מספר האנשים הרעבים בעולם עלה ב-150 מיליון מאז תחילת מגפת הקורונה לפני כשלוש שנים, קובע דוח של ארגון המזון העולמי של האו"ם. הדוח מזהיר כי משבר המזון שנוצר בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה עלול לדחוף את המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר, לרעב.

מספר הרעבים בעולם עלה ב-150 מיליון מתחילת מגפת הקורונה לפני כ-3 שנים, קובע דוח ארגון המזון העולמי של האו"ם. הדוח מזהיר כי משבר המזון בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה עלול לדחוף מדינות לרעב

הפלישה לאוקראינה לא רק עצרה את מכירות החיטה לעולם ופגעה ביכולת של המדינות העשירות לשלוח לרעבים את אבות המזון הדרושים להם בכדי לשרוד. הפלישה הרוסית לאוקראינה הביאה גם לעלייה משמעותית במחירי הדלקים והדשנים. זאת, יחד עם משבר האקלים וההתחממות הגלובלית שהביאה לתנאי מזג אויר קיצון ולבצורת במשך שלוש שנים רצופות במזרח אפריקה – כל אלה מעמידים שוב בסכנה ממשית של רעב, מחלות ומוות עשרות מיליונים מתושבי קרן אפריקה, ובראשם אזרחי סומליה.

שינויי האקלים והמלחמה באוקראינה הביאו את סומליה לסף רעב https://t.co/DIxMdNJtA8

— הארץ סביבה ואקלים (@HaaretzS) August 2, 2022

רק בחודשים האחרונים חוזרים עיתוני המערב ומספרים על המתרחש בסומליה, זאת אחרי כעשר שנים ואולי יותר, שנושא הרעב במדינה השסועה, המוכה ורדופת מלחמות אזרחים – לא הגיע לכותרות תקשורת המיינסטרים, שלא לדבר על הטלוויזיה.

סומליה, ארץ התלויה בחסדי הבורא שייתן לה גשם בעתו. יותר מזה תושביה לא צריכים. אבל אלוהי אפריקה היום, כמו אז בתחילת שנות התשעים, לא משתף פעולה. אין חקלאות והחיטה כבר לא תצמח בשדותיהם גם השנה, גם לא הקטניות או תחליפי חלבון אחרים. כלום לא צומח שם, מה שמותיר את המיליונים הסובלים מתת תזונה, תת משקל, רעב ופחד קיומי, תלויים בחסדי הקהילה הבינלאומית, ארגוני סיוע לפליטים והאו״ם.

האוכלוסייה בסומליה מונה כ-16 מיליון אזרחים, החיים במדינה שֶׁחַיֶיהָ טראומה מתמשכת. משפחות שנכחדות והנותרים שלא מסוגלים לשאת את משקל גופם גם אם הוא כבר רק 13 קילו, ממש כמו אותה ילדה שפגשנו במחנה הפליטים מאחורי ״הווילה״ שלנו במוגדישו, בנובמבר 1992, כשהגענו בפעם הראשונה.

אוכלוסיית סומליה מונה כ-16 מיליון אזרחים, החיים במדינה שֶׁחַיֶיהָ טראומה מתמשכת. משפחות נכחדות והנותרים לא מסוגלים לשאת את משקל גופם גם אם הוא רק 13 קילו, כאותה ילדה שפגשנו במחנה הפליטים ב-1992

מלחמת האזרחים שם הייתה בחודשיה הראשונים, ואני אז מפיק ברשת הטלוויזיה האמריקאית NBC News בישראל. במספרה של נח בהרצליה, בסל העיתונים בין גיליונות ״לאישה״ וערמת עיתוני ערב צהובים, אני קורא ידיעה קצרה של מספר שורות בגיליון ישן של השבועון ״העולם הזה״.

אני קורא על סוחרים ישראלים שקונים את חוטי הנחושת שהיוו פעם את תשתית רשת הטלפונים של סומליה, ומשלמים בתמורה ברובי-סער ומקלעים. סומליה, הרשת והמדינה, שפורקה, נגנבה, נשדדה ונבזזה נמכרת לפי משקל לכל המרבה במחיר. העיתונאי הישראלי מזכיר את המשבר ההומניטרי במדינה, את הרעב הצפוי גם השנה ואת מלחמת האזרחים שמתמשכת כבר שנה שנייה בין תושבי הצפון לאלה שבדרום המדינה.

יצרתי קשר עם העיתונאי הישראלי שפרסם את הידיעה ב״העולם הזה״ והוא, לאחר ששמע את בקשתי, פתח את ספר הטלפונים שלו ונתן לי שם ומספר טלפון בניירובי, קניה, של איש קשר מקומי. "תגיד לו" הוא אמר לי, "שאלי נתן לך את המספר, והוא כבר יעזור לך במה שצריך".

״למכור״ למערכת שלנו בניו-יורק את הסיפור היה קל. הסיפורים על הרעב בסומליה כבר הופיעו מתחילת שנות ה-90 ב״ניו יורק טיימס״ ובעיתונים החשובים האחרים, שיוצרים את סדר היום והשיח התקשורתי בארצות הברית.

קשה להיכנס לסומליה, קשה ליצור שם קשרים ולקנות את אמונם של השולטים בבירה – הם אלה היכולים להבטיח את ביטחוננו האישי אם נגיע. העובדה שאנחנו באים עם איש קשר מרכזי בזכות הפספורט הישראלי שלי, הקלה על המערכת בניו יורק לאשר את משימה, ואנחנו מתחילים להתארגן ליציאה.

אני קורא על סוחרים ישראלים שקונים את חוטי הנחושת שהיו פעם תשתית רשת הטלפונים הסומלית ומשלמים בתמורה ברובי-סער ומקלעים. סומליה, הרשת והמדינה פורקה, נבזזה ונמכרת למרבה במחיר

שתיים או שלוש שיחות טלפון עם ניירובי, הערכת מצב, הקשר הישראלי ואיש הקשר הסומלי בקניה יכולים להבטיח שלא רק נכנס בשלום, אלא חשוב מזה – שנוכל לצאת משם בשלום ולספר את הסיפור כמו שאנחנו חושבים שצריך וכמו שאנחנו יודעים לספר. ומרטין, הכתב שאיתי, אין מתאים ממנו להוביל את המסע. אנחנו יוצאים בטיסה ללונדון ומשם לניירובי.

זאת הפעם הראשונה שלי באפריקה. בהחלט התרגשות גדולה. מקווה שלא ימרחו אותנו ולא ימשכו זמן ונצליח להגיע לסיפור שאנחנו רוצים לספר. כן, סוג של טר"ש או צל"ש.

בבוקר, עם הקפה בהילטון ניירובי, אנחנו פוגשים את הגבר המרשים מוחמד שמחייך ומברך אותנו בעברית בשלום ובבוקר טוב, אוצר מילים קטן שלמד מהחבר׳ה הישראלים השותפים, הוא מסביר. הוא ישמח להקפיץ אותנו אל מעבר לגבול, מהלך טיסה של כשעה וקצת במטוס קטן שהוא מטיס פעם ביום כשהוא מביא למוגדישו מצרכי-מזון, חבילות ודואר.

הוא ידאג לנו למקום לינה במקום בטוח באחת הסמטאות הסמוכות לרחובה הראשי של השכונה הגדולה, שם מבצרו של השליט המקומי מוחמד פארא איידיד. הוא כבר דיבר עם מי שצריך ואחד מעוזריו של השליט יאסוף אותנו עם אנשיו משדה התעופה ויביא אותנו אל ״הבית הבטוח״. הוא גם זה שידאג לנו לכל מחסורנו. sounds good אומר מרטין. אנחנו נפרדים ממוחמד הוא מבטיח לעדכן לגבי מועד הטיסה למחרת היום.

מוחמד ידאג לנו למקום לינה בטוח באחת הסמטאות הסמוכות לרחובה הראשי של השכונה הגדולה, שם מבצרו של השליט המקומי מוחמד פארא איידיד. אחד מעוזרי השליט יאסוף אותנו עם אנשיו משדה התעופה

אנחנו נפגשים שוב עם מוחמד. הפעם בשדה התעופה הקטן שבפרברי ניירובי ביום למחרת בשעת צהרים. אנחנו עם ארגזי ציוד הצילום שלנו, ומוחמד מגיע אל המטוס הדו-מנועי עם הטנדר שלו, מוציא ארבעה שקי יוטה ומעמיס אותם אל בטנו הקטנה של הַסֵּסְנָּה. רק מאוחר יותר אנחנו מגלים שהשקים שהוטענו על המטוס הקטן עמוסים בצמחי ה״גת״ שאת עליו הם לועסים ומחזיקים בפה בכדי למצות את החומרים הפעילים, חומרים ש״עושים טוב״ לחבר׳ה במוגדישו.

סומליה, אנחנו מבינים מהר מאוד, מסוכנת ככל שתהיה בכל שעה, הופכת למסוכנת יותר מידי יום בשעות אחר הצהריים המאוחרות כשמתחזקת אז השפעת ה״גת״ שהחבר׳ה לועסים שם בקביעות. ה״גת״ גורם לצרכניו לפעול באגרסיביות וללא מורא. החבר׳ה הם אותם אלה שאתה רוצה שיהיו לצדך, צעירים הנושאים מטולי רקטות RPG ונוהגים בטנדרים שעליהם מותקנים מקלעים כבדים, בעיקר שאריות של נשק סובייטי.

הססנה שמוחמד מטיס בעצמו ממהר להמריא. אני מחזיק חזק בגב המושב שלפניי. המטוס רועד תוך כדי שהוא נוסק ואוסף גובה. הדרך חולפת מעל ליערות הספארי של קניה. טס מעל מרחבים עצומים עצומים צהובים, שמתחלפים ביערות ירוקים והנה הנהר הגדול, הנילוס הכחול? מהגובה הזה לא רואים את התנינים בנהר. לא אכחיש שהמחשבות שעוברות בראש הן – מה קורה אם המטוס נאלץ לבצע נחיתת אונס באיזו קרחת יער? רחוק מטיול ספארי ללא ספק. אנחנו חוצים את הגבול אל התחום האווירי של סומליה.

חנני רפופורט לפני העלייה לססנה בניירובי או במוגדישו (צילום: באדיבות המצולם)

וכשרואים את קו החוף של האוקיינוס ההודי אני רואה בדמיוני את הכרישים המביטים למעלה אל הססנה ומחשבים את הסיכוי לזכות בבשר לבן לארוחת ערב.

סומליה, אנחנו מבינים מהר, מסוכנת ככל שתהיה בכל שעה, הופכת למסוכנת יותר מידי יום בשעות אחה"צ המאוחרות, כשמתחזקת השפעת ה״גת״ שהחבר׳ה לועסים בקביעות וגורם לצרכניו לפעול באגרסיביות וללא מורא

המטוס מקיף את שדה התעופה הבינלאומי של העיר ומרחיק אל עבר השדות על מנת לנחות על רצועת כורכר שהוכנה מראש כמנחת למטוסים קלים. לשליט המקומי יש מנחת משלו בשליטת אנשיו. הוא לא צריך פקידי שלטון שיראו מה הוא מביא במטוסיו. הססנה רץ על המסלול הקצר, רץ קופץ, ונעצר בקצה המסלול הכבוש.

וולקאם טו מוגדישו! כאן אין שלט ואין טרמינל. ביקורת גבולות מסתכמת בשולחן עץ קטן ושמשיה גדולה, מתחתיה יושב לו ״פקיד״ המבקש להציץ לנו בדרכונים. הוא מזהה אותנו עם שלושה דרכונים ישראלים ואחד בריטי.

המשך בשבוע הבא

חנני רפופורט היה עד לא מזמן מנכ״ל חברת התקשורת ״JCS אולפני הבירה״, מפיק ברשתות הטלוויזיה האמריקאיות ABC News & NBC News וזוכה פרס EMMY לכתבת חדשות לטלוויזיה. כיום סבא במשרה מלאה ומספר סיפורים מנקודת מבט מאד מאד אישית. תמונות הסטילס צולמו על ידו במהלך עבודתו, אלא אם צוין אחרת.

נושאים מושתקים:

1

בגדה יש אפרטהייד שהולך ומתרחב. הפרת זכויות אדם שיטתית ועצומה. זה מושתק. כן, גם אני מפחד שישגרו טילים מהגדה. לא, זה לא מצדיק משטר אפרטהייד נורא.

2

בעזה 2 מיליון אנשים כלואים במקום הצפוף בעולם. 365 קמ"ר. אבטלה: 50 אחוזים. אבטלת צעירים: 70 אחוזים. אחוז פליטים מקרב התושבים: 82 אחוזים. משטר פנימי: דיקטטורה דתית. משטר חיצוני שמטיל מצור: ישראל. מקורות מים מזוהמים. לא מעניין עד שפתאום מגיעה התלקחות.

בעזה 2 מיליון כלואים במקום הצפוף בעולם. 365 קמ"ר. אבטלת צעירים: 70%. פליטים: 82%. משטר פנימי: דיקטטורה דתית. משטר חיצוני שמטיל מצור: ישראל. מקורות מים מזוהמים. לא מעניין עד שמתלקח

3

בישראל יש פער מעמדות עצום שהולך ומתרחב בשל חלוקת קרקעות מעוותת ומחירי דיור דמיוניים ופתולוגיים. מיעוט מקבל מהמדינה קרקעות בחינם או במחיר מגוחך, וזאת על חשבון רוב שלעולם לא יוכל לקנות דירה ללא ירושת עתק, ירושת נכס, הורים עשירים או הורים תומכים בשילוב משכנתה עד גיל 70.

4

מערך המיסוי בישראל מעוות: מיסוי עצום ומופרך על עבודה (במיוחד עצמאים) ומיסוי קליל עד אפסי על ההון הגדול. אחוז המיסים העקיפים שאנו משלמים הוא אדיר. אדיר. מדובר בפשע.

5

מערכת החינוך בישראל קרסה. המורות עניות. המורות נוטשות. מדובר בילדים ובילדות שלנו. מערכת החינוך אינה מטפלת (ולעתים אף מעודדת באמצעות המבנה המעוות שלה) לחצים נפשיים וחברתיים בלתי נסבלים, אומללות רבה, אחוזי חרדה ודיכאון גבוהים וטראומות נפשיות שישפיעו על המשך החיים.

6

מעמדה הכלכלי ומשאביה הכלכליים של המשפחה שמביאה אותך לעולם קובעים במידה רבה את עתידך הכלכלי.

7

מתקיים משטר כלכלי של מונופולים ודואופולים בשליטת בעלי הון עתק. זה מייקר עוד יותר את המחנק הכלכלי הכללי.

מערכת החינוך בישראל קרסה. המורות עניות ונוטשות. מערכת החינוך אינה מטפלת בלחצים נפשיים וחברתיים בלתי נסבלים, אחוזי חרדה ודיכאון גבוהים וטראומות נפשיות שישפיעו על המשך החיים

8

לא קיים שום שיח פוליטי, כלכלי, מדיני, אידיאולוגי, מוסרי או אזרחי. כלום. זהות שבטית, הפנמת תעמולת כזב אדירת ממדים, שיסוי, הסתה, הפחדה ושיווק חלול – אלה המוטיבים שקובעים דפוסי הצבעה.

9

האמת העובדתית קרסה. היכולת לקיים דיון שמושתת על עובדות אינה קיימת עוד. עלילות שווא בדיוניות השתלטו על השיח.

10

מערכת המשפט מעניקה הכשר לאפרטהייד בגדה. זו חרפה נמשכת. ובכל זאת, קיימת מתקפה שיטתית וכוזבת על החלקים הליברל-דמוקרטיים במערכת זו ועל החלקים המסוימים שבהם עדיין קיים שוויון לפני החוק – לפחות בגבולות הקו הירוק.

11

כמעט כל מערכות החינוך מניבות בוגרים בורים. הבורות החמורה במיוחד היא בתחום לימודי האזרחות והדמוקרטיה. החינוך הלאומני-סנטימנטלי, לעומת זאת, מתחולל במלוא עוצמתו.

12

עשרות אלפי ישראלים חיים בכפרים שהמדינה לא מכירה בהם ולכן לא מחברת את התושבים לתשתיות. מדובר בחרפה שנמשכת עשרות שנים. היא מושתתת על אפליה אתנית.

לא קיים שום שיח פוליטי, כלכלי, מדיני, אידיאולוגי, מוסרי או אזרחי. זהות שבטית, הפנמת תעמולת כזב אדירה, הסתה, הפחדה ושיווק חלול – אלה המוטיבים שקובעים דפוסי הצבעה. האמת העובדתית קרסה

13

מוסדות שמעמדם מעוגן בחוק ושמפלים על בסיס אתני – עדיין קיימים: הקרן הקיימת לישראל ועוד.

14

רעיונות פוליטיים שמהווים נורמה בדמוקרטיות אירופיות נחשבים בישראל כשמאל רדיקלי ביותר ואף בוגדני:

• משטר דמוקרטי שמשלב בין שלטון הרוב לבין הגנה משוריינת על זכויות האדם והאזרח.
• שוויון מוחלט לפני החוק לכל האזרחים.
• הימנעות מהשלטת דיקטטורה צבאית בחיי מיליוני נתינים משוללי אזרחות.
• הימנעות ממערכות חוקים שונות בהתאם למוצא אתני שונה.
• הימנעות מכל סממן אפרטהייד.
• משטר דמוקרטי שמחויב לכל אזרחיו ולא לקבוצה אתנית מסוימת.
• הפרדה בין דת ומדינה.
• הכרה רשמית בנישואין אזרחיים ובסוגי נישואין שונים שאינם אורתודוקסיים.
• שוויון זכויות מוחלט לנשים.
• איסור חוקי שאוכפים אותו על מפלגות שמונעות מנשים להתמודד במסגרתן.
• שוויון זכויות מוחלט ללהט"ב.
• תשתית רווחה סבירה לכל אזרח.
• מערך מיסוי פרוגרסיבי, מיסוי הון גדול, מס ירושות עתק.
• הגנה על עצמאות מערכת המשפט.

15

היעדר שריון של חירות ההפגנה וחופש הביטוי, לרבות אי הרחקת שוטרים שנוהגים באלימות כלפי מפגינים בפרט וכלפי אזרחים בכלל. גיבוי של הפיקוד הבכיר לשוטרים הללו.

16

אין פלא שסגן ניצב ניסו גואטה קיבל רק 5 חודשי מאסר על-תנאי לאחר שהורשע בתקיפה חסרת הצדקה של מפגין וצלם בירושלים. מעשיו היו חמורים. הוא כפר בהם. עד היום לא הודה בדבר. לא הביע חרטה.

השופטת עינת רון הקדישה כמעט את כל גזר הדין בעניין סנ"צ ניסו גואטה לשאלה האם יש להסתפק בענישה ללא הרשעה. היא השתמשה בהחלטתה להימנע מביטול הרשעתו כדי "לאזן" עם העונש הקל. אפס דיון במתחם העונש ההולם, נסיבות הקשורות לעבירה ונסיבות אחרות, שיקולים לחומרה ולקולא. איזה מסמך מרוח ומקושקש. pic.twitter.com/iM8CNFKS1G

— Yuval Yoaz יובל יועז (@YuvalYoaz) August 9, 2022

אין פלא שסגן ניצב ניסו גואטה קיבל רק 5 חודשי מאסר על-תנאי לאחר שהורשע בתקיפה חסרת הצדקה של מפגין וצלם בירושלים. מעשיו היו חמורים. הוא כפר בהם. עד היום לא הודה בדבר. לא הביע חרטה

האם הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל לכל הפחות העביר אותו לתפקיד אחר שאינו כרוך במגע עם מפגינים? הפוך. המפכ"ל כתב מכתב תמיכה נלהב לבית המשפט בעניינו של הקצין, כינה אותו בכינוי המאוס "מלח הארץ".

