בימים בהם נראה שהסכם JCPOA 2.0 (הסכם המעצמות על תכנית הגרעין האיראנית) הוא רק עניין של זמן, הסתכלות רחבה על תכנית הגרעין האיראנית מובילה למסקנה מרכזית אחת: אם איראן תיהפך למדינה בעלת יכולת גרעינית צבאית, משטר ה-NPT (האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני) נכשל כישלון חרוץ.
הסתכלות רחבה על תכנית הגרעין האיראנית מובילה למסקנה מרכזית אחת: אם איראן תיהפך למדינה בעלת יכולת גרעינית צבאית, משטר האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני נכשל כישלון חרוץ
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
אמנה זו, שמטרתה העיקרית היא מניעת תפוצת נשק גרעיני וצמצום הקיים עד למינימום, כוללת מדינות חברות גרעיניות (חמש החברות הקבועות של מועצת הביטחון של האו"ם) ומדינות חברות שאינן גרעיניות.
האמנה כוללת הגדרות מפורשות של מה מותר ומה אסור לכל מדינה חברה לעשות ותחת אילו תנאים היא יכולה לרכוש/לפתח יכולות גרעיניות – למטרות שלום.
איראן הייתה בין 62 המדינות הראשונות לחתום על האמנה, שנחשבת לאמנה הבינ"ל החשובה ביותר בנושא גרעין, ואישררה אותה עוד ב-1970. תרחיש בו איראן תפתח נשק גרעיני למטרות צבאיות בעודה חלק מהאמנה מהווה תקדים היסטורי בעל משמעויות מסוכנות.
עד היום, מדינות השיגו גרעין צבאי בשלושה תרחישים:
- יצרו נשק גרעיני עוד בטרם נחתמה האמנה.
- יצרו נשק גרעיני במחשכים ולא חתמו על האמנה (הודו, פקיסטן).
- או פרשו מן האמנה ורק לאחר מכן יצרו נשק גרעיני (צפון קוריאה).
איראן איימה בעבר לפרוש מן האמנה, אך לא ביצעה צעד זה עד היום.
????????????Terror Alarm Exclusive: Israeli sources tell us that "Iranian nuclear negotiators in Vienna have warned the European officials that #Iran will quit NPT if its nuclear programme referred to UN and will only join the NPT again, if #Israel joins". pic.twitter.com/hjZeeiV5Qh
— Terror Alarm (@terror_alarm) December 3, 2021
יצירת תרחיש רביעי יביא להתמוטטות אפשרית של משטר ה-NPT, הרעוע ממילא (לאור יכולות האכיפה המוגבלות של סבא"א, הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית), שכן סביר שנשק גרעיני איראני יוביל למירוץ חימוש גרעיני, במיוחד במזרח התיכון.
איראן הייתה בין 62 המדינות הראשונות לחתום על האמנה הבינ"ל בנושא הגרעין, ואישררה אותה עוד ב-1970. תרחיש בו איראן תפתח נשק גרעיני למטרות צבאיות בעודה חלק מהאמנה מהווה תקדים היסטורי מסוכן
וכאן צריך היה להיות הדגש של מדיניות החוץ הישראלית סביב סוגיית הגרעין האיראני. ישראל, שאיננה צד ל-NPT, מוגבלת באופן מובנה ובסיסי ביכולותיה לשנות מציאות של מדינות שכן חברות באמנה.
הלחץ מאחורי הקלעים על המעצמות (גם אם לא בדרך ישירה) צריך להיות בעיקר סביב סוגיית הקריסה האפשרית של משטר בינ"ל שאין שני לו בחשיבותו למניעת תפוצת נשק גרעיני (מעבר למשמעויות הישירות האפשריות של איראן גרעינית כלפי ישראל). סוגיית הגרעין האיראני איננה סוגיה ישראלית במהותה, אלא בינ"ל. התחמשות של מדינה תומכת טרור ביכולות כאלה מהווה כישלון עצום של הקהילה הבינ"ל.
הבעיה הקשה של ההסכם המסתמן החדש, בדומה לקודמו, היא כפולה:
- מצד אחד, העדר הטיפול בכל הפעילויות האחרות שאיראן מקדמת באזור (חתרנות, תמיכה בטרור באמצעות proxies וכיוצא בזה). כל זאת תוך ביטול סנקציות ושיקום יכולת ההצטיידות האיראנית בכלים אחרים (להשתמש ב"מקל" של הצטיידות גרעינית כדי שלא יתעסקו איתך בהיבטים קונוונציונליים – הישג עצום מבחינת איראן).
- ומצד שני, העובדה שלאחר תקופה X, איראן תוכל באופן מקובל על כל הצדדים לתור אחר יכולת גרעינית (לפחות על בסיס מה שמפורסם עד כה).
היתרון הגדול של ההסכם, בדומה לקודמו, הוא בקניית זמן תגובה לכל הצדדים כדי להימנע מתוצאה של איראן גרעינית. זו הייתה המטרה הראשית של הנשיא אובמה בזמנו – לקנות זמן. אבל היציאה של ארה"ב מההסכם והטיפול הכושל סביב תוצאות עזיבת ההסכם, ביטלו את כל ההישגים שכן היו ב-JCPOA המקורי, ואיפשרו לאיראן להמשיך "לשחק את המשחק" ולהתקדם לעבר היותה מדינת סף גרעינית.
איראן הוכיחה בפעם המי יודע כמה יכולות מו"מ אסטרטגיות ראשונות במעלה, כשאפילו עכשיו היא דורשת את ביטול כל החקירות נגדה בגין חשדות להימצאות אורניום במקומות אסורים תמורת חתימה על ההסכם.
איראן הוכיחה בפעם המי יודע כמה יכולות מו"מ אסטרטגיות ראשונות במעלה, כשאפילו עכשיו היא דורשת את ביטול כל החקירות נגדה בגין חשדות להימצאות אורניום במקומות אסורים תמורת חתימה על ההסכם
אם אתה פורש מהסכם, לפחות שיהיה לך Plan B חזק מספיק, ולא כזה שמוביל אותך לשום מקום.
ימים יגידו אם הסכם חדש אכן ייחתם, מה יהיו התנאים בו, האם ואיך יאכפו, ולאן זה יוביל את המערכת האזורית והבינ"ל, בטווח הקצר והארוך.
טהרן הציבה תנאי לוושינגטון ליישום מתווה חידוש הסכם הגרעין משנת 2015, ומסרה כי אם החקירות של סבא"א בדבר שרידי האורניום באתרים הלא מוכרזים לא ייסגרו, היא לא תיעתר להחלטה לבלום את התחמשותה הגרעיניתhttps://t.co/YyIuB1Lytp
— מעריב אונליין (@MaarivOnline) August 29, 2022
סגן ראש התכנית הבינלאומית בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומרצה בתכנית. עוסק בתהליכי קבלת החלטות, מדיניות חוץ, אסטרטגיה וסוגיות מדיניות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור שלושה-עשר בארץ, חובב ספורט מושבע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם