המפלגות הערביות – רע"ם ושלוש המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת – מצליחות להפיק קמפיינים בבחירות כמעט בלי לקחת הלוואות ולפי דיווחיהן – גם כמעט בלי תרומות.

לפי דוח יתרת ההלוואות של הכנסת, חד"ש ותע"ל – שייחד עם בל"ד מרכיבות את הרשימה המשותפת – לא לקחו הלוואות מהכנסת באף אחת ממערכות הבחירות האחרונות ולכן גם לא חייבות דבר. מחד"ש נמסר כי המפלגה גם לא מתכוונת לקחת הלוואות לקראת הבחירות הבאות.

גם בל"ד לא לקחה הלוואות בסבבי הבחירות הקודמים, אם כי לפני כשבועיים נטלה מהכנסת הלוואה של כמיליון שקלים לקראת הבחירות הקרובות. רע"ם לקחה הלוואות מעטות בלבד וחייבת כיום לכנסת כ־600 אלף שקלים בלבד.

לעומת זאת, המפלגות היהודיות סיימו את מערכת הבחירות הקודמת בחובות שנעים בין שישה ל־64 מיליון שקל למפלגה. רובן נוטלות בימים אלה הלוואות חדשות בהיקף של מיליוני שקלים. תקווה חדשה, למשל, צברה חוב של 10 מיליון שקל במערכת בחירות אחת, ומרצ חייבת כ־11 מיליון שקל. שתיהן מפלגות עם ארבעה מנדטים, כלומר, בגודל של רע"ם וקטנות יותר מהמשותפת.

תקווה חדשה צברה חוב של 10 מיליון שקל במערכת בחירות אחת, ומרצ חייבת כ־11 מיליון שקל. שתיהן מפלגות עם ארבעה מנדטים, כלומר, בגודל של רע"ם וקטנות מהמשותפת

ארכיון: חברי הרשימה המשותפת ב־2019 מגיעים לפגישה עם נשיא המדינה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מדיווחי המפלגות למבקר המדינה אודות התרומות שקיבלו עולה כי רע"ם, בל"ד ותע"ל לא קיבלו תרומות של יותר מאלף שקל מאז תחילת הדיווח ב־2012 (תרומות של פחות מ־1,000 שקל לא מדווחות). חד"ש דיווחה מאז 2012 על ארבע תרומות בסך כולל של 4,000 שקלים (כולן מתורמים יהודים).

לעומת זאת, כל המפלגות היהודיות בכנסת קיבלו תרומות בסכום של בין עשרות אלפי שקלים למיליוני שקלים. הליכוד, למשל, קיבלה מ־2012 תרומות בסך כ־2.3 מיליון שקל (לא כולל תרומות של פחות מאלף שקל); מרצ קיבלה תרומות ב־1.3 מיליון שקלים, ש"ס – שלושה מיליון שקלים, כחול לבן – תרומות של 267 אלף שקלים וכן ערבויות בכ־17 מיליון; תקווה חדשה קיבלה תרומות של כחצי מיליון שקל וערבויות ב־17 מיליון שקלים.

החוק אוסר על מפלגות לקבל הלוואות מגופים שהם לא הכנסת עצמה. המפלגות הערביות הצליחו, אפוא, להפיק קמפיינים של ארבע מערכות בחירות תוססות ויצריות בזו אחר זו – כשהמימון המדווח שעמד לרשותן הוא אך ורק תקציב מימון המפלגות הרגיל, שכ־70% ממנו מוענק חודשיים לפני הבחירות והשאר אחריהן, בהתאם למספר המנדטים. זאת, לעומת המפלגות היהודיות שהשתמשו גם במקדמות, גם בהלוואות וגם בתרומות.

המפלגות הערביות הצליחו להפיק קמפיינים לארבע מערכות בחירות, כשהמימון שעמד לרשותן הוא תקציב מימון המפלגות הרגיל. זאת, לעומת המפלגות היהודיות שהשתמשו גם במקדמות, גם בהלוואות וגם בתרומות

עתה עולה השאלה: איך הן עשו זאת? הסבר חלקי מאוד לכך היא העובדה שבבחירות שהתקיימו ב־2019 ו־2020, הסיעות הערביות נהנו מעלייה מתמדת במספר המנדטים שלהן – מה שסייע להן במימון הקמפיינים.

יושב ראש הרשימה המשותפת איימן עודה נושא דברים בכנס בחירות של הרשימה בנוף הגליל, 20 בפברואר 2021 (צילום: רוני עופר, פלאש 90)

בבחירות אפריל 2019, תע"ל וחד"ש – שהתמודדו ברשימה אחת – קיבלו שישה מנדטים,. רע"ם ובל"ד – שהתמודדו יחד ברשימות נפרדת – קיבלו רק ארבעה. בספטמבר 2019, ארבע המפלגות רצו יחד במסגרת הרשימה המשותפת וקיבלו 13 מנדטים. ב־2020 הרשימה הגיעה לשיא של 15 מנדטים. מימון המפלגות שקיבלו אחרי הבחירות גדל משנה לשנה בכמחצית ומילא את קופתן במזומנים.

אולם, היו גם מפלגות יהודיות שמספר המנדטים שלהן גדל – ובכל זאת הן נזקקו להלוואות ותרומות. נוסף על כך, מספר המנדטים של המפלגות הערביות צנח בחזרה ב־2021. אחרי פרישתה של רע"ם, המשותפת קיבלה שישה מנדטים בלבד ורע"ם קיבלה ארבעה – ירידה של כ־50% במספר המנדטים המשותף שלהן.

רע"ם והמשותפת קיבלו לפני בחירות 2021 מקדמות בגובה 70% ממימון המפלגות שלהן, שחושב לפי 11 מנדטים למשותפת וארבעה לרע"ם. אחרי הבחירות, הן היו זכאיות למימון שחושב לפי שישה וארבעה מנדטים, כך שהמשותפת לא קיבלה תוספת על המקדמה ואף הייתה צריכה להחזיר 23% מזו שקיבלה.

המפלגות חייבות לשלם במקרים כאלה את ההפרש מייד וחתומות על ערבות בנקאיות. אם המשותפת הייתה מנהלת קמפיין יקר, כפי שעושות המפלגות היהודיות, היא הייתה נאלצת ליטול מהכנסת הלוואה, שאותה ניתן להחזיר בפריסה ארוכה ובתנאים נוחים.

מנסור עבאס בליל הבחירות 23.3.2021 (צילום: Flash90)

אבל המשותפת החזירה את ההפרש מייד אחרי הבחירות, מכספים עודפים שנמצאו בקופתה, והמשיכה כרגיל, ללא הלוואות ותרומות. הקמפיינים שניהלו הסיעות הערביות היו, אפוא, רזים וחסכניים גם כשהיו בעודף כספי.

אם המשותפת הייתה מנהלת קמפיין יקר, כפי שעושות המפלגות היהודיות, היא הייתה נאלצת ליטול הלוואה מהכנסת. אבל המשותפת החזירה את ההפרש מייד אחרי הבחירות מכספים עודפים שבקופתה

אין הסבר יחיד להצלחה הפיננסית של המפלגות הערביות בניהול הקמפיינים, ונראה שיש לכך כמה גורמים שונים המתלכדים יחדיו.

"הבאתי לחד"ש ניהול מהמגזר העסקי"

"היכולת לגייס משתנה ממפלגה למפלגה. המצב במפלגה אחת לא דומה למצב במפלגה אחרת. לחד"ש, במיוחד, יש בסיס כלכלי שאין למפלגות אחרות", אומר מוחמד דראושה, מנהל אסטרטגי בארגון גבעת חביבה וחבר הנהלה בתנועת "דרכנו" ובמכון הרטמן.

לדברי דראושה: "לחד"ש יש משרדים בבעלותה שניתן לבצע בהם פעילות והיא לא צריכה לשכור. ובעיקר – יש להם המון מתנדבים. בקהילות מסוימות, אם הסבא התנדב במפלגה אז גם הנכד יתנדב. יש ממש משפחות של מתנדבים, אותם קומוניסטים לשעבר והמשפחה המורחבת שלהם – הם העוגן הראשי של המפלגה".

"לחד"ש יש משרדים בבעלותה שניתן לבצע בהם פעילות והיא לא צריכה לשכור. ובעיקר, המון מתנדבים. בקהילות מסוימות, אם סבא התנדב במפלגה אז גם הנכד יתנדב"

מוחמד דראוושה, מנהל האסטרטגיה בארגון גבעת חביבה וחבר הנהלה ב"דרכנו" ובמכון הרטמן (צילום: באדיבות המרואיין)

"במעגל החיצוני נמצאות משפחות המצביעים הקבועות שלה ובמעגל הפנימי – משפחות הפעילים. לרוב הם לא יעשו פעילות מקצועית פרופר כמו קריאייטיב וגרפיקה – אלא אם כן זה המקצוע שלהם – אבל הם יארגנו עצרות, יעמדו בדוכנים, יקיימו פעילות ברשתות החברתיות וייתרו לגמרי את הצורך במתנדבים בתשלום, שקיימים ברוב המפלגות ולא קיימים אצלם בכלל.

"זה קיים בעיקר בצפון: בחיפה, בנצרת, במשולש עראבה–סח'נין–דיר חנא, בשפרעם ובכפרים הקטנים בגליל, במיוחד אצל הנוצרים אבל גם אצל המוסלמים. הפוטנציאל קיים גם באום אל־פחם – אבל רק כשחד"ש מריצים מועמד שהוא גם תושב העיר.

"חד"ש זאת מפלגה לוקלית מאוד, משפחתית, אינטימית, שמכירה שמית את הרוב המוחלט של מצביעיה. לא חושב שיש עוד מפלגה כזאת. יש לה גם מצביעים 'עונתיים' – אחרת לא היה צורך בקמפיינים – ויש קמפיינים. רוב המצביעים הם סולידיים, מחויבים ורבים מהם מוכנים להתנדב. בוודאי שאין לחד"ש צורך להוציא כסף על קבלני קולות בתשלום כמו במפלגות אחרות.

"בתוך האוכלוסייה הנאמנה הזאת יש גם אלפים שמשלמים דמי חבר ודמי מנוי לביטאון המפלגה, אל־איתיחאד, וגם אלה מקורות הכנסה יציבים".

"חד"ש זאת מפלגה משפחתית, אינטימית, שמכירה שמית את מצביעיה. בוודאי שאין לה צורך לשלם לקבלני קולות בתשלום כמו במפלגות אחרות. יש אלפים שמשלמים דמי חבר ודמי מנוי לביטאון המפלגה"

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה, באירוע בחירות בתל אביב, 18.2.2020 (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

דראושה אומר כי יש לחד"ש נכס ייחודי שחוסך לה את אחת ההוצאות העיקריות בקמפיין הבחירות – גם בעידן הדיגיטלי. "לחד"ש יש משאב נוסף – בית דפוס שאפשר להדפיס בו".

חד"ש היא אחת משלוש המפלגות היחידות בישראל – לצד שתי המפלגות החרדיות – שיש לה ביטאון משלה. נוסף על ההשפעה בהפצת המסרים, לעיתונים מודפסים יש לה גם בית דפוס שניתן להדפיס בו שלטים, כרזות, פלאיירים, מכתבים ועוד.

גורמים במפלגה וגם באל־איתיחאד מבהירים כי חד"ש, אל־איתיחאד ובית הדפוס שבו מודפס העיתון – הם שלוש ישויות משפטיות ופיננסיות נפרדות וכי בית הדפוס – שנמצא בבעלות בכירי המפלגה – גובה כספים על כל הדפסה.  אולם, באותה נשימה, הם מודים כי בית הדפוס מאפשר להם להדפיס "במחירים זולים מאוד".

מזכ"ל חד"ש מנסור דהאמשה מציג תמונה דומה – אבל מייחס חלק מסיפור ההצלחה לשיטות הניהול שלו עצמו. "יש למק"י וחד"ש סניפים כמעט בכל מקום רלוונטי – בחיפה, תל אביב, נצרת, ירושלים, טייבה, תרשיחא, לוד וברוב הערים הערביות והמעורבות – אנחנו משתמשים בכולם.

מזכ"ל חד"ש מנסור דהאמשה (צילום: באדיבות המרואיין)

"זה חוסך לנו הוצאות עתק על שכירות שאין למפלגות אחרות. אנחנו משלמים לאנשי מקצוע, אבל לא משלמים על שכנוע ושינוע מצביעים כמו שמפלגות אחרות עושות".

דהאמשה, מהנדס וקבלן בנייה במקצועו, הוא בעליה של חברת הנדל"ן ד.ר. מנצור. לפני שהחל לנהל את כספי המפלגה ב־2006 הוא ניהל את החברה שלו. לדבריו, הוא הביא מהמגזר העסקי שיטות שמסייעות לו לנהל ביעילות את חד"ש – אמירה נפוצה בקרב מנהלים עם מסלול דומה, אבל מפתיע לשמוע אותה במפלגת שמאל רדיקלי עם עבר קומוניסטי. "אני, הסוציאליסט, יכול ללמד את הקפיטליסטים איך מנהלים ביזנס", הוא אומר.

במה הניהול שלכם שונה ואיך זה חוסך לכם כסף?
"מפלגות אחרות מתנהלות בצורה בזבזנית בטירוף. פשוט לא יודעים לנהל. ראיתי את זה כשנכנסנו לשותפות עם הסיעות הערביות. הם לא עשו מכרזים בכלל, עבדו עם מי שהכירו ושילמו מחירים מופקעים.

"היו מזמינים דגלים לעצרות, למשל, ב־12 שקל ליחידה. אני עשיתי מכרז, עשיתי משא ומתן, התמקחתי, בדקתי אופציות, הורדתי את זה לשלושה שקלים לדגל. הם למדו מאיתנו איך לנהל. כיום, כשרע"ם מתמודדת עצמאית, הם מתנהלים בצורה חסכנית ויעילה".

"מפלגות אחרות מתנהלות בצורה בזבזנית. כשנכנסנו לשותפות עם הסיעות הערביות היו מזמינים דגלים ב־12 שקל ליחידה. עשיתי מכרז, התמקחתי, הורדתי לשלושה שקלים. הם למדו. כיום רע"ם מתנהלים בצורה חסכנית"

למפלגות היהודיות יש הוצאות גדולות בהרבה. גם הן מתנהלות בבזבזנות ועובדות עם ספקים קבועים בלי מכרזים?
"הן עוד יותר בזבזניות. הם לוקחים את אנשי המקצוע הכי יקרים כי הם חושבים שאם הוא דופק מחירים – הוא בטח איש מקצוע מעולה ויביא תוצאות טובות".

זאת חשיבה של משקיעים: תשקיע בקמפיינרים טובים, הם ישכנעו ויסחפו מצביעים – תקבל יותר מנדטים. לפעמים זה עובד, לא?
"זה לא עובד, לא עבד ולא יעבוד. לפעמים הקמפיין מושקע ונוצץ ובכל זאת המנדטים יורדים. מנהלי הקמפיין שלנו הם אנשים אידיאולוגים שמחויבים לנו בכל מקרה, והם בוודאי לא ידפקו לנו מחירים.

יו"ר הרשימה המשותפת באירוע בחירות בתל אביב, 8.9.2019 (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

"הספקים ואנשי המקצוע שלנו נבחרים בקפידה ועושים עבודה מצוינת בלי לבקש סכומי עתק. כשספק מדבר איתי אני לא אומר לו, קח המון כסף ותביא לי המון מנדטים, אלא להיפך, מתחיל את השיחה בזה שאין לי כסף".

"הספקים ואנשי המקצוע שלנו נבחרים בקפידה ועושים עבודה מצוינת בלי לבקש סכומי עתק. כשספק מדבר איתי אני לא אומר לו, קח המון כסף ותביא לי המון מנדטים"

יכול להיות שביישובים הערביים פשוט יותר זול לקנות ציוד ולשכור עובדים וספקים?
"זה גם נכון, וזה עוד פקטור שמסייע לנו".

"אין הבחנה בין רע"ם והתנועה, הכול של כולם"

"לרע"מ אין משאבים כמו של חד"ש, אבל יש לה משאבים שאין לרוב המפלגות", אומר דראושה. דראושה הוא אחיינו של עבד אל־והב דראושה – שהיה מנהיגה של רשימה בשם המפלגה הדמוקרטית הערבית (מד"ע) שלאחר מכן מיזג אותה לתוך רע"ם. כיום הוא לא מזוהה עם שום מפלגה, אבל מכיר היטב את כולן. לדבריו: "אני חושב שרק למפלגות החרדיות יש משאבים כאלה – אם בכלל".

"החברה הערבית מלוכדת וזה מאפשר לנו לעשות דברים שאצלכם יותר קשה לעשות", אומר בעל תפקיד ברע"ם ואחד האנשים החזקים במנגנון המפלגה, "יש חמולות שלמות, שכונות, יישובים שלמים שמגויסים בשבילנו.

"החברה הערבית מלוכדת וזה מאפשר לנו לעשות דברים שיותר קשה לעשות אצלכם. יש חמולות שלמות, שכונות, יישובים שלמים שמגויסים בשבילנו"

יו"ר רעם מנצור עבאס, במסיבת עיתונאים בנצרת במהלך מערכת הבחירות, 1.4.2021 (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

"אם הסבא במשפחה אומר שאנחנו עם רע"ם – אנחנו עם רע"ם. אלה מצביעים שלא צריך להשקיע בהם ואם צריך הם גם עוזרים בקמפיין שמביא עוד מצביעים. זה ככה גם בחד"ש וגם אצל האנשים של עיסאווי פריג' שעובדים עם מרצ – וגם אצלנו".

לחד"ש יש נכסים שהיא משתמשת בהם בחינם ובית דפוס, גם לכם יש?
"בית דפוס אין לנו. נכסים יש. יש לנו את הגב של התנועה האסלאמית. אנחנו חלק מהתנועה, אין הבדל בין התנועה למפלגה, מבחינתנו זה אותו דבר, הארגון אותו ארגון.

"אנחנו נעזרים ב'אל־מעמיל', המפעלים החינוכיים. זה ארגון של התנועה האסלאמית שאוסף המון־המון כסף וציוד ומחלק לנזקקים, מקיים חוגים ופעילויות חינוכיות – ובמקביל משמש גם את המפלגה, אין אבחנה".

אתם משתמשים בתקציבים וציוד שנתרמו לצדקה ולחינוך בשביל המפלגה?
"חס וחלילה. בשום פנים ואופן לא. מה שנאסף בשביל העניים והילדים זה קדוש. אבל אנחנו משתמשים יחד עם 'אל־מעמיל' בסניפי התנועה. כל פעילות המפלגה זה בסניפי התנועה. וככה אנחנו חוסכים את ההוצאה העיקרית של המפלגות היהודיות, שכירות.

"מה שנאסף בשביל העניים והילדים זה קדוש. אבל אנחנו משתמשים יחד עם המפעלים החינוכיים בסניפי התנועה. ככה אנחנו חוסכים את ההוצאה העיקרית של המפלגות היהודיות"

יושב ראש רע"ם מנסור עבאס משוחח עם התקשורת בכפר המכבייה ברמת גן, 2 ביוני 2021 (צילום: טל שניידר)

"כשצריך, אני אעמיד בשביל התנועה והמפלגה גם את כל מה ששלי פרטי. אם צריך להסיע אנשים לצמתים או לקלפי אתן את הרכב שלי. אני לא ארשום דלק, נסיעות, כלום.

"אין אצלנו דבר כזה 'מתנדבים בשכר'. אם צריך לתלות שלטים או לעמוד ברחוב – נמצא חבר'ה שיעשו, אם צריך לעשות באזז ברשתות, להעביר מסר – אני מוצא לך עכשיו 400 צעירים בחינם, באהבה, והם לא ייקחו שקל. לך תמצא במפלגה יהודית כזאת מאסה של מתנדבים. אולי אצל החרדים. אולי".

"אנחנו גם לא עושים כנסים באולמות, הכול בבתים, בלי קייטרינג ושום דבר. אין אצלנו הבדל בין 'כנס' ל'חוג בית', אם צריך לארח 200 אנשים בבית – יארחו 200. אם מישהו יציע לבעל הבית עזרה עם הכיבוד הוא ייעלב, הוא יגיד לו: 'בבית שלי, אתה תאכל רק מהיד שלי'".

"אם צריך להסיע לקלפי אתן את הרכב שלי. לא ארשום דלק, כלום. אין אצלנו 'מתנדבים בשכר'. אם צריך לתלות שלטים, לעמוד ברחוב, לעשות באזז ברשתות, להעביר מסר – אני מוצא 400 צעירים שיתנדבו בחינם, באהבה"

מתנדבים וסניפים תמורת המותג טיבי

אם חד"ש ורע"ם חוסכות הוצאות בעזרת משפחות המתנדבים ונכסי התנועה – תע"ל פשוט מגלגלת אותן על שותפותיה לרשימה. התנועה הערבית להתחדשות היא ארגון של אדם אחד – המייסד והיו"ר אחמד טיבי.

מאז שטיבי נכנס לכנסת ב־1999, תע"ל התמודדה תמיד ברשימות שכללו גם מפלגות נוספות – פעמיים יחד עם בל"ד, פעמיים עם רע"ם, פעמיים עם חד"ש וארבע פעמים במסגרת הרשימה המשותפת. טיבי מנופף בעובדה שהרשימה שבמסגרתה התמודד תמיד קיבלה את מספר הקולות הגבוה ביותר.

אחמד טיבי ואיימן עודה (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

לדברי דראושה: "תע"ל תמיד נעזרת במשאבים של מפלגות שהיא מתחברת אליהן. אין לה צורך בהרבה תקציב משלה".

"לטיבי אין סניפים, אין לו משפחות, שטח, כלום", אומר פעיל של סיעה ערבית אחרת, "טיבי הוא מותג, השם שלו מושך מצביעים ערבים שלא שייכים לאף מפלגה. הוא בעצם מציע את שמו תמורת התשתית שיש להם".

מתע"ל נמסר בתגובה: "למפלגה אין צורך בהלוואות, אנו מסתפקים בכסף שניתן לנו במסגרת יחידות המימון לבחירות".

"לטיבי אין סניפים, משפחות, שטח. טיבי הוא מותג, השם שלו מושך מצביעים ערבים שלא שייכים לאף מפלגה. הוא בעצם מציע את שמו תמורת התשתית שיש להם"

בל"ד היא עדיין תעלומה

קשה יותר להסביר איך בל"ד מצליחה לנהל קמפיינים בלי הלוואות ותרומות. פעילים של סיעות אחרות מציינים כי לבל"ד אין סניפים, תשתיות ואוכלוסייה נאמנה שמספקת מסות של מתנדבים.

חנין זועבי בבית משפט השלום בנצרת, 7 בפברואר 2016 (צילום: Basel Awidat/Flash90)

לדברי דראושה: "לבל"ד אין את המשאבים שיש לחד"ש וחלקית גם לרע"ם. יש לה מתנדבים, אבל זה בכלל לא מתקרב לחיבור של חד"ש עם השטח שלה". מאז 2015, בל"ד לא התמודדה בבחירות בעצמה אלא במסגרת הרשימה המשותפת, פרט לבחירות באפריל 2019, שבהן התמודדה עם רע"ם.

כלומר, עולה השאלה: גם אם לחד"ש ולרע"ם יש די משאבים כדי להתמודד בעצמן ללא הלוואות ותרומות – מה שאף מפלגה יהודית לא מצליחה לעשות – אך הן מצליחות להחזיק שתי סיעות נוספות?

סימני השאלה סביב מקורות המימון של בל"ד עמדו בעבר במרכזה של פרשה פלילית. 35 מבעלי התפקידים והפעילים במפלגה הורשעו בזיוף ומרמה, ביניהם הח"כ לשעבר חנין זועבי ומזכ"ל המפלגה לשעבר מוראד חדאד, מזכירי סניפים, עוזרים פרלמנטרים ומתרימים.

לפי כתבי האישום, במערכת הבחירות של 2013 לכנסת ולרשויות המקומיות (שזועבי התמודדה בשתיהן) הופקדו לחשבון הבנק של בל"ד יותר משלושה מיליון שקלים, שהוצגו במרמה למבקר המדינה כתרומות לגיטימיות מתורמים פרטיים, אך בפועל היו כספים שהתקבלו בניגוד לחוק, ממקור שהרשויות בישראל עדיין לא גילו את זהותו.

לפי כתבי האישום, במערכת הבחירות של 2013 הופקדו לחשבון הבנק של בל"ד יותר משלושה מיליון שקלים, שהוצגו במרמה כתרומות לגיטימיות, אך בפועל התקבלו בניגוד לחוק, ממקור שהרשויות עד היום לא גילו את זהותו

עזמי בשארה (צילום: Flash90)

לפי האישומים, הכספים הועברו לישראל במזומן והולבנו באמצעות אלפי קבלות מזויפות. בבל"ד הגדירו את המשפט כרדיפה פוליטית. בפרסומים על האירוע צוין כי במשטרה חשדו שהכספים "הגיעו מארגונים שונים בעולם הערבי, בין השאר מקטאר".

קטאר היא מקום מגוריו של מייסד בל"ד עזמי בשארה, שברח מישראל ב־2007 בזמן שנחקר בחשד לקיום קשרים עם ארגון הטרור חזבאללה ובהלבנת הון. נראה כי השוטרים שצוטטו בפרסומים ניסו לרמוז כי בשארה היה קשור בזמנו בדרך כזאת או אחרת בגיוס הכספים של בל"ד – טענה ששמענו גם מפעילים של סיעות ערביות אחרות, אך אין לכך ראיות.

מבל"ד נמסר בתגובה: "מימון הבחירות שלנו הוא אך ורק מכספי מימון המפלגות שמגיעים לנו מהמדינה. אנחנו לא עובדים אצלכם ולא חייבים לכם דין וחשבון, תכתבו מה שאתם רוצים". בשארה לא הגיב עד כה לבקשתנו להתראיין או להתייחס לדברים לעיל.

פעילים של סיעות ערביות – שהתראיינו לכתבה – העלו טענות על תרומות שסיעות (אחרות) מקבלות כיום מתורמים ערבים וטורקיים בחו"ל. אולם, לא נחשפנו למסמכים או לראיות כלשהן שמוכיחים כי תרומות כאלה באמת ניתנו.

חברי הרשימה המשותפת: איימן עודה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה ואוסמה סעדי בישיבת סיעה, 15 בנובמבר 2021 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)