת המשפטית לממשלה האמון על הנושא".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם