כל מי שנכנס לחנות או לסופרמרקט בחצי השנה האחרונה יודע: המחירים עולים.
מקריאה של דיווחים בתקשורת ובדיקה עצמאית בחנויות עולה מספר עצום של מוצרים שמחיריהם עלו בחצי בחצי השנה האחרונה, באופן גורף או בחלק מהחנויות ונקודות המכירה – ללא הוזלה במקומות אחרים. בין השאר, נרשמו התייקרויות ברשימת המוצרים המפלצתית הבאה:
דירות לקנייה, מלט, חומרי בנייה, מים, חלק מסוגי הלחם, קמח, אטריות אורז, חלק ממוצרי החלב, כולל גבינות, גלידות, חמאה ועוד, נייר טואלט ומגבונים, דלק, נסיעה במונית, מכוניות חדשות ומשומשות, שירותי גרירה ושטיפת מכוניות, יין ומשקאות אלכוהוליים, שמן, אריזות פלסטיק, חומוס, טחינה, פלאפל, פיצה, פיצוחים, חטיפים;
פירות וירקות ומוצרים שמושפעים מהם כמו לימונדה, שמפו, מוצרי איפור, מוצרי קוסמטיקה, רולים וצבעים לשיער, כרטיסים להופעות ולסרטי קולנוע, מזגנים, מסכי מחשב, מדפסות, מחשבים ניידים ונייחים, מצלמות, מוצרי חשמל ביתיים רבים, כפפות גומי, לייסטים, חומרי דישון, חלק מהאריזות, משלוחי דואר, אלומיניום, ברזל, כסף (המתכת), עץ, קנאביס רפואי, כפפות, מסכות.
מדד המחירים לצרכן, שהיה כמעט סטטי במשך שנים ארוכות, עלה מתחילת השנה בכ-2%. לא צריך דוקטורט בסטטיסטיקה כדי להבין שחלק מהמוצרים התייקרו הרבה יותר ושיש צרכנים שסל הקניות שלהם התייקר יותר.
המדד משקלל מוצרים שמחיריהם אינם עולים כרגע, כמו דירות להשכרה, וחלקם אף יורדים, כמו בגדים. לפי המדד, מחירי הפירות והירקות ירדו ביולי ב-0.7% ביחס ליוני; הממוצע כולל פירות שמחיריהם יורדים מדי שנה בסוף העונה שלהם לצד פירות קיץ כמו ענבים ונקטרינות, שמחירם עלה ביותר מ-100%.
כאשר שואלים את המוכרים ונותני השירותים על הסיבה להתייקרויות, הם מתלוננים על עלייה במחירים הסיטונאיים ובמחירי כלי העבודה שלהם. כאשר בודקים את הסיבה להתייקרות אצל היבואנים והיצרנים הם מצביעים על עליות במחירי חומרי גלם ומוצרים מיובאים, וכן בעלות ההובלה.
לא מדובר בתגובות מלוטשות שמוציאים משרדי יח"צ, אלא בעדות גורפת של כל השחקנים בשוק על שרשרת שלמה של התייקרויות, שבסופה עומדות התייקרויות חדות בחו"ל.
ואכן, גם מדדי המחירים לצרכן וסלי הקניות בעולם רושמים עליות שכמוהן לא נרשמו זה שנים. לפחות לפי הנתונים הרשמיים – המצב בארצות רבות חמור יותר מאשר בישראל. המדד בארה"ב, לדוגמה, עלה ביולי ביחס ליולי שעבר ב-5.4%, באיטליה ב-2.6% , בצרפת ב-2.4% ובקוריאה הדרומית באוגוסט בכ-2.6%.
המוכרים מתלוננים על עלייה במחירים הסיטונאיים ובמחירי כלי העבודה. כשבודקים את הסיבה להתייקרות הללו, היבואנים והיצרנים מצביעים על עליות במחירי חומרי גלם ומוצרים מיובאים, ובעלות ההובלה
מחיר פלטת ברזל מייקר את ההצגה בתיאטרון
חלק מההתייקרויות מתגלגלות על הציבור, שחלקו טרם התאושש מהפגיעה הכלכלית שחווה בסגרים. חלק אחר מההתייקרויות סופגות החברות, בעיקר העסקים הקטנים – שבלאו הכי ספגו וסופגים את הפגיעה הקשה ביותר ממגבלות הקורונה.
שרשראות ההתייקרות מגיעות גם למקומות הבלתי-צפויים ביותר, כמו, למשל, עלות הפקתה של הצגת תיאטרון.
מוטי עמר, המנהל ואחד הבעלים של בית המלאכה לתפאורות "סדנת התיאטרון" ביבנה, מספר: "עכשיו מכרתי לתיאטרון הקאמרי, למשל, תפאורה ב-265 אלף שקל. לפני הקורונה אותה תפאורה בדיוק הייתה עולה להם 170-180 אלף. ולא רק שאני לא מרוויח שקל אחד מהתוספת, אני עדיין סופג לתוכה התייקרויות רציניות, אחרת לא הייתי זוכר בשום מכרז. כי פשוט כל החומרים שלי התייקרו, שום דבר לא נשאר אותו דבר".
"מכרתי תפאורה ב-265 אלף שקל. לפני הקורונה היא הייתה עולה 170-180 אלף. אני לא מרוויח שקל מהתוספת, וסופג לתוכה התייקרויות רציניות, כי פשוט כל החומרים שלי התייקרו, שום דבר לא נשאר אותו דבר"
"למשל, פלטת ברזל סטנדרטית, של מטר עשרים, שהייתה עולה 105 שקל, המחיר שלה קפץ ל-238. פעם הייתי קונה חבילה של 600 לייסטים ב-6,500 שקל, היום היא מגיעה באריזה של 400 לייסטים ב-10,500. כפפות גומי עלו רצח, מ-19 שקל ל-42. צבעים גם כן עלו".
שאלת את הספקים שלך למה המוצרים התייקרו?
"כן. זה לא שהם מרוויחים עליי כסף. הכול התייקר גם להם. הכפפות נגיד זה בגלל הביקוש, בגלל הקורונה. בטמבוריה כבר אין כפפות בכלל, צריך לקנות במרוכז מיבואנים. רוב הדברים זה פשוט הגלם התייקר. הברזל, האלומיניום, הכול עלה. וגם ההובלה. מדברים על עלייה של 300% בהובלה עצמה, במכולות. אז מה אני או הספק שלי יכולים לעשות?"
לקוחותיו של עמר הם התיאטרונים – גופים ציבוריים שמאחוריהם עומדות ממשלות ועיריות גם כיס עמוק יחסית. עסקים זעירים שעובדים ישירות מול הצרכן נמצאים בבעיה קשה עוד יותר.
במספרת קרול ברמת גן מחיר התספורות לא עלה כבר חמש שנים, אף שלטענת הבעלים, קרול, כל חומרי הגלם שלו התקשרו. "לאן שתזיז את העיניים כאן תראה מוצר שהתייקר. הצבעים התייקרו ב-5%, הרולים ב-5%, השמפו ב-5%, החומרים לפסים בשיער גם כן ב-5%. אז אני משלם לעובד היחיד שלי 5% פחות. מזל שזה אני, העובד הזה, אז אני לא יכול לשבור את הכלים ולהתפטר".
"לאן שתזיז את העיניים כאן תראה מוצר שהתייקר. הצבעים, הרולים, השמפו התייקרו ב-5%, אז אני משלם לעובד היחיד שלי 5% פחות. מזל שזה אני, אז אני לא יכול לשבור את הכלים ולהתפטר".
בחנות המיחשוב הסמוכה, ראם סמרטק מחשבים וסלולר, מחירי המוצרים עלו בעשרות אחוזים. "הכול אצלי התייקר, ואני לא סופג כלום", אומר בגילוי לב הבעלים, קלוד סאלם.
לדברי סאלם: "המסכים עלו ב-10%-15%, המדפסות ב-20%, המצלמות ב-50%, וזה הדברים הטובים, כי יש דברים שפשוט אין, נניח מעבדים של אינטל. וזה לא שאני מרוויח משהו, אבל אני לא יכול להפסיד על הלקוחות, אני עובד על מרווח של 5%-8%. מזל שהביקוש כל הזמן עולה, מאז שכולם עברו לעבוד מהבית, אז לא מפסיקים לקנות".
הספקים שלך מסבירים לך ממה נובעות ההתייקרויות?
"יש בעיה בשוק השבבים, בכל העולם. ויש בעיה כללית של הובלה. ההובלה הימית התייקרה ב-200%-300%. קונטיינר שהיה עולה 1000 דולר עלה ל-2000.
"הייצור הושבת, וחשבו בטעות שזה יוריד את הביקוש"
הכלכלן אבי סלמה, מנכ"ל הנציגות הישראלית של הבנק השוויצרי היפוסוויס, מספק הסבר פשוט לגל ההתייקרויות, שמתאים במדוייק לתיאורים של בעלי העסקים הקטנים.
לדבריו: "השרשרת מתחילה במקום שבו מתרחש כיום רוב הייצור העולמי – במזרח אסיה. כשהמפעלים הושבתו בגלל הסגר בסין בתחילת 2020 היו התייקרויות מינוריות. הירידה בהיצע הסחורות התקזזה עם הירידה בביקושים במערב. כשהמגפה דעכה בסין, המחירים חזרו קרוב לרמה הנורמלית.
"בהתפרצות הקורונה הגדולה בהודו, בתחילת השנה הנוכחית, הנמלים בהודו נסגרו וכל האוניות שהגיעו להודו נתקעו בים. אלפי אוניות שלמות, גדולות, של מכולות בכל העולם, שכל יום פורקות בהודו חומרי גלם וחוזרות עמוסות בתוצרת תעשייתית, נתקעו מסביב לנמלים, אתה רואה ציים של אוניות עומדים כמו בסרטי מלחמה. ואז מחיר הובלה עלה מ-3,000 דולר למכולה ל-12 אלף.
"אלפי אוניות שלמות, גדולות, של מכולות בכל העולם, נתקעו מסביב לנמלים, אתה רואה ציים של אוניות עומדים כמו בסרטים. ואז מחיר הובלה עלה מ-3000 דולר למכולה ל-12 אלף".
"תחשוב על יבואן שמייבא ציר, מוצר שזמין בכל טמבוריה ברחוב. נניח שהציר עולה 10 דולר, וההובלה לפני הסגר בהודו עלתה שלושה דולר, אז הוא שילם 13 יחד. עכשיו הוא משלם 22, עלייה של 60%. מישהו צריך לשלם על זה וזה יוצר גל של התייקרויות".
![אבי סלמה, מנכ"ל בנק היפוסוויס בישראל (צילום: רן אליהו)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/09/avi-salma-1-280x360.jpeg "אבי סלמה, מנכ"ל בנק היפוסוויס בישראל (צילום: רן אליהו)")
איך זה משפיע, למשל, על מחיר העגבניה – מוצר פשוט שמגדלים בישראל?
"חקלאים מייבאים דשנים, זרעים, ציוד עבודה. המוצרים האלה מתייקרים, וחומרי הגלם שלהם מתייקרים גם הם, הפלסטיק, המתכות. כל העלויות האלה מתחלקות בין המשווקים, היצרנים והציבור. וזה אותו מצב בדיוק בעולם, באירופה, בארצות הברית, סין, הודו, מזרח אסיה, כמעט בכל מקום, המדדים עלו באחוזים שלמים, לרוב עוד יותר מאשר בישראל".
אז למה יש חילופי האשמות בין החקלאים לרשתות השיווק, מי מרוויח מההתייקרויות? ולמה בדו"חות הכספיים של הרשתות רואים רווח, לא הפסד?
"יש להם מספיק יכולת לתמרן, לתכנן את ההוצאות מול ההכנסות נכון, כדי שהעלות שהם סופרים לא תגרור אותם להפסדים, וכמובן שהם מגלגלים חלק ניכר מהעלות על הצרכן.
"העלות מתחלקת בין היצרנים, המשווקים והציבור. זה לא אומר שהם מייצרים את עליות המחירים מתוך חמדנות. אני לא יודע אם חמדנות של מישהו בדרך מגבירה את ההתייקרויות, ואם יש דבר כזה זה בשוליים, זה לא הבסיס לבעיה, הבסיס אמתי לגמרי".
הכלכלן דניאל לייטנר, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות תמיר פישמן, מספק הסבר דומה, אבל מורכב יותר, לגל ההתייקרויות. לדברי לייטנר: "אנחנו בתקופה מיוחדת בהיסטוריה. רוב העולם נכנס לסגר הראשון בזמן של גאות כלכלית עולמית ארוכה. הרווחים והשכר עלו, התעסוקה הייתה בחלקים גדולים מהעולם, כולל אותנו, כמעט מלאה, ובכל זאת רמות המחירים היו יציבות, מעבר לאינפלציה נמוכה מאוד, בתחום הבריא שמאיץ צמיחה.
"כעת אנחנו במצב הפוך: יש ירידה בצמיחה, בתעסוקה ובהכנסות, בזמן שהמחירים עולים, בגלל בעיות קשות בשרשרת ההובלה והשבתה של הייצור".
"העולם נכנס לסגר הראשון בזמן שהרווחים והשכר עלו ורמות המחירים היו יציבות. כעת יש ירידה בצמיחה, בתעסוקה ובהכנסות, בזמן שהמחירים עולים, בגלל בעיות קשות בשרשרת ההובלה והשבתה של הייצור".
אז הסיפור הוא לא רק השבתת הנמלים בהודו בזמן הסגרים שם?
"בוודאי שהשבתת נמלים במדינה ענקית כמו הודו תורמת לעלייה המטאורית במחירי ההובלה שהיא חלק מהסיפור, אבל זה רק חלק מהסיפור. הייצור הושבת בשלב כזה או אחר כמעט בכל מקום: בהודו, בסין, בארצות הברית, באירופה. וכל דבר משפיע על כל דבר.
"קח משהו שנשמע קטנצ'יק: תחום הצ'יפים. ייצור השבבים חטף בום גדול בגלל סגירת מפעלים. עכשיו, הניחו, שבגלל הסגרים, תהיה ירידה בביקוש לשבבים שתתאזן עם הירידה בהיצע. אבל קרה בדיוק להיפך: אנשים עברו לעבודה מהבית, והתנפלו מחדש על ה-PC. כך נוצר מחסור בשבבים.
"כשנגמרו הסגרים והביקושים הכבושים התפרצו כל מוצר שיש בו שבבים התייקר. כל מוצרי החשמל, ואפילו מכוניות חדשות שגם בהן יש מכשירים שמבוססים על שבבים. כשהמכונית החדשה מתייקרת – זה משפיע בתגובת שרשרת גם על המשומשות.
"סיבה נוספת להתייקרויות היא הזרמת הכספים המאסיבית לשוק כדי לפצות על הסגרים והמגבלות בכל העולם. ככל שמזרימים יותר כסף לשוק זה שוחק את הערך שלו".
"סיבה נוספת להתייקרויות היא הזרמת הכספים המאסיבית לשוק כדי לפצות על הסגרים והמגבלות בכל העולם. ככל שמזרימים יותר כסף לשוק זה שוחק את הערך שלו"
לאנשים רבים נדמה שההתייקרויות בפועל מגיעות לשיעור גבוה מכ-2% ושמדד המחירים הרשמי לא משקף את ההתייקרויות האמיתיות, מה דעתך?
"זאת שאלה טובה. המדד כולל שיקלול מחירים של הרבה מוצרים, אבל בסוף זאת רק דגימה, ויש הרבה דברים שאינם במדד. העובדה שהמדד מתייחס למחיר הדירות להשכרה ולא לרכישה מעוותת אותו כרגע כלפי מטה כי הדירות למכירה מתייקרות ושוק השכירות די סטטי.
"מה שבטוח, זה שאותם עיוותים, אם ועד כמה שהם קיימים בחישוב המדד בישראל, קיימים גם במדינות אחרות. ככה שאם בארה"ב המדד עלה ב-5%, בסין בשיעור קרוב לזה ובישראל ב-2%, זה אומר שההתייקרות היא לא מקומית אלא עולמית, ובישראל הן אפילו חלשות יותר מאשר במקומות אחרים".
גם סלמה אינו מוצא סיבה לחשוב שהמדד מוטה כלפי מטה: "אין לי דרך לדעת, אני לא הלכתי ובדקתי כל מוצר בשוק, אבל רשימת המוצרים שהלמ"ס בודק ענקית ומגוונת ואני מאמין שהיא מקיפה.
"לאנשים תמיד נדמה שההתייקרויות יותר גבוהה ממה שהמדד מראה, זאת הטיה טבעית ולגבי אנשים מסוימים היא נכונה, כי מדובר בממוצעים. לעניים תמיד קשה ולכן הם נוטים לחשוב שהמצב עוד יותר גרוע, ואנשים מבוססים סופגים כעת התייקרויות יותר גדולות.
"לאנשים תמיד נדמה שההתייקרויות יותר גבוהה ממה שהמדד מראה, זאת הטיה טבעית ולגבי אנשים מסוימים היא נכונה, כי מדובר בממוצעים. לעניים תמיד קשה, ואנשים מבוססים סופגים התייקרויות יותר גדולות"
"יש גם הטיה שנובעת מהעובדה שרוב הישראלים לא טסים לחו"ל כעת. כשאנשים בודקים את החשבונות ומשווים לשנים שעברו הם רואים שהשנה הם מוציאים יותר, אפילו מעבר למה שנובע מההתייקרויות.
"טיסה לחו"ל נספרת כהוצאה נפרדת, לפחות הטיסות והמלון, אז אתה לא מכניס אותה להשוואה בין השנים. וכשנשארים בארץ ממשיכים בהוצאות הרגילות ולכן הן נראות גדולות עוד יותר, גם בגלל הזמן שעובר וגם בגלל שישראל גם ככה יקרה במיוחד".
תקציב המדינה שאושר השבוע כולל הורדת מכסים, והקלות ברגולציה והממשלה מבטיחה שזה יוביל להורדת מחירים, זה לא יעצור את גל ההתייקרויות הזה?
לייטנר: "בטווח הארוך, באופן כללי, הסרת חסמים רגולטוריים מביאה לתחרותיות, התייעלות, והורדה ביוקר המחיה. יוקר המחיה בישראל גבוה, בעיקר בגלל שזאת מדינה שמבודדת מרוב שותפות הסחר שלה ומתנהלת כמעט כאי, והרגולציות החונקות תורמות לזה וטוב לצמצם אותן.
"כשקבלן מנסה לבנות בית, כשיזם מנסה לפתוח עסק, החסמים מעכבים את התהליך וזה מעלה מחירים והסרתם תקצר תהליכים ותוריד מחירים. אני מדגיש: בטווח הארוך.
"בטווח הקצר, של התפרצות ההתייקרויות הנוכחית, זה פשוט לא רלוונטי, הרגולציה לא יצרה את ההתייקרויות והסרת חסמים לא תבטל או תעצור אותם".
אז אין שום דבר שהממשלה או ממשלות אחרות יכולות לעשות כדי לסייע?
"אנחנו חיים בסביבת ריבית נמוכה ביותר, וזה נותן לממשלות כלי רב עוצמה להילחם באינפלציה, כיוון שהעלאת ריבית בולמת אותה. זה כלי עם נזקים משל עצמו, ואני מקווה שלא יהיה צורך בהעלאות ריבית חדות.
"אם לא יהיה גל נוסף של סגרים בעולם, אני מניח שההתייקרויות ייעצרו מעצמן ונחזור בקרוב למציאות נורמלית. המחירים לא ירדו, זה לא קורה, אבל העליות כנראה ייעצרו".
גם סלמה אינו סבור שהרפורמות שבתקציב יכולות לעצור את האינפלציה: "הסרת חסמים היא דבר חשוב ומבורך, ב-30 שנה האחרונות הוכח שהיא עוזרת למשק לצמוח ובולמת מחירים. החסמים בארץ אינם גבוהים ביחס לעולם, אם כי אני תמיד בעד להוריד אותם. אבל זה לא רלוונטי להתייקרויות הנוכחיות.
"להיפך, אני חושב שבמצב של התייקרויות כל כך חדות, כדאי דווקא לשקול סבסוד ותיעדוף של השוק המקומי, החזרת הגנות ואפילו התערבות ופיקוח במחירים מסויימים".
זה בדיוק ההיפך מחלק מהרפורמות הכלולות בתקציב המדינה.
"אלה רפורמות מבורכות ביותר, אבל אלה רפורמות שתלויות בתהליכים ביצועיים ארוכים, וייתכן שיש מקום לשקול לעכב חלק מהם".
אתה חושב שהזמן שעובר מאז הסגרים יגרום למחירים לרדת בחזרה, או לפחות יעצור את ההתייקרויות?
"מחירי המכולות ירדו בקרוב בחזרה, כמעט בוודאות. זה שירות שברגע שהוא משתחרר מתחילים לחצים עצומים להוזיל אותו. גם בשוקים הסיטונאיים ובשוקי הסחורות והייצור יהיו מי שידחפו מחירים כלפי מטה. זה השלב שבו ממשלות צריכות לוודא שההקלה או חלק ממנה תגיע לצרכן הקצה ולא תנוצל על ידי הסוחרים לגרוף אותה לכיסם.
"כשממשלת ישראל הורידה את המע"מ ב-1%, אני לא חושב שהייתה אפילו חנות אחת של בגדים או רהיטים שהורידה את כל המחירים בשיעור דומה. מה שירד זה מחירי פיקס פרייס סטנדרטיים ומחירים של מוצרים מפוקחים.
"כשהמחירים בשוק העולמי יתחילו לרדת, ממשלות יצטרכו לפקוח עין ולבדוק שנשמרת קורלציה סבירה בין המחירים בשוק למחירים לצרכן. בעיקר יהיה צריך להשגיח על מונופולים ומשווקים גדולים למיניהם, שלא ינצלו את המצב ליצור קרטל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו