הממשלה הנוכחית, וממשלות קודמות של בנימין נתניהו, פגעו בדמוקרטיה הישראלית. לא מדובר באירוע בודד, אלא בתהליך מתמשך של החלשת המנגנונים שאמורים לרסן את הרשות המבצעת – בית המשפט, הייעוץ המשפטי, המשטרה, השירות הציבורי, התקשורת ומערכת החינוך. כל צעד בפני עצמו ניתן להצגה כרפורמה טכנית או כתגובה לגיטימית ל"אליטות". יחד, הם מצטיירים כדפוס.

כשהרשות המבצעת מצליחה לצמצם את הביקורת השיפוטית עליה, לשלוט במינוי שומרי הסף המקצועיים ולהגביל את זרימת המידע דרך התקשורת, היא מסירה בהדרגה את כל המנגנונים שהיו אמורים לבלום אותה אם תטעה או תפעל בניגוד לאינטרס הציבורי.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

מאז שנכנס לתפקידו בסוף 2022 משבש שר המשפטים יריב לוין את עבודת הוועדה לבחירת שופטים ומעכב במשך חודשים ושנים מינוי של שופטים בכל הערכאות במערכת המשפט. כתוצאה מכך, במערכת חסרים יש עשרות תקני שופטים שאינם מאוישים. 

כמה תקני שיפוט עומדים ריקים, ומי צריך לאייש אותם?

לפי החוק הקיים מאז 2008 שופטים נבחרים בוועדה לבחירת שופטים, בה חברים שר המשפטים ושרים וח"כים נוספים המייצגים את הממשלה והכנסת, נשיא בית המשפט העליון ושופטים נוספים, וכן נציגי לשכת עורכי הדין. שלושה חברי קואליציה חברים כיום בוועדה: לוין, שרת ההתיישבות אורית סטרוק וח"כ יצחק  קרויזר.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

שרים בממשלה, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודפים את הטענות על פגיעה בדמוקרטיה כאשר הם מייחסים את הביקורת לאופוזיציה ולארגוני המחאה – כלומר, צובעים את הביקורת כ"פוליטית". הם אף טוענים שה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית) שהובילו הפכה את ישראל ל"דמוקרטית יותר".

אבל במציאות, בית המשפט הגבוה לצדק, בהרכבים מורחבים, קבע פעמיים בתוך שנתיים כי מהלכי הממשלה פוגעים במאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה. בהרכבים הללו השתתפו גם שופטים שמרנים, וחלקם פסלו גם הם את החלטות הממשלה והחוקים שיזמה.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

כהונתו ארוכת השנים של נתניהו, במיוחד בשנים האחרונות, רצופה במקרים שבהם פעל בצורה הרסנית בתחום המוסדי, באופן שהחליש את הרגולציה ושומרי הסף, לעיתים זה נעשה כדי לשרת אינטרס אישי או קואליציוני – אך התוצאה, מבחינת האינטרס של מדינת ישראל, הייתה שגויה והרסנית מבחינה אסטרטגית.

הדפוס הזה נראה בהימנעות מוועדת חקירה ממלכתית לכשלים שהובילו לטבח ב-7 באוקטובר; בעימותים החוזרים עם שומרי סף רבים, כולל, בין השאר, ראש שב"כ, היועצת המשפטית לממשלה ובית המשפט העליון; בחקיקה שפגעה בשלטון החוק ובשוויון בפני החוק, כולל חוק שביהמ"ש העליון קבע כי נועד להיטיב עם מצבו המשפטי האישי;

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

ב-5 ביולי 2026 החליטה הממשלה פה אחד שלא לכבד פסק דין של בג"ץ בעניין מועצת הרשות השנייה. ההחלטה היא נקודת הקצה של רצף מהלכים בארבע זירות נפרדות.

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ייכנס לתוקף בכנסת הבאה. שר המשפטים נמנע כשנה וחצי מלכנס את הוועדה הקיימת. הניסיון להדיח את היועצת המשפטית לממשלה נפסל בבית המשפט העליון. רגולטורי השידור שותקו.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

גל המחאה הגדול של 2023 ("מחאת קפלן") החל חודשיים לאחר כינון הממשלה הנוכחית, בשבוע שבו שר המשפטים יריב לוין הניח על השולחן את ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), תוכנית לשינוי כללי המשחק החוקתיים במדינה. העיתוי מהווה ראיה לכך שהמחאה לא כוונה נגד מדיניות ספציפית כזאת או אחרת של הממשלה בתחומי אחריותה, אלא נגד ניסיון כולל לשינוי משטר.

כחלק מכך, גם מחאת אנשי המילואים ב-2023 לא כוונה נגד מדיניות ספציפית מסוימת של הממשלה הנבחרת, אלא נגד מהלך שתכליתו שינוי משטרי וחתירה תחת אופייה הדמוקרטי של המדינה. מתנדבי מילואים, שאיימו להפסיק את התנדבותם, עשו זאת במחאה על הניסיון לשינוי המשטר, ולא כדי "לשנות את מדיניות הממשלה" כפי שטענו פרשנים ומובילי דעה תומכי הממשלה. 

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

הטענה ש"רוב הציבור אינו מאמין למערכת המשפט" היא לא יותר מבלוף. הממשלה מפיצה את הבלוף הזה תוך עיוות לוגי של הנתונים.

סקר הלמ"ס מראה ש-48% מביעים אמון במערכת המשפט ו-45% לא נותנים בה אמון. 7% ענו כי אינם יודעים, כך שמבין אלה שענו לשאלה, הרוב נותנים אמון במערכת המשפטית.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

מקדמי המהפכה המשפטית, ובראשם שר המשפטים יריב לוין, מציגים בפני הציבור תמונה של "שלטון שופטים", כביכול. לפי לוין ותומכיו, "קבוצת משפטנים לא-נבחרת שחוסמת את רצון הרוב ומבטלת חוקים של נציגי הציבור".

מכאן, לטענתם, נבע הצורך ב"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), בפסקת התגברות שתאפשר לכנסת לגבור על פסילות בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת, בשינוי שיטת בחירת השופטים, בביטול עילת הסבירות ובמהלכים נוספים, שחלקם הצליחו וחלקם לא, להחליש את מערכת המשפט.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.