מבצע עלות השחר נתפס בקרב ציבור הישראלי כהצלחה, לפחות לפי הדיווחים והניתוחים במדיה הרשמית. זאת, מכיוון שבמבצע חוסלו מפקדים בכירים בג'יהאד האיסלמי בלא עימות עם חמאס, תוך שלושה ימים בלבד, ולא נהרג אף ישראלי.

אבל מלחמות הן דבר מזיק ויקר. בנוסף לסבל הקשה, לאזרחים שנפצעו ונפגעו ולהרג האזרחים הפלסטינים, למבצע הייתה עלות כספית רבה.

עלות עלות השחר: כמיליארד שקל לפחות

במשרד הביטחון וצה"ל מסרבים לומר כמה עלתה הלחימה במבצע. אבל לפי הערכות של גורמים במשהב"ט שהודלפו ופורסמו, עלות הלחימה עמדה על כ-150-160 מיליון שקל ליום, ובסך הכול קרוב לחצי מיליארד.

העלות הישירה כוללת תחמושת (טילים ופגזים), דלק למטוסים ולרכבים, תחזוקה שוטפת לתגבור כוחות צה"ל בעוטף עזה וגיוס אלפי חיילי מילואים (שר הביטחון בני גנץ הורה לגייס 25 אלף, אך רובם לא גויסו בפועל). ההערכה היא כי בשל האינפלציה, העלות הישירה הייתה גבוהה יותר מאשר בסבבי מלחמה קודמים, שבהם העלות הגיעה "רק" לכ-120 מיליון שקל ביום.

לפי הערכות שפורסמו, שעת טיסה של מטוס 15-F עולה כיום 20-25 אלף דולר; שעת טיסה של חמקן עולה כ-20 אלף דולר; הפעלת מל"ט – כ-6,000 דולר לשעה; הפצצות שמוטלות מהאוויר עולות כ-10,000 דולר לשעה.

שעת טיסה של 15-F עולה 20-25 אלף דולר; שעת טיסה של חמקן עולה כ-20 אלף דולר; מל"ט – כ-6,000 דולר לשעה; פצצות אוויריות עולות כ-10,000 דולר לשעה

עלות כל פגז שנורה לרצועה מהתותחים והטנקים המקיפים אותה מוערכת בכ-35 אלף שקל, ושעטת הטנקים לגבול – בככ-3,500 שקל לקילומטר.

לעלות הלחימה יתווספו בקרוב פיצויים לאזרחים ישראלים על פגיעות בבתים וברכוש ואבדן הכנסה על ימי עבודה.

שלשום (שלישי) אושר בוועדת הכספים של הכנסת מתווה הפיצוי לתושבי העוטף על הסגר שבו נמצאו לפני המבצע ובמהלכו. לפי המתווה, יקבל עובד שנעדר מעבודתו בהתאם להוראות פיקוד העורף בין ה-2 וה-9 לאוגוסט 460 שקל ליום.

רכב שנפגע מרקטה באשקלון, 6 באוגוסט 2022 (צילום: יהונתן סינדל/פלאש90)

עובדים יקבלו פיצוי אם מקום עבודתם שנמצא בטווח של עד 7 קילומטר מגבול רצועת עזה ולכן נסגר לשבוע. במשפחות שיש בהן ילדים שלומדים במוסדות שנמצאים בטווח של עד 40 קילומטרים מהגבול, ולכן נסגרו, אחד ההורים יקבל פיצוי גם אם מקום העבודה שלו המשיך לפעול כרגיל.

עובדים יקבלו פיצוי אם מקום עבודתם נמצא בטווח של עד 7 קילומטר מהרצועה ולכן נסגר לשבוע. במשפחות עם ילדים שלומדים בטווח של עד 40 ק"מ, אחד ההורים יקבל פיצוי

עסקים שהפסידו כספים בגלל האירועים (למשל – קנו סחורה שלא יכלו למכור) יקבלו פיצוי נוסף, בגובה 20% מהשכר של כל עובדיהם יחד.

לפי הצהרות שר האוצר אביגדור ליברמן (והבחירות המתקרבות) ניתן לקוות שהכסף ישולם הפעם מהר, בניגוד למבצעים קודמים שבהם התעכב חודשים ושלמים.

בטווח של שבעה קילומטר מהרצועה מתגוררים כ-60 אלף תושבים (כ-30 אלף בשדרות והשאר ביישובים הקטנים), ויותר ממחציתם הם עובדים שיקבלו פיצוי.

בטווח ה-40 ק"מ חיים כמיליון אנשים נוספים (כ-220 אלף באשדוד, 204 אלף בבאר שבע, כ-160 אלף באשקלון, 100 אלף בנתיבות ואופקים, 60 אלף בקרית גת, 70 אלף ברהט, וקרוב ל-200 אלף ביישובים הקטנים). בערך כ-20% מהם זכאים לפיצוי.

בהערכה גסה, מספר הזכאים לפיצוי מגיע ל-250 אלף, בערך.

התושבים הפסידו בממוצע שישה ימי עבודה (שמונת ימי הסגר בניכוי שבת וחלק מיום שישי ומתשעה באב). כך שבהערכה גסה, מדובר ב-460*6 שקל לזכאי – קרוב ל-700 מיליון שקל.

לאלה יש להוסיף פיצוי שרשות המסים תחלק לתושבים שרכושם נפגע. ברשות התקבלו כ-150 קריאות על פגיעות כאלה. הפיצוי לפגיעה מגיע למאות אלפי שקלים, חלקן אף יותר ממיליון שקל, כך שמדובר בתשלום נוסף של עשרות מיליונים, כנראה אף יותר מ-100 מיליון.

וכך, מבצע קצר ומצומצם יחסית יעלה לקופת המדינה קרוב למיליארד שקל. טרם גובשו הערכות על הפגיעה בתוצר, שכנראה לא הייתה גבוהה, כיוון שרובו התרחש בסוף שבוע באוגוסט, אבל הוא יגיע לעשרות מיליוני שקלים.

הפיצויים על כל פגיעה מגיעים למאות אלפי שקלים, כך שמדובר בתשלום נוסף של עשרות מיליונים, כנראה אף יותר מ-100 מיליון. וכך, מבצע קצר ומצומצם יחסית יעלה לקופת המדינה קרוב למיליארד שקל

מבצע עופרת יצוקה (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

ירי הרקטות מעזה, וההפצצות התגובה של צה"ל, נמשכים מתחילת 2001. במהלך התקופה התנהלו 13 "סבבי לחימה" או "מבצעים" שזכו לשם צה"לי רשמי, שבהם חוסלו מחבלים ותשתיות טרור והרצועה הופצצה בעוצמה "כדי להרתיע ולהביא לשקט", וארגוני הטרור ירו מטחי טילים כבדים. בין ה"סבבים" התנהלו אינספור אירועים נקודתיים של ירי הדדי. במצב המדיני והפוליטי בישראל ובקרב הפלסטינים אין סיבה להניח שעלות השחר היה הסבב האחרון.

לא ניתן לדעת מה העלות הכלכלית הכוללת של הלחימה. יש בה מרכיבים שלא ניתן לכמת בכלל, כמו הפגיעה בחינוך ובבריאות התושבים בדרום הארץ (ואולי גם במרכז), הפגיעה בהתפתחות יישובי הדרום והעסקים בהם, הפגיעה המתמשכת בתיירות בישראל כולה והרס הכלכלה ברצועה, שגם הוא פוגע בכלכלת ישראל.

לא ניתן לדעת מה העלות הכוללת של הלחימה. יש מרכיבים שלא ניתן לכמת, כמו הפגיעה בחינוך ובבריאות התושבים, בהתפתחות יישובי הדרום ובתיירות, והרס הכלכלה ברצועה שגם הוא פוגע בכלכלת ישראל

כן ניתן להעריך את העלות של חלק מהסבבים, לצד עלות מיגון וביצור הדרום. כל הערכה כזאת, גם חלקית ושמרנית מאוד, מגיעה ל-60 מיליארד שקל לפחות.

מיגון, גדרות וחומה אווירית: כ-13 מיליארד שקל

ב-2008 החליטה ממשלת אולמרט לממן בנייה של כ-10,000 מרחבים מוגנים בבתים ובמבני ציבור בשדרות ו-43 יישובים עוטף עזה שבטווח שבעה ק"מ מהגבול. ההחלטה התבצעה עד 2012 בעלות של כמיליארד וחצי שקל.

מיגונית בשכונת גבעת ציון באשקלון (צילום: באדיבות משפחת מליחי)

התקציב למיגון לא כללה את אשקלון ויישובים נוספים בטווח הירי הכבד מהרצועה. אחרי מבצע עמוד ענן, ב-2012 (ולקראת הבחירות לכנסת ב-2013) החליטה ממשלת נתניהו למגן את בתי הספר ומוסדות הציבור באשקלון וסביבתה, בעלות של כ-30 מיליון שקל נוספים.

באותה תקופה החלה הממשלה לדון בדרישת עיריית אשקלון, לממן גם את המיגון של כ-12 אלף דירות ישנות באשקלון ועוד אלפי בתים ביישובים שמסביבה. מהדיונים הללו לא יצא דבר, עד שב-2021, בעקבות מבצע שומר החומות, החליטה ממשלת בנט-לפיד לממן מיגון בתים באשקלון, והכנסת ייעדה לכך כ-320 מיליון שקל בתקציב המדינה.

ממשלות נתניהו החלה לדון בדרישה לממן גם מיגון לבתים באשקלון והיישובים מסביבה. ב-2021 החליטה ממשלת בנט-לפיד לממן מיגון בתים באשקלון, והכנסת ייעדה לכך כ-320 מיליון שקל בתקציב

מיגון הבתים באשקלון יתבצע רק בחודשים הקרובים, כיוון שגם אחרי אישור התקציב, לא ניתן היה לחלק את הכסף לתושבים ולהתחיל בבנייה. זאת, בגלל שוועדת הכספים לא אישרה תקציב של 900 אלף שקל להקמת מנהלת שתחלק את הכסף לתושבים ותזרז אישורי בנייה. השבוע, בצל מבצע עלות השחר והבחירות המתקרבות, ועדת הכספים אישרה סוף סוף תקציב להקמת המנהלת.

בנוסף למיגון הבתים, יזמה הממשלה פרויקט מיגון גדול יותר שהציל חיים רבים: הקמת החומות על הקרקע, מתחת לאדמה ובאוויר על גבול הרצועה.

חייל צה"ל עומד לצד המכשול הביטחוני החדש העוטף את רצועת עזה, 7 בדצמבר 2021 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)

סמוך לחתימת הסכמי אוסלו, בהוראת רה"מ דאז יצחק רבין, נבנתה גדר מערכת אלקטרונית על 65 הקילומטר שמסביב לרצועה, המכונה בצה"ל "ציר הוברס".

בשנים 2016-2021 שודרג ציר הוברס כדי למנוע חדירות מהרצועה. העבודות כללו גדר בגובה שש מטר, מערך מכ"מים ומצלמות, חומות בטון באזורים שסמוכים ליישובים, עמדות פילבוקס, מגדלי תצפית, מצלמות, מקלעים לירי בשלט רחוק ("רואה-יורה"), כלי רכב בלתי מאוישים המפטרלים מסביב לגדר, חיילים ליד הגדר וניקוש השטח כדי לחסל צמחיה שבה מסתננים יכולים להסתתר.

במקביל, הוקמו גם מכשול תת-קרקעי, כולל תעלות וקירות סלאריים, ומכשול ימי הכולל אמצעים לניטור חדירות מהים ומערכת ירי בשליטב מרחוק, בנוסף לספינות חיל הים.

השלב הראשון בשדרוג הגדר – עד 2017 – עלה  3.3 מיליארד שקל; השלב השני, שהסתיים ב-2021 – כ-3 מיליארד נוספים.

סוללת כיפת ברזל בפעולה במהלך מבצע "שומר החומות", 13 במאי 2021 (צילום: אביחי סוחר/דובר צה"ל)

לכל אלה נוספה כיפת ברזל. מערכת טילי הקרקע-אוויר, המתקדמת בעולם, הוקמה החל מ-2007 ביוזמת שר הביטחון דאז, עמיר פרץ, ונכנסה לפעולה ב-2011.

המערכת, שהותקנה גם בארצות הברית, היא מיזם משותף של הממשלות והתעשייה הביטחונית של ישראל וארה"ב. לפי פרסומים זרים והערכות שהודלפו מהממשל הישראלי והאמריקאי, הממשל האמריקאי תקצב את ההקמה בכמיליארד דולר וממשלת ישראל בכמיליארד שקל.

ההערכה היא שכחצי מיליארד דולר הגיעו לתעשייה הצבאית של שתי המדינות מפיתוח מערכות כיפת ברזל לקנדה, בריטניה, קוריאה הדרומית, הונגריה, סלובקיה, צ'כיה, הודו ופינלנד (ישראל סיכלה את מכירתה לאוקראינה).

המידע על עלות הטילים ומספרם חסוי. לפי הדלפות והערכות שפורסמו, כל טיל עולה כ-50 אלף דולר, כלומר, לפי שער הדולר הנוכחי – כ-170 אלף שקל.

מאז התקנת המערכת, חמאס והג'יהאד ביצעו כ-16 אלף שיגורי רקטות לישראל. כיפת ברזל מנסה ליירט כל שיגור לאזורים מאוכלסים (לרוב בהצלחה), כלומר, כשני שליש מהשיגורים, ובכל שיגור של כיפת ברזל נורים שני טילים. ניתן להעריך, איפוא, כי צה"ל השתמש ב-20-25 אלף טילים. בהערכה גסה, עלותם הכוללת של הטילים עומדת על בערך 4 מיליארד שקל.

ישנן הוצאות רבות נוספות שלא ספרנו כאן, מייצור סוללות כיפת ברזל חדשות, דרך תחזוקת הגדר ועד שיפוץ מקלטים והצבת מיגוניות. אבל גם לפי ההערכה הגסה והמינימליסטית שביצענו, עלות מבצע מיגון ישראל מפני התקפות מעזה הגיעה עד כה לכ-13 מיליארד שקל.

מבצעים חמים, בלי הנחות: 43 מיליארד שקל לפחות

לרשות המסים ומשרד הביטחון אין הערכות על עלות המבצעים הראשונים בעזה – "קטיף כלניות" (2003) "קשת בענן" (2004), "ימי תשובה" (2004), "גשם ראשון" (2005, מיד אחרי ההתנתקות), "גשמי קיץ" (מבצע קרקעי של חצי שנה ב-2006), ו"חורף חם" (2008). לא מצאנו גם פרסומים של הערכות על עלות המבצעים הללו, שבהם צה"ל ביצע אינספור תקיפות אוויריות ויבשתיות, נפגעו מאות בתים בדרום ופעילות כלכלית שותקה.

 אין הערכות על עלות המבצעים הראשונים – "קטיף כלניות" (2003) "קשת בענן" (2004), "ימי תשובה" (2004), "גשם ראשון" (2005), "גשמי קיץ" (2006), ו"חורף חם" (2008)

המבצע הבא, עופרת יצוקה, ארך שלושה שבועות, מדצמבר 2008 לינואר 2009. העלות הישירה של המבצע – מילואים, תחמושת, דלק וציוד – הייתה כ-3.8 מיליארד שקל, מתוכם כ-1.4 מיליארד שקל מהתקציב השוטף של משרד הביטחון וכ-2.4 מיליארד שהכנסת הוסיפה לתקציבו לצורך הצטיידות מחדש.

חיילי צה"ל בסיום "עופרת יצוקה" בעזה, 19 בינואר 2009 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

בזמן המבצע, שבו כיפת ברזל טרם פעלה היטב, ירה חמאס טילים חמאס מאשדוד ויבנה ועד מבאר שבע, והפגיעות גרמו נזק ל-1,297 בתים, 268 כלי רכב ו-48 שדות חקלאיים. מס רכוש שילם לבעלים פיצויים של כחצי מיליארד שקל.

במהלך המבצע, נסגרו כל העסקים בטווח 7 ק"מ מהרצועה ומוסדות החינוך בטווח 40 ק"מ. עסקים רבים הושבתו בגלל שעובדיהם לא הגיעו לעבודה, בעיקר הורים לילדים שנשארו בבית. למרות זאת, הממשלה, בראשות אהוד אולמרט שנמצא בסוף דרכו הפוליטית, סירבה בהתחלה לפצות את העסקים והעובדים על הנזק.

ההסתדרות והתאחדות התעשיינים דרשו מהמדינה לשלם לעסקים את שכר עובדיהם, כפי שנעשה בצפון אחרי מלחמת לבנון השנייה.

שבועיים אחרי המבצע נחתם הסכם שבמסגרתו כל עסק קיבל פיצוי בסך 132% משכרו של כל עובד שנעדר בשל המבצע (כל עובד עד 7 ק"מ מהרצועה, והורה אחד במשפחה עם ילדים בטווח ה-40 ק"מ).

חקלאים ועסקי תיירות שנפגעו קיבלו פיצוי במסלול נפרד, בהתאם להפסדיהם. בסך הכול חילקה הממשלה פיצוי עקיף של כ-2.8 מיליארד שקל.

מבצע עופרת יצוקה עלה לממשלה, איפוא, בסך הכול כ-7.1 מיליארד שקל.

הפיצוי הממשלתי לא כיסה את כל הפגיעה הכלכלית. מחקר של בנק ישראל מצא כי במהלך עופרת יצוקה וברבעון שאחריו נרשמה ירידה של כשליש בתיירות לישראל, כ-10% בייצוא וכ-3% בצריכה הפרטית. הירידה בייצוא לבדה עלתה לכלכלה הישראלית באבדן תוצר של כ-10 מיליארד שקל. אבל נראה שחלק ניכר ממנה נבע מהמשבר הפיננסי הגלובלי שחל באותו זמן.

בנק ישראל מצא כי במהלך עופרת יצוקה וברבעון שאחריו נרשמה ירידה של כשליש בתיירות לישראל, כ-10% בייצוא וכ-3% בצריכה הפרטית. הירידה בייצוא לבדה עלתה לכלכלה הישראלית בכ-10 מיליארד שקל

העלות הזאת אינה כוללת את עלות הטיפולים הפיזיים והנפשיים ב-731 הפצועים והנפגעים הישראלים במבצע והפיצוי למשפחות 13 החללים. וגם את הסבל והנזק הגופני והנפשי לבני אדם משני צדי הגבול, ששום כסף לא יוכל לתקן.

מבצע עמוד ענן בנובמבר 2012 היה קצר מעופרת יצוקה – שמונה ימים – ונזקיו היו קטנים בהתאם, למרות שטווח טילי חמאס התרחב עד תל אביב.

.

משרד הביטחון לא פרסם עד היום את עלות הלחימה. לפי הערכות, למשל, מחקר של מכון ון ליר, והדלפות ממשרד האוצר, הלחימה עלתה כמיליארד וחצי שקל – לא כולל הפעלת כיפת ברזל.

במהלך הסבב נפגעו מהרקטות 1,780 מבנים, כלי רכב ושדות חקלאיים, ובעקבותיו הוגשו 9,466 תביעות למס רכוש לפיצוי על נזק ישיר.

העבודה בעוטף עזה הושבתה, ואחרי המבצע נחתם הסכם קיבוצי לפיצוי עקיף של העובדים ולעסקים, במודל דומה לזה ששולם על עופרת יצוקה. ההסכם קיבל צו הרחבה ממשלתי והפך לשיטת הפיצוי גם בסבבים הבאים (ואחר כך שימשה כמודל לפיצוי בסגרי הקורונה בעולם).

רשות המסים לא פרסמה דיווח על היקף הפיצויים ששולמו ומסרה לנו שאין לה מידע על כך.

בדצמבר 2012 פורסם כי הרשות שילמה פיצויים בכ-60 מיליון שקל, שהיו כשליש מהתביעות. לאחר מכן פורסם שהסכום האמיר ל-136 מיליון, שהיו כ-80% מהתביעות. לפיכך, ניתן להעריך שהפיצוי הישיר הגיע לכ-150 מיליון.

פרסומים אחרים העריכו כי הפיצוי העקיף (אבדן ימי עבודה והפסדים לעסקים) הגיע לכחצי מיליארד שקל.

יו"ר מפלגת הבית היהודי ולימים ראש הממשלה, נפתלי בנט, מבקר בבית שנפגע מפגיעת טיל בראשון לציון במבצע עמוד ענן, 21.11.2012 (צילום: יוסי זלינגר, פלאש 90)

לפי המחקר של מכון ון ליר, הפגיעה של עמוד ענן בתיירות, בייצוא ובצריכה הורידה את התוצר הישראלי ב-2012 בכ-0.2%, כ-1.8 מיליארד שקל. בניתוחים אחרים נטען שהירידה בתוצר הייתה קטנה יותר.

מבצע צוק איתן ב-2014 היה מלחמה ממש שנמשכה כחודש וחצי ועלתה בחייהם של 74 ישראלים ו-2,203 פלסטינים.

שר הביטחון דאז, משה יעלון, חשף אחר כך כי "המבצע עלה כ-9 מיליארד שקל". לא ברור אם הסכום כולל 1.8 מיליארד שקל של פיצויים אזרחיים, וקרוב למיליארד של הפעלת כיפת ברזל, ובמשרד הביטחון וצה"ל סירבו להבהיר את הנושא.

צוק איתן היה מלחמה ממש שנמשכה כחודש וחצי ועלתה בחייהם של 74 ישראלים ו-2,203 פלסטינים. שר הביטחון דאז, משה יעלון, חשף אחר כך כי "המבצע עלה כ-9 מיליארד שקל"

במהלך צוק איתן נורו לישראל 4,594 רקטות, מחיפה עד באר שבע. אבל הנזק לרכוש היה קל יחסית למספר הרקטות, הודות לכיפת ברזל. מרשות המסים נמסר כי עד כה היא שילמה 164 מיליון שקל כפיצוי על הנזק הישיר.

בית באשקלון שספג פגיעה ישירה ביום האחרון של מבצע צוק איתן, 26.8.2014 (צילום: אדי ישראל, פלאש 90)

הפעילות העסקית הושבתה כליל באשקלון ועוטף עזה, ובאופן חלקי – בכל הדרום. רשות המסים שילמה 1.58 מיליארד שקל כפיצוי עקיף. הפיצוי העקיף היה קטן יחסית לאורכו של צוק איתן (רק פי שלוש מאשר בעמוד ענן), כיוון שהמלחמה התרחשה בחופש הגדול, כשחלק מהילדים ממילא נמצאו בבתים.

תשלום הפיצויים היה אטי ומסורבל, ובעלי בתים ועסקים דיווחו שעברו שנים עד שקיבלו את הכסף, שממילא לא תמיד כיסה את הפסדיהם. בשבוע שעבר נחשף בדה מארקר כי 129 מתוך 29,943 תביעות הפיצוי שהוגשו בעקבות צוק איתן לא הוסדרו ושולמו עד עצם היום הזה.

הפיצוי היה קטן יחסית כיוון שצוק איתן התרחש בחופש הגדול. התשלום היה אטי ומסורבל, ובעלי בתים ועסקים דיווחו שעברו שנים עד שקיבלו את הכסף. 129 מ-29,943 התביעות לא שולמו עד עצם היום הזה

לפי מחקר של בנק ישראל, הפסד התוצר הכולל למשק הישראלי הגיע לכ-3.5 מיליארד שקל – שני מיליארד מהשבתת התיירות ומיליארד וחצי מהפגיעה בצריכה בדרום. הייצור והייצוא, לפי המחקר, לא נפגעו, בזכות החופש הגדול ששחרר הורים לעבוד והיערכות ומיגון שאפשרו לנמל אשדוד ורוב המפעלים בדרום לעבוד כרגיל.

במשרד האוצר אמדו את אבדן התוצר בכ-4.5 מיליארד שקל. יש כלכלנים וחוקרי מדיניות שסבורים כי הפסד התוצר היה גדול בהרבה, כיוון שההערכות הרשמיות מתעלמות מהפגיעה בייצור בחקלאות ובעסקים הקטנים.

שר האוצר, ולימים ראש הממשלה, יאיר לפיד, ויו"ר המועצה האזורית אשכול, חיים ידלין, בסיור ביישובי המועצה בזמן הדיונים על הפיצוי לתושבים אחרי מבצע צוק איתן, 28.8.2014 (צילום: אדי ישראל, פלאש 90)

מבצעי חגורה שחורה וגן סגור, ב-2019, נמשכו ארבעה ושלושה ימים, בהתאמה. הרשויות, שלא תפקדו היטב באותו זמן בגלל הבחירות, לא פרסמו נתונים על הנזק הכספי. מרשות המסים נמסר לנו שאין לה מידע על היקף הפיצויים ששולמו אחרי שני הסבבים. במשרד הביטחון וצה"ל סירבו לציין את עלות הלחימה.

לפי תחשיבי התאחדות התעשיינים, המבצעים, שחלו בימי חול באמצע השנה, הביאו לאבדן תוצר ישיר של כ-220 מיליון שקל ליום, כמיליארד וחצי שקל בסך הכול.

בתקשורת צוטטו הערכות של פקידי אוצר, לפיהן הלחימה, לא כולל כיפת ברזל, עלתה כ-100 מיליון שקל ביום, וכ-700 מיליון בסך הכול. לפי ההערכות הללו, צה"ל השתמש במבצע באמצעים חדישים ויקרים יותר מאשר בצוק איתן, וביצע מדי יום מספר עצום של גיחות אוויריות, ולכן כל אחד מימי המבצע היה יקר יחסית, למרות שהפעם חילות היבשה לא נכנסו לשטח הרצועה.

גם מבצע שומר החומות במאי 2021 עלה הרבה. מרשות המסים נמסר כי עד כה שולמו פיצויים של כ-292 מיליון שקל על הפגיעות ברכוש וכ-193 מיליון על אבדן כסף וימי עבודה. תביעות פיצויים רבות נוספות טרם הוסדרו.

צה"ל יורה ארטילריה לעבר רצועת עזה במבצע "שומר החומות", 17 במאי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ניתוח של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת ת"א השווה בין הנזק הכלכלי בשומר החומות וצוק איתן. לפי הניתוח, היקף הנזק היה דומה למדי, למרות ששומר החומות נמשך 12 יום בלבד.

בניתוח נכתב:

"ההפצצות על הרצועה בשומר החומות היו אינטנסיביות פי חמש מבצוק איתן, כך שבסך הכול היקף הפעילות הצה"לית היה דומה. חמאס והג'יהאד האסלאמי שיגרו כ-4,360 רקטות – מספר דומה לצוק איתן, והטווח שבו התבצע ירי אינטנסיבי היה כפול מבצוק איתן, 80 ק"מ מהרצועה, וכלל גם את אזור המרכז בו מרוכז חלק ניכר מהפעילות המשקית".

"ההבדל השלישי, וכנראה המשמעותי ביותר, הוא המהומות שפרצו בערים המעורבות… שהסבו נזק רב לרכוש, כמו גם פגיעות בנפש ובמרקם החיים".

בהתאם לניתוח הזה, מעריכים ב-INSS שהעלות הצבאית הישירה בשומר החומות הגיע ל"סדרי גודל של 4-5 מיליארד שקל".

מאידך, במחקר מציינים כי:

"עלות שומר החומות הייתה מוגבלת בזכות גיוס מילואים מוגבל (כ-10 אלף חיילים בלבד)… "וכיוון שהמשק סיגל מהר דפוסי עבודה שנרכשו בזמן משבר הקורונה, בעיקר עבודה מהבית, ולכן סקטורים רבים כמעט לא נפגעו, בעיקר ההייטק. גם מערכת החינוך התאימה את עצמה במהירות ללמידה מקוונת, כך שלא נרשמו היעדרויות רבות ממקומות העבודה… גם התיירות לא נפגעה, כיוון שממילא הושבתה עוד קודם-לכן בשל הקורונה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה לעתונות, עם שר הבטחון בני גנץ, הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש השב"כ נדב ארגמן בתום מבצע שומר החומות, 21.5.21 (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ‎)

לפי תחשיבי התאחדות התעשיינים, הפגיעה בתוצר בשומר החומות הגיעה לכ-1.2 מיליארד שקל.

מהתחשיבים וההערכות שערכנו כאן עולה כי החלק הידוע של עלות סבבי הלחימה מגיע לכ-43 מיליארד שקל, לא כולל הפעלת כיפת ברזל. אלה הערכות חלקיות, כיוון שעל חלק מהמבצעים חסר מידע, והנזק בפועל הוא בוודאות גדול עוד יותר.

לנזקי הסבבים יש להוסיף עלות לא ידועה, אבל עצומה, של אירועי הירי ההדדי שהתרחשו בין סבב לסבב.

ב-2018, למשל, לא הוכרז אף "מבצע". ובכל זאת צה"ל תקף ברצועה ב-143 מהימים באותה שנה, לעתים מספר פעמים ביום, לרוב בתגובה לירי פלסטיני.

בתקיפות הללו נהרגו 254 פלסטינים (149 מתוכם אזרחים לא מעורבים). בנוסף למחיר הנורא בחיי אדם, כל פגז וכדור שנורה לרצועה עולה כסף רב למשלם המסים הישראלי, בסכומים שאינם שקופים ואינם תחת בקרה ופיקוח.

ב-2018, לא הוכרז אף "מבצע". ובכל זאת צה"ל תקף ברצועה ב-143 מהימים באותה שנה. בתקיפות נהרגו 254 פלסטינים. בנוסף לחיי אדם, כל פגז וכדור עולה כסף למשלם המסים

הפגנות סוערות בגבול עזה בעקבות העברת שגרירות ארה"ב לירושלים, 14 במאי 2018 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)

חלק מההתקפות הפלסטיניות באותה שנה גרמו לפגיעות ישירות ברכוש ישראלי ושיתקו את הפעילות כלכלית בעוטף עזה לכמה שעות, או ימים, וכל אירוע כזה עולה למשק מיליוני שקלים. וזוהי רק שנה מני רבות.

"הייתי מוותר על הסיוע בשביל שקט"

לסכומי העתק הללו יש להוסיף את הטבות המס שהממשלה מעניקה לתושבי עוטף עזה כדי לפצות על מעט מסבלם ולעודד אותם שלא לנטוש את האזור.

התושבים בשדרות ויישובי טווח 7 הק"מ מקבלים מאז 2007 פטור ממס על 20% מההכנסות עד להכנסה של 241 אלף שקל בשנה. מרשות המסים נמסר כי ההטבות עולות לממשלה כ-200 מיליון מס לשנה. בסך הכול ההטבות עלו כ-2.5 מיליארד שקל.

להטבות המס מתווספות הטבות נוספות בתחומים שונים. משרד הכלכלה, למשל, מסבסד לכל פעוט בעוטף (בטווח 7 ק"מ) 1,800 שקל בחודש מעלות הפעוטונים ומעונות היום.

העירייה ותושבים באשקלון דורשים להרחיב את ההטבות גם לעירם, שנמצאת תחת מטח אינסופי של טילים. אותן הטבות עדיין מוענקות ליישובים בגבול הצפון, שנהנים משקט מזה 16 שנה, ולא ברור מדוע הן לא מוענקות באשקלון.

חיילי צה"ל חוסמים צירים בעוטף עזה, 3 באוגוסט 2022 (צילום: פלאש90)

"אנחנו גרים בעיר מופגזת שקשה לחיות בה", אומרת לילית וגנר, המתגוררת מאז 2010 באשקלון עם בן זוגה ובתה, "היה ראוי לחזק אותנו על הפגיעה בפרנסה ובאיכות החיים. אבל אנחנו לא מקבלים שום הטבות מס, כאילו אנחנו גרים במרכז. אם בשדרות ובקרית שמונה יש הטבות, למה מקפחים את אשקלון?"

"אני דווקא מעדיף שמחר בבוקר כל ההטבות שאנחנו מקבלים יבוטלו", אומר בר חפץ, חקלאי מקיבוץ נירים, שחי עם ילדיו בטווח האש כבר 21 שנה, "אני לא רוצה מהממשלה את הכסף הזה שמתבזבז כאן ומצטבר לסכומים ענקיים. אני רוצה שיעשו סוף סוף הסכם, ושכמו בגבול הצפון, יהיה כאן שקט".

"אני דווקא מעדיף שמחר בבוקר כל ההטבות שאנחנו מקבלים יבוטלו. אני רוצה שיעשו סוף סוף הסכם, ושכמו בצפון, יהיה כאן שקט"