סיומו של המשבר והחזרה לשגרה עדיין רחוקים וקשה לדמיין אותם, אבל לא מוקדם להתחיל לדאוג בנוגע למגפת אמצעי המעקב המיוחדים, שהחלה להתפשט במקביל למגפת הקורונה.

הידיעות האחרונות על שימוש בתוכנת המעקב השנויה במחלוקת "פגסוס" של חברת NSO, הזכירה לרבים את השימוש באפליקציית אלקטור, שכיכבה לפני הבחירות ועוררה ביקורת ציבורית – אותה תוכנה שתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר אמר עליה: "אלקטור של הליכוד היא כמו הקורונה. מי שמחזיק בה מסכן חיים של ישראלים".

צור ימין, המייסד ומנכ"ל אלקטור, שומע את הקולות ועדיין לא מצליח להבין מה רוצים מהחיים שלו ושל התוכנה שלו.

אפליקציית אלקטור של הליכוד (צילום: צילום מסך)

"זה התחיל ברגע שראש הממשלה המליץ להוריד את אפליקציית אלקטור", הוא אומר בראיון לזמן ישראל. "כבר אז התחילו כותרות כמה זה מסכן את המדינה. אני מקבל מבול טלפונים, מלא מסרים בטלפון שלי, איומים – נתבע אותך, אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק. ניסו להשחיר את השם שלי בכל דרך.

"ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, שהוא אדם שאני יכול להניח שיודע הרבה מאוד דברים, אומר שאלקטור זו סכנה לביטחון ישראל. ואז הוא נותן כדוגמה, שאם מישהו יודע מה השם של מח"ט עזה, אז בזכות הדליפה מאלקטור אפשר לגלות איפה הוא גר. זה מה שהוא אמר. נכנסתי לגוגל, ראיתי ראיון עם מח"ט עזה בוואלה, ותוך כמה רגעים ידעתי איפה הוא גר ומה הטלפון שלו מ-144.

"כשיואב גלנט התמודד על הרמטכ"לות לא צילמו את הבית שלו מכל זווית? כשבני גנץ יוצא לתת תגובה לכתבים לא מצלמים את הבית שלו? אתה יכול בקלות רבה למצוא את כל המידע הזה. אני לא בא לזלזל, חלילה, אבל – לנפח את זה בצורה כזאת? לקום בבוקר ולגלות שמי שהיה ראש המוסד אומר שאתה סכנה לביטחון ישראל?".

זה די פשוט. יש לא מעט אנשים שחוששים מהשימוש שבנימין נתניהו עושה באמצעי מעקב טכנולוגיים. הפחד הוא שנתניהו ימשיך עכשיו לאסוף ולהשתמש במידע על הציבור בחסות הקורונה, בדיוק כמו שהוא עשה עם אלקטור שלך.

"זו חלק מהדמגוגיה שלמדנו להתרגל אליה. כמובן שאין לזה שחר. אלקטור מסיימת את תפקידה בסוף כל תקופת בחירות, והחומרים מושמדים ומבוערים לחלוטין על פי חוקי המדינה. הקשר שלנו עם המפלגות והמועמדים השונים נוצר מרגע ההכרזה על הבחירות, ונפסק בסיומם.

"גם הטענה שאלקטור היא 'כלי מעקב' קצת הזויה. אעשה סדר: ספר הבוחרים מחולק לכל מי שפותח מפלגה. כן, גם מי שהואשמו בריגול לחיזבאללה ואיראן, דוגמת עזמי בשארה וגונן שגב. על ידי אותו ספר בוחרים, כל מפלגה, החל מכחול-לבן, דרך הרשימה המשותפת וכלה בימינה, מזהים תומכים ומנסים להמריץ אותם לקלפי בעזרת תוכנה כזאת או אחרת.

"בסובייקטיביות מלאה, אני חושב שאלקטור עושה את זה בצורה הטובה ביותר, אבל השיטה זהה. אין פה שום אמצעי מיוחד וכל המפלגות נוהגות כך".

אחד החששות שעולים שוב ושוב הוא שאינפורמציה שתיאסף על האזרחים בגלל מצב החירום, כחלק מהניסיון להילחם בהתפשטות הקורונה, ידלוף לבסוף "כמו שהמידע דלף בזמנו מהאלקטור". מה תשובתך למי שטוען טענה כזו?

"אגיד רק שחלק מהפרסומים בנוגע לאלקטור שקריים ויתבררו בבית משפט".

"'האח הגדול' של הליכוד"

אלקטור, מסכימים כולם, מילאה תפקיד מפתח בהצלחה של הליכוד בבחירות האחרונות. במציאות פוליטית שבה העברת 2-3 מנדטים מצד לצד שינתה לחלוטין את המציאות, לא יהיה מוגזם לקבוע שאלקטור מילאה תפקיד בעיצוב עתידה של מדינת ישראל.

יש שני סיפורים שמסופרים במקביל, על הלקח שאפשר ללמוד מהסיפור של אלקטור.

סיפור אחד הוא על תוכנת מעקב עם אבטחה לקויה, שאפשרה את דליפת ספר הבוחרים ומידע פרטי של מצביעים רבים. הסיפור הזה כולל פרק על ראש הממשלה, שמבחינתו כל אמצעי כשר כדי לנצח – וככל שנתניהו עצמו ייחס לאלקטור חשיבות גדולה יותר במהלך הקמפיין, כך גדלה החרדה מסביב.

בשבועות שלפני הבחירות, כל כנס של הליכוד בכלל ושל נתניהו בפרט כלל קריאות דרבון לפעילים להוריד את אלקטור ולהתחיל להשתמש בה. נתניהו הגדיל לעשות והיה עולה לבמה בכנסי פעילים כשהלוגו של אלקטור מאחוריו ומפציר בפעילים להתקין מיד את האפליקציה, כי היא זו שתביא לליכוד את הניצחון. שתי עתירות – ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית ולבג"ץ – ניסו להוריד את האפליקציה מהמגרש לפני הבחירות. שתיהן נדחו.

https://www.youtube.com/watch?v=ztNQx5xq-b4

הסיפור השני הוא הסיפור שצור ימין מספר לזמן ישראל, בראיון ראשון, שבו הוא מתאר מה עבר עליו בימים הסוערים של הבחירות האחרונות. ומבחינתו של ימין, בן ה-32, הסיפור של אלקטור הוא בכלל סיפור על יזם צעיר ואמביציוזי מהפריפריה, שזיהה צורך דוחק בשוק, הצליח לפתח תוכנה מוצלחת, ומצא עצמו בלב הסערה, רק כי התוכנה שלו אומצה על ידי ראש הממשלה ששנוא על ידי התקשורת והממסד.

"תראה, אני לא מאשים את האנשים שחושבים שאלקטור זו תוכנת 'האח הגדול' של הליכוד", ימין אומר, "ככה זה הצטייר בתקשורת. אם אני צרכן תקשורת שלא מכיר את העולם הזה, אני בטוח שבאלקטור יש מצלמה שעוקבת אחריי כל הזמן ומשדרת את זה לטלוויזיות של הלקוחות שלי. זה לא המצב.

"בסוף כל מה שאלקטור עשתה, זה לקחת את ספר הבוחרים שמחולק פה משנת 1948, מהבחירות הראשונות, לכל המפלגות. אגב – רק בשנה האחרונה ספר הבוחרים חולק 150 פעם. הרי כל אחד יכול לפתוח מפלגה ולקבל את ספר הבוחרים.

"הפרטים שיש בספר הבוחרים, זה לא כרטיסי אשראי ולא כל מה שפורסם בהקשר שלנו. בסוף אתה מקבל קובץ גולמי – שם פרטי, שם משפחה, שם האב, כתובת, מספר תעודת זהות ופרטי קלפי. בניגוד למה שפורסם בכל מיני מקומות, בלי טלפון, ובטח שאין כרטיסי אשראי.

"והמפלגות בסך הכל מעבות נתונים. פעם הן עיבו את זה עם אקסלים. עכשיו מעבים את זה עם אפליקציה. בעצם, לקחנו את שיטת הבחירות שהייתה נהוגה פה תמיד והבאנו אותה למאה ה-21. זה כל מה שעשינו. בחיי שלא המצאנו שום דבר".

העובדה שכשנכנסתי לקלפי ביום הבחירות והיה שם פעיל ליכוד שמיד עדכן את המטה שאני מצביע, גרמה לי ולעוד הרבה אנשים להרגיש שהעיקרון של טוהר הבחירות, של חשאיות הבחירות, כבר לא קיים. מותר לי שלא ידווחו על הצעדים שלי, לא?

"משקיפים בקלפי תמיד היו. משקיפים תמיד סימנו – אמנם על דף נייר – מי הגיע ומי לא. זה התפקיד שלהם. בעבר היה מגיע מישהו ממרכז המפלגה, לוקח, מצלם את זה, מביא את זה למנהל המטה, כדי שימריצו את האנשים שאנחנו יודעים שהם תומכים בנו ועדיין לא הגיעו להצביע. אנחנו פשוט עשינו את זה אוטומטי ויעיל יותר. זה הכול. אנחנו לא המצאנו את השיטה והליכוד היא לא המפלגה היחידה שעובדת ככה".

 "גם ג'ימייל לא המציאו את האימייל"

משרדי אלקטור נמצאים בבניין משרדים צנוע בקצה רחוב מרופט למראה באשקלון – רחוק מאוד מהדימוי התמנוני הכל-יכול שנוצר לחברה במהלך הבחירות. "ציפית למשרדי הייטק בהרצליה פיתוח, אה?", צוחק ימין לנוכח המבט המופתע שלי. "אנחנו כולנו מתכנתים פה. אין לי איש תקשורת. אני מתפקד כמנכ"ל, איש טכנולוגי, מנהל חשבונות ולעתים גם מי שמכין קפה וזורק את הזבל.

"אנחנו לא איזו חברה גדולה עם מניירות. בתקשורת, כחלק מהדמוניזציה שעשו לנו, תיארו אותנו כאיזה תאגיד ששולט על המידע שלכם. אנחנו סך הכול חמישה אנשים, שפתחו עסק בפריפריה. זה מי שאנחנו. אנחנו בכלל אנשי תוכנה. לא ידענו איך להתמודד עם כל התקשורת. בכלל לא הכרנו את זה קודם".

"אנחנו לא איזו חברה גדולה עם מניירות. בתקשורת, כחלק מהדמוניזציה שעשו לנו, תיארו אותנו כאיזה תאגיד ששולט על המידע שלכם. אנחנו סך הכול חמישה אנשים, שפתחו עסק בפריפריה. אנחנו בכלל אנשי תוכנה"

ימין פיתח את אלקטור בסך הכול לפני שנתיים, יחד עם שותפו שי גבעתי. "ב-2013 כל אחד מאיתנו עזר למועמד בעיר שלו בבחירות המוניציפליות. אני גר בגן יבנה. שי גר באשקלון. אנחנו חברים. למדנו יחד מדעי המחשב בשלוחת אשקלון של בר אילן.

"בבחירות המוניציפליות עבדו אז עם איזו תוכנה, שעבדה על בסיס אופיס. משהו שברגע שהיית מריץ שאילתה, היה לוקח לתוכנה עשר דקות עד שהייתה חוזרת עם תשובה. רמת ההיררכיה והביזור הייתה מאוד נמוכה.

"אצלנו במערכת, למשל, אם אתה נותן למישהו הרשאה להיות מנהל עיר, הוא רואה אך ורק את העיר שלו. אבל פעם היית רואה את כולם. כל בעלי ההרשאות במערכת היו רואים את כל ספר הבוחרים. וזה גם לא היה עובד, היה קורס הרבה פעמים. ואז היו מדפיסים את כל ספר הבוחרים ושמים אותו במטה. ככה עבדו. אנחנו חשבנו שזה לא מאובטח ושזה גם לא יעיל.

צור ימין בכנס בנושא אבטחה וביג דאטה (צילום: שי דיין)

"עכשיו, כל מה שאנחנו עשינו – אין לנו פטנט על הרעיון, לא המצאנו אותו – פשוט עשינו את מה שעשו קודם, רק יותר טוב. אתה יודע, גם ג'ימייל לא המציאו את האימייל. הם פשוט עשו אותו הכי טוב. זו בעצם הייתה המטרה שלנו. לעשות את זה הכי טוב".

הפיתוח לקח קצת זמן. שני החברים חזרו לענייניהם, אבל הם לא זנחו את הרעיון. "בסביבות 2016 בערך התחלנו לפתח את אלקטור ברצינות. בזמן החופשי שלנו, אחרי שעות העבודה. מה שתכננו לעשות זה לפתח תוכנה ייעודית לבחירות, ותו לא. זה היה המוצר שלנו. בחרנו שם. הגדרנו תפקידים. עדיין עבדנו כל אחד במשרה מלאה במקומות אחרים. היו הרבה לילות לבנים. אפילו לא פתחנו משרד. כל אחד ישב בבית שלו, עם המחשב שלו. כמו בסיפורים המוכרים – לא שאנחנו סטיב ג'ובס או קרובים לזה, כן? אבל ככה בדיוק התחלנו".

לקראת הבחירות המוניציפליות של 2018 הם הבינו שהגיע הזמן לקפוץ למים. "פתחנו את החברה והתחלנו לנסות לשווק את המוצר. הרי התקופה הכי פורה לתוכנת בחירות זה בבחירות מוניציפליות, כי אז יש הכי הרבה מועמדים. שיווקנו לאחד, שיווקנו לשניים וככה זה התחיל. מפה לאוזן. השמועה התחילה לעשות כנפיים ומהר מאוד התחילו לפנות אלינו. שזה היה די מדהים מבחינתנו.

"בסוף ברוב הקמפיינים שלנו, לפי חוות דעתנו הסובייקטיבית כמובן, התוכנה שלנו היא זו שהייתה האקס-פקטור. רז קינסטליך התמודד מול ראש עירייה מכהן (בראשל"צ) וניצח. והסיכויים שלך לנצח ראש מועצה מכהן, סטטיסטית, הם מאוד נמוכים. עליזה בלוך ניצחה ראש עיר מכהן (בבית שמש) וקיבלה הד תקשורתי מטורף. בשורה התחתונה סיימנו את 2018 עם 53 לקוחות. 40% מהם רכשו קודם תוכנה אחרת ועברו אלינו ובעצם שילמו פעמיים, אחרי שהם ראו את הבדלי האיכות בין המערכות".

מה היה ההבדל?

"אנחנו לקחנו את העולם הזה, שהיה עולם די ארכאי, עם תוכנות שלדעתנו חווית המשתמש בהם הייתה פחות טובה, ושידרגנו אותו. מה שעשינו, זה לתת לפעיל בשטח אפליקציה. אנחנו היינו הראשונים שיש להם אפליקציה, שהפעיל יכול להוריד ואז יכול להתחיל ולעבות את הנתונים באופן עצמאי.

"נתנו לשטח לעבוד יותר טוב. כשבמטה ידענו לקחת את הנתונים האלה, שמגיעים מהשטח, ולגזור מהם תובנות ספציפיות, לטובת מנהל המטה. ככה שהוא יוכל לנתב כוחות או לנתב תקציבים על בסיס מה שקורה בשטח. השטח הוא זה שאומר לך מה קורה, והמטה יכול לנהל את זה".

כשהכל מנותב ומכוון לפיק של יום הבחירות.

"ברור. הרי מה המטרה? המטרה היא להגיע לשלטון. איך אתה משיג את זה? בעזרת כמה שיותר פתקים בקלפי. איך אתה משיג יותר פתקים בקלפי? על ידי זה שהצלחת לגרום לתומכים שלך לצאת ולשים את הפתק שלך. לגרום להם להצביע. איך אתה מגייס את התומכים שלך? זה כבר קורה לפני יום הבחירות".

צור ימין (משמאל) במטה של בנימין נתניהו בפריימריז על ראשות הליכוד, מול גדעון סער (צילום: שי דיין)

ומה קרה אחרי ההצלחה המהירה יחסית בבחירות המוניציפליות?

"המשכנו לעבוד. היה בחירות בפריימריז של העבודה. מי שעבד איתנו שם זה איציק שמולי, שזכה במקום ראשון. לאחר מכן היה פריימריז על ראשות העבודה. עמיר פרץ חתם איתנו על בלעדיות וזכה וניצח את איציק שמולי. לאחר מכן היה פריימריז בליכוד.

"היו הרבה בחירות מאז הבחירות המוניציפאליות של 2018. לשכת עורכי הדין, לשכת השמאים – אגב המועמדים שלנו ניצחו בשניהם – בחירות באפריל 2019, בחירות בספטמבר 2019, בחירות במרץ 2020. כשבין לבין יש פריימריז במפלגות השונות. עובדים".

מתי נכנסתם לליכוד ואיך?

"נכנסנו לליכוד רק במערכת הבחירות האחרונה. השלישית. במרץ. זה קרה בזכות מנהל המטה יאיר רביבו, ראש עיריית לוד, שעבד איתנו בבחירות המוניציפאליות בלוד ונבחר. הוא בעצם שם את כל כובד משקלו שהליכוד ייקחו אותנו, והתעקש שזה יהיה הערך המוסף. אגב, גם הוא ניסה ב-2018 אפליקציה אחרת ואז עבר אלינו. הוא בוגר 8200, הוא איש של הפרטים הקטנים. הוא לדעתי מכיר את עולם תוכנות הבחירות טוב מכולם. הוא קלט".

הפרויקט של רביבו

מי שהכיר לרביבו את אלקטור היה יועץ התקשורת נמרוד אלירן סבח, שבהמשך מונה לראש מטה אלקטור בליכוד. סבח שכנע את רביבו שחייבים לעבוד ביום הבחירות עם אפליקציה, אשר תאפשר למטה הבחירות לדעת אם הבוחרים הפוטנציאלים הגיעו לקלפי, ותאפשר לדרבן את אלה שנשארו בבית.

סבח בחר דווקא באלקטור בזכות האפשרות שהציע לו ימין, לעבוד אתו על פיתוח תכונות ויכולות ייחודיות שיתאימו לצורכי הקמפיין. "הבאנו לו הרבה מאוד שדרוגים. תרמנו לא מעט פיתוחים מהותיים בממשק, התחלנו לפתח דברים שלא היו בקונספט של האפליקציה", סיפר סבח אחרי הבחירות בראיון לכלכליסט.

ראש עיריית לוד יאיר רביבו, ארכיון (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)

"הדגש היה על ממשקים שמקלים על הזנת ואיתור מידע. אם זה נגיש, ידידותי ומהנה זה הופך למשחק. אז מה עשינו? נתנו דרגות לאנשים בהתאם לכמות הפעילים שגייסו. כל משתמש מתחיל כטוראי. אם הוא מביא עשרה תומכים הוא הופך לרב"ט, וכך הלאה עד שהוא מגיע לרמטכ"ל עם 200 תומכים. וכולם רוצים להיות רמטכ"ל. זה משהו שנכנס לפעולה בבחירות האחרונות".

הבחירות בלוד נרשמו כהצלחה מסחררת של אלקטור, והפכו את רביבו למעריץ של האפליקציה. מתוך 8,000 מצביעים בלוד שהוזנו באפליקציה, 7,900 הגיעו לקלפי. זה העלה את רביבו מארבעה לשבעה מנדטים. אבל התוכנה התקבלה בהתחלה בחשדנות בליכוד.

"אנחנו חייבים את כל מה שקרה לנו בליכוד ליאיר רביבו", אומר ימין, "בלעדיו הליכוד לא היו לוקחים אותנו. הם לא הבינו את החשיבות של אלקטור. אני לא יודע להגיד מה קרה שם בישיבות הפנימיות שלהם, אבל יאיר רביבו הוא הגורם שנעמד ואמר 'זה הדבר'. הוא היה זה שהאמין בנו.

"אתה צריך להבין – אני לא איש ליכוד. אני לא חבר ליכוד. עבדתי עם אנשים ממפלגת העבודה. עבדתי עם ישראל ביתנו בכל מערכות הבחירות. מבחינתי, אלקטור זה שירות מקצועי שאני נותן, בלי קשר לדעות הפוליטיות שלי. בסוף יש לי חברה שאני רוצה שתצליח כמה שיותר. אם לא ייקחו אותי, ייקחו מישהו אחר".

"אני לא איש ליכוד. אני לא חבר ליכוד. עבדתי עם אנשים ממפלגת העבודה. עבדתי עם ישראל ביתנו בכל מערכות הבחירות. מבחינתי, אלקטור זה שירות מקצועי שאני נותן, בלי קשר לדעות הפוליטיות שלי"

מוזר שלא האמינו בכם בליכוד בהתחלה. נתניהו נחשב למי שנמצא בחזית הטכנולוגיה ומי שמבין קמפיין יותר טוב מכל אחד בישראל.

"בשורה התחתונה, בסוף לקחו אותנו. בשורה התחתונה, אם אתה מבין קמפיין אתה גם צריך לדעת לבחור את האנשים שלך".

רביבו וסבח קיבלו אור ירוק מנתניהו ללכת על אלקטור בכל הכוח. הם הקימו מטה מיוחד לעבודה עם התוכנה והתחילו לדחוף אותה לפעילים. ואז הגיע האירוע שסבח מכנה "השבר הגדול".

"טעות אנוש מטומטמת"

שורת חשיפות של חוקר האבטחה רן בר-זיק והאקטיביסט נועם רותם, של כשלי האבטחה חמורים באלקטור ובאתר הליכוד שהביאו לחשיפת פנקס הבוחרים המלא של אזרחי ישראל, ולחשיפת מידע רגיש נוסף שהזינו פעילים באמצעות האפליקציה – כמו סטטוס תמיכה בליכוד או מצב רפואי ועוד.

ימין לא יישכח את היום ההוא בחיים. "אני שומר שבת. ובמוצאי השבת בתחילת פברואר, כשהפרשה התפוצצה, פתחתי את הטלפון וראיתי איזה 40 טלפונים שלא נענו וכל מיני הודעות ווטסאפ 'תתקשר דחוף'. הבנתי שקרה משהו. זה היה אגרוף לבטן. אתה רואה את הנתון (על הדליפה), ואתה חושב 'איזה מטומטם!'.

"כשהפרשה התפוצצה, פתחתי את הטלפון וראיתי איזה 40 שיחות שלא נענו וכל מיני הודעות ווטסאפ 'תתקשר דחוף'. הבנתי שקרה משהו. זה היה אגרוף לבטן. אתה רואה את הנתון, ואתה חושב 'איזה מטומטם!'"

"מה שקרה, בגדול, זה שהייתה בקשה שהייתה פתוחה לצורך שירות לקוחות רק ל-IP של המשרד הזה – שגם זו הייתה טעות, אבל לא משנה – וכחלק ממעבר שרתים, לא סגרנו אותה. היא נשכחה מלהיסגר. ולכן, מי שהצליח להגיע לבקשה הזאת, היה יכלו להתחבר כמנהל מטה.

"מה שהם חשפו אלה רשימות בתוליות, בתחילת הקמפיין, של ספר הבוחרים ואולי עוד כמה רשומות מעבר לכך. הם הורידו בסך הכול 100-150 אלף רשומות. לא את כל ספר הבוחרים. כשהבנתי מה קרה, הייתה לי דקה שהייתי באבל, ואז אתה צריך להתאושש ולהתחיל לתפעל את האירוע.

"הייתה פרצת אבטחה, אנחנו לא מתכחשים לזה. לקחנו על זה אחריות. הייתה פה טעות אנוש מטומטמת. לצערי היא קרתה. תיקנו אותה ברגע שזה נודע לנו. באותו רגע. אבל מכאן ועד לפרסומים שהיו אחר כך – אין שום קשר. דבר ראשון – והבאנו גורם חיצוני שיבדוק את זה – אתה לא יכול להוריד את כל ספר הבוחרים. אין דבר כזה. אין כפתור כזה – הורד את כל המידע. זה גם מאוד כבד. אתה יכול, ברמת מנהל מטה, להוריד עיר מסוימת.

"הייתה פרצת אבטחה, אנחנו לא מתכחשים לזה. לקחנו אחריות. הייתה פה טעות אנוש מטומטמת. לצערי היא קרתה. תיקנו אותה ברגע שזה נודע לנו. באותו רגע. אבל מכאן ועד לפרסומים שהיו אחר כך – אין שום קשר"

"אני יכול להגיד שמהרגע שהם פרסמו את הפרצה, ניסו לפרוץ אלינו גופים ברמת מדינות. גופים שלדעתי הופעלו מהארץ, בהרבה מאוד כסף. אני יכול להראות לך דוחות אבטחה של עשרות אלפי כתובות IP שונות, מיליוני בקשות זדוניות, מהרבה מקומות בעולם. מישהו הוציא עלינו הרבה מאוד כסף, בשביל לנסות להפיל אותנו. ניסו לגרום לנו ליפול ביום הבחירות. זה גם היה החשש הכי גדול של הלקוחות שלנו.

"הכוחות שהופעלו נגדנו היו כוחות אדירים. מה שמעיד על החוסן שלנו, זה שלמרות שהופעלו עלינו כאלה כוחות אדירים, עמדנו. בתשובה של המדינה לבג"ץ, רשות הסייבר הלאומית דגמה אותנו. קיבלה גישה לכל הנתונים שיש לנו. נתנו להם מרצוננו, אגב. לא היינו חייבים. ולא קיבלנו אפילו הערה אחת מהם. עד היום. גם בתשובה שלהם לבג"ץ הם אמרו שהם לא רואים סיבה להוריד אותנו מהאוויר. והמערכת עבדה ביום הבחירות בלי שום תקלה.

"אנחנו התנהלנו באותם ימים כמו גוף מודיעין. לא עבדנו במשרד פה. היו לנו אינדיקציות שיש אנשים שמאזינים לנו פה במשרד. אינדיקציות שמנסים לפרוץ את הרשת שלנו".

מה זה אינדיקציות?

"אינדיקציות מחוקרי אבטחה שהזמנו. הרי גם כשמנסים אתה רואה. זה לוגים. אתה רואה שמישהו מנסה להיכנס לרשת. אתה רואה שיש לך מיליון בקשות כניסה לרשת וויפיי של החברה, אתה מבין שמישהו מפעיל איזה סקריפט שמנסה להפיל אותך.

"ולכן, ירדנו למחתרת. ממש. כל אחד עבד במקום אחר שאני הגדרתי לו. אמרתי לכולם לפרמט מחשבים. לא היה לנו מושג לאיפה אנחנו נכנסים ואיזה כוחות מופעלים נגדנו. אתה רואה עכשיו כשאתה מדבר איתי – אני לא איזה איש שמיומן בהתנהלות מול תקשורת. נכנסנו לעין הסערה בלי שהבנו בכלל שאנחנו בעין הסערה".

"ירדנו למחתרת. ממש. כל אחד עבד במקום אחר שאני הגדרתי לו. אמרתי לכולם לפרמט מחשבים. לא היה לנו מושג לאיפה אנחנו נכנסים ואיזה כוחות מופעלים נגדנו. נכנסנו לעין הסערה בלי שהבנו בכלל שם"

איך זה מרגיש להיות בעין הסערה?

"להגיד לך שהיה לי פשוט? לא. ירדתי שמונה קילו".

אה, עלינו פה על דיאטה מעולה.

"כן. וגם לא בדיוק ראיתי את הילדים שלי באותה תקופה. יש לי שניים ועוד אחד בדרך. זה אומר לא לישון בלילה, לא בגלל שאתה לא מצליח להירדם, אלא כי יש המון מה לעשות. אתה כל הזמן מנסה להדוף. מנסה להתגונן. יום לפני הבחירות שינינו את הכתובת של האתר, כי התלבשו לנו על האתר. אלה מתקפות די טיפשות בסופו של דבר. מתקפות שמנסות להפיל אותך.

"שינינו את כתובת האתר במבצע מודיעיני, בלי לספר למנהלי המטה. ואז אמרנו להם מעכשיו הכתובת של האתר היא X. נהיתה מהומה. איך אתה מוריד את זה למנהלים בשטח? הרמנו שרת שהיה שרת דמה, בלי נתונים בכלל, כדי שיפילו אותו. לתת להם פרס. הנה הורדתם. ואגב, זה הצליח. הם באמת ניסו לתקוף אותו, כי עליו שמנו את הכתובת elector.co.il למרות שזו לא הייתה הכתובת.

"זה נשמע לך הזוי, אבל זה מה שקרה. יום לפני הבחירות אנחנו צריכים להודיע לשני הלקוחות הכי גדולים שלנו – הליכוד וישראל ביתנו – תקשיבו, הכשרתם משקיפים, הכשרתם מנהלי ערים, הכשרתם מנהלי מטה, תגידו להם שהכתובת שהם עבדו איתה עד עכשיו לא קיימת יותר, והיא מעכשיו כתובת של אתר דמה, עם מידע לא אמיתי, שאמור להיראות אתר אמיתי, והפנינו אותם לכתובת אחרת שעשינו. איזה רצף של אותיות מוזרות שהמצאנו. הם לא אהבו את זה. 'מה אתם נורמליים? איך אני אגיד את זה עכשיו לכולם?'.

"אמרתי להם, 'תקשיבו, יש פה להערכתי מיליוני שקלים שיושבים עלינו. יש פה האקרים ברמה הכי גבוהה שמנסים להפיל אותנו. זו מלחמה, תפעילו את כל הכלים'. האם זה פגע בחמישה אחוז מהעובדים שלא ידעו להפעיל את הכתובת החדשה? כן, זה פגע. אבל החלופה הייתה לעבור את כל יום הבחירות תחת מתקפות בלתי פוסקות. היינו קורסים".

"אין דבר כזה פרנואידי מדי"

עד כמה אתה מעורב באינפורמציה שמנהלי הקמפיין מזינים לתוך התוכנה?

"לא מעורב. אני ברמה של תמיכה טכנית. אני לא מבקר את המידע. לא בודק את המידע. אנחנו לצורך העניין לא עושים שום פעולה. אנחנו רק מספקים פלטפורמה. כמו גוגל-דרייב. אני לא יודע מה קורה עם המידע. אני לא מבקר את הדאטה של הלקוחות שלי. זה כמו שאם אתה, לדוגמה, תעלה מחר את תוכנית האטום של ישראל לגוגל-דרייב, לא יאשימו בזה את גוגל. וכמו שגוגל לא יכולים לבדוק מה יש לך בג'ימייל, כנ"ל אני".

"אנחנו רק מספקים פלטפורמה. כמו גוגל-דרייב. זה כמו שאם אתה, לדוגמה, תעלה מחר את תוכנית האטום של ישראל לגוגל-דרייב, לא יאשימו בזה את גוגל. וכמו שגוגל לא יכולים לבדוק מה יש לך בג'ימייל, כנ"ל אני"

זו לא דוגמה טובה. כשאני עובד עם גוגל אני לא מתייעץ איתם תוך כדי מה לעשות. כששוכרים את אלקטור שוכרים גם אותך. מתייעצים איתך.

"מתייעצים איתי ברמת המאקרו. דוגמא להתייעצות: מתי נכון להערכתך להכשיר את המשקיפים? שיידעו איך להזין בקלפי מי הצביע. בוודאי שאני נותן להם את האינפוט שלי בתור מי שעבר הרבה מערכות עם התוכנה. כמה מנהלי ערים נכון לדעתי למנות? אני אומר להם שאני חושב שעדיף שיהיו רק בערים הגדולות, וחבל להשקיע בערים הקטנות".

כלומר, אתה מעורב במטה יום הבחירות שהם מקימים.

"אני מעורב בהדרכות של התוכנה. הדרכות גנריות על המערכת. הדרכות שנעשו בדרך כלל במטה של הליכוד באיירפורט סיטי. אני לא מעורב בנתונים שיש להם. אלא אם כן הם רוצים שנבדוק משהו ספציפי, או שהם מזהים תקלה או משהו כזה. ברור שאני יודע, ממה שחושפים לי, את האסטרטגיות. אבל אני נותן טיפים מקצועיים שקשורים לשימוש בתוכנה. אני לא יועץ פוליטי".

וביום הבחירות אתה עצמך באמת עובד גם עם ישראל ביתנו וגם עם הליכוד?

"היה לנו נציג בישראל ביתנו. אני הייתי בליכוד".

זה מאוד טריקי. אם אני יושב איתך בישיבת סיעור מוחות ומביא רעיון מבריק, אני צריך לסמוך עליך שלא תשתמש בו גם אצל המתחרים שלי שאתה עובד איתם באותו זמן.

"אנחנו עושים את ההפרדה והלקוחות שלנו סומכים עלינו. לדוגמה – הרעיון של דרגות צבאיות לפעילים, זה משהו שהליכוד יזם. לכן הוא היה רק להם. אבל בסוף זו תוכנה שלי, ואולי אני אשתמש בזה מעכשיו והלאה עם כל לקוח שלי. המערכת היא שלי, היא לא של הלקוח. אני משפר אותה. הלקוח שוכר אותה ממני לתקופה מסוימת. יכול להיות שלא נשתמש ספציפית בדרגות קצונה, כי זה רעיון שלהם. אז אני אשתמש בסופרמן, ספיידרמן ולא יודע מי".

חוץ מהשבת שבו נחשפה פרצת האבטחה, מה היו הרגעים הכי קשים שלך בקמפיין?

"היו הרבה רגעים קשים. הפכו אותי לאויב המדינה. יש אנשים שבטוחים, ואני רואה את זה בנאצות שאני מקבל, שאני אויב המדינה. שהרסתי את המדינה. שזהו – נגמרה הסודיות. שאני בכל רגע יודע איפה הם נמצאים. ואני בסך הכול מתכנת שקצת התקדם בסולם הדרגות ונכנס לעין הסערה בלי שהוא בכלל מכיר מה זה. תמיד הייתי בצללים. נותן שירות וזהו. ופתאום כל העולם מתעסק איתך ואין לך איך להילחם בזה. פשוט אין לך.

"בתקופת הבחירות פתחתי בכל יום את הפייסבוק שלי עם מבול קללות. אשתי פתחה עם קללות. אתה יודע איך הרגשתי? הייתי יוצא לזרוק את הזבל, הייתי נועל את הדלת ומסתכל טוב טוב לאן אני הולך. אתה לא יודע איזה הודעות מטורפות קיבלתי.

"בתקופת הבחירות פתחתי בכל יום את הפייסבוק שלי עם מבול קללות. אשתי פתחה עם קללות. אתה יודע איך הרגשתי? הייתי יוצא לזרוק את הזבל, הייתי נועל את הדלת ומסתכל טוב טוב לאן אני הולך"

"עכשיו, ברור לי שאני בסוף מה שנקרא רץ במשחק שחמט, שמנסים להרוג את המלכה. ברור לי שאני לא המלכה. אני לא מעניין. אבל לוקחים מידע לא מבוסס בעליל, נותנים לו כותרת, שמים את התגובה שלך שתי שורות בסוף – ויצרת מציאות".

מה השיעור הכי גדול שלמדת מהסיפור הזה?

"למדתי שאין דבר כזה פרנואידי מדי. שזה לא משנה כמה אתה פרנואיד, אם יפעילו עליך עוצמה מסוימת, כדאי שתיכנס לכוננות ספיגה. כשמופעלים עליך כוחות ברמה של מדינות – ויש הרבה אנשים שיש להם אינטרס שראש הממשלה לא ימשיך בתפקיד – אתה תעמוד בלחץ גדול.

"ולמדתי שהייתי מאוד נאיבי בכל מה שקשור לתקשורת, עיתונות ואיך העולם באמת עובד. גם קודם, כשקראתי, לקחתי הכול בערבון מוגבל. עכשיו אני לוקח כל דבר פי עשר בערבון מוגבל. כל מילה שאני קורא בתקשורת, אני לא מאמין. אני מנסה להבין איפה האינטרס".

טוב, אתה מבין ששירתת פה לקוח שלא בדיוק נקי ממניפולציות כאלה, בלשון המעטה. זה לא שהליכוד היא מפלגה תמימה.

"אני, ברשותך, לא אתן ציונים ללקוחות שלי. אני צריך להתפרנס מזה".