האינפלציה משתוללת אבל איש לא מקדם תוספת יוקר

בדיקת זמן ישראל בישראל היה מקובל בעבר להצמיד את השכר והקצבאות לעליית המחירים; היום כלכלנים תומכים בחידוש תוספת היוקר, עם הסתייגויות ● ההסתדרות הציעה לחדש את התוספת בקול רפה ולא נאבקת על כך ● רוב המפלגות לא עוסקות בכך, אפילו כהבטחת בחירות ● במדינות אחרות, הממשלה מחלקת לאזרחים כסף כדי לגמור את החודש ● בישראל, כל השיח עוסק באשליה של מיגור האינפלציה

מחירון של מזנון במרכז הארץ. הבורקס עלה מ-4 ל-5 שקלים, קפה הפוך מ-7 ל-9 ויוגורט מ-10 ל-13 שקלים
מחירון של מזנון במרכז הארץ

האינפלציה משתוללת, שכר העובדים במשק נשחק והם מתקשים להתמודד עם יוקר המחיה. במקביל, שוק העבודה רותח מסכסוכי עבודה ושביתות. במצב כזה, ודאי בזמן מערכת בחירות, היה סביר שהאופוזיציה וארגוני העובדים ידרשו פתרונות שיסייעו לציבור – ושהממשלה תצא מגדרה ליישם פתרונות כאלה.

יו"ר הליכוד בנימין נתניהו אכן מנופף בהתייקרויות בתעמולת הבחירות שלו, אבל ההבטחה המעשית היחידה שלו היא להוריד מכסים – צעד שמתבצע בפועל בקנה מידה רחב, ואולי מסייע בהאטת ההתייקרויות אבל לא עוצר אותן.

הממשלה מנגד מתפארת בכך שהתפרצות האינפלציה היא עולמית ובלתי נמנעת ושההתייקרויות בישראל נמוכות יחסית לחו"ל, ואולי מצפה שהציבור יודה לה על כך וישכח שהמחירים בישראל היו מהגבוהים בעולם גם קודם.

שני הצדדים במערכת הבחירות התמידית – וכמעט כל הדוברים בשיח הציבורי בישראל – מתעלמים מדרך ההתמודדות עם האינפלציה שננקטת במדינות רבות אחרות – חלוקת כסף והגדלת הכנסות הציבור, וממהלך שננקט בארץ בעבר בתקופות כאלה: הצמדת השכר למחירים, המכונה "תוספת יוקר".

יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ממלא דלק כדי למחות על יוקר המחיה במסגרת תעמולת הבחירות, 2022 (צילום: צילום מסך מעמוד הטוויטר של בנימין נתניהו)
יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ממלא דלק כדי למחות על יוקר המחיה במסגרת תעמולת הבחירות, 2022 (צילום: צילום מסך מעמוד הטוויטר של בנימין נתניהו)

שני הצדדים במערכת הבחירות – וכמעט כל הדוברים בשיח הציבורי בישראל – מתעלמים מכך שבמדינות אחרות מחלקים כספים וכמו כן, ממהלך שננקט בארץ בעבר – הצמדת השכר למחירים, המכונה "תוספת יוקר"

גם ההסתדרות ממקדת את הלחץ הציבורי הרפה שלה באשליות על עצירת האינפלציה ולא בדרישה לסייע לעובדים לשרוד אותה. יו"ר הארגון ארנון בר־דוד שיגר השבוע בישיבת הנהגת ההסתדרות הצהרות לוחמניות על יוקר המחיה, אך מיקד אותן בקריאה לחרם על יבואניות שהעלו מחירים, כמו שסטוביץ ודיפלומט.

עם זאת, בר־דוד השמיע בשולי דבריו גם מסר עמום על "תוספות לעובדים כפיצוי על יוקר המחיה" ואיום מעורפל להיאבק בדרישה לתוספות כאלה. במצגת שהציג באותה ישיבה יו"ר אגף הכלכלה בהסתדרות אדם בלומנברג, שעסקה בעיקרה גם היא בחרם על היבואניות, הוצגה גם הצעה לתת תוספת יוקר לכלל העובדים, לצד מענק חד פעמי אחיד של 4,000 שקל לעובדים שמשתכרים מתחת לממוצע.

בר־דוד שלח במרץ השנה מכתב לשר האוצר אביגדור ליברמן, בו דרש להעניק לכל השכירים במשק תוספת יוקר. ככל הידוע, המכתב לא זכה להתייחסות של ליברמן, פקידי האוצר או גורם ממשלתי אחר. בר־דוד שוחח עם ליברמן השבוע, אך נראה כי נושא תוספת היוקר לא עלה בשיחות ביניהם.

ליברמן לא התייחס מעולם בפומבי לאפשרות להעניק תוספת יוקר. ליברמן הצהיר השבוע בתשובה לדרישות ועדי העובדים לתוספות שכר: "הם רוצים לקבל 18 מיליארד שקל. זה לא יקרה". ליברמן מטרפד גם את הניסיונות להעלות את שכר המינימום מעבר לתוספת של 200 שקל לחודש שניתנה באפריל. ניתן, אפוא, להניח כי לא יסכים בקלות להגדלת שכר כללית במסגרת תוספת יוקר.

ליברמן לא התייחס מעולם בפומבי לתוספת יוקר. ליברמן הצהיר השבוע בתשובה לדרישות ועדים לתוספות שכר: "הם רוצים 18 מיליארד שקל. זה לא יקרה". ליברמן מטרפד גם את הניסיונות להעלות את שכר המינימום

ארנון בר דוד ואביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
ארנון בר־דוד ואביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

המחירים עולים? גם העבודה מתייקרת

תוספת יוקר היא מנגנון להצמדת השכר למדד, שהיה מקובל להשתמש בו בישראל בזמן האינפלציה הגבוהה של שנות ה־70–90. תוספות היוקר נעו לרוב בין 70% ל־90% מגובה מדד המחירים השנתי לצרכן. לדוגמה, אם המדד השנתי היה 10%, העובדים קיבלו תוספת של בין 7% ל־9%.

התוספות הוענקו לעובדים במגזר הציבורי והפרטי, גם לאלה שהיו מאוגדים בוועדי עובדים וגם לעובדים בחוזים אישיים. חלק מתוספות היוקר שולמו רק לעובדים עד תקרת שכר מסוימת, אחרות שולמו בכל רמות השכר. התוספת הפכה לחלק קבוע מהשכר. לעתים, ההעלאה הייתה מדורגת, כדי להקל על המעסיקים.

בשנים 1988–1994 ניתנה תוספת יוקר מדי שנה. לאחר מכן, הפסיקו לשלם אותה. התוספת האחרונה שולמה ב־2003. זו הייתה תוספת קטנה יחסית של כ־3% בעקבות המדד הגבוה – 6.5%, שנרשם ב־2002. אריאל שרון שימש אז כראש הממשלה, סילבן שלום היה שר האוצר וההחלטה על התוספת התקבלה בזמן מערכת בחירות.

בשנים 1988–1994 ניתנה תוספת יוקר מדי שנה. לאחר מכן, הפסיקו לשלם אותה. התוספת האחרונה שולמה ב־2003. זאת הייתה תוספת קטנה יחסית של 3%, בעקבות המדד הגבוה – 6.5%, שנרשם ב־2002

ראש הממשלה אריאל שרון ושר החקלאות ישראל כ"ץ בסיור במכון וולקני (צילום: משה מילנר/לע"מ)
ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ושר החקלאות דאז ישראל כ"ץ בסיור במכון וולקני (צילום: משה מילנר/לע"מ)

התוספת הגדילה את שכר הבסיס וחלק מהרכיבים הצדדיים בשכר, כמו שעות נוספות, למשל. על מרכיבים אחרים, כמו בונוסים, לא שולמה תוספת והם לא גדלו.

בתקופות מסוימות בשנות ה־70 וה־80, ניתנה תוספת מתמשכת שכללה הצמדה חודשית קבועה של השכר למדד למשך שנה או שנתיים. בתקופות אחרות התוספת הייתה העלאות שכר חד־פעמיות בעקבות עליית המדד ובהתאם לה.

התוספת שולמה גם לעובדים במשרה חלקית וגם לעובדי קבלן, אבל לא לעצמאים ולפרילנסרים. האחרונים קיבלו לעתים תוספת במקומות עבודה שבהם שולם להם ריטיינר קבוע, לפי החלטת המעסיקים וועדי העובדים.

תוספות היוקר לא נבעו מחוק או מהחלטת הממשלה, אלא נוצרו בהסכמים בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים (התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר וכו'). היוזמות לתוספות היו של ההסתדרות וגובהן נקבע בכיפופי ידיים בינה לבין לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים.

תוספות היוקר לא נבעו מהחלטת הממשלה, אלא נוצרו בהסכמים בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים. לאחר מכן, הממשלה הוציאה צווי הרחבה שהורו להעניק אותה לכל השכירים

לאחר שנחתמו הסכמים, הממשלה הוציאה צווי הרחבה שהורו להעניק אותה לכל השכירים במדינה, גם אלה שאינם מאוגדים. לרוב, הממשלה הגדילה בהתאם לתוספת גם את הקצבאות.

הקריאה של בר־דוד להעניק תוספת יוקר היא, אפוא, חריגה, כיוון שהוא הפנה אותה לליברמן ולממשלה – ולא לארגוני המעסיקים כפי שההסתדרות עשתה בעבר. במכתב ששלח בר־דוד לליברמן במרץ הוא דרש כי העובדים (השכירים, בכל דרגות השכר) יקבלו תוספת אחידה לשכרם בסכום שיעמוד על 90% משיעור האינפלציה השנתי שמעל לרף של 3% אינפלציה שנתית.

לפי מדד המחירים של חודש יוני, האינפלציה השנתית (מיוני 2021) הייתה 4.4%, כך שלפי מכתבו של בר דוד ממרץ, העובדים אמורים לקבל תוספת של 90% מ־1.4% (האינפלציה פחות 3%), כלומר, תוספת של כ־1.25% לשכר העובדים.

במצגת שפרסמה ההסתדרות השבוע נכתב כי היא מציעה לתת לעובדים תוספת של 90% מהאינפלציה שמעל 4.25%. לפי הגרסה הזאת של דרישת ההסתדרות, העובדים, לפי מדד חודש יוני, אמורים להיות זכאים לתוספת של 90% מ־0.25% (המדד השנתי פחות 4.25%), כלומר, תוספת של 0.23% בלבד.

דווקא שר האוצר של הימין מאיים להפעיל פיקוח מחירים על היבואני ויצרני המזון הגדולים. קניות בסופר רמי לוי במודיעין (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
דווקא שר האוצר של הימין מאיים להפעיל פיקוח מחירים על היבואנים ויצרני המזון הגדולים. קניות בסופר רמי לוי במודיעין (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

כך או כך, לפי רוב ההערכות, האינפלציה תעלה בחודשים הקרובים בשיעור גבוה בהרבה, כך שאם דרישת ההסתדרות תיושם באחת מהגרסאות שלה, העובדים יקבלו תוספות של כמה אחוזים שלמים. השאלה אם זה באמת יקרה.

המכתב של בר־דוד נשלח בזמן מערכת הבחירות להסתדרות. יו"ר ההסתדרות לשעבר עופר עיני, שהתמודד מול בר־דוד ודרש מדיניות לוחמנית יותר, הבטיח בנאומי הבחירות שלו שוב ושוב להילחם על תוספת יוקר. אין פלא שבמחנה עיני יש הטוענים שהיוזמה של בר־דוד לא רצינית ונועדה להרשים את העובדים לצרכים פנימיים – ולא להשיג להם תוספת בפועל.

"לאור האינפלציה הדוהרת והבלתי נתפשת ההסתדרות חייבת לדרוש מהמעסיקים, ולאחר מכן מהממשלה, תוספת יוקר", אומר עיני כיום, "זאת חובתה, לא זכותה".

בר־דוד הפנה דרישה כזאת לממשלה.
"מי שמתכוון ברצינות להשיג תוספת יוקר, אמור להפנות את הדרישה למעסיקים, ורק אחרי שהוא מצליח להגיע איתם להסכם על תוספת, לפנות לממשלה שתהפוך את זה לתוספת כללית באמצעות צו הרחבה".

"מי שמתכוון ברצינות להשיג תוספת יוקר, אמור להפנות את הדרישה למעסיקים, ורק אחרי שהוא מצליח להגיע איתם להסכם על תוספת לפנות לממשלה שתהפוך את זה לתוספת כללית באמצעות צו הרחבה"

עופר עיני מגיע להצביע בבחירות להסתדרות, 24 במאי 2022 (צילום: Avshalom Sasoni/Flash90)
עופר עיני מגיע להצביע בבחירות להסתדרות, 24 במאי 2022 (צילום: Avshalom Sasoni/Flash90)

בעולם פשוט מחלקים כסף

מנגנון תוספת היוקר, שהיה נהוג בישראל, לא קיים ברוב המדינות. אבל בשונה מישראל, ממשלות רבות – שנמצאות כיום תחת הלחץ של הפגנות ענק ושביתות בשל האינפלציה – לא מסתפקות בהבטחות שווא לעצירת עליית המחירים, אלא מנסות לעזור לציבור לשרוד. זאת, בדומה לאופן שבו פעלו בזמן סגרי הקורונה: הן מחלקות כסף.

ממשלת גרמניה, למשל, מעניקה בימים אלה לכל משק בית תשלום חד פעמי של 300 אירו, נוסף על מענקים מיוחדים של מאות אירו למשפחות עם ילדים ומשפחות נזקקות, בהתאם למספר הילדים ולמצב הכלכלי. משפחה ענייה עם שלושה ילדים מקבלת בגרמניה מענק 1,070 אירו.

בבריטניה מחולקים מענקים דומים, כולל 400 פאונד לכל משק בית ומענקים נוספים לחלשים שיגיעו עד 650 פאונד נוספים, ויחד ל־1,050 פאונד. המענקים הללו מכונים בבריטניה "תוספת יוקר" ("Cost of Living payments").

בבריטניה מחולקים 400 פאונד לכל משק בית ומענקים נוספים לחלשים שיגיעו עד 650 פאונד נוספים. המענקים מכונים בבריטניה "תוספת יוקר" ("Cost of Living payments")

לממשלות צרפת יש תוכנית שדומה יותר לתוספת היוקר הישראלית: היא מעלה את הקצבאות ואת שכר עובדי המדינה ב־3% (אבל לא במגזר הפרטי). בספרד מעלים את כל קצבאות הזקנה והנכות ב־15%. בשתי המדינות מתכננים להגדיל את הסיוע בדיור ומקשיחים את המגבלות הקיימות בהן על העלאת שכר הדירה.

חברי איגודים מקצועיים מפגינים בבריסל, בלגיה, במחאה על העלייה במחירי המזון והמצרכים, 20.6.2022 (צילום: AP Photo/Geert Vanden Wijngaert)
חברי איגודים מקצועיים מפגינים בבריסל, בלגיה, במחאה על העלייה במחירי המזון והמצרכים, 20 ביוני 2022 (צילום: AP Photo/Geert Vanden Wijngaert)

גם סינגפור מחלקת כסף לכל משפחה, ואילו באיטליה, פולין, יפן ומלזיה מחלקים מענקים חד־פעמיים של מאות דולרים למשפחות מתחת לרף הכנסה מסוים.

בארה"ב, הנשיא ג'ו ביידן מנסה להעביר בקונגרס תוכנית שאפתנית להקמת כמיליון בתים ציבוריים, הגדלת התמיכה בעסקים קטנים, והגדלת הסבסוד לתרופות ולטיפולים הרפואיים היקרים, וכן למיסוי עשירים ותאגידים כדי לממן את הסיוע. המפלגה הרפובליקאית מתנגדת לתכנית הסיוע והיא טרם עברה.

יפן וסינגפור מרחיבות את הסובסידיות על המזון, ספרד ואיטליה מסבסדות את החשמל ובאיטליה מסבסדים גם את שיפוץ הבתים. חלק מהמדינות מוזילות את התחבורה הציבורית ואחרות מורידות מע"מ. כמו כן, רוב המדינות מורידות את המס על הדלק, כפי שנעשה גם בישראל.

מנגנון תוספת היוקר הוא כמעט ייחודי לישראל כיוון שבמרבית המדינות אין ארגון עובדים מרכזי אחד כמו ההסתדרות, אלא ארגונים רבים ושונים, שמייצגים את העובדים לפי ענפים. ברוב המדינות, הארגונים הללו אינם שותקים כיום מול גל ההתייקרויות, אלא מגיבים בסכסוכי עבודה ובשביתות.

הפגנת ענק כחלק מגל מחאה נגד האינפלציה בפנמה, 22.7.2022 (צילום: AP Photo/Arnulfo Franco)
הפגנת ענק כחלק מגל מחאה נגד האינפלציה בפנמה, 22 ביולי 2022 (צילום: AP Photo/Arnulfo Franco)

ארה"ב וקנדה נמצאות כרגע באחד מגלי השביתות הגדולים בתולדותיהן. שביתות מתקיימות השכם והערב במקומות שונים בצפון אמריקה – בתעשייה, תחבורה, תעופה, נמלים ואפילו ברשתות השיווק.

ארה"ב וקנדה נמצאות כרגע באחד מגלי השביתות הגדולים בתולדותיהן. שביתות מתקיימות השכם והערב בצפון אמריקה בתעשייה, תחבורה, תעופה, נמלים ואפילו ברשתות השיווק

בבריטניה, ועדי עובדים רבים במגזר הציבורי איימו לפתוח בשביתות וראש הממשלה היוצא בוריס ג'ונסון חתם על הסכם להעלאה גורפת של 5% בשכר עובדי הציבור, עם תוספות גדולות עוד יותר לעובדים נדרשים. הנהגים בבריטניה מבצעים שביתות בתחבורה הציבורית (שנמצאת ברובה בידיים פרטיות).

בצרפת יש גל שביתות בתעשייה ובתחבורה. בגרמניה מתקיימות שביתות בנמלי הים והאוויר. וביפן, דווקא עובדי השליחויות ונהגי המוניות ושירות האובר מאיימים לשבות. לפחות חלק מהסכסוכים הללו יובילו להעלאות שכר.

"אי־הוודאות הפוליטית מונעת סיוע חיוני"

האינפלציה נוצרת בשל ביקוש גבוה לסחורות או מחסור בהן וירידה בערך הכסף, לעתים בגלל הוצאה ממשלתית מוגברת. ההתפרצות הנוכחית החלה עם השבתת קווי הייצור וההובלה והגדלת הוצאות הממשלות בזמן סגרי הקורונה.

רכבת עומדת בתחנת ווטרלו בזמן שביתה של עובדי הרכבות בבריטניה בדרישה להעלאת שכרם, 27.6.2022 (צילום: AP Photo/Frank Augstein)
רכבת עומדת בתחנת ווטרלו בזמן שביתה של עובדי הרכבות בבריטניה בדרישה להעלאת שכרם, 27 ביוני 2022 (צילום: AP Photo/Frank Augstein)

המלחמה באוקראינה מחמירה את המחסור בסחורות. תוספת יוקר וחלוקת כסף שנועדו לסייע לציבור לשרוד את האינפלציה, עלולות, אפוא, להחריף את הבעיה עצמה משום שהן כרוכות בהוצאה ממשלתית ובשמירה על יכולת הציבור לקנות סחורות.

למרות החששות הללו, כלכלנים שאיתם שוחחנו סבורים שהמצב כיום מחייב העלאת שכר נרחבת ואינם פוסלים תוספת יוקר כללית. לצד זאת, הם מזהירים מחזרה למנגנון הקבוע של תוספות היוקר שהיה נהוג בישראל בעבר.

"קשה לי להאמין שהמנגנון הקבוע של תוספות יוקר יחזור בעתיד הנראה לעין", אומר ד"ר כורש גליל, מרצה בכיר לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, "מקבלי ההחלטות באוצר לא אהבו את המנגנון הזה, והיו לכך סיבות".

לדברי גליל, "אינפלציה נובעת ביסודה מעודף ביקוש על ההיצע. אחד הגורמים שמלבים אינפלציה הוא הצמדה. כשהשכר מוצמד לאינפלציה, היא לא פוגעת בכוח הקניה של העובדים, הם לא מצמצמים צריכה, ולכן הביקוש לסחורות לא יורד והאינפלציה ממשיכה".

חנויות סגורות בדיזינגוף סנטר, 7 בינואר 2021 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
חנויות סגורות בדיזינגוף סנטר, 7 בינואר 2021 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

אבל המטרה היא שהאינפלציה לא תגרום לאנשים לצמצם את הצריכה ולהידרדר לעוני, לא?
"קודם כל כן. מבחינה חברתית, צריך למנוע מהאינפלציה לפגוע ביכולת של אנשים להתקיים. אבל לכלכלנים יש חשש נוסף מאינפלציה: שהיא יוצרת חוסר ודאות. כשבעלי עסקים ומשקיעים לא יודעים לאן היא תגיע, הם עלולים לא להשקיע. זה מצב מסוכן, והצמדה של השכר למחירים עלול להחמיר אותו".

"כשהשכר מוצמד לאינפלציה, העובדים לא מצמצמים צריכה ולכן הביקוש לסחורות לא יורד והאינפלציה ממשיכה. אבל מבחינה חברתית, צריך למנוע מהאינפלציה לפגוע ביכולת של אנשים להתקיים"

ד"ר כורש גליל, מרצה בכיר לכלכלה, אוניברסיטת בן גוריון (צילום: באדיבות המרואיין)
ד"ר כורש גליל (צילום: באדיבות המצולם)

האינפלציה הנוכחית היא עולמית. האם העלאות שכר במדינה די קטנה כמו ישראל משפיעות עליה בכלל, ואם לא, למה לא להעלות?
"בדיוק בשל כך, אני מאמין שכרגע צריך לעשות תיקוני שכר רציניים כדי לעזור להתמודד עם השחיקה שיוצרת האינפלציה. אבל זאת צריכה להיות תוספת חד־פעמית, לא להקים לתחיה את המנגנון הקבוע של תוספות יוקר.

"השאלה היא גם האם תוספת השכר צריכה להיות כללית. במגזר הציבורי – חד־משמעית צריך להעלות. השכר שם נשחק קשות ואנחנו בדרך להעלאה כזאת. המורים כבר בקרוב שם, ומגזרים נוספים אחריהם. במגזר הפרטי – השכר כן עלה, ולא בהכרח שפחות מהמדד".

השכר במגזר הפרטי עלה לחלק מהעובדים, לא לכולם. יש עובדים חלשים שהכנסתם לא גדלה ולכן מצבם התדרדר.
"זה נכון. אין לי ספק שצריך להתאים שכר למחירים גם בחלקים מהמגזר הפרטי, בוודאי לחלשים. אני חושב שצריך להעלות את שכר המינימום, והרבה. האם צריך להעלות באופן גורף לכל השכירים? באופן אישי, אני לא מתנגד לזה. אבל אני מעריך שמקבלי ההחלטות, במיוחד באוצר, יילחמו חזק שזה לא יקרה.

"בכל מקרה, אי־הוודאות הפוליטית תקשה על מתן תוספות שכר. גם אנשים שבלי ספק מגיע להם פיצוי על שחיקת שכרם עלולים לא לקבל אותו בגלל הפוליטיקה".

"אי הוודאות הפוליטית תקשה על מתן תוספות שכר, גם לאנשים שבלי ספק מגיע להם פיצוי על שחיקת שכרם"

פרופ' אסף רזין, בית הספר לכלכלה, אוניברסיטת תל אביב (צילום: באדיבות המרואיין)
פרופ' אסף רזין, בית הספר לכלכלה, אוניברסיטת תל אביב (צילום: באדיבות המצולם)

לדברי פרופסור אסף רזין מבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב: "השאלות על היתרונות והחסרונות של הצמדות השכר נידונות עשרות שנים, ופשוט מתחדשות כעת בגלל שובה של האינפלציה.

"יש מי שחושש שהצמדת שכר לאינפלציה תגביר את חוסר הוודאות. אבל לדעתי היא דווקא מקטינה אותו. הצמדת שכר בולמת זעזועים. לכן, בגדול, אני תומך בתוספת יוקר. פרסמתי כבר ב־1971 מאמר שתומך בה. דברים השתנו מאז פחות ממה שזה נראה. אבל זאת רק דעתי.

"אינפלציה בלי העלאת שכר פוגעת בשכר הריאלי ועלולה לגרום לזעזועים. היא עלולה לפגוע בכוח הקנייה ובכך לפגוע בעסקים, ולגרום לשביתות ולזעזועים פוליטיים שיפגעו בתפקוד המדינה והמשק. האינפלציה גורמת גם לשחיקה של ערך החסכונות, וזה עלול לזעזע את שוק ההון. לכן אני גם בעד הצמדה של איגרות החוב למדד, מה שנקרא אג"ח צמוד".

"יש מי שחושש שהצמדת שכר לאינפלציה תגביר את חוסר הוודאות. לדעתי היא דווקא מקטינה אותו. אינפלציה בלי העלאת שכר עלולה לפגוע בכוח הקנייה ולגרום לשביתות ולזעזועים פוליטיים שיפגעו במדינה ובמשק"

.קופאית וקונים בסופרמרקט אושר עד בירושלים, נובמבר 2017 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
.קופאית וקונים בסופרמרקט אושר עד בירושלים, נובמבר 2017 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עובדים רבים משתכרים שכר גבוה, 30–40 אלף שקל. האם גם הם צריכים לקבל תוספת יוקר? וגם עסקים קטנים שנאבקים על קיומם צריכים לשלם אותה?
"רוב העובדים הללו, בהייטק בעיקר, עובדים בחוזים אישיים. גם רוב המעסיקים הקטנים מעסיקים עובדים בחוזים אישיים.

"אני לא יודע אם תוספות היוקר צריכות להגיע גם לעובדים בחוזים אישיים. יש בעיה בהתערבות של המדינה בחוזה אישי, זה מחבל בעצם הרעיון של חוזה אישי, ואכן, מסכן את יציבות העסקים הקטנים".

"אני לא יודע אם תוספות היוקר צריכות להגיע גם לעובדים בחוזים אישיים. התערבות המדינה בחוזה אישי מחבלת בעצם הרעיון שלו, ומסכנת את יציבות העסקים הקטנים"

אבל בין המועסקים בחוזה אישי יש גם עובדים חלשים ומנוצלים, כמו עובדי קבלן. דווקא הם לא צריכים לקבל תוספת יוקר?
"על עובדי קבלן מנוצלים צריך להגן טוב יותר בלי קשר לתוספת היוקר. זאת שיטת העסקה לא טובה שצריכה להשתנות. לעובדים בשכר נמוך צריך להוסיף בכל מקרה, לאו דווקא במסגרת תוספת יוקר. למשל, שכר המינימום צריך לעלות".

לרוב המפלגות לא אכפת

מי שיחליט בסופו של דבר אם להנהיג תוספת יוקר, או אמצעי אחר כדי לעזור לציבור לגמור את החודש, הם לא הכלכלנים אלא הכנסת שתיבחר והממשלה שתקום אחרי הבחירות.

מליאת הכנסת, 27 ביוני 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
מליאת הכנסת, 27 ביוני 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

לכן הפנינו לכל המפלגות בכנסת שאלה זהה בנושא. שאלנו מה דעתן על תוספת היוקר – והאם יפעלו כדי לתת אותה בכנסת ובמשא והמתן הקואליציוני, אם ישתתפו בו.

כמו כן, שאלנו את המפלגות מה עמדתן על המהלך שמבצעות מדינות רבות אחרות כדי להקל על אזרחיהן את פגיעת האינפלציה – חלוקת כסף. עד כה קיבלנו תשובות משלוש סיעות בלבד: מרצ, וכן שתיים מהסיעות המרכיבות את הרשימה המשותפת – חד"ש ובל"ד.

ממרצ נמסר: "מרצ תומכת בדרישת ההסתדרות למתן תוספת יוקר לכלל השכירים במשק. כמו כן, כמפלגה סוציאל־דמוקרטית שמובילה בחקיקה חברתית, אנחנו תומכים בהחזרת הדיור הציבורי ובמתן קצבאות שמאפשרות קיום הוגן ומכובד.

"מרצ פעלה בוועדות העבודה והבריאות להעלאת שכר המינימום בצורה משמעותית יותר תוך קיצור פעימות ההעלאה והגדלת הפעימה הראשונה".

ישיבת סיעת מרצ בכנסת, מימין: גבי לסקי, מוסי רז, עיסאווי פריג', תמר זנדברג, ניצן הורוביץ ומיכל רוזין. 26 ביולי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ישיבת סיעת מרצ בכנסת, מימין: גבי לסקי, מוסי רז, עיסאווי פריג', תמר זנדברג, ניצן הורוביץ ומיכל רוזין. 26 ביולי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מחד"ש נמסר: "חד"ש תומכת במתן תוספת יוקר, שתתאים את הכנסת העובדים והעובדות ליוקר המחייה ותיטיב עם המשק". תוספת יוקר צריכה להינתן לכל השכירים. לכך יש להוסיף פיצוי דומה לעצמאים שמרוויחים עד גובה השכר הממוצע במשק. יש לבחון גם הקלות מס לעסקים קטנים כדי לאפשר להם לתת את התוספת.

"אנו קוראים גם להעלאת שכר המינימום ל־40 שקל לשעה והצמדתו ל־70% מהשכר הממוצע, להגדלת כל קצבאות הביטוח הלאומי, לפיקוח על מחירי מוצרי יסוד, אנרגיה ושכירות, ולבניית דיור ציבורי נרחב ביישובים יהודיים וערביים, אחרי שלצערנו, כל ממשלות ישראל בדור האחרון פגעו בו וניסו לחסלו.

"אנו פועלים לקידום כל המהלכים הללו תמיד, הרבה לפני המשבר הנוכחי והבחירות הנוכחיות, בכנסת ובאמצעות הפעילים שלנו בהסתדרות ובארגוני עובדים נוספים, ונעלה אותם בכל משא ומתן פוליטי שננהל".

"אנו פועלים לקידום כל המהלכים הללו תמיד, הרבה לפני המשבר הנוכחי והבחירות הנוכחיות, בכנסת ובאמצעות הפעילים שלנו בהסתדרות ובארגוני עובדים נוספים"

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה במטה המפלגה בשפרעם, עם היוודע תוצאות המדגמים, 23 במרץ 2021 (צילום: דוד כהן/פלאש90)
יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה במטה המפלגה בשפרעם, עם היוודע תוצאות המדגמים, 23 במרץ 2021 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

מתע"ל נמסר: "אנו תומכים במתן תוספת יוקר ומבטיחים לפעול למענה ולדרוש אותה מהממשלה. זהו מנגנון אפקטיבי למנוע שחיקת שכר ופגיעה ברמת החיים וכוח הקנייה בתקופת עליות מחירים. עם זאת, צעד סביר ומתבקש הוא לקבוע תקרת הכנסה לתוספת היוקר.

"נדרוש גם העלאה של שכר המינימום ל־40 שקל לשעה, סיוע לעסקים קטנים באמצעות הנחות בארנונה, מס חברות דיפרנציאלי ומענקים, הגדלת קצבאות הקיום, חלוקת מענקים אוניברסליים כמו שניתנים במדינות אחרות והשקעה מאסיבית וארוכת טווח בדיור ציבורי ביישובים יהודיים וערביים".

הליכוד, יש עתיד, כחול לבן–תקווה חדשה, ש"ס, אגודת ישראל ודגל התורה (יהדות התורה), ימינה, הציונות הדתית, העבודה, רע"ם, בל"ד וישראל ביתנו – מפלגתו של שר האוצר אביגדור ליברמן – לא השיבו לשאלות זמן ישראל בנושא.

אביגדור ליברמן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אביגדור ליברמן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הליכוד, יש עתיד, כחול לבן–תקווה חדשה, ש"ס, יהדות התורה, ימינה, הציונות הדתית, העבודה, רע"ם, בל"ד וישראל ביתנו לא השיבו לשאלות זמן ישראל בנושא

עוד 2,609 מילים
סגירה