בתחילת חודש אוגוסט, חבר מושבעים בטקסס הורה למנחה תוכניות האירוח ואבי הקונספירטורים אלכס ג'ונס לפצות בכ־50 מיליון דולר את הוריו של תלמיד כיתה א' שנרצח בירי ההמוני בבית הספר היסודי סנדי הוק בשנת 2012.
ג'ונס כינה את הירי ההמוני כ"מבצע כוזב" שארגנה ממשלת ארה"ב כדי להגביר את האכיפה על הנשק. 26 בני אדם – רובם ילדים בני 6 ו־7 – נרצחו בטבח בסנדי הוק. אולם, ג'ונס, האיש שעומד מאחורי גוף התקשורת Infowars ("מלחמות המידע"), גרם לעשרות מיליוני מאזינים להטריד את משפחותיהם של קורבנות סנדי הוק, להציג אותם כשקרנים ואפילו לאיים עליהם במוות.
העיתונאית אליזבת ויליאמסון מהניו יורק טיימס מזהירה בספרה החדש, "סנדי הוק: טרגדיה אמריקאית והמאבק למען האמת" ("Sandy Hook: An American Tragedy and the Battle for Truth") מפני ההתפשטות של קמפיינים דומים במטרה לזרוע דיסאינפורמציה ולהפיץ תיאוריות קונספירציה.
פסק הדין נגד ג'ונס בתביעת ההשמצה של ניל הסלין וסקרלט לואיס – הוריו של בן ה־6 שנהרג בטבח – הוא נקודת השיא במאבק המשפטי של ניצולי סנדי הוק כנגד אופורטוניסטים שמרוויחים מהפצת תיאוריות קונספירציה. אולם, העובדה שרבים כל כך האמינו בתאוריה השקרית – היא זו שמטרידה את ויליאמסון.
פסק הדין נגד ג'ונס הוא נקודת השיא במאבק המשפטי של ניצולי סנדי הוק כנגד אופורטוניסטים שמרוויחים מהפצת תיאוריות קונספירציה
"מדובר בסיפור שמבהיר איך נרטיבים שקריים ודיסאינפורמציה גדלים", אומרת ויליאמסון בריאיון טלפוני לזמן ישראל. העיתונאית מסקרת את המאבק המשפטי של ניצולי סנדי הוק נגד תיאוריות הקונספירציה מאז 2018.
"אני מוצאת קונספירציה בחברה שלנו ובתרבות, מסנדי הוק ועד הפצה של תיאוריות קונספירציה ודיסאינפורמציה בסיוע הרשתות החברתיות. בעשור האחרון המידע השקרי גורם לנו לדאגה רבה", אומרת ויליאמסון.
הספר עוקב אחר הפצת מידע כוזב בנוגע לטבח בסנדי הוק ועד לנושאים כמו "פיצה גייט", QAnon, קורונה וההסתערות על הקפיטול. מאז פרסום הספר בחודש מרץ, חובבי תיאוריות הקונספירציה ממשיכים להפיץ תיאוריות שקריות בנושא סנדי הוק – גם אחרי הטבח בבית הספר ב־21 במרץ.
"יותר ויותר אנשים מוכנים להתכחש מטעמי אידיאולוגיה או – כמו במקרה של אלכס ג'ונס – מטעמי רווח לאמת מוכחת", אומרת ויליאמסון. "אירועי הקפיטול הוכיחו שאנשים מוכנים לעבור מהעולם הווירטואלי לעולם המציאות – ולהגן על האמונות השקריות האלה באמצעים אלימים".
"אירועי הקפיטול הוכיחו שאנשים מוכנים לעבור מהעולם הווירטואלי לעולם המציאות – ולהגן על האמונות השקריות האלה באמצעים אלימים"
לצורך הספר ויליאמסון עברה על כ־10,000 עמודים של מסמכים משפטיים וראיינה יותר מ־400 אנשים. אחד מהם התגלה כמקור משמעותי במיוחד: ליאונרד "לני" פוזנר – אב יהודי־אמריקאי שבנו, נוח פוזנר, היה הקורבן הצעיר ביותר בטבח בסנדי הוק. נוח חגג את יום הולדתו השישי פחות מחודש לפני הירצחו.
"הספר הזה לא היה קיים בלי לני פוזנר ובלי הנכונות שלו והנדיבות שלו לשתף את סיפורו", אומרת ויליאמסון. ב־14 בדצמבר 2012, שלושת ילדיו של פוזנר ורעייתו ורוניק – סופיה והתאומים אריאל ונוח – למדו בבית הספר היסודי סנדי הוק.
אחרי שנודע על הטבח, ורוניק מיהרה לזירה. היא ראתה את סופיה ואריאל עם לני במגרש החנייה של בית הספר. אבל בתוך אחת הכיתות נחשף מחזה מבעית של 14 ילדים מתים – ביניהם נוח, שלבש את קפוצ'ון הבאטמן שלו.
התגובות לספר כללו גם כאלה שטענו כי מדובר בסיפור קשה ואפל, שלא בטוח שהם מוכנים לקרוא. "אם אנשים פוחדים מדי לגעת בסיפור הזה – אני לגמרי מבינה, מדובר בתגובה אנושית", היא אומרת. "אבל אני באמת מפצירה באנשים לנסות בכל זאת. בסופו של דבר מדובר בסיפור של לני ושל כל המשפחות שנאלצות להתמודד עם תופעת הדיסאינפורמציה".
פוזנר, יליד לטביה, היגר מברית המועצות עם הוריו לישראל ולאחר מכן לאיטליה לפני שהתמקם בארה"ב. פוזנר, איש הייטק, אמר כי הוא בעצמו האמין בתיאוריות קונספירציה, בין היתר לגבי הנחיתה על הירח.
"הוא עזר לי להבין בשלבים מוקדמים את האיום המהותי מצד תיאוריות הקונספירציה ואיך דיסאינפורמציה מופצת", אומרת ויליאמסון ומוסיפה כי בין היתר הוא סייע לה להבין איך "האלגוריתמים של הרשתות החברתיות מזינים אנשים במידע כוזב" ואיך הרשתות עוזרות למפיצי התיאוריות "למצוא אחד את השני".
ויליאמסון אומרת כי ורוניק, ילידת שווייץ שהיגרה לארה"ב, סיפקה לה תובנות נוספות על רקע הקריירה שלה במערכת הבריאות, בין היתר ביחס לדיסאינפורמציה בנושא קורונה. ויליאמסון ראיינה הורים נוספים מסנדי הוק, ביניהם ניל הסלין וסקרלט לואיס שבנם ג'סי נהרג בירי. הם הגישו שלוש תביעות נפרדות נגד ג'ונס.
במסגרת אחד הסיקורים שלה, ויליאמסון ניצלה שימוע שנערך לג'ונס בבית המשפט לענייני משפחה כדי להציג את עצמה ולראיין אותו. ויליאמסון וג'ונס נפגשו במשרדו בטקסס. הריאיון נמשך כשלוש שעות. בספר היא מתארת כי ג'ונסון הזיע לאורך הריאיון וצעד באי נחת במשרדו בעודו משווה את עצמו למנהיג הטקסנים באלמו.
אחרי פרסום הריאיון ב־2018, חברות ביג טק רבות – מאפל ועד טוויטר – סילקו את ג'ונס ואת Infowars מהפלטפורמות שלהן. "הוא היה מהראשונים שאימצו ובישלו תיאוריות סביב הירי בסנדי הוק"
אחרי פרסום הריאיון ב־2018, חברות ביג טק רבות – מאפל ועד טוויטר – סילקו את ג'ונס ואת Infowars מהפלטפורמות שלהן. "הוא אוהב להגיד שהוא רק מפיץ תיאוריות של אחרים או שהוא רק מדווח את מה שבמילא מסתובב שם בחוץ – אבל מצאתי בפועל שהוא היה מהראשונים שאימצו ובישלו תיאוריות סביב הירי בסנדי הוק", אומרת ויליאמסון.
"הוא התחיל להפיץ את התאוריות שלו כמה שעות אחרי הרצח. הוא עשה את זה במשך שנים". עשרות מיליוני אנשים האזינו לתוכנית של ג'ונס ברשת או במאות תחנות הרדיו בארה"ב. כשהוא לא מגיש תוכניות קונספירציה הוא מוכר מוצרים שונים בנושא סוף העולם, מלחמות אזרחים או השתלטות ממשלתית. לדברי ויליאמסון, המוצרים האלה מכניסים לו כ־50 מיליון דולר מדי שנה.
"ברגע שהוא מבין שהנושא שהוא עוסק בו מעניין את המאזינים שלו – הוא לא משחרר", אומרת ויליאמסון. "סנדי הוק היה אחד מהם. מה שהוא עשה אחרי הטבח בסנדי הוק היה שפל המדרגה, אפילו בשבילו. הוא ציין שמות של כמה קורבנות וחשף אותם לפגיעה אישית. לני פוזנר היה ביניהם".
"מה שהוא עשה אחרי הטבח בסנדי הוק היה שפל המדרגה, אפילו בשבילו. הוא ציין שמות של כמה קורבנות וחשף אותם לפגיעה אישית. לני פוזנר היה ביניהם"
פוזנר נאלץ בעקבות כך להתמודד בין היתר עם אנטישמיות. "הייתי אומרת שלני קיבל את רוב התגובות האלה [האנטישמיות]", אומרת ויליאמסון. "אנשים ניצלו את אמונותיו ומנהגיו היהודיים כדי לפקפק בכול, החל מאופי הלוויה של נוח, דרך הקבורה שלו – עד שהם פחות או יותר הביעו ספק בנוגע למותו.
"חלק מזה זה גזענות קונספירטיבית – הרעיון שלפיו ורוניק והוא עשו את זה בשביל רווח, כלומר, שוכנעו על ידי הממשלה לזייף את מות בנם. זה פשוט שפל. חלק מהאנשים שהפיצו את התיאוריות האלה היו אנטישמים ומכחישי שואה".
לדבריה, לני מצא דרכים להיאבק בחזרה. הוא זכה בתביעת השמצה נגד ג'יימס פצר – אחד המחברים של הספר "אף אחד לא מת בסנדי הוק", אותו ויליאמסון מאפיינת כאנטישמי. הוא גם ניסה לספר את האמת באמצעות השתתפות בצ'אטים קבוצתיים עם חברי קבוצת פייסבוק שנקראת "המתיחה של סנדי הוק".
לני פעל בשקיפות מקסימלית וענה על כל שאלה, סיפק ראיות ומסמכים, בהם תעודת הלידה של נוח, מסמכים מבית הספר ולמרבה הזוועה גם את דוח הנתיחה שלאחר המוות. החמלה הראשונית של הגולשים פינתה את מקומה מהר מאוד לעוקצנות ורוע, עד שלני נזרק מהקבוצה.
"בספר אני מראה איך הקבוצה עברה מלהביע השתתפות בצער, הזדהות ושאילת שאלות – עד לתקיפה שלו. הוא איים על הקבוצה הזאת רק בעצם הנוכחות שלו, הניסיון שלו לעמת אותם עם האמת", אומרת ויליאמסון.
פוזנר קיבל הרבה שאלות מחברים בקבוצה – בעיקר מאימהות צעירות שילדיהן היו בגיל הקורבנות. הנשים האלה לא הסכימו לקבל את העובדה כי ילדים נטבחו ברצח המוני – ופנו לתיאוריות קונספירציה.
לני פעל בשקיפות מקסימלית וענה על כל שאלה, סיפק ראיות ומסמכים, בהם תעודת הלידה של נוח, מסמכים מבית הספר ולמרבה הזוועה גם את דוח הנתיחה שלאחר המוות
פוזנר הקים קבוצת פייסבוק נפרדת שבה יכלו לשוחח. הנשים האלה הפכו למתנדבות הראשונות של פוזנר בארגון ללא מטרות רווח בשם HONR Network, שנאבק בשנאה ובהטרדות ברשת – מתיאוריות קונספירציה ועד לפורנו נקמה.
"זאת מטרת חייו עכשיו, לתמוך ולהגן על אנשים פגיעים שהפכו לקורבנות", אומרת ויליאמסון. לדבריה, בשיחות שקיימה עם בני ובנות משפחות סנדי הוק היא זכתה "לשמוע את הסיפורים שלהם. אני אסירת תודה על כך שהם סמכו עליי עם הסיפורים שלהם. הם עשו את זה כי הם רצו לעזור לכולנו. הם חוו מקרוב את השפעת הדיסאינפורמציה ואת החלחול של זה לחברה שלנו. הם רוצים להזהיר את כולנו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו