JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אורי ברזל: איראן גרעינית – כישלון כלל-מערכתי בינלאומי | זמן ישראל

איראן גרעינית: כישלון כלל-מערכתי בינלאומי

נציג האיחוד האירופי אנריקה מורה נועד עם נציג איראן לשיחות הגרעין בווינה עלי באקרי בטהראן, 27 במרץ 2022 (צילום: Iranian Foreign Ministry via AP)
Iranian Foreign Ministry via AP
נציג האיחוד האירופי אנריקה מורה נועד עם נציג איראן לשיחות הגרעין בווינה עלי באקרי בטהראן, 27 במרץ 2022

בימים בהם נראה שהסכם JCPOA 2.0 (הסכם המעצמות על תכנית הגרעין האיראנית) הוא רק עניין של זמן, הסתכלות רחבה על תכנית הגרעין האיראנית מובילה למסקנה מרכזית אחת: אם איראן תיהפך למדינה בעלת יכולת גרעינית צבאית, משטר ה-NPT (האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני) נכשל כישלון חרוץ.

הסתכלות רחבה על תכנית הגרעין האיראנית מובילה למסקנה מרכזית אחת: אם איראן תיהפך למדינה בעלת יכולת גרעינית צבאית, משטר האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני נכשל כישלון חרוץ

אמנה זו, שמטרתה העיקרית היא מניעת תפוצת נשק גרעיני וצמצום הקיים עד למינימום, כוללת מדינות חברות גרעיניות (חמש החברות הקבועות של מועצת הביטחון של האו"ם) ומדינות חברות שאינן גרעיניות.

האמנה כוללת הגדרות מפורשות של מה מותר ומה אסור לכל מדינה חברה לעשות ותחת אילו תנאים היא יכולה לרכוש/לפתח יכולות גרעיניות – למטרות שלום.

איראן הייתה בין 62 המדינות הראשונות לחתום על האמנה, שנחשבת לאמנה הבינ"ל החשובה ביותר בנושא גרעין, ואישררה אותה עוד ב-1970. תרחיש בו איראן תפתח נשק גרעיני למטרות צבאיות בעודה חלק מהאמנה מהווה תקדים היסטורי בעל משמעויות מסוכנות.

עד היום, מדינות השיגו גרעין צבאי בשלושה תרחישים:

  1. יצרו נשק גרעיני עוד בטרם נחתמה האמנה.
  2. יצרו נשק גרעיני במחשכים ולא חתמו על האמנה (הודו, פקיסטן).
  3. או פרשו מן האמנה ורק לאחר מכן יצרו נשק גרעיני (צפון קוריאה).

איראן איימה בעבר לפרוש מן האמנה, אך לא ביצעה צעד זה עד היום.

https://twitter.com/terror_alarm/status/1466743446681620484

יצירת תרחיש רביעי יביא להתמוטטות אפשרית של משטר ה-NPT, הרעוע ממילא (לאור יכולות האכיפה המוגבלות של סבא"א, הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית), שכן סביר שנשק גרעיני איראני יוביל למירוץ חימוש גרעיני, במיוחד במזרח התיכון.

איראן הייתה בין 62 המדינות הראשונות לחתום על האמנה הבינ"ל בנושא הגרעין, ואישררה אותה עוד ב-1970. תרחיש בו איראן תפתח נשק גרעיני למטרות צבאיות בעודה חלק מהאמנה מהווה תקדים היסטורי מסוכן

וכאן צריך היה להיות הדגש של מדיניות החוץ הישראלית סביב סוגיית הגרעין האיראני. ישראל, שאיננה צד ל-NPT, מוגבלת באופן מובנה ובסיסי ביכולותיה לשנות מציאות של מדינות שכן חברות באמנה.

הלחץ מאחורי הקלעים על המעצמות (גם אם לא בדרך ישירה) צריך להיות בעיקר סביב סוגיית הקריסה האפשרית של משטר בינ"ל שאין שני לו בחשיבותו למניעת תפוצת נשק גרעיני (מעבר למשמעויות הישירות האפשריות של איראן גרעינית כלפי ישראל). סוגיית הגרעין האיראני איננה סוגיה ישראלית במהותה, אלא בינ"ל. התחמשות של מדינה תומכת טרור ביכולות כאלה מהווה כישלון עצום של הקהילה הבינ"ל.

הבעיה הקשה של ההסכם המסתמן החדש, בדומה לקודמו, היא כפולה:

  • מצד אחד, העדר הטיפול בכל הפעילויות האחרות שאיראן מקדמת באזור (חתרנות, תמיכה בטרור באמצעות proxies וכיוצא בזה). כל זאת תוך ביטול סנקציות ושיקום יכולת ההצטיידות האיראנית בכלים אחרים (להשתמש ב"מקל" של הצטיידות גרעינית כדי שלא יתעסקו איתך בהיבטים קונוונציונליים – הישג עצום מבחינת איראן).
  • ומצד שני, העובדה שלאחר תקופה X, איראן תוכל באופן מקובל על כל הצדדים לתור אחר יכולת גרעינית (לפחות על בסיס מה שמפורסם עד כה).

היתרון הגדול של ההסכם, בדומה לקודמו, הוא בקניית זמן תגובה לכל הצדדים כדי להימנע מתוצאה של איראן גרעינית. זו הייתה המטרה הראשית של הנשיא אובמה בזמנו – לקנות זמן. אבל היציאה של ארה"ב מההסכם והטיפול הכושל סביב תוצאות עזיבת ההסכם, ביטלו את כל ההישגים שכן היו ב-JCPOA המקורי, ואיפשרו לאיראן להמשיך "לשחק את המשחק" ולהתקדם לעבר היותה מדינת סף גרעינית.

איראן הוכיחה בפעם המי יודע כמה יכולות מו"מ אסטרטגיות ראשונות במעלה, כשאפילו עכשיו היא דורשת את ביטול כל החקירות נגדה בגין חשדות להימצאות אורניום במקומות אסורים תמורת חתימה על ההסכם.

איראן הוכיחה בפעם המי יודע כמה יכולות מו"מ אסטרטגיות ראשונות במעלה, כשאפילו עכשיו היא דורשת את ביטול כל החקירות נגדה בגין חשדות להימצאות אורניום במקומות אסורים תמורת חתימה על ההסכם

אם אתה פורש מהסכם, לפחות שיהיה לך Plan B חזק מספיק, ולא כזה שמוביל אותך לשום מקום.

ימים יגידו אם הסכם חדש אכן ייחתם, מה יהיו התנאים בו, האם ואיך יאכפו, ולאן זה יוביל את המערכת האזורית והבינ"ל, בטווח הקצר והארוך.

סגן ראש התכנית הבינלאומית בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומרצה בתכנית. עוסק בתהליכי קבלת החלטות, מדיניות חוץ, אסטרטגיה וסוגיות מדיניות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור שלושה-עשר בארץ, חובב ספורט מושבע.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 587 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 2 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.