דוח מבקר המדינה בנושא התנהלות המפלגות במערכת הבחירות ב־2021 שפורסם מוקדם יותר החודש ומצא הפרות חוק וחשדות לפלילים – חשף, בין היתר, התנהלות בעייתית בנושא איסוף המידע על בוחרים, שהעלתה חשד לעבירות לכאורה על חוק הגנת הפרטיות. לפי הדוח:

ל־10 מפלגות מאגרי מידע רשומים, אך אף מפלגה לא חשפה את המידע [על כך] בפני הבוחרים, וזאת שלא לפי הנחיות הרשות להגנת הפרטיות בדבר חובותיהן לפי חוק הגנת הפרטיות.

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

שש סיעות ביצעו עיבוד למידע שברשותן באמצעות חברות מסחריות, אך לא בחנו את מידת החוקיות של המידע שרכשו מהחברות ולא ביקשו רשות מהבוחרים להיכלל במאגרים הללו, אלא הסתפקו לכל היותר בהחתמת החברות על התחייבות לפיהן הן פועלות כחוק.

המפלגות לא נבדקו כבר שנתיים

זה לא הדוח החמור הראשון שהרשויות מפרסמות בנושא בשנים האחרונות. בסוף 2020 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים דוח על התנהלות המפלגות בבחירות 2020. בדוח נמצא כי מפלגות מחזיקות מאגרי מידע גדולים – חלקם לא מאובטחים היטב – ובהם מידע על מצביעים פוטנציאלים – חלקו אישי – שנאסף גם בדרכים לא חוקיות.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן במתחם קברו של רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, 4 במאי 2021 (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

ממצאי דוח הרשות מ־2020 דומים במידה רבה לממצאי דוח המבקר החדש, מה שמעלה את החשש שהליקויים לא תוקנו ב־2021 וכי אותם מעללים עלולים לחזור גם לקראת הבחירות בנובמבר השנה. בעקבות דוח רשות הפרטיות מ־2020, כל המפלגות שנמצאה בעיה בהתנהלותן מסרו תוכניות מפורטות להסרת הליקויים.

עם זאת, לזמן ישראל נודע כי מאז שהרשות ביצעה את הביקורת בספטמבר 2020 – לא ביצעו אנשי הרשות שום פולו־אפ ולא ערכו שום ביקורת באף אחת מהמפלגות לבדיקת המצב בפועל.

הדוח מ־2020 קבע:

המפלגות מחזיקות מאגרי מידע רגישים ביותר הכוללים מידע אודות דעות פוליטיות […] שמחייב אותן לעמוד בסטנדרטים מחמירים של אבטחת מידע. נתגלה פער בין המידע שמופיע בבקשות המפלגות מרשם המפלגות לבין המידע על הבוחרים הקיים אצלן בפועל, הכולל שיוך קהילתי, סטטוס תמיכה במפלגה, מועד הצבעה ועוד.

אנשים ממתינים בתור להצבעה בקלפי. ספטמבר 2019 (צילום: Flash90)

עוד קבע הדוח:

במרבית המפלגות נמצאו ליקויים באבטחת המידע […] כולל אי ביצוע מבדקי חדירות וסקרי סיכונים […] נהלי אבטחה לא מספיקים, ליקויים בהרשאות הגישה […] ברובן לא קיים מנהל אבטחה למאגר.

במפלגות יש חוסר מודעות להדרכות כוח אדם לשימוש במידע […] לקראת הבחירות מגויסים מאות עובדים חדשים […] חסרי הבנה בתחום, ומתודרכים להשתמש במידע הרגיש בטלפון, בהיעדר נהלים מסודרים וללא תיעוד. מפלגות המתאגדות יחד לרשימה אחת מקבלות זו מזו מידע [לכאורה בניגוד לחוק, ת"ג].

מספר מפלגות מפעילות, באמצעות ספק חיצוני, יישומים
המאפשרים הזנה ואיסוף מידע על אזרחים […] ככל שהדבר נעשה ללא הסכמתם וידיעתם, הוא מנוגד לחוק. מפלגות רוכשות מאגרי מידע ומתקשרות עם גורמים המציעים מידע אישי על אנשים, בלי לוודא שמקורות המידע חוקיים.

מפלגות שלחו מסרים רבים לטלפונים – מסרונים, וואטסאפ, טלגרם, דואר אלקטרוני וביתי – שרובם לא כללו את פרטי המאגר ממנו נשלחו, בניגוד לחוק.

אפליקציית אלקטור של הליכוד (צילום: צילום מסך)

מכל העבירות שצוינו בדוח, רק אחת – דליפת המידע שהחזיקה חברת אלקטור עבור הליכוד וישראל ביתנו – הביאה לענישה כלשהי. אלקטור, שמפעילה אפליקציה לניהול קמפיינים, החזיקה עבור שתי המפלגות מאגרים ובהם מידע אישי, רגיש ומפורט על הבוחרים.

רן בר זיק, מתכנת ופעיל למען פרטיות ברשת, חשף כשל אבטחה באפליקציה, שגרם לכך שהמידע דלף לאינטרנט והיה זמין לכל אדם עם ידע טכנולוגי בסיסי. בעקבותיו, עיתונאים והאקרים חשפו פרצות נוספת. קבוצת אזרחים הגישה תביעה כספית בסך מיליון שקל נגד הליכוד ואלקטור, שהסתיימה ביוני השנה בפשרה חסויה.

רשות הפרטיות הוציאה בינואר 2021 דוח שקבע כי אלקטור, הליכוד וישראל ביתנו הפרו את חוק הפרטיות בשימוש הלקוי באפליקציה, והטילה קנס של 25 אלף שקל על אלקטור. שתי המפלגות ננזפו, אך לא נקנסו.

"אני יודע שיש לך חברים חברי מפלגה"

איסוף מידע על בוחרים כשלעצמו הוא חוקי, ואף נתמך בידי המדינה. כל מפלגה מקבלת ממשרד הפנים דיסק עם מספרי זהות, שמות וכתובות של מצביעים. לפלטפורמה הזאת המפלגות מוסיפות מידע נוסף שהן אוספות. הבעיה היא לא, כאמור, איסוף המידע כשלעצמו, אלא הדרכים שבהן המידע נאסף ומנוהל.

"יש מעט מאוד מידע בדיסק של משרד הפנים מבחינת המפלגה", אומר עורך הדין יהונתן קלינגר, שנאבק בבתי המשפט ובמדיה למען זכויות הפרט בעולם הדיגיטלי.

עורך הדין יהונתן קלינגר (צילום: באדיבות המרואיין)

לדברי קלינגר: "אומנם יש בדיסק כתובת של הבנאדם, וזה אומר הרבה על דפוסי ההצבעה שלו – אבל זה ממש לא מספיק. אין שם מספר סלולר, לינק לפייסבוק, אינסטגרם וכו', פרופיל חברתי, עיסוק, קשרים והאם הוא חבר או פעיל בארגונים פוליטיים. את כל זה המפלגות אוספות בעצמן".

ואת כל המידע הזה מותר לאסוף?
"תלוי באיזה צורה. אם אתה חותם על טופס הסכמה לאיסוף מידע, זה חוקי לגמרי. נניח שהלכת לחוג בית של מועמד, והעבירו שם שאלון עם הפרטים שהם צריכים, או דף עם טופס שכתוב עליו בפירוש, 'אני מאשר למפלגה X לשלוח לי שאלונים ולאסוף עליי מידע מפה לאוזן וברשתות', אז כל מה שנאסף חוקי.

"סוג אחר של מידע, שנמצא בתחום האפור, הוא מידע ש'נפל ממשאית'. למשל, נניח שפרסמת מידע על עצמך במודעת דרושים. עוברת חברה ברשת ואוספת אותו ומעבירה למפלגה. אתה חשפת אותו בעצמך, ככה שאתה מוכן, כביכול, שישתמשו בו, אבל לא הסכמת שישתמשו בזה לתעמולה פוליטית.

"נניח שפרסמת מידע על עצמך במודעת דרושים. עוברת חברה ברשת ואוספת אותו ומעבירה למפלגה. אתה חשפת אותו בעצמך, אבל לא הסכמת שישתמשו בזה לתעמולה"

"יש הצעה לתיקון החוק – שעברה בקריאה ראשונה ונתקעה – שאוסרת על איסוף מידע בדרך הזאת. בחוק הקיים זה לא ממש מותר, אבל גם לא לגמרי אסור".

איזה מידע אסור בשימוש אוספות המפלגות?
"למשל, אפליקציה שאוספת את רשימת אנשי הקשר שלך. ואז אני יודע שיש לך ארבעה חברים פעילי המפלגה. ואני נותן להם את המספר שלך שיתקשרו וישכנעו אותך להצביע להם. או שאוספים עליך מידע פיננסי או רפואי, ויודעים שחוק או מדיניות מסויימת שהמפלגה מבטיחה לקדם יעזור לך – ואז מטרגטים אותך עם תעמולה שבה מבטיחים לקדם את זה. זה לגמרי לא חוקי ובכל זאת נעשה".

את התעלול האחרון שקלינגר דיבר עליו ביצעה יש עתיד בראשות ראש הממשלה יאיר לפיד בבחירות 2015. מרכז הארגונים של ניצולי השואה, שבראשו עמדה אז ח"כ לשעבר קולט אביטל, העביר למטה יש עתיד רשימה של ניצולי השואה בישראל ומידע אישי אודותיהם.

יאיר לפיד בישיבת סיעת יש עתיד, 20 ביולי 2022 (צילום: אלעד גוטמן / דוברות יש עתיד)

לפיד שימש באותה תקופה כשר האוצר וביצע מהלכים רבים שסייעו לניצולים. לאחר שקיבלה את הרשימות ממרכז הארגונים, יש עתיד שלחה לניצולים בדיוור ישיר תעמולה שפירטה את מעשי לפיד למענם. זאת, בניגוד גמור לחוק הגנת הפרטיות.

מרכז ארגוני ניצולי השואה העביר למטה יש עתיד רשימה של ניצולי שואה ומידע אישי אודותיהם. יש עתיד שלחה לניצולים בדיוור ישיר תעמולה שפירטה את מעשי לפיד למענם, בניגוד גמור לחוק הגנת הפרטיות

הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים חקרה את המפלגה והעמותה – חקירה מקיפה שכללה פשיטה על מטה המפלגה והחרמת ציוד – וקבעה כי כלל הגורמים "פעלו בניגוד להוראות החוק".

למרות זאת, איש מהנהלת המפלגה והעמותה לא הואשם בפלילים, והרשות הסתפקה בקנסות מנהליים. יש עתיד קיבלה קנס של 40 אלף שקל שהוטל על המפלגה ולא על לפיד או בעל תפקיד אחר באופן אישי. מרכז הארגונים נקנס ב־15 אלף שקלים. אביטל קיבלה קנס אישי של 5,000 שקל.

מיש עתיד נמסר בתגובה בזמנו: "חרטנו על דגל המפלגה את השמירה על החוק ועמידה בכללי המנהל התקין. מדובר בתקלה חד־פעמית שנעשתה בזמן מערכת בחירות, בתום לב וללא ידיעה שהעניין אינו תקין. מדובר בפעם ראשונה שהמפלגה חורגת מהוראות החוק ואנחנו לוקחים על עצמנו אחריות מלאה על התקלה ופועלים שהדבר לא יקרה שוב".

קולט אביטל בכנסת, ינואר 2008 (צילום: אוליבייר פיטוסי, פלאש 90)

גורם במערכת אכיפת החוק מציין: "יש אינדיקציות לכך שעבירות כאלה מתבצעות לא מעט. מה שיש עתיד עשו היה חמור אבל העונש היה מצחיק. אולם, זה שמאז המקרה ההוא לא התבצעה אפילו חקירה אחת כדי לבדוק אם מידע שימושי ממשרדי הממשלה לא עבר שוב למפלגות – זה ממש עצוב".

"יש אינדיקציות לכך שעבירות כאלה מתבצעות לא מעט. זה שמאז המקרה ההוא לא התבצעה אפילו חקירה אחת כדי לבדוק אם מידע ממשרדי הממשלה לא עבר שוב למפלגות – זה ממש עצוב"

"מזהמים את כל ההליך הדמוקרטי"

איסוף המידע והמניפולציות שהמפלגות מפעילות לפיו גדלו והתעצמו לאין ערוך בסבב הנוכחי, האינסופי של מערכות בחירות, בין השאר הודות לאפליקציות חדשות ומשוכללות שנכנסו לשוק, כמו של אלקטור ושל החברות המתחרות בה.

האפליקציות הללו מאפשרות לפעילי המפלגות לזהות מכרים וקרובים כמצביעים פוטנציאליים וכמתלבטים כדי לכוון אליהם מסרים; אוספות מידע על הבוחרים מסקרים, מהרשתות החברתיות ומחברות; מאפשרות למשקיפי המפלגות בקלפי לעקוב אחרי רשימות הבוחרים הפוטנציאליים ולבדוק מי כבר הצביעו כדי להמריץ לקלפי את מי שלא.

המתחרה העיקרית של אלקטור היא חברת יאיא סופט של היזם יאיר חן. בבחירות 2020 אלקטור עבדה עם הליכוד ויאיא סופט, לפי מה שפורסם, עם העבודה ויהדות התורה. ב־2021 אלקטור עבדה עם הליכוד, ימינה והציונות הדתית, ויאיא סופט עם ישראל ביתנו, יהדות התורה ותקווה חדשה.

פרטיות ברשת, אילוסטרציה (צילום: Chris Yang on Unsplash)

מפלגת העבודה לא השתמשה ב־2021 באפליקציה. יש עתיד וכחול לבן סירבו לחשוף פרטים בנושא. כעת מתנהל משא ומתן קדחתני בין המפלגות והחברות על חלוקת השוק בבחירות הקרובות.

יש חברות נוספות בשוק הצומח הזה, שפועלות בשקט ומקפידות ששמן לא יתפרסם במדיה. אלקטור, לעומת זאת, התפרסמה והפכה לסמל ממש – בעיקר בגלל שכיכבה במערכת הבחירות של הליכוד ב־2020. יו"ר הליכוד בנימין נתניהו – אז ראש הממשלה – הפך אותה מכלי שקט וחכם לניהול המערכה מאחורי הקלעים לעוד אביזר במפגן הכוח התמידי שלו.

נתניהו האיץ בפעילי המפלגה בפומבי להוריד את האפליקציה ולהיעזר בה כדי לאתר מכרים מצביעים פוטנציאליים ולהתקשר אליהם. באחד מכנסי הבחירות, שהתקיים בחדרה ושודר בשידור חי בפייסבוק, קרא נתניהו: "איפה האלקטור? איפה האלקטור? אלקטור, אלקטור, אלקטור".

בכנס אחר, ברמלה, הוא קרא לתומכיו "להרים טלפונים, לצלם ת'מספר, ולנצח". הצהרות דומות של בכירים נוספים בליכוד והודעות של המפלגה ברשתות הדהדו את המסר.

בנימין נתניהו בכנס בחירות של הליכוד בירושלים, ב-26 בפברואר 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

נתניהו האיץ בפעילים בפומבי להוריד את האפליקציה ולהיעזר בה כדי לאתר מכרים מצביעים פוטנציאליים ולהתקשר אליהם. באחד מכנסי הבחירות קרא נתניהו: "איפה האלקטור? אלקטור, אלקטור, אלקטור"

אחרי שמפלגת הליכוד הכניסה את האפליקציה לכותרות, החלו להופיע פרסומים שליליים שהזהירו מהפגיעה שלה בפרטיות הבוחרים. לקראת בחירות 2020, הגיש עורך הדין שחר בן מאיר עתירה שבה ביקש מוועדת הבחירות המרכזית לאסור את השימוש באפליקציה, בטענה לפגיעה בפרטיות ובטוהר הבחירות.

העתירה נדחתה גם בוועדה וגם בבג"ץ. במרץ השנה, האקרים פרצו למערכת אלקטור ואיימו לפרסם את המידע שהיה בה וגם מידע אישי על המייסד צור ימין. ימין, שבהתחלה רכב על הרעש שקידם את עסקיו, החל אחר כך לנסות למזער את הדרמה.

בראיון לזמן ישראל אחרי בחירות 2020 הצהיר ימין: "המפלגות בסך הכול מעבות נתונים. פעם הן עיבו אותם עם אקסלים, עכשיו עם אפליקציה. לקחנו את השיטה שהייתה נהוגה תמיד והבאנו אותה למאה ה־21. בחיי שלא המצאנו שום דבר. משקיפים תמיד סימנו – על דף נייר – מי הגיע לקלפי ומי לא. אנחנו פשוט עשינו את זה אוטומטי ויעיל יותר. הליכוד היא לא המפלגה היחידה שעובדת ככה".

דבריו של ימין לא מופרכים. איסוף מידע הוא חלק מרכזי בכל קמפיין בחירות, כמו כל קמפיין פרסומי. תעמולה ופרסומות חייבות להיות מותאמות לקהל היעד ולשם כך צריך לדעת עליהם כמה שיותר. מי שלא אוסף מספיק מידע, יפסיד נקודות מול יריביו. הטכנולוגיה היא כלי שמשפר את איסוף המידע והמיקוד ("טירגוט") של המסר.

"המפלגות בסך הכול מעבות נתונים. פעם עיבו אותם עם אקסלים, עכשיו עם אפליקציה. לקחנו שיטה שהייתה נהוגה תמיד והבאנו אותה למאה ה־21"

פעילי יש עתיד בכנס פתיחת מערכת הבחירות ב-18 בפברואר 2019 (צילום: גילי יערי/פלאש90)

חלק מהמהלכים האגרסיביים ביותר לאיסוף מידע בידי מפלגות אינם טכנולוגיים. לקראת בחירות 2021 פורסם שיש עתיד שלחה למועמדים שביקשו לעבוד בה בקלפיות דרישה, שהוצגה כתנאי לקבלה לעבודה: כל עובד נדרש למסור למפלגה כתובות, טלפונים ומספרי זהות של 10 תומכים שלה, כדי להמריץ אותם להצביע. יש עתיד מסרה בתגובה לפרסומים: "יש עתיד נוהגת רק לפי הקבוע בחוק".

האפליקציות סיפקו את הסחורה רק כשנתמכו בעבודת שטח יעילה. ב־2020, עם התקנת אלקטור, גייסה הליכוד 5,000 פעילים שעברו מדלת לדלת והזינו לאפליקציה פרטי תומכים ו־14 אלף משקיפים וחברי ועדות קלפי שהסתייעו בה למעקב והמרצת מצביעים.

באותן בחירות הצביעו לליכוד עשרות אלפי בוחרים שלא הצביעו ב־2019, וראש מטה אלקטור במפלגה, נמרוד אלירן סבג, זקף זאת לשילוב בין האפליקציה לתמיכה שקיבלה מהשטח.

"המפלגות מתחרות מי תטייב את המידע באופן אופטימלי כדי להגיע לבוחרים בדרך היעילה ביותר", אומרת פרופסור ענת בן דוד מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה ופעילה למען פרטיות דיגיטלית. לדבריה: "כשלעצמו, טיוב המידע הוא טבעי ולגיטימי.

לקראת בחירות 2021 פורסם שיש עתיד שלחה למועמדים שביקשו לעבוד בה בקלפיות דרישה, שהוצגה כתנאי לקבלה לעבודה: למסור למפלגה כתובות, טלפונים ומספרי זהות של 10 תומכים שלה, כדי להמריץ אותם להצביע

"היסטורית, מפלגות השתמשו בעיקר במידע הגולמי שקיבלו ממשרד הפנים, שהפריט הכי חשוב בו היא הכתובת, כי דפוסי ההצבעה הם במידה רבה שכונתיים וניתנים למעקב לפי התוצאות בקלפיות. ועדיין, זה רחוק מלהיות מספיק. אז בעידן הדיגיטלי, עידן הרשתות החברתיות, מצליבים את הרשימות והמידע הגולמי עם מידע שנאסף על סמך פעילות ברשת.

פרופסור ענת בן דוד, האוניברסיטה הפתוחה (צילום: באדיבות המרואיינת)

"גם זה יכול להיות לגיטימי וחוקי – אם מבקשים רשות. למשל, אם מפלגה מבצעת סקר, ומציגה אותו כסקר מטעמה, ושואלת אם היא יכולה להשתמש בתשובות ובמידע אחר שמסתובב עליך ברשת ואתה מסכים – זה בסדר גמור. אבל זה ממש לא מה שתמיד נעשה.

"אם, למשל, אתה עושה לייק לפוסט של פוליטיקאי והמפלגה אוספת את זה ולפי זה מטרגטת את הפרסומים שהיא מפנה אליך – זה מעשה פסול מבחינה אתית, ויש שאלה אם מדובר בעבירה על החוק, כיוון שנעשה שימוש במידע לא למטרה שלה נמסר. וזה נעשה.

"אם, אתה עושה לייק לפוסט של פוליטיקאי והמפלגה אוספת את זה ולפי זה מטרגטת את הפרסומים שהיא מפנה אליך – זה מעשה פסול מבחינה אתית, ויש שאלה אם מדובר בעבירה על החוק. וזה נעשה"

"או, אם מבקשים מחברים שלך שימסרו מידע על עמדותיך הפוליטיות, ואז מתקשרים אליך ומעבירים לך מסרים על סמך המידע הזה – זאת פרקטיקה פסולה. והליכוד, למשל, השתמשה בפרקטיקה הזאת בקמפיינים".

זה לא לגיטימי להתקשר לאנשים ולכתוב להם ולשטוף להם את המוח על סמך מידע אודותיהם?
"זה לגיטימי להתקשר ולכתוב ולהציף במידע. אולי מעצבן, אבל לגיטימי. זה גם לגיטימי לטרגט. השאלה היא איך הגיע המידע. אם הוא הגיע על סמך הלשנות, מעקבים, ריגול תעשייתי אחרי הפרט – זה פסול.

"זה פסול גם כשזה נעשה בידי מפרסמים של חברות מסחריות, אבל כשזה נעשה בידי מפלגות, זה מזהם ומטנף את ההליך הדמוקרטי כולו".

סקר בחירות, 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90)

"זה לגיטימי להתקשר ולכתוב ולהציף במידע ולטרגט. אבל אם המידע הגיע על סמך הלשנות, מעקבים, ריגול תעשייתי אחרי הפרט – זה פסול. כשזה נעשה בידי מפלגות, זה מזהם ומטנף את ההליך הדמוקרטי כולו"

נניח שמפלגות היו מטרגטות רק לפי מידע שקיבלו ממשרד הפנים ומידע שאנשים הסכימו לתת בעצמם, זה היה בסדר?
"כן, זה היה בסדר גמור. אין בעיה בטירגוט ובתעמולה, זה חלק מהמשחק הדמוקרטי ומחופש הביטוי. יש בעיה באיסוף מידע על סמך הלשנות וריגול. כמובן שיש גם בעיה עם חלק מהתעמולה עצמה.

"כל השימוש בפייק ניוז, הפניה לסנטימנטים יצריים, המניפולציות. ולכאורה זה עניין אחר שלא קשור לאופן איסוף המידע. אבל בפועל, המניפולציות באיסוף המידע ובטירגוט תומכות במניפולציות שבתעמולה עצמה ומקצינות אותה".

הבעיה המהותית, לדעתך, חוץ מהעבירות על החוק, זה ביזוי המשחק הפוליטי או הפגיעה בפרטיות שלנו?
"גם וגם. יש לאנשים מידע שהם לא רוצים שייאסף עליהם בלי קשר לפוליטיקה. אם אוספים מידע על הנטייה המינית של מישהו, על מצבו הבריאותי והאישי, הוא עלול להגיע למעסיקים שלו, לקרובים, לכל מיני מקומות.

"גם אם המטרה היא 'רק' להשתמש במידע כדי לשטוף לו את המוח ולשכוח ממנו למחרת והמפלגה בכלל לא מתעניינת בו כאדם – מפלגה היא מקום גדול שיש בו הרבה אנשים ומידע עובר בו ומתפשט הלאה".

קלפי בבחירות הרביעיות, 23 במרץ 2021 (צילום: Yonatan Sindel/FLASH90)

מה דעתך על השימוש באפליקציות על ידי המשקיפים בקלפיות כדי לאתר בוחרים דחיינים ולהתקשר אליהם?
"זה שהמשקיפים מעורבים בכך זה בעייתי מאוד. המשקיפים בקלפי כדי למנוע זיופי בחירות. השאלה מי הצביע ומי לא רלוונטית רק כדי למנוע הצבעה כפולה – וזאת אמורה להיות הסיבה היחידה לרישום הזה. להשתמש בזה כדי להמריץ להצביע – זה ממש פסול".

"המשקיפים בקלפי כדי למנוע זיופי בחירות. השאלה מי הצביע ומי לא רלוונטית רק כדי למנוע הצבעה כפולה וזאת אמורה להיות הסיבה היחידה לרישום הזה. להשתמש בזה כדי להמריץ להצביע – זה ממש פסול"

להתקשר כדי לעודד הצבעה זאת לא פעולה מבורכת בפני עצמה?
"לעודד הצבעה זה בסדר גמור. מה שפסול זה שמתקשרים לאנשים על סמך מידע שנאסף עליהם למטרה אחרת. לאסוף מידע לדבר אחד ואז לנצל אותו לדברים אחרים, זה לא בסדר, זאת פרקטיקה פסולה".

"הרשות העבירה לכל המפלגות ממצאים והנחיות"

מהרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים נמסר בתגובה: "במסגרת פעילות הרשות להגנה על השימוש במידע האישי של הציבור במערכות הבחירות, פרסמה הרשות לפני כל אחת ממערכות הבחירות האחרונות הנחיות לשימוש באפליקציות ובספקים חיצוניים וקיימה כנסים למפלגות בשיתוף רשמת המפלגות, ועדת הבחירות המרכזית ועוד.

"הרשות ערכה לפני כשנתיים הליך פיקוח רוחב בקרב המפלגות שהתמודדו בבחירות לכנסת ה־23 [2020, ת"ג], על מנת לבדוק את עמידתן בחוק הגנת הפרטיות. ממצאי הדוח שפורסמו לציבור, העלו כי במרבית המפלגות לא הייתה עמידה מלאה בהוראות החוק. הרשות העבירה לכל המפלגות ממצאים והנחיות לתיקון הליקויים שנמצאו בדוח. לפי התצהיר שהגישו המפלגות, הליקויים תוקנו".

שר המשפטים ויו"ר תקווה חדשה גדעון סער (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

"הרשות משמשת כרגולטור ייעודי לכלל מגזרי המשק ובוחנת גופים וארגונים רבים ומגוונים [ולא רק מפלגות בבחירות, ת"ג]. מטבע הדברים, ביצוע ביקורות מעקב נעשה בהתחשב במשאבים העומדים לרשות הרשות ובהתאם לתיעדוף הנושאים שעל שולחנה והצורך להתמקד בסוגיות מרכזיות נוספות.

"לקראת הבחירות לכנסת ה־25, בכוונת הרשות לרענן שוב את ההנחיות למפלגות וההמלצות לציבור. ככל שתהיה אינדיקציה להפרת החוק על ידי המפלגות או ספקים המספקים להן שירותים, תשקול הרשות להשתמש בסמכויותיה.

"בהתאם לתיקון שנעשה לאחרונה בחוק הבחירות, פרסום מודעת בחירות צריך להיעשות בשקיפות, גם כאשר הוא נעשה על ידי גוף אחר הפועל מטעם המפלגה. על הפרסום לכלול את שם המפלגה והאות או הכינוי שלה.

"בכוונתנו לבחון את דוח מבקר המדינה על חשבונות הסיעות ורשימות המועמדים בבחירות לכנסת ה־24 שפורסם לפני כשבועיים, בהיבטים הרלוונטיים להגנת הפרטיות".