אורי ברזל
הזמן של
אורי ברזל

סגן ראש התכנית הבינלאומית בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומרצה בתכנית. עוסק בתהליכי קבלת החלטות, מדיניות חוץ, אסטרטגיה וסוגיות מדיניות בישראל ובמזרח התיכון.
יליד ראשון לציון, דור שלושה-עשר בארץ, חובב ספורט מושבע.

געגועיי לאהר'לה - הילד מליבאו שהפך לראש אמ"ן מהטובים שידענו

מודה, לא הכרתי את סיפורו, דמותו ותרומתו של אלוף אהרון (אהר'לה – בפי כל) יריב ז"ל למדינת ישראל – עד לשנת 2011. מביך, אבל זו האמת. מדוע מביך? מכיוון שלאהר'לה הייתה תרומה ייחודית לביטחון ישראל בתפקידים שונים (תרומה שבחלקה איתנו עד היום). בעיקר כראש אמ"ן בין השנים 1964-1972 – כמי שכיהן כראש אמ"ן למשך הזמן הארוך ביותר עד ימינו אנו.

עד לשנת 2011 לא זכור לי ששמעתי את שמו. לא שמעתי על מורשתו בבית הספר, וגם לא בצבא. אולי זה נובע מצניעותו הרבה, כמי שלא החצין את פועלו, אלא פשוט עשה את מלאכתו נאמנה. אולי.

סגן ראש התכנית הבינלאומית בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומרצה בתכנית. עוסק בתהליכי קבלת החלטות, מדיניות חוץ, אסטרטגיה וסוגיות מדיניות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור שלושה-עשר בארץ, חובב ספורט מושבע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בגילי המופלג כמובן שהכרתי / שממעתי את את שמו של האלוף אהרון יריב שניהל את הפסקת האש בק"מ ה- 101 . קראתי בשקיקה את הכתבה על האיש ושמו אהרון יריב, שמסתבר שרבים כמוני וכמוך לא הכרנו וח... המשך קריאה

בגילי המופלג כמובן שהכרתי / שממעתי את את שמו של האלוף אהרון יריב שניהל את הפסקת האש בק"מ ה- 101 .
קראתי בשקיקה את הכתבה על האיש ושמו אהרון יריב, שמסתבר שרבים כמוני וכמוך לא הכרנו וחבל.
בסיום הפצתי לינק בפייסבוק…

עוד 1,406 מילים ו-1 תגובות

מהפכת הציפיות העולות ו(אי) היכולת "לרדת מהעץ"

אם אתה נוהג בפרארי, קשה מאוד לחזור אחורה ולנהוג במכונית פשוטה יותר. הציפייה שלך מהרכב הבא רק עולה. לפי "מהפכת הציפיות העולות", הציפיה שלנו מהעתיד תלויה בנקודת הייחוס הקודמת שלנו.

אם אתה נוהג בפרארי, קשה מאוד לחזור אחורה ולנהוג במכונית פשוטה יותר. הציפייה שלך מהרכב הבא רק עולה. לפי "מהפכת הציפיות העולות", הציפיה שלנו מהעתיד תלויה בנקודת הייחוס הקודמת שלנו

סגן ראש התכנית הבינלאומית בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומרצה בתכנית. עוסק בתהליכי קבלת החלטות, מדיניות חוץ, אסטרטגיה וסוגיות מדיניות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור שלושה-עשר בארץ, חובב ספורט מושבע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 906 מילים

איראן גרעינית: כישלון כלל-מערכתי בינלאומי

בימים בהם נראה שהסכם JCPOA 2.0 (הסכם המעצמות על תכנית הגרעין האיראנית) הוא רק עניין של זמן, הסתכלות רחבה על תכנית הגרעין האיראנית מובילה למסקנה מרכזית אחת: אם איראן תיהפך למדינה בעלת יכולת גרעינית צבאית, משטר ה-NPT (האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני) נכשל כישלון חרוץ.

הסתכלות רחבה על תכנית הגרעין האיראנית מובילה למסקנה מרכזית אחת: אם איראן תיהפך למדינה בעלת יכולת גרעינית צבאית, משטר האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני נכשל כישלון חרוץ

סגן ראש התכנית הבינלאומית בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומרצה בתכנית. עוסק בתהליכי קבלת החלטות, מדיניות חוץ, אסטרטגיה וסוגיות מדיניות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור שלושה-עשר בארץ, חובב ספורט מושבע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 587 מילים

ירדן בין הפטיש לסדן, בפעם המי יודע כמה

הסתכלות מפוכחת וכוללת על ההתפתחויות האזוריות בימים האחרונים מובילה למסקנה כי אין חדש תחת השמש. עימותים סביב הר הבית התרחשו גם לפני 100 שנה. בכל תקופה יש את הגורמים שמלהיטים את הרוחות (או מתוך אמונה עמוקה בצדקת דרכם, בבחינת "צודק אבל לא חכם", או תוך מילוי תפקיד של Spoilers – שמטרתם "לחמם" ולדרדר את האזור לכדי התלקחות).

הסתכלות כוללת על ההתפתחויות האזוריות האחרונות מובילה למסקנה כי אין חדש. עימותים סביב הר הבית התרחשו גם לפני 100 שנה. בכל תקופה יש את הגורמים שמלהיטים את הרוחות

סגן ראש התכנית הבינלאומית בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומרצה בתכנית. עוסק בתהליכי קבלת החלטות, מדיניות חוץ, אסטרטגיה וסוגיות מדיניות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור שלושה-עשר בארץ, חובב ספורט מושבע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 601 מילים

השיעור שנלמד במזה"ת ובעולם מהנסיגה האמריקאית מאפגניסטן

נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, החליט להסיג את הכוחות האמריקאיים מאפגניסטן לאחר 20 שנות לחימה, שהחלו עם הפלישה האמריקאית למדינה לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר 2001. מטרת הפלישה היתה למוטט את מי שנתפס כארגון הטרור שאיפשר את ההתקפות על ארה"ב, ארגון הטאליבן. מיטוט שלטון זה אמור היה להביא לבניה מחדש של אפגניסטן כמדינה (וכאומה).

20 שנה לאחר מכן, ארגון זה עדיין עומד על תלו, יציב ואיתן (עם תקציב של מיליארדים ככל הנראה). למרות קריסה/היחלשות בתקופות מסוימות, ואף כניסה למו"מ עם ארה"ב בעידן ממשל טראמפ, ארגון הטאליבן הוכיח עמידה איתנה ומרשימה מבחינתו. מטרות העל של ארה"ב לא הושגו, לא בלחימה ולא במו"מ.

סגן ראש התכנית הבינלאומית בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומרצה בתכנית. עוסק בתהליכי קבלת החלטות, מדיניות חוץ, אסטרטגיה וסוגיות מדיניות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור שלושה-עשר בארץ, חובב ספורט מושבע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 711 מילים

אסור לישראל לוותר על תכנון אסטרטגי ארוך טווח

חוקרי מדע המדינה והפוליטיקה הבינ"ל דרזנר, קרבס ושוולר טוענים, כי על ארה"ב "לרדת מהעץ" של אסטרטגיה-רבתי (גיליון מאי/יוני 2020 של כתב העת Foreign Affairs) בעידן הנוכחי, ובמקום זאת לאמץ גישה של מדיניות גמישה, המתאימה עצמה למציאות המשתנה. לכך מספר סיבות, לראייתם:

  1. העולם הופך לעולם א-קוטבי (Non-polar) – להבדיל מעולם חד-קוטבי, דו-קוטבי או רב-קוטבי – עולם בו יש יותר אי-סדר מאשר סדר.
  2. כח צבאי גרידא כבר איננו מפתח להצלחה (השגת הישגים) בזירה הבינ"ל.
  3. הנרטיב והזהות הלאומיים מטושטשים בעידן הנוכחי, מכיוון שאין קונצנזוס בהכרח סביב הערכים הבסיסיים עליהם מושתתת החברה, או שאליהם עליה לשאוף.

כל אלה מקשים על ניסוח וקידום של אסטרטגיה-רבתי – אסטרטגיה ארוכת-טווח, המיועדת להשיג מטרות בטווח הרחוק, ולאו דווקא הנראה לעין ("מתחת לפנס"). כשאינך יודע מהי המטרה ו/או מסכים עליה, כיצד תוכל לשרטט מפה שתוביל אותך אליה?

סגן ראש התכנית הבינלאומית בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומרצה בתכנית. עוסק בתהליכי קבלת החלטות, מדיניות חוץ, אסטרטגיה וסוגיות מדיניות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור שלושה-עשר בארץ, חובב ספורט מושבע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,080 מילים

געגועיי לנבון - הילד מירושלים שצמח להיות נשיא המדינה

אם ישאלו אותם/ן היום, מי היה יצחק נבון, האם ילדי/ות ישראל ידעו לענות על השאלה? מקווה שידעו. ואם לא, אולי אפשר לשאוב דווקא מסיפורו ודמותו קצת תקווה למציאות הפוליטית-חברתית של היום.

עטיפת הספר 'לעלות אל העם', מודן, 2019 (צילום: ארכיון יצחק נבון, העמותה להנצחת מורשת הנשיא החמישי יצחק נבון; מודן, 2019)
עטיפת הספר 'לעלות אל העם', מודן, 2019 (צילום: ארכיון יצחק נבון, העמותה להנצחת מורשת הנשיא החמישי יצחק נבון; מודן, 2019)

לפני כשנתיים פרסמה הסופרת גלילה רון־פדר-עמית את הספר: "לעלות אל העם: סיפורו של יצחק נבון", בהוצאת מודן. הספר נפתח במשפט הבא:

סגן ראש התכנית הבינלאומית בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומרצה בתכנית. עוסק בתהליכי קבלת החלטות, מדיניות חוץ, אסטרטגיה וסוגיות מדיניות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור שלושה-עשר בארץ, חובב ספורט מושבע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,300 מילים ו-1 תגובות

תופעת "העלות השקועה" של בני גנץ

תופעת "העלות השקועה", ה-Sunk Cost, היא תופעה פסיכולוגית ידועה. אנחנו מכוונים למטרה מסוימת, ומוכנים לשלם מחיר כדי להגיע אליה. אולם בדרך ישנן מהמורות, שלעתים לא צפינו. או אז נשאלת השאלה – האם להמשיך עד למטרה בכל הכח או להחליט על שינוי? אולי לחזור בחזרה? אולי להמשיך לכיוון אחר?

העלות השקועה באה לידי ביטוי כשאנחנו מחליטים ללכת בכל הכח עד הסוף, מכיוון שכבר השקענו כל כך הרבה עד כה, וויתרנו על המון, אז מה – עכשיו נוותר? מה יהיה עם כל מה שויתרתי עליו עד כה, הכל ילך לפח? ירד לטמיון?

אז אנחנו ממשיכים עד הסוף, למרות שבאותה נקודה – בהסתכלות אובייקטיבית (עד כמה שניתן) – היה עלינו לבחור בדרך שונה, לשים את המחסום הפסיכולוגי הזה בצד ולהתגבר עליו.

מכיוון שכבר השקענו כ"כ הרבה עד כה, אז עכשיו נוותר? מה יהיה עם כל מה שוויתרנו עליו עד כה? הכל ילך לפח? אז אנחנו ממשיכים עד הסוף, למרות שהיה עלינו להתגבר על המחסום הפסיכולוגי הזה ולבחור בדרך שונה

בני גנץ ניצב כעת בצומת דומה.

הוא ויתר על המון כדי להגיע למטרה ששם לעצמו – להחליף את נתניהו ולשמש כראש הממשלה.

לצורך כך הוא נכנס לממשלה שלא האמין בה במקור (אחרת היה נכנס אליה מראש), מתוך כוונה (נראה שהכוונה כנה) להכניס יציבות למערכת הפוליטית באותה נקודת זמן – לאחר שלוש מערכות בחירות והתמודדות קשה עם משבר הקורונה.

גנץ, בהתנסות הפוליטית הראשונה שלו, ניצב מול שחקנים פוליטיים מנוסים וחריפים. את כל מה שהם למדו על נפתולי הפוליטיקה, גנץ עדיין לא הספיק לחוות על בשרו באופן בלתי אמצעי. גנץ האמין שאם יחתום על הסכם קואליציוני, הסכם זה יכובד. אולם המציאות מראה, שההסכם הזה משמש כקלף ניגוח אסטרטגי-פוליטי נגדו כמעט בכל צומת החלטה.

הליכוד מצפה ממנו לדבוק בהסכם, אחרת יפרקו את הממשלה וילכו לבחירות (במיוחד על רקע הסקרים שאנחנו שומעים עליהם כמעט בכל בוקר), אך כשעל הליכוד לכבד את ההסכם, צעד כזה איננו מובן מאליו וגנץ צריך להלחם על כל צעד ושעל.

כנ"ל לגבי תקציב המדינה. ממשלת האחדות-קורונה התכנסה לה יחדיו כדי לתת מענה לאומי למשבר הקורונה על כל צדדיו (כלכלית, בריאותית, יציבות פוליטית). אולם המציאות מראה, שהממשלה מתעסקת יותר בנושאים שהקשר בינם לבין הקורונה מוטל בספק (במקרה הטוב), מאשר בנושא שלשמו התכנסנו (וראו את התבטאותו של השר צחי הנגבי בהקשר זה). אחד ההיבטים הבולטים בכך הוא המאבק הבלתי נתפס סביב תקציב המדינה.

גנץ, בהתנסותו הפוליטית הראשונה, ניצב מול שחקנים פוליטיים מנוסים וחריפים. הוא האמין שאם יחתום על הסכם קואליציוני – ההסכם יכובד. אך המציאות מראה שההסכם משמש קלף ניגוח אסטרטגי-פוליטי נגדו כמעט בכל צומת החלטה

תקציב המדינה הוא הכלי האסטרטגי הראשון במעלה של מדינת ישראל. הדבר הראשון, ואולי היחיד, שהממשלה הזו היתה צריכה לפתור הוא סוגיית התקציב (וראו את הפרת חוק יסוד: הכנסת בהקשר זה). הויכוח הבלתי נגמר סביב כן/לא תקציב, כן/לא תקציב חד/דו שנתי וכו' נסוב סביב סוגיות פוליטיות-מפלגתיות במהותן, ולא סביב מהו התקציב הטוב והנכון ביותר לעם ישראל ולמדינת ישראל בתקופה זו, בה רמת אי הוודאות היא מהגבוהה שידענו. המאבק הבלתי נתפס הזה משפיע גם על ההיערכות האסטרטגית של צה"ל סביב תכנית החומש, "תנופה".

גנץ, ככל הנראה, ממשיך בכל הכח לעבר המטרה, למרות מה שהמציאות מראה לו. למרות שכל מה שחשב שיקרה, אינו קורה. שהדרך לכסא ראש הממשלה רצופת מהמורות שלא צפה. ושבדרך, גם אם יגיע, המחיר למדינת ישראל יהיה כבד מדי ביחס למה שחשב.

דווקא כעת זהו צומת ההחלטה החשוב ביותר בקריירה הפוליטית של גנץ, שיראה ממה הוא עשוי ולאן ילך מכאן. האם יאפשר ל"פסטיבל" הפוליטי להמשך – על חשבונו ועל חשבון טובת האינטרס הלאומי-ממלכתי של מדינת ישראל – או שיחליט שזהו, אין ברירה, חייבים ללכת לדרך אחרת, כי המציאות מוכיחה אחרת, ומי שחשב שיוכל לסמוך עליו, מראה אחרת. האם יוכל להמלט מהעלות השקועה?

סגן ראש התכנית הבינלאומית בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומרצה בתכנית. עוסק בתהליכי קבלת החלטות, מדיניות חוץ, אסטרטגיה וסוגיות מדיניות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור שלושה-עשר בארץ, חובב ספורט מושבע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 569 מילים

ההליך לא פחות חשוב מהתוצאה: כשדמוקרטיה ומצב משברי נפגשים

אין ספק, ממשלת ישראל – ממשלת האחדות/קורונה – ניצבת בפני אתגרים לא פשוטים בתקופה זו. פוליטיים-קואליציוניים, פוליטיים-מפלגתיים, כלכליים, ציבוריים וכמובן בריאותיים.

תקופת ממשלת המעבר, לפני השבעת הממשלה הנוכחית, הביאה למצב בו הממשלה הקודמת יכולה היתה לעשות כמעט כל העולה על רוחה, מפני שהתלות שלה באמון הכנסת לא היתה קיימת. כך, הכנסת כמעט לא היתה רלוונטית (עד לא רלוונטית בכלל) לאורך כל מה שמכונה "הגל הראשון" של הקורונה. בין היתר, הדבר בא לידי ביטוי מובהק בכך שרוב ועדות הכנסת כלל לא פעלו ולא תפקדו בתקופה ההיא.

סגן ראש התכנית הבינלאומית בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומרצה בתכנית. עוסק בתהליכי קבלת החלטות, מדיניות חוץ, אסטרטגיה וסוגיות מדיניות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור שלושה-עשר בארץ, חובב ספורט מושבע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,490 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה