טורקיה
ההודעה אתמול (רביעי) על שדרוג היחסים בין טורקיה לישראל מהווה שלב חשוב ולא מובן מאליו בחימום היחסים בין המדינות. כל האירועים סביב יחסי טורקיה-ישראל יכולים לספק פרק מעניין בשינוי כיוון גאופוליטי, בין שתי מדינות שהיו קרובות מאוד והתרחקו.
היחסים בין המדינות לא חזרו, בשלב הזה, לתקופת תור הזהב, וכיום אין צפי לחזרה ליחסים ביטחוניים בין המדינות. ויחד עם זאת, צעד אחר צעד הברוגז הסתיים.
תזכורת: בין 2001 ל-2009 טורקיה נהגה לשתף את ישראל בתרגילי קרבות אוויר ה"אנטוליאן איגל", בהן נטלו חלק גם צבאות נאט"ו וארצות הברית. חיל האוויר הישראלי השתתף באמצעות מטוסים ומסוקי קרב, כולל מטוסי התדלוק הישראלים (הישנים) הראם, סוללות נגד מטוסים ויחידת החילוץ הישראלית 669.
בנוסף, התעשיות הביטחוניות ייצאו מוצרים צבאים לטורקיה וחיל האוויר קיבל רשות לאימוני טיסות לטווחים רחוקים כעניין של שגרה בין תרגיל שנתי לתרגיל שנתי. אבל באוקטובר 2009, אחרי מבצע עופרת יצוקה, טורקיה ביטלה את השתתפות ישראל. היחסים התדרדרו עד כדי נתק מוחלט.
את ניסיונות הפיוס של טורקיה, שהעלו הילוך מיד עם השבעת הנשיא יצחק הרצוג, יש לראות בפרספקטיבה אזורית ובינלאומית.
לאור המצב הכלכלי הקשה בטורקיה – אוכלוסיה מוסלמית של 98 מיליון עם אינפלציה של כ-73% ב-2022, שיעור אבטלה גבוה ועלייה גבוהה במחירי סחורות ושירותים – ההנהגה בטורקיה החליטה לחדש מערכות יחסים כדי לשפר את הסחר ואת שוק התעסוקה.
כך, למשל, הטורקים משפרים בשנה האחרונה את יחסיהם עם ארצות הברת, איחוד האמירויות ומצרים. ישראל גם נספרה על ידם כיעד לשיפור יחסים, וזאת על אף שבכל עשור השפל של היחסים, הסחר ההדדי לא פסק.
במהלך 2021-2022 נרשם זינוק בסחר ההדדי בין המדינות ולפי הערכות משרד החוץ, גובה הסחר בין המדינות עומד כיום על כ-8 מיליארד דולר בשנה.
חלק מהותי בשלבים שהציבו בכירים במשרד החוץ הישראלי היה השגת הסכם תעופה בין ישראל לטורקיה. ההסכם נחתם בחודש יולי האחרון, בין שרת התחבורה מרב מיכאלי למקבילה הטורקי.
חלק מהותי בשלבים שהציבו בכירים במשרד החוץ הישראלי היה השגת הסכם תעופה בין ישראל לטורקיה. ההסכם נחתם בחודש יולי האחרון, בין שרת התחבורה מרב מיכאלי למקבילה הטורקי
הסכם התעופה בין המדינות, הראשון מאז 1951, הצריך אישורים של גופי ביטחון ישראלים כגון שב"כ, באשר להצבת גורמי אבטחה ישראליים בתוך שדות התעופה בטורקיה, ורק אחרי שהטורקים אפשרו להתקדם בכיוון הזה, נסללה הדרך לשדרוג היחסים בין המדינות.
היום נחתום על הסכם תעופה היסטורי שצפוי לייצר את התשתית שתאפשר את חזרתן של טיסות ישראליות למגוון יעדים בטורקיה, בנוסף לטיסות של החברות הטורקיות לישראל.
זה צעד נוסף וחשוב לעבר חיזוק הקשרים הכלכליים והאסטרטגיים בין ישראל ובין מדינות האזור שאני כל כך מאמינה בהם.
טיסה נעימה ???????????????? pic.twitter.com/aIME6Y6YOu
— Merav Michaeli מרב מיכאלי (@MeravMichaeli) July 7, 2022
תחום נוסף שהוא קריטי עבור הטורקים, הוא שדרוג היחסים בין המדינות בתחום האנרגטי. בין ישראל, יוון וקפריסין נחתם לפני מספר שנים הסכם לבניית צינור האיסט-מד בעלות של 7 מיליארד דולר ובאורך של כ-2,000 ק"מ. הצינור אמור להעביר גז טבעי מהמאגרים הסמוכים לישראל ליוון ולאיטליה.
לפני פחות משנה, בשל חימום היחסים בין טורקיה לארה"ב, האמריקאים ביקשו להקפיא את הפרויקט. בעת חידוש היחסים בין ישראל לטורקיה, הנשיא הרצוג הקפיד לבקר קודם לכן ביוון ובקפריסין ולהבטיח להם שהדבר לא יפגע ביחסים איתם.
כעת, מתוך המגעים שנוהלו בחודשים האחרונים בין מנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז למקבילו הטורקי סאדאת אונאל, עולה כי הטורקים היו שמחים לפתוח את חימום היחסים בפרויקטים אנרגטיים משותפים. אבל בישראל עדיין לא בשלים לכך.
מתוך המגעים שנוהלו בחודשים האחרונים עולה כי הטורקים היו שמחים לפתוח את חימום היחסים בפרויקטים אנרגטיים משותפים. אבל בישראל עדיין לא בשלים לכך
אינדונזיה
בשונה מטורקיה, בין ישראל לאינדונזיה אין יחסים דיפלומטיים. באינדונזיה יז אוכלוסייה מוסלמית של 280 מיליון איש – המדינה הרביעית בגודלה בעולם.
עד 2030, אינדונזיה צפויה להיות הכלכלה החמישית בגודלה בעולם (כך לפי הערכות כלכליות של חברת הייעוץ ביין). בנוסף, כלכלת האינטרנט של אינדונזיה צומחת ב-49% בשנה ולפי דוחות כלכליים תגיע ל-330 מיליארד דולר בשנים הקרובות.
יחסי הסחר השנתיים הידועים בין ישראל ואינדונזיה עומדים על כ-250 מיליון דולר, אך אם לוקחים בחשבון את היחסים הכלכליים המוסתרים (באמצעות חברות צד ג' בסינגפור, למשל) יחסי הסחר הנם ככל הנראה כפולים, 500 מיליון דולר. כך או אחרת, המדובר בסכום פעוט כשמדובר במדינה בסדר גודל של אינדונזיה.
באמצע יולי ביקרה באינדונזיה משלחת ישראלית של משקיעים, אנשי טכנולוגיה ופקידי סחר, תחת ארגון והפקה של מרכז ישראל-אסיה, ארגון ישראלי שלא למטרות רווח המנסה לפעול להגדלת הסחר ההדדי בין המדינות, גם ללא יחסים דיפלומטיים.
מנהלת המרכז רבקה זפרט אמרה לזמן ישראל כי למרות שחברות ישראליות סוחרות באינדונזיה, בפעם הזו, הארגון שלהם נקט בגישה שונה. בשל שנות הקורונה והעדר היכולת לקיים פגישות אישיות, הם הכינו הכשרה באמצעות זום, לאנשי עסקים ויזמים, ישראלים ואינדונזים.
רק לאחר חודשים ממושכים של היכרויות בזום, יצאה הקבוצה הישראלית עם שישה חברים לג'קרטה. התוצאה, היא אומרת, הייתה שונה מהרגיל כי הקשרים הבינאישיים נוצרו כבר קודם לכן, באמצעות מפגשי הזום.
רק לאחר חודשים ממושכים של היכרויות בזום, יצאה הקבוצה הישראלית עם שישה חברים לג'קרטה. התוצאה הייתה שונה מהרגיל כי הקשרים הבינאישיים נוצרו כבר קודם לכן
התוכנית המקוונת נמשכה שלושה חודשים וכללה סדנאות של מציאת פתרונות טכנולוגיים לאתגרים העסקיים באינדונזיה, כשקבוצות החשיבה משתי המדינות עובדות בצוותים על רעיונות בתחומי נגישות (עסקית), בריאות, ביטחון תזונתי, חינוך ומערכות אקולוגיות. במהלך ההכשרה, מנטורים אינדונזים וישראלים ליוו את 100 המשתתפים.
זפרט שהתה כשבועיים וחצי באינדונזיה בהכנה לקבוצה שהגיע לשם באמצע יולי.
עמנואל שחף, סגן יו"ר לשכת המסחר ישראל-אינדונזיה, סיפר לזמן ישראל שלמרות קיומם של יחסי סחר בין המדינות, "הביקור הזה היה שונה ממשלחות קודמות לאינדונזיה מכיוון שהוא בא בעקבות חודשים של בניית אמון ושיתוף פעולה באמצעות זום.
"זה הפך את הפגישות הפיזיות בג'קרטה ליותר פרודוקטיביות ונתן למשתתפים את ההזדמנות לשקול פרויקטים נוספים וגדולים יותר".
הקבוצה הישראלית שהתה בג'קרטה חמישה ימים. הישראלים, כולם נושאי דרכון זר בנוסף לדרכונם הישראלי, טסו לג'קרטה דרך בחריין או אבו דאבי, עוד חידוש קטן שהביאו לישראל הסכמי אברהם.
הקבוצה הישראלית שהתה בג'קרטה חמישה ימים. הישראלים, כולם נושאי דרכון זר בנוסף לדרכונם הישראלי, טסו לג'קרטה דרך בחריין או אבו דאבי, עוד חידוש קטן שהביאו לישראל הסכמי אברהם
בג'קרטה התקיימו פגישות עם אנשי עסקים, ראשי מוסדות אקדמיים, יזמים וכמובן סיורים בסטארט-אפים מקומיים וחממה טכנולוגית.
אברהם ליפשיץ, המשמש כיועץ ב-DANA Venture Builder (קרן השקעות הממוקמת באבו דאבי), מספר שהקרן שלו מקדמת סטארט-אפים בהובלת נשים, העוסקים בטכנולוגיות מידבור. הוא מספר כי זה היה ביקור ראשון שלו באינדונזיה.
"לא ידעתי למה לצפות ואיך יקבלו אותנו, כישראלים. נדהמתי מהחום והפתיחות של האנשים". אמר ליפשיץ. הוא סיפר עוד שחבש כובע על הכיפה שלו כדי להיות זהיר, אבל עובדת היותו יהודי שמסתובב בג'קרטה לא היוותה מכשול כלשהו, "אלא רק מושא לסקרנות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם