בהודעת הפרישה שלו מראשות מרצ ניסה ניצן הורוביץ לטפוח לעצמו על השכם. "הובלתי את התנועה בשלוש מערכות-בחירות רצופות וקשות", כתב יושב-הראש הפורש באגרת פרידה ששיגר לחברי מפלגתו. "בבחירות האחרונות, בניגוד לכל הסקרים וההספדים, הכפלנו את כוחנו. אני מאוד גאה בחלק של מרצ ושלי בהקמת ממשלת השינוי".
"הקמנו ממשלה היסטורית שהצילה את הדמוקרטיה הישראלית", המשיך וכתב שר הבריאות, "וחזרנו להגה השלטון אחרי יותר מ-20 שנה באופוזיציה. הוכחנו כי אנו יודעים לקחת חלק בהנהגת המדינה ורשמנו הישגים רבים".
שלום חברים יקרים שלי,לפני יותר משלוש שנים נבחרתי ליו"ר מרצ. מאז, הובלתי את התנועה בשלוש מערכות בחירות רצופות וקשות. בבחירות האחרונות, בניגוד לכל הסקרים וההספדים, הכפלנו את כוחנו. אני מאוד גאה בחלק של מרצ ושלי בהקמת ממשלת השינוי. הקמנו ממשלה היסטורית שהצילה את הדמוקרטיה הישראלית. מרצ חזרה להגה השלטון לאחר יותר מ-20 שנה באופוזיציה, וזכתה בתפקידים בכירים. הוכחנו כי אנו יודעים לקחת חלק בהנהגת המדינה ורשמנו הישגים רבים.הקדנציה שלנו עוד נמשכת בראשות ראש הממשלה לפיד, שאני מעריך ומחבב. בקדנציה הזו הובלתי את מערכת הבריאות בשני גלי קורונה עוצמתיים, וגם כעת אנחנו בגל, ללא יום אחד של סגר, ללא השבתת לימודים, ללא פיטורים המוניים. מרגע כניסתי למשרד הבריאות הנהגתי מדיניות של חיים לצד הקורונה. ולמרות הקורונה, לא זנחתי אתגרים מרכזיים במערכת הבריאות, וביצעתי שינויים גדולים, ברוח הסוציאל-דמוקרטיה והצדק החברתי של מרצ. השגתי תוספת של 2 מיליארד שקל לתקציב הבריאות, שאיפשרה לי לקדם את השקפת עולמי.בראש סדר העדיפויות הצבתי את בריאות הנפש, שהופקרה במשך שנים. אני גאה במיוחד במהלכים שהובלתי ביחס לנשים ולהט"ב. בזמן קצר כל כך עשינו מהפכה, לא פחות. איסור על טיפולי המרה, פונדקאות בישראל לזוגות מאותו מין ולגברים יחידים, תרומות דם מהומואים, ושינוי גדול ביחס לטרנסג'נדרים. וכמובן – רפורמת ההפלות שלנו שממשיכה לעשות כותרות בעולם. עשינו שינויים גדולים, שמקלים על יכולתה של האישה לקבל החלטות על גופה ועל חייה – והכל בצורה מכבדת, נגישה וזמינה. בדיוק ההיפך מארה"ב.מרצ תמיד הצטיינה בעבודה הסיעתית שלה, וכך גם בקדנציה הזו. בזכות ההישג בבחירות והקמת הממשלה, מעבר לשישה המנדטים, נכנסו לכנסת חברות וחברים מעולים בתנועה שלנו – מיכל רוזין, גבי לסקי ועלי סלאלחה. סיעת מרצ, בהובלת יו"ר הסיעה, מיכל רוזין, היא סיעה מצטיינת, שהצליחה לקדם חקיקה פורצת דרך. אגב, מיכל עצמה העבירה יותר חוקים בקריאה שניה ושלישית מכל ח"כ אחר במשכן.חבריי שרי מרצ, תמר זנדברג, עיסאווי פריג', וסגן השרה יאיר גולן, רשמו הישגים מרשימים במשרדיהם, במיוחד בתחומי הסביבה ויחסי יהודים-ערבים. מזכ"ל מרצ תומר רזניק פעל ופועל ללא לאות לחיזוק מרצ והבסיס הרעיוני שלה. עכשיו אנחנו צועדים לבחירות, עוד בחירות. בנקודת הזמן הזו, אחרי יותר משלוש שנים כיו"ר מרצ, בהן הובלתי את המפלגה בשלוש מערכות בחירות וגם הכנסתי אותה לממשלת השינוי עם הרבה הישגים, החלטתי לא להתמודד הפעם על ראשות מרצ. אני לא פורש ואני לא עוזב את החיים הפוליטיים. אתמודד ברשימה לכנסת הבאה, ובוודאי שאמשיך בכהונתי כשר הבריאות, ויש הרבה עבודה לפנינו. מרצ היא תנועה דמוקרטית, תנועה של חברים, של רעיון, לא של איש אחד. מנהיגי המפלגה, נבחרים על ידי חברי התנועה, ממלאים את תפקידם בנאמנות, ומתחלפים. התנועה שלנו יותר חזקה מכל יו"ר או חבר כלשהו. כך זה צריך להיות. תחלופה, הזדמנות, שינוי. זו מרצ שאני גאה על הזכות להיות חבר בה ולהנהיג אותה. ההישגים שלנו מדברים בעד עצמם. מרצ בממשלה הזו השפיעה והשיגה יותר מכל מפלגה אחרת. בקרוב יהיו פריימריז במרצ, וכל אחד יוכל לבחור ולהתמודד על הזכות לייצג את התנועה. ואני קורא כאן לכל מי שרואים עצמם ראויים, להציג מועמדות. אנחנו מקימים עכשיו את מטה הבחירות ומסתערים על הקמפיין, ואני אתמוך ואסייע לכל מי שייבחר במרצ. אהיה חלק מהרשימה, אתרום מנסיוני ואחזק. אין לי ספק שתהיה נבחרת מעולה, ונגיע לבחירות בראש מורם.מרצ מניפה שורה של דגלים – שיוויון, חופש, שלום. רק מרצ דוגלת בצדק חברתי סוציאל דמוקרטי, סיום הכיבוש וחתירה לשלום על בסיס פתרון שתי המדינות, והפרדת הדת מהמדינה. בבחירות האלה יש למרצ תפקיד מפתח. היא חיונית לצורך הקמת ממשלה שפויה כדי שלא תהיה פה ממשלת חושך של ביבי-בן גביר, והיא חיונית לחיזוק השמאל בקואליציה העתידית. נעמוד לצדו של לפיד ונחתור להמשך קואליציית השינוי. אז חברות וחברים יקרים, אני כאן ואני נשאר, ואמשיך למלא את כל התפקידים שלי בנאמנות וביושר, כפי שעשו כל ראשי מרצ עד עכשיו.כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶתלֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.חזק ואמץ!
Posted by Nitzan Horowitz – ניצן הורוביץ on Tuesday, July 12, 2022
אחרי משפט הפתיחה הזה פירטה אגרת הפרידה של הורוביץ כמה מהישגיה של מרצ תחת הנהגתו.
היה באגרת משהו מוזר ולא-לגמרי-ברור: הורוביץ לא הסביר בה מדוע, למרות רשימת ההישגים שפירט, החליט בכל זאת לפרוש מתפקידו; הוא גם לא התייחס לשאלה מדוע מפלגה ש"חזרה להגה השלטון" אחרי שני עשורים ו"הצילה את הדמוקרטיה הישראלית" נמצאת, שנה אחת בלבד לאחר מכן, בסכנת היעלמות.
הורוביץ לא הסביר באיגרת מדוע, למרות רשימת ההישגים שפירט, החליט לפרוש, או מדוע מפלגה ש"חזרה להגה השלטון" ו"הצילה את הדמוקרטיה הישראלית" נמצאת שנה אחר כך בסכנת היעלמות
התשובות האפשריות לשתי השאלות הללו הן כאלה שראשי מרצ, והורוביץ בראשם, מתקשים לעכל. הן קשורות ברובן בשאלה מה ייעודה וייחודה של מרצ בתוך המערכת הפוליטית העכשווית של ישראל ובשאלה קשה נוספת, הנגזרת למעשה מהתשובה שתינתן לשאלה הראשונה: האם היום, בדיוק שלושים שנה אחרי הקמתה, עדיין יש למרצ זכות קיום?
מרצ הוקמה ב-1992 כאשר בישראל שררה מציאות פוליטית שונה לחלוטין מזו השוררת בה ב-2022. על רקע המציאות הפוליטית דאז, היו למרצ ייעוד וייחוד ברורים לחלוטין.
שלוש המפלגות הוותיקות שהתמזגו לתוכה – רצ של שולמית אלוני ויוסי שריד, מפ"ם של יאיר צבן וחיים אורון ושינוי של אמנון רובינשטיין ומרדכי וירשובסקי – נשאו דגלים שונים לחלוטין מאלו שנשאה מפלגת העבודה של יצחק רבין ושמעון פרס.
מרצ של 92' דגלה בחתירה להסכם שלום עם אש"ף בעוד שמפלגת העבודה, שעמדה לחזור אז לשלטון, עדיין שללה את האופציה הזאת; מרצ קידמה אז השקפות-עולם ליברליות ושוויוניות בהרבה מאלה של מפלגת העבודה (כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל, בכל הנוגע לחופש הביטוי והיצירה וגם בנושא הלה"טבי) ורבים מחבריה גם החזיקו, עדיין, באידיאולוגיה סוציאליסטית שנבדלה בצורה ברורה מזו של בייגה שוחט, מי שעמד להתמנות לשר האוצר בממשלתו של רבין.
בקיצור – למרצ הייתה עם הקמתה זכות קיום ברורה וחד-משמעית. אין זה מקרה שהיא קיבלה אז, בבחירות 92', 12 מושבים בכנסת ומנדט ברור "להמריץ את רבין".
מה ייעודה וייחודה של מרצ במערכת הפוליטית העכשווית של ישראל? ושאלה קשה נוספת, הנגזרת מהתשובה שתינתן לשאלה הראשונה: האם היום, בדיוק 30 שנה אחרי הקמתה, עדיין יש למרצ זכות קיום?
שלושים שנה לאחר מכן, מרצ אינה מסוגלת, וגם אינה מבקשת, להמריץ אף אחד.
- בתחום המדיני – היא בורחת זה שנים ממתן ביטוי לעמדות ייחודיות כלשהן; השקפותיהן המדיניות של מרבית שריה וחברי-הכנסת שלה אינן שונות מהותית מאלה של יאיר לפיד או בני גנץ.
- במאבקים למען זכויותיה של האוכלוסייה הערבית, מרצ חדלה מזמן מליטול חלק (כאשר ברע"ם וברשימה המשותפת ביקשו להקים בית-חולים ציבורי בסכנין, שר הבריאות הורוביץ החליט להקימו בקריית-אתא).
- ניהולם של מאבקים פמיניסטים, שפעם זוהה עם שולמית אלוני או עם זהבה גלאון, מזוהה היום דווקא עם יושבת-הראש של מפלגה אחרת, מפלגת העבודה.
- המאבק להשגת שוויון זכויות לקהילה הרפורמית, שנוהל פעם על ידי ענת הופמן אשר ייצגה שנים רבות את מרצ במועצת עיריית ירושלים, עבר לידיו של ח"כ גלעד קריב, אף הוא מהעבודה.
- שאריות הסוציאליזם שפעם יוצגו על ידי יאיר צבן או חיים אורון הפכו היום להשלמה שבשתיקה עם המדיניות הניאו-ליברלית של שר האוצר אביגדור ליברמן. בקיצור – כל מה שמרצ מודל 2022 עושה, נעשה טוב יותר על ידי מפלגות אחרות.
אל המצב העגום שבו היא מצויה היום היא הגיעה, במידה רבה, כי לא הצליחה להימלט מהמלכוד שהסיסמה "רק לא ביבי" קלעה אותה לתוכו. מצד אחד, מרצ לא יכולה הייתה שלא להשתתף בממשלה שבנימין נתניהו הודר ממנה, אך בתוך הממשלה הזאת היא גם לא יכולה הייתה, מהצד האחר, לתרום תרומה ייחודית כלשהי.
מרצ לא הצליחה להימלט ממלכוד הסיסמה "רק לא ביבי". מחד, לא יכולה הייתה שלא להשתתף בממשלה שנתניהו הודר ממנה. מאידך, בתוך ממשלה זו גם לא יכולה הייתה לתרום תרומה ייחודית כלשהי
פועלם של שלושת שריה במהלך השנה האחרונה ממחיש זאת היטב. שר הבריאות הורוביץ אמנם ניהל היטב את משברי הקורונה, אך לא תרם ואף לא ניסה לתרום תרומה כלשהי להפיכתה של מערכת הבריאות לשוויונית יותר; שר בריאות מטעם יש עתיד או מפלגת העבודה היה נוהג, קרוב לוודאי, בדיוק כמוהו.
תמר זנדברג, השרה לאיכות הסביבה, לא התעמתה ולו פעם אחת עם הגורמים רבי העוצמה הכלכלית האחראים לזיהום הסביבה בישראל; שרה מטעם כחול לבן או ישראל ביתנו הייתה נוהגת, קרוב לוודאי, בדיוק כמוה.
עיסאווי פריג', השר לשיתוף פעולה אזורי, השלים עם תכתיביהם של נפתלי בנט ויאיר לפיד, נמנע מכל שיתוף-פעולה עם הרשות הפלסטינית, ועסק בעיקר בקידום שיתוף פעולה עם איחוד האמירויות ובחריין, במסגרת מה שמכונה הסכמי אברהם; כך בדיוק היה נוהג גם שר מטעם יש עתיד או ימינה.
בניגוד לקביעתו של הורוביץ בהודעת הפרישה שלו, השנה שחלפה מאז כינון מה שהוא מכנה "ממשלת השינוי" הייתה השנה האומללה ביותר בחייה של מרצ. במהלכה היא גם ויתרה על שארית העמדות העקרוניות שכמה מחבריה עוד החזיקו בהן לפני כניסתם לקואליציה וגם איבדה את שאריות התמיכה הציבורית שעוד נהנתה ממנה.
כוונתו של סגן השרה יאיר גולן להיבחר במקום הורוביץ לראשות מרצ תואמת היטב את המגמות הללו.
גולן בן ה-60 מונה בגיל 33 למפקד "אוגדת איו"ש", היחידה הצבאית המופקדת על תחזוקת השליטה הישראלית באוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית; שמונה שנים לאחר מכן, ב-2002, הוא פיקד על חטיבת הנח"ל, בזמן שכבשה מחדש את הערים בגדה, שבהסכם אוסלו נמסרו לניהולה של הרשות הפלסטינית; כעבור שנים אחדות הוא המציא את מה שמכונה "נוהל שכן", התחכמות שנועדה לעקוף החלטה של בג"ץ שאסרה על השימוש באזרחים פלסטינים כמגינים אנושיים; ולבסוף, בין השנים 2014 ו-2017 הוא כיהן כסגן הרמטכ"ל. במלים אחרות – אדם שהקדיש כמעט מחצית משנות חייו להעמקת השליטה הישראלית על הפלסטינים מבקש עכשיו להיבחר לראשות מפלגה שהוקמה ב-1992 כדי לשים קץ לשליטה הזאת.
כוונת גולן להיבחר לראשות מרצ תואמת היטב את המגמות הללו. אדם שהקדיש כמחצית מחייו להעמקת השליטה הישראלית על הפלסטינים, מבקש להיבחר לראשות מפלגה שהוקמה כדי לשים קץ לשליטה הזאת
כמה מחברי מרצ, שעדיין זוכרים שזו הייתה פעם המטרה של מפלגתם ומבינים שאדם בעל רקורד כמו של גולן אינו יכול להנהיג אותה, מפצירים בימים האחרונים בזהבה גלאון, יושבת-הראש לשעבר, לחזור לפעילות ולהצילם מפני הבושה הזאת. הם טועים פעמיים.
ראשית, הם עושים עוול גדול לגלאון, שספק אם יהיה בכוחה להציל את מרצ בזמן הקצר שנותר עד הבחירות; שובה להנהגת מרצ רק תכתים את שמה של גלאון בכתם כישלון שהיא לא אחראית לו.
אחרי הלחצים: זהבה גלאון צפויה להתמודד על ראשות מרצ בפריימריז pic.twitter.com/4fLJkiwlsU
— ynet עדכוני (@ynetalerts) July 14, 2022
אך טעותם העיקרית היא אחרת. עליהם להשלים עם המציאות שהם עצמם נתנו ידם להיווצרותה. על פי התנהגותה בשנים האחרונות, מפלגתם אכן ראויה להנהגתו של יאיר גולן, ויאיר גולן, פוליטיקאי שהשקפותיו המדיניות אינן שונות מאלה של יאיר לפיד או עמר בר-לב, ראוי להנהיגה. להנהיגה כל הדרך אל מתחת לאחוז החסימה.
סופר ועיתונאי, כתב על נושאים פוליטיים במוסף "הארץ" ובשבועונים "כותרת ראשית" ו"כל העיר", והיה כתבו המדיני של "דבר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בסביבה הקרובה שלי היה רוב למרצ בכל המערכות הקודמות. יש גבול לכמה אנחנו נשחק את המשחק של 'חייבים להציל את מרצ מאחוז חסימה'. ישנו הרגע שאני אומר: לפיד/עבודה/… ומרצ? שיהיה מה יהיה. למפלגה שעיקר כוחה (הפוליטי) הוא 'תמות נפשי עם פלישטים' או במילים אחרות: אם אנחנו נופלים תקבלו את ביבי. למפלגה כזו אין זכות קיום. ובטח שלא ריצה לבד. חייבים איחוד עם העבודה/המשותפת. הגיע הזמן לשים בצד את האגו של הח'כים של מרצ ואת הפעילים, העוזרים הפרלמנטריים, ראשי התאים, ראשי המחוזות. יאללה, הגיע הזמן למצוא עבודה אמיתית. כי שרידות המדינה על הפרק. יאללה הביתה