1

בליכוד מזייפים, עמית מגיב בנחרצות

במערכת הבחירות לכנסת ה-19, בשנת 2013, התמודדה רשימת הבית היהודי ובראשה פוליטיקאי חדש שזה עתה נכנס לזירה, ושמו נפתלי בנט. קמפיין החוצות של הבית היהודי היה מחוכם, ונועד למשוך מצביעי ליכוד. על רקע תמונה משותפת של בנט ושל יו"ר הליכוד בנימין נתניהו נכתב: "חזקים ביחד – בוחרים בנט".

מפלגת הליכוד מיהרה להגיש עתירה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית באותה עת, השופט אליקים רובינשטיין, בטענה שמדובר בהפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), באופן המייצר "גניבת דעת" של הבוחרים, "באמצעות מניפולציה בלתי הוגנת ואסורה".

לטענת הליכוד, המודעה נחזית להיראות כאילו מדובר במסר מטעמו של נתניהו הפונה אל בוחריו וקורא להם להצביע לרשימתו של בנט. רובינשטיין קיבל את העתירה והורה להסיר את כלל המודעות ושלטי החוצות.

מודעת בחירות של הבית היהודי מ-2013 שנפסלה בשל הטעיית הבוחרים

השנים חלפו, מערכות בחירות באו והלכו, וכעת מפלגת הליכוד היא זו הנמצאת בצד הגורם להטעיה.

לפני כשבועיים החלה רשימת כחול-לבן התקווה החדשה לפרסם מודעות חוצות, שבהן נראים קווי המתאר של קלסתרו של נתניהו, ומעליהם הכיתוב: "נרכיב ממשלה יציבה בלעדיו". המודעה חתומה בידי מפרסמיה – רשימתם המשותפת של בני גנץ וגדעון סער.

ימים אחדים לאחר מכן, פירסם הליכוד מודעת-נגד משלו, באותו סגנון, אלא שבמקום דמותו של נתניהו, נשקפת ברקע המודעה דמות הדומה לזו של ח"כ אחמד טיבי, ומעליה הכיתוב: "נרכיב ממשלה איתו".

ימים אחדים לאחר מכן, פירסם הליכוד מודעת-נגד משלו, באותו סגנון, אלא שבמקום דמותו של נתניהו, נשקפת ברקע המודעה דמות הדומה לזו של ח"כ אחמד טיבי, ומעליה הכיתוב: "נרכיב ממשלה איתו"

מפלגת הליכוד, שאינה מכחישה כי היא זו שפרסמה את המודעה, לא חתמה עליה כנדרש, וזו נחזית להיראות כאילו פורסמה גם היא על ידי כחול-לבן התקווה החדשה.

מימין: מודעת בחירות של כחול-לבן התקווה החדשה. משמאל: מודעת התגובה שפרסם הליכוד (סימון הפייק נוסף על ידי זמן ישראל כדי למנוע אי הבנה או הפצה של המודעה המזוייפת)

כחול-לבן ותקווה חדשה מיהרו לעתור ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית. טענתן: הליכוד זייפה מודעת בחירות, וכללה בה את "חתימתה" של כחול לבן התקווה החדשה. בכך לא רק שהפרה את זכויות היוצרים של שתי המפלגות, אלא אף גרמה להטעיית בוחרים, באופן המנוגד לסעיף 13 לחוק דרכי תעמולה, שזו לשונו:

"לא תהא תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחת או למענה בצורה או בדרך שיש בהם משום הפרעה בלתי הוגנת של תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחרת, או למענה".

השאלה היא מהי "הפרעה בלתי הוגנת". יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית קבעו לאורך השנים כי גם תעמולה הכוללת הטעיה או מרמה מהווה הפרעה בלתי הוגנת. יש הטעיה במובן הצורני – שימוש באותיות או בשם מפלגה המשמש מפלגה אחרת. ויש הטעיה במובן המהותי.

השופט סלים ג'ובראן, למשל, קבע כי אם מפלגה אחת מכנה בפרסום מטעמה מפלגה אחרת כמפלגה שוביניסטית שברשימתה לא משובצות נשים כלל, בעוד שברשימת המפלגה האחרת דווקא יש נשים – ניתן לפסול את המודעה בשל הטעיה במובן המהותי.

שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן, 2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לחובת הליכוד עומדים לא רק תקדימי העבר, אלא גם התפתחות חקיקתית מהעת האחרונה. בפברואר 2019 החליט השופט חנן מלצר, שהיה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, לקבל באופן חלקי את עתירתו של עו"ד שחר בן-מאיר ולחייב את כלל המפלגות לנהוג בשקיפות בכלל פרסומי התעמולה שלהן, לרבות בפלטפורמות דיגיטליות באינטרנט, ברשתות החברתיות ובכל אמצעי תקשורת.

קביעה עקרונית זו של השופט מלצר עוגנה בחקיקה לפני כחודש, כאשר הכנסת הוסיפה סעיף לחוק דרכי תעמולה, האוסר על אדם או מפלגה לפרסם מודעת בחירות בלי שהיא נושאת את שמו של האדם או המפלגה שפרסמו אותה.

ערך השקיפות מצד מפרסמי תעמולת בחירות כלפי הציבור, הוא זה שהוביל את השופט עמית לקבל את עתירת כחול-לבן התקווה החדשה ולהורות לליכוד להסיר מיידית את המודעה המטעה.

"לא ניתן להפריז בחשיבות הטמונה בהקפדה על שקיפות בתעמולת בחירות", כתב עמית, "מסר שנועד להשפיע על הבוחרים – ראוי לו לגוף העומד מאחוריו שלא יחסה בינות לצללים אלא יתייצב ויכריז על כך בגלוי. על המתמודדים בבחירות לזכות בדעת הבוחר – ולא לגנוב אותה בהיחבא ובדרכי עורמה".

"מסר שנועד להשפיע על הבוחרים – ראוי לו לגוף העומד מאחוריו שלא יחסה בינות לצללים אלא יתייצב ויכריז על כך בגלוי. על המתמודדים בבחירות לזכות בדעת הבוחר – ולא לגנוב אותה בהיחבא ובדרכי עורמה"

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מפלגת הליכוד טענה בפני יו"ר ועדת הבחירות כי הסוגיה עניינה זכויות יוצרים, שאינה בסמכות ועדת הבחירות המרכזית אלא בתי המשפט הרגילים. ואולם השופט עמית קבע כי החלטתו אינה מבוססת על דיני קניין רוחני אלא על איסור ההטעיה שבחוק דרכי תעמולה.

אפשר להניח שעמית בחר לנקוט גישה נחרצת כבר בפתח מערכת הבחירות, מתוך הנחה שיהיה בכך כדי למנוע הצפה של מקרים דומים בחודשים שנותרו עד הבחירות.

2

גנץ מתערב ללא סמכות

פרשת הסרסור בסוהרות שבה לסדר היום הציבורי, בעקבות פרסום טענותיהן של חיילות ששירתו כסוהרות באגף הביטחוני בכלא גלבוע, כי הותקפו מינית על ידי אסירים ביטחוניים, תוך העלמת עין מכוונת מצד קציני שב"ס.

לצד הטענות במישור הפלילי, הפרשה הציבה במרכז תשומת הלב את השאלה כיצד מצאו עצמן חיילות בשירות סדיר מוצבות באגף ביטחוני בבית סוהר – אך חוק שירות ביטחון יצר הסדר שמאפשר זאת כבר לפני כעשרים שנה.

הפרשה הציבה במרכז תשומת הלב את השאלה כיצד מצאו עצמן חיילות בשירות סדיר מוצבות באגף ביטחוני בבית סוהר – אך חוק שירות ביטחון יצר הסדר שמאפשר זאת כבר לפני כעשרים שנה

החוק מאפשר למדינה להציב חיילים המתגייסים לצה"ל, בארגונים ביטחוניים אחרים במסגרת שירות החובה שלהם. כך לגבי שוטרי מג"ב, כך לגבי חיילים המוצבים ביחידות אחרות של משטרת ישראל וכך לגבי חיילים וחיילות המשובצים לשירות כסוהרים וסוהרות בשירות בתי הסוהר.

בהתאם לחוק, הצבת חיילים וחיילות לשירות בשב"ס, מיועדת אך ורק לאבטחת אסירים ביטחוניים. במילים אחרות: לא ניתן להציב חיילי צה"ל לשרת בבתי כלא או באגפים בבתי כלא בשב"ס, שאינם מאוכלסים באסירים ביטחוניים אלא באסירים "פליליים" רגילים. היקף הכוח המוקצה לטובת שב"ס מקרב משרתי שירות החובה, נקבע בצו של שר הביטחון.

זה ככל הנראה הרקע למכתבו הבהול השבוע של שר הביטחון בני גנץ לשר לביטחון פנים עמר בר-לב, שבו הודיע כי הוא מבקש "לבחון מחדש" את ההסדר של הקצאת חיילים וחיילות לשירות בשב"ס.

גנץ הוסיף והורה לאסור באופן מיידי על החיילות המשרתות כסוהרות בשב"ס, לשהות במחיצת אסירים ביטחוניים. ספק אם בסמכותו של שר הביטחון להנחית הוראה כזו, שיש בה התערבות בניהול הפנימי של שירות בתי הסוהר.

לא פחות חשוב: החוק מעניק לכל מועמד לשירות צבאי זכות וטו על ההחלטה להציבו לשרת בשב"ס. כל מועמד שהוצב בשב"ס רשאי להודיע על התנגדותו לשיבוץ, אפילו עד שלושה חודשים לאחר מועד הצבתו – וצה"ל מחויב, בהתאם לחוק, להעבירו לשרת ביחידה צבאית רגילה.

לא פחות חשוב: החוק מעניק לכל מועמד לשירות צבאי זכות וטו על ההחלטה להציבו לשרת בשב"ס. כל מועמד שהוצב בשב"ס רשאי להודיע על התנגדותו לשיבוץ, אפילו עד שלושה חודשים לאחר מועד הצבתו

שר הביטחון בני גנץ בטקס סיום קורס קצינים, 7 ביולי 2022 (צילום: אריאל חרמוני/ משרד הביטחון)

מובן שאין בהסדר החוקי הזה פתרון מלא לעניינן של חיילות המשרתות בשב"ס, מאחר שזכות הווטו פוקעת בשלב מסוים, והקשיים עלולים להתעורר רק בשלב מאוחר יותר בשירות.

3

מזוז חוזר, וטוב שכך

"בימים אלה אני מסיים מסע ארוך של כארבעים שנים בשירות הציבורי". כך פתח את דבריו מני מזוז בטקס פרישתו מבית המשפט העליון, באפריל 2021. מקץ קרוב לשנה וחצי, מתברר שההצהרה הזו אינה מדויקת.

מזוז, כך על פי הדיווחים, מיועד להתמנות ליו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים בשירות הציבורי, שבראשה עמד השופט אליעזר גולדברג עד מותו לפני חמישה חודשים.

הכוונה למנות את מזוז ליו"ר ועדת המינויים, שאמורה לדון במינוי בעלי התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי – מנגיד בנק ישראל ועד הרמטכ"ל והמפכ"ל – הולידה מתקפות פוליטיות מימין, המבוססות על השערות בדבר נטיותיו השמאלניות כביכול של מזוז.

הכוונה למנות את מזוז ליו"ר ועדת המינויים, שאמורה לדון במינוי בעלי התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי, הולידה מתקפות פוליטיות מימין, המבוססות על השערות בדבר נטיותיו השמאלניות כביכול של מזוז

השופט בדימוס מני מזוז על שער מוסף "הארץ", 24 בדצמבר 2021

זו שגיאה אסטרטגית: האינטרס הציבורי של כל קצוות הקשת הפוליטית צריך להוביל לתמיכה במינויו של מזוז ליו"ר ועדת המינויים, וזאת נוכח הרקורד התקיף שהראה לאורך שלל כהונותיו בנושא הקפדה על תקינות המינויים בשירות הציבורי.

כיועץ המשפטי לממשלה, מזוז היה הראשון לפתוח בחקירה פלילית בשל שורה ארוכה של מינויים פוליטיים – זה היה נגד השר דאז צחי הנגבי, בעקבות דוח מבקר המדינה בפרשת המינויים במשרד לאיכות הסביבה (לימים הגנת הסביבה). בית המשפט קבע, כעמדתו של מזוז, כי מינויים פוליטיים עשויים להוות בנסיבות מסוימות עבירה של מרמה והפרת אמונים.

בהמשך הורה לפתוח בחקירה גם נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט בחשד לביצוע עשרות מינויים פוליטיים במשרד התמ"ת (לימים משרד הכלכלה) ובחברות ממשלתיות.

מזוז פסל את מינויו של יואל לביא, שהיה ראש עיריית רמלה, לראש מנהל מקרקעי ישראל (לימים רשות מקרקעי ישראל) בשל התבטאות גזענית שלו נגד אזרחים ערבים.

מלבד זאת, מזוז היה הראשון שפרסם הנחיית יועץ בנושא ביצוע מינויים בתקופת בחירות, והגביל קדנציות של משנים ליועץ, פרקליטי מחוז ויועצים משפטיים במשרדי הממשלה. הוא הנחיל את התפיסה שלפיה כל מינוי שאינו נעשה בהליך תחרותי (ועדת מכרזים) ייבדק על ידי מנגנון מקצועי בטרם אישורו (ועדת איתור).

מזוז היה הראשון שפרסם הנחיית יועץ בנושא ביצוע מינויים בתקופת בחירות, והגביל קדנציות של משנים ליועץ, פרקליטי מחוז ויועצים משפטיים במשרדי הממשלה

בכהונתו כשופט בבית המשפט העליון, היה זה מזוז שהוציא באפריל 2020 צו ארעי שמנע את הארכת כהונתו של עו"ד דן אלדד כממלא-מקום פרקליט המדינה. אלדד נדחף בידי שר המשפטים דאז אמיר אוחנה בניגוד לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

שופט בית המשפט העליון מני מזוז (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מזוז – שכיועץ משפטי לממשלה אחרי תקופת אליקים רובינשטיין כיועץ ועדנה ארבל כפרקליטת המדינה, דאג לכונן מחדש את ההיררכיה הברורה המתבקשת בין היועץ ובין פרקליט המדינה – התייצב לימינו של היועץ.

מי שמינה את מזוז ליועץ המשפטי לממשלה ב-2004 היה שר המשפטים דאז, יוסף (טומי) לפיד. החלטה של ממשלת יאיר לפיד למנות את מזוז ליו"ר ועדת המינויים תהווה מעין סגירת מעגל, גם בהיבט האישי, ועשויה לקבע את העיקרון שהממשלה ממנה מיוזמתה שומרי-סף קשוחים, שמראש ידוע שלא יעשו לה חיים קלים.