נוסח הפטור מגיוס שמקדם ח"כ יואב ביסמוט מבטיח לצה"ל כ-4,900 מגויסים חרדים בשנה בלבד מתוך פוטנציאל של 100,000, מעגן ויתורים בשווי מיליארדי שקלים, ומשאיר את רוב הציבור החרדי בפטור גם אם יאושר במלואו.

בקצרה

• הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר הזהיר בדיון בקבינט ב-26 במרץ 2026 כי "צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו", והזהרתו, שאינה פוליטית במהותה, נסמכה על שילוב של היעדר חוק גיוס, היעדר שינוי בחוק המילואים ואי-הארכת שירות החובה.
• יעד הגיוס שקבע מתווה ביסמוט, כ-8,160 חרדים בתקופה הראשונה, משמעותו כ-4,900 בשנה. מול פוטנציאל גיוס של כ-100,000 חרדים, לפי חישוב המכון הישראלי לדמוקרטיה, היעד הרשמי מכסה כ-5% מהפוטנציאל בלבד.
• האכיפה האישית על פי החקיקה הקיימת כבר האיצה את הגיוס: כ-3,000 חרדים התגייסו מאז יולי 2024, לעומת 1,200 עד 1,800 בשנה בממוצע לפני כן, לפי בנק ישראל. לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי, כ-42,000 חרדים נוספים מחזיקים כבר בצווי גיוס בתוקף.
• לנוכח התנגדות המפלגות החרדיות, קידום המתווה הוקפא במרץ 2026 בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', אחרי 86 דיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מה הבעיה במתווה של ביסמוט לפי בנק ישראל?

בהתייחסות רשמית מ-11 בדצמבר 2025 קבע בנק ישראל כי נוסח החוק "לוקה בחסר באופן שלא יביא לגיוס חרדים העונה על הצרכים הביטחוניים", ושיש חשיבות רבה לתיקונו לפני אישורו, לא בהמתנה לתוצאותיו.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

שתי הרשתות הגדולות – החינוך העצמאי של אגודת ישראל ומעיין החינוך התורני של ש"ס – מקבלות מדי שנה כ-2.1 מיליארד שקל וכ-1.23 מיליארד שקל בהתאמה, לפי נתוני ועדת הכספים שפורסמו ב""מאקו"". סך הכול: קרוב ל-3.3 מיליארד שקל בשנה.

בתקציב 2026 גדלו ההקצאות ב-32.5% לעומת 2025 – תוספת של כ-830 מיליון שקל. מעבר לכך, הממשלה ביקשה להעביר תוספת קואליציונית נפרדת של כ-1 מיליארד שקל – סכום שבג"ץ הקפיא בצו ביניים בעקבות עתירת חדו"ש.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הקהילות החרדיות בישראל מקבלות תקציבים שאף מגזר אחר בישראל לא מקבל. מאות אלפי גברים צעירים חרדים בגיל העבודה לומדים במקום לעבוד ומקבלים קצבאות שמממנות את לימודיהם. זאת, בנוסף לתקציבים ייעודיים, הטבות והנחות רבות שמעבירים משרדי ממשלה שונים לקהילות החרדיות. 

המפלגות החרדיות מצדיקות את ההעברות הללו בשלושה טיעונים מרכזיים: הסכם היסטורי שנחתם בין ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, למפלגת אגודת ישראל; המלצה שכביכול ניתנה על ידי נגיד בנק ישראל; וכן, הטענה שהעברת הכספים היא פשוט מדיניות רווחה שמעניקה רשת ביטחון לחרדים, כביכול כמו לכל אזרח. אבל שלוש הטענות הללו אינן עומדות בבדיקת מקורות.

רום הרפז, בעלת תואר שני בניהול מידע וידע. יוקר המחיה וזכויות אדם בוערים בעצמותיה