בצעד חריג ובאקט של תמיכה: המפכ"ל קובי שבתאי העביר לבית המשפט מכתב תמיכה בסנ"צ ניסו גואטה שהורשע בתקיפת שני מפגינים בבלפור על מנת שיקלו בעונשו: "מלח הארץ, מהמובחרים שבחבורה"https://t.co/Y1KHXfSEa2

— Josh Breiner (@JoshBreiner) July 20, 2022

מפקדיו של הקצין העידו לטובתו בניסיון לשכנע שלא תקף איש. הוא השתתף בכוח המשטרתי שהופקד על שמירת הסדר הציבורי בהר הבית/חראם א-שריף ביום תשעה באב. והוא ימשיך לפקד על כוחות משטרה במסגרת הפגנות. חרפה עצובה.

מדובר במכלול השתקות של נושאים קריטיים. מדובר בתמצית של הנושאים הללו. לגבי הנושא האחרון: המפגין המותקף, אביחי גרין, יגיש באמצעותי תביעת פיצויים משמעותית נגד משטרת ישראל. בתי המשפט פוסקים סכומים מצחיקים בפרשות דומות. כלומר: סכומים עצובים. הגיע הזמן לשנות זאת.

מדובר במכלול השתקות של נושאים קריטיים. מדובר בתמצית של הנושאים הללו. לגבי הנושא האחרון: המפגין המותקף, אביחי גרין, יגיש באמצעותי תביעת פיצויים משמעותית נגד משטרת ישראל

דמוקרטיה ששומרת על זכויות אדם. זה כל מה שאנו מבקשים.

האלימות בהפגנות: המשטרה דורשת להרחיק מבלפור לשבועיים את המפגין אביחי גרין שהותקף בידי סנ"צ ניסו גואטה. גרין נחקר באזהרה בעקבות ריאיונות בהם סיפר על האלימות. סנ"צ גואטה יוצב בהפגנות בבלפור בסוף השבוע הקרוב@Roi_Yanovsky #חדשותהערב pic.twitter.com/3jzwnwWezB

— כאן חדשות (@kann_news) August 25, 2020

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

מאתיים מיליארד שקל זה הסכום שמסתתר מאחורי המושג "ההון השחור", הכלכלה השחורה, במדינה. מנהל רשות המיסים ערן יעקב גילה באחד הראיונות כי מדובר ב-21 אחוזים מהתל"ג בישראל. כך עולה גם מנתוני הבנק העולמי.

מאתיים מיליארד שקל זה הסכום שמסתתר מאחורי המושג "הון שחור". מנהל רשות המיסים ערן יעקב גילה באחד הראיונות כי מדובר ב-21 אחוזים מהתל"ג בישראל. כך עולה גם מנתוני הבנק העולמי

הון שחור הוא הון מוסתר שאינו מדווח, ולא משולם עליו מס הכנסה. במאי 2022, צוות מיוחד שהוקם באוצר כדי להתמודד עם הנושא פרסם המלצות לצמצום ההון השחור. ביניהן חובת דיווח מטבעות קריפטו בשווי של מעל 200 אלף שקל, צמצום השימוש במזומן בעסקאות של עד 6000 שקלים, דיווח על אחזקת מעל 200 אלף שקלים, מעקב אחר חשבןנית פיקטיביות ועוד.

צמצום המזומן וחובת דיווח על קריפטו: אלה המלצות הצוות למאבק בהון השחור https://t.co/QO5Gpcowb6 pic.twitter.com/tWamiqGaiT

— Globes גלובס (@globesnews) May 23, 2022

הניסיון להיאבק בכלכלה השחורה נמשך כבר עשרות שנים בארץ ובעולם. ב-2014 ישראל חתמה עם ארה"ב על הסכמים להגברת האכיפה (fatf fanancial action task force), אבל למרות הכל היקפי ההון השחור רק גדלים והולכים.

בעולם הקימו נציבות למאבק בהון השחור, רשות למאבק בהון השחור, וכאן עולה לאחרונה דווקא ספרד כדוגמה לדרך המאבק היעילה בכלכלה השחורה. לאחר שהתגלו הפעולות המסואבות ורצף השחיתויות של המלך חואן קרלוס הראשון בספרד, ולאחר שבנו התיישב על כס המלוכה, התקבלה שורת החלטות שצמצמו משמעותית את היקפי הפשיעה הכלכלית שם.

לאחר שהתגלו הפעולות המסואבות ורצף השחיתויות של המלך חואן קרלוס הראשון בספרד, ולאחר שבנו התיישב על כס המלוכה, התקבלה שורת החלטות שצמצמו משמעותית את היקפי הפשיעה הכלכלית שם

יואב אבטליון, ממקימי חברת נייס (בוגר פיזיקה ומנהל עסקים אך כיום עוסק בפילנטרופיה וסיים דוקטורט בפילוסופיה), מסביר את הצורך באימוץ השיטה הספרדית – הקמת משטרת שחיתות. לא צוות או וועדה – אלא משטרה, שכל עניינה יהיה המלחמה בשחיתות. זו הצעה שאבטליון העביר למלך קרלוס השני כשהתגורר בספרד.

להלן השתלשלות המעשה: לאחר שקרלוס השני עלה לשלטון ב-2014 שיגר אליו אבטליון מכתב ובו הסביר, כי כתושב ספרד ממוצא ספרדי הוא סבור שעל המלך לאמץ שני פרויקטים: חינוך וטיפול בשחיתות. הוא הסביר את הצעתו וקיבל תשובה כי המלך קרא ומודה על הרעיונות.

ביולי 2016, לאחר שהתמנה למלך, הקדיש המלך את נאומו לצורך להילחם בשחיתות ואכן הקים את משטרת השחיתות. מאז משטרה זו עצרה, כלאה, הענישה ובלמה את המנהג הכמעט שגור של גניבת כספי ציבור ע"י נבחרים.

היום אין אצלנו פחד מרשויות החוק מדגיש אבטליון. לקיחת שוחד נפוצה אצלנו כהכרח בל יגונה. אפילו, לכאורה, ע"י מי שעמד בראש המדינה. ראש הממשלה לשעבר נאשם, כידוע, בשוחד, מרמה והפרת אמונים.

אין אצלנו פחד מרשויות החוק, מדגיש אבטליון. לקיחת שוחד נפוצה אצלנו כהכרח בל יגונה. אפילו, לכאורה, ע"י מי שעמד בראש המדינה ונאשם, כידוע, בשוחד, מרמה והפרת אמונים

וועדת מומחים שמינה מבקר המדינה ב-2014 כצוות למאבק בשחיתות כתבה בדוח שפרסמה כי יש להנהיג חובת דיווח כללית על הכנסות ונכסים, וציינו את התועלת המרכזית – חלוקה צודקת של הסיוע הממשלתי על פי מבחן הכנסה – תייעל את מנגנוני התמיכה באוכלוסיות הנשענות על תשלומי ההעברה מהמדינה.

במסמך שהוציא משרד המשפטים בחודשים האחרונים נכתב:

"ישראל מחויבת לתפיסה כי השחיתות והשוחד הן תופעות חוצות גבולות החותרות תחת הממשל התקין והפיתוח הכלכלי ומעוותות תנאים תחרותיים, וכי לפיכך יש צורך בגישה מקיפה ורב-תחומית כדי למגר תופעות אלו ולהיאבק בהן ביעילות, תוך דגש על שיתוף פעולה בינלאומי. בהתאם לכך, הצטרפה ישראל לשתי אמנות בתחום המאבק ומניעת שחיתות:

• ביום 22.12.2008 החליטה הממשלה (החלטה מספר 4355) לאשרר את הצטרפותה לאמנת האו"ם נגד שחיתות.
• ביום 12.2.2009 החליטה הממשלה (החלטה מספר 4481) להצטרף לאמנת ה-OECD למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות. עוד לפני ההצטרפות לאמנה זו, בחודש יולי 2008 הוספה חוק העונשין הישראלי עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור של מדינה זרה או לעובד של ארגון ציבורי בינלאומי (ס' 291א לחוק העונשין, התשל"ז-1977)".

ונוסיף – יפה שעה אחת קודם.

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה.