כל מה שנשאר ב־16 באוגוסט מהמאחז הבלתי חוקי רמת מגרון הן הריסות מבנים. יום קודם לכן, יום שני, 15 באוגוסט, כוחות של משמר הגבול ואנשי המנהל האזרחי עלו לראש הגבעה השוממה שמצפון־מזרח לירושלים, פינו את התושבים מבתיהם והרסו את כל המבנים באתר, בכלל זאת בתים, בית כנסת מאולתר ודיר עזים.
זה הרגיש כמו שידור חוזר. חמישה ימים קודם לכן אותו מאחז נהרס במבצע כמעט זהה. עתה, יום אחרי ההריסה השנייה, שוב פזורים על הגבעה רהיטים ומכשירי חשמל נטושים. תנורים, מכונות כביסה ומקררים נראים על רקע הנוף הפראי כמו מונוליתים קטנים.
שתי ספות – עדיין עם הכריות שלהן – עמדו שם, משקיפות על הגבעות הסובבות, כמו סלון חיצוני. אבל למרות ההריסות, הבנייה המחודשת כבר הייתה בעיצומה, בדיוק כמו אחרי הפעם הראשונה.
לצד ערימות של קירות טרומיים מעוקמים ושרידים מבוקעים של קורות עץ, פעילים ובני נוער ימניים – חלקם בני 15 בלבד – עסקו בבנייה המחודשת. כל פיסת עץ שאפשר היה להציל הושמשה לצורך התקנת יסודות חדשים. במקביל, קירות טרומיים חדשים המורכבים משני לוחות מתכת וביניהם שכבת סנדוויץ' של חומר מבודד, המתינו להתרומם ממקומן.
המשפחות עזבו את הגבעה באופן זמני אחרי הריסת המאחז אבל הצעירים נשארו באתר כדי לבנות אותו מחדש ואף בילו את הלילות בשטח. אחרי כמה ימים הם הודיעו כי הבתים נבנו מחדש וכי רמת מגרון שוב קמה
עד אותו בוקר של יום שני, שלוש משפחות גרו ברמת מגרון. שתיים מהן עם ילדים ועוד כמה נערים ובחורים צעירים. המשפחות עזבו את הגבעה באופן זמני אחרי הריסת המאחז אבל הצעירים נשארו באתר כדי לבנות אותו מחדש ואף בילו את הלילות בשטח, תחת כיפת השמים.
אחרי כמה ימים הם הודיעו כי הבתים נבנו מחדש וכי רמת מגרון שוב קמה. ואז, ב־30 באוגוסט, הדחפורים חזרו, התושבים פונו והבתים נהרסו בפעם השלישית בתוך חודש.
עזרה למתנחלים
אפשר להקים התנחלויות חדשות בגדה המערבית באופן חוקי רק על פי החלטת ממשלה ובאישור של שר ביטחון, אבל אלה שמבקשים להרחיב את טביעת הרגל בגדה המערבית מקימים מאחזים לא מאושרים, בכלל זאת על אדמות בבעלות פרטית של פלסטינים.
על פי החוק הבינלאומי, כל ההתנחלויות בגדה המערבית הן בלתי חוקיות. עם זאת, ישראל מחשיבה רק את אלה שהוקמו ללא אישור כחורגות מגבולות החוק. חלק מהמאחזים הוסדרו באופן רטרואקטיבי, בייחוד כאלה שמשכו אליהן עשרות משפחות או שהוקמו על אדמה שאין עליה תביעת בעלות.
על פי החוק הבינלאומי, כל ההתנחלויות בגדה המערבית הן בלתי חוקיות. עם זאת, ישראל מחשיבה רק את אלה שהוקמו ללא אישור כחורגות מגבולות החוק. חלק מהמאחזים הוסדרו באופן רטרואקטיבי
אחרים – שלרוב כוללים כמה מבנים מאולתרים – מפונים בעודם באיבם על ידי משרד הביטחון, לפני שהם מספיקים להכות שורש. במובנים מסוימים, רמת מגרון הוא דוגמה לשני המקרים.
ב־2002 מתנחלים הציבו כמה קרוואנים על גבעה ליד כביש ראשי ממזרח לרמאללה וקראו לאתר מִגרון. עד 2012 כבר התגוררו במאחז כמה מאות משפחות, והממשלה – שנאלצה להרוס אותו בעקבות צו בית משפט – העבירה אותן לאתר חדש, שגם הוא נקרא מגרון, בפאתי ההתנחלות הסמוכה כוכב יעקב.
באפריל 2021 חזרו המתנחלים לגבעה המקורית והקימו עליה את רמת מגרון. מאז המאחז נהרס כבר חמש פעמים, והשישית אולי בדרך. "אם הם יהרסו אותו שוב, אנחנו נבנה אותו שוב, אפילו אם הוא ייהרס מאה פעם", אומר בהתרסה צור ניומן, רועה עזים בן 17 מרמת מגרון.
המתנחלים מקבלים רוח גבית מצד פוליטיקאים שחשים יותר ויותר חופשיים לתמוך בהקמת מאחזים בלתי חוקיים. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', יושב ראש מפלגת הציונות הדתית – שעל פי הסקרים צפויה להיות אחת המפלגות הגדולות בכנסת הבאה – שיבח את הפעילים של רמת מגרון לאחר ההריסה הראשונה באוגוסט וכינה אותם "חלוצים גיבורים שלא מרימים ידיים".
![יו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' במאחז הבלתי חוקי אביתר, 27 ביוני 2021 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/09/F210627SD01-1-1024x640.jpg "יו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' במאחז הבלתי חוקי אביתר, 27 ביוני 2021 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)")
השר לשעבר אף קרא לציבור לתרום לקמפיין מימון המונים למען בנייה מחודשת של המאחז. עד כה גויסו קרוב ל־190 אלף שקלים. התמיכה במאחזים האלה מצד מפלגות לאומניות כמו הציונות הדתית אולי לא מפתיעה, אך היא נשמעת יותר ויותר גם מצד מפלגות יותר קונבנציונליות.
חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד, שכיהן בעבר כיושב ראש הכנסת וכשר – והגיע למקום הראשון מבין המתמודדים לרשימת המפלגה בפריימריז שהתקיימו באוגוסט – גינה לאחרונה את הריסת "דרך אמונה", מאחז בלתי חוקי שהוקם בגוש עציון, מדרום לירושלים.
בין הפוליטיקאים שתמכו בהקמת "דרך אמונה" נמנים חבר הכנסת אלי כהן, מספר שלוש ברשימת הליכוד אחרי לוין, יושב ראש הליכוד בנימין נתניהו וחבר הכנסת אוריאל בוסו מש"ס.
שתי חברות כנסת נוספות מהליכוד – מאי גולן וקטי שטרית – הביעו תמיכה במבצע הנרחב להקמת מאחזי התנחלות ביולי, כשארגון "נחלה" שלח אלפי פעילים לגדה המערבית כדי להקים שם שבעה מאחזים. כולם פורקו בתוך זמן קצר.
שרת הפנים איילת שקד – אולי החברה הניצית ביותר בממשלה הנוכחית – הביעה תמיכה פומבית במאמץ הבלתי חוקי ותיארה את הפעילים של נחלה במילים "השראה אמיתית".
אם אחרי הבחירות בנובמבר תעלה לשלטון ממשלה ימנית בראשות הליכוד, סביר להניח שהיא לא תפעל כפי שעשתה הממשלה הנוכחית ברמת מגרון – אם בכלל – כדי למנוע תפיסות קרקע בלתי חוקיות.
כמו כן, גם כשמפנים בסופו של דבר מאחזים, מתנחלים מקבלים בתמורה אישור להרחבת הבנייה בהתנחלות אחרת. כששר הביטחון בני גנץ הודיע שהמאחזים של נחלה יפונו – הוא דאג להדגיש כי הפינוי יבוצע "לצד המשך הבנייה וחיזוק ההתיישבות החוקית".
גם כשמפנים בסופו של דבר מאחזים, מתנחלים מקבלים בתמורה אישור להרחבת הבנייה בהתנחלות אחרת. כשגנץ הודיע שהמאחזים של נחלה יפונו – הוא דאג להדגיש שהפינוי יבוצע "לצד חיזוק ההתיישבות"
אלוהים והצאן
הגרעין הקשה, האידיאולוגי והנחוש של הפעילים ברמת מגרון אימץ לעצמו אורח חיים חלוצי. אותו "נוער גבעות", כפי שהוא מכונה לעתים קרובות, מתקיים הרחק מהציוויליזציה וחוגג את הבידוד, הקושי ואת תחושת השליחות הנלווית להתיישבות על גבעה בודדה בלב מה שהפעילים מתארים כארץ התנ"ך, מולדתו המובטחת של העם היהודי.
המטרה המוצהרת שלהם היא לסכל הקמה של מדינה פלסטינית על ידי השתלטות על שטחי אדמה בגדה המערבית. "הקמת מאחזים בלתי חוקיים היא מאמץ פוליטי שמאפשר לקבוע עובדות בשטח ולבצע סיפוח בפועל", אומרת דנה מילס, ממלאת מקום המנכ"ל של תנועת שלום עכשיו.
פעילי המאחזים אומרים שאלוהים ייעד את כל ארץ ישראל, כפי שהיא מוגדרת בתנ"ך, לריבונות יהודית מלאה – וזה המניע שלהם. "אני מאמין שארץ ישראל שייכת לעם היהודי, בשלמותה", אומר אלישע ירד, בן 22, אחד מהמתיישבים הנשואים של רמת מגרון ופעיל גבעות מוכר בתנועת ההתנחלות.
לדעתו של ירד, כל מי ש"תומך בטרור ומתכחש לזכות הקיום של מדינת ישראל" לא צריך להיות מורשה לחיות בגבולותיה. אלה כוללים, להשקפתו, את שטחי הגדה המערבית, שנכבשו על ידי ישראל ומיושבים במאות אלפי מתנחלים יהודים לצד מיליוני פלסטינים. שטחים שמעולם לא סופחו למדינה באופן רשמי.
לדעתו של ירד, כל מי ש"תומך בטרור ומתכחש לזכות הקיום של מדינת ישראל" לא צריך להיות מורשה לחיות בגבולותיה. אלה כוללים, להשקפתו, את שטחי הגדה המערבית
"רוב הערבים בהחלט לא תומכים במדינת ישראל, שוללים את קיומה של מדינת ישראל, תומכים בטרור ולא צריכים להיות כאן", הוא טוען. "מי יבצע את זה? איך יבצעו [את הגירוש]? זה לא קשור אליי. אני עוסק בהתיישבות על ההר הזה".
רבים מהצעירים האלה מאמינים כי יש להם שליחות דומה לזו של החלוצים הציוניים המקוריים, שהניחו את יסודותיה של המדינה בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20. אותם ציונים מוקדמים התמודדו עם מכשולים דומים, אומרים נאמני רמת מגרון, אך בסופו של דבר גברו עליהם.
"לפני מאה שנה אמרו למי שבאו לבנות את הארץ הזאת שכל מה שהם יבנו ייהרס – ובכל זאת בסוף השגנו מדינה", אומר רועה הצאן המקומי של רמת מגרון, עוז־יהודה רום, בן 19. המתנחלים הצעירים גם לא נרתעים מהקשיים הפיזיים שבחיי הגבעות.
המשמעות של חיים במאחז הרוס היא לינה תחת כיפת השמיים בזמן הבנייה המחודשת והשגחה על צאן ללא מחסה מפני שמש הקיץ הקופחת. כשבתיהם נהרסו בפעם הראשונה בנובמבר 2021, הם ישנו על מזרנים בחוץ, תחת שמי החורף הקר.
"לא המצאנו את הרעיון של יישוב הארץ. סבא רבא שלי בא לכאן וייסד את פתח תקווה, וגם שכונות חדשות מחוץ לירושלים, והתמודד עם דברים כמו מלריה. הרבה אנשים מתו", אומר ירד.
"לא המצאנו את הרעיון של יישוב הארץ. סבא רבא שלי בא לכאן וייסד את פתח תקווה, וגם שכונות חדשות מחוץ לירושלים, והתמודד עם דברים כמו מלריה. הרבה אנשים מתו"
בלילה יש צורך באבטחה קבועה אך האקטיביזם לא מייצר תלוש משכורת. רבים מהצעירים מתפרנסים כפועלים בהתנחלויות השכנות, והכסף עבור מבני הקבע ברמת מגרון, שכל אחד מהם עולה כ־30 אלף שקל, מגיע מתרומות כמו קמפיין מימון ההמונים שמקדם סמוטריץ'.
אולם, נראה כי גם האתגרים הפיזיים וגם הקרבה לאדמה מעוררים השראה במתנחלים. למרות הקשיים שברעיית הצאן, רום רואה את העיסוק שלו כחלק מהמאמץ "להשתלט על כל סנטימטר של אדמה", שזו, לדבריו, המטרה העיקרית של פעילותו.
לא רום ולא ניומן משתמשים בעדר לצורך חלב או בשר. הצאן נמצא שם כאמצעי לביסוס נוכחות ולתביעת שטחי אדמה רחבים ככל האפשר. השיטה הזו, שגוררת ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם, תוארה מפורשות על ידי ירד בעלון השבת "עולם קטן" באפריל השנה.
"שטחי המרעה לרוב הם קו החזית הקדמי, שפורץ את הדרך לדרכי ההתיישבות האחרות", הוא הסביר. "רעיית הצאן למעשה מביאה איתה נוכחות יהודית ראשונה לשטח שהיה ריק עד כה מיהודים, ומבססת בו את השליטה היהודית".
למרות הקשיים שברעיית הצאן, רום רואה את העיסוק שלו כחלק מהמאמץ "להשתלט על כל סנטימטר של אדמה", שזו, לדבריו, המטרה העיקרית של פעילותו
בתוך כמה שנים, הוא מציין, שטחי המרעה יוכרזו כחלקות חקלאיות. בהמשך, יסללו לאותן חלקות דרכי גישה ובסופו של דבר ייבנו במקום בתי קבע. החיבור לאדמה וליישובה, אומרים רום וניומן, הם "שליחות לאומית עבור העם היהודי".
בשונה מהציונים של פעם – שהיו לרוב חילונים – המתנחלים הצעירים מאמינים כי מדובר בשליחות אלוהית ויוצקים למשימה שלהם להט משיחי קיצוני, שלעתים קרובות מתנגש עם המדינה הלא תיאוקרטית.
"השליחות הלאומית הזאת מגיעה לצד שליחות רוחנית [של העם היהודי]. אין לנו קונספט של אומה בלי התורה. אם לא הייתה לנו התורה, היינו הולכים לאוגנדה", אומר ניומן.
"כשאתה מחובר לטבע ולחקלאות אתה יותר מחובר לאלוהים", מוסיף רום. על פי ארגון כרם נבות, שפועל נגד הרחבת ההתנחלויות והשליטה הישראלית בגדה המערבית, רעיית צאן הפכה לדרך נפוצה להשתלטות על אדמות בשטחי C.
בשטחים האלה – שנמצאים בשליטה צבאית ומנהלית ישראלית – ממוקמות ההתנחלויות הישראליות, כ־60% מהגדה המערבית. על פי דוח שפרסם הארגון לאחרונה, מספר המאחזים החקלאיים תפח בעשור האחרון – 66 מאחזים הוקמו בעשר השנים האחרונות, 46 מהם הוקמו מאז 2017.
דרור אטקס, פעיל נגד ההתנחלויות שעומד בראש ארגון כרם נבות, אומר כי המטרה העליונה של הקמת מאחזי המרעה היא לאפשר למתנחלים להשתלט על שטחי אדמה גדולים, בלי הצורך ליישב אותם פיזית, בדיוק כפי שתיארו ירד, רום וניומן.
לא אטקס ולא ארגון שלום עכשיו יכולים לומר בוודאות מה המעמד החוקי של האדמה שעליה הוקם רמת מגרון, אם כי אטקס מציין שהמתנחלים טוענים כי קנו חלקת אדמה בסביבה. ירד לא השיב לשאלות זמן ישראל בנושא מעמדה החוקי של האדמה.
הצד האפל של רמת מגרון
במקביל, יש טענות רבות על אלימות מתנחלים שמקורה במאחזים. אטקס ושלום עכשיו טוענים כי מתנחלי המאחזים תוקפים לעתים קרובות פלסטינים שבאים לרעות את העדרים שלהם באזור או בסמוך למאחזים.
"לרמת מגרון יש היסטוריה של חזרות בלתי חוקיות לקרקע ושל התמודדות חוזרת של ממשלת ישראל וצה"ל עם אלימות והניסיונות הכוחניים להשתלט על אדמה פרטית פלסטינית, שצריכים להיעצר מייד בתחילתה", אומרת מילס משלום עכשיו.
באחת התקריות שאירעו באפריל השנה, גבר פלסטיני הוכה קשות על ידי תושבי רמת מגרון. על פי מגזין 972+, אותו גבר היה נאסיף עבד אל־ג'אבר, בן 63, חולה בסרטן המוח ומתמודד עם הפרעות נפשיות.
לדבריו של עבד אל־ג'אבר, שמחזיק באזרחות אמריקאית, הוא ביקר באדמתו הסמוכה לרמת מגרון והותקף קשות על ידי מתנחלים שגרמו לחבלות בכל גופו. ירד מכחיש את הטענות ואומר כי עבד אל־ג'אבר הגיע למרחק של פחות מ־100 מטרים מאחד הבתים של רמת מגרון, וכשהוא וצעירים אחרים ניגשו אליו – הוא תקף אותם.
על פי דוח שפרסם לאחרונה שלום עכשיו על סמך נתונים של עמותת יש דין, 1,256 תקריות אלימות של מתנחלים נגד פלסטינים ורכוש פלסטיני נרשמו בין 2012 לאמצע 2021. מבין התקריות האלה, 63% אירעו ליד מאחזים בלתי חוקיים.
האיש בתמונה הזו, שהצלם דורך עליו בעודו שרוי על האדמה – חולה בסרטן המוח ולוקה בנפשו. שמו נסיף. פלסטיני מבוגר, כבד תנועה, בשנות השישים לחייו, ואזרח אמריקאי. מתנחלים מהמאחז רמת מגרון צילמו והעלו את התמונה בחמישי, וכתבו: "מחבל חדר למאחז. ב"ה הוא נתפס, טופל????ונעצר בידי תושבי הגבעה" >> pic.twitter.com/tMkrkcedxe
— Yuval Abraham יובל אברהם (@yuval_abraham) April 13, 2022
ירד הוא פעיל גבעות בולט וידוע לשמצה. כשהיה בן 15 הוא נעצר על ידי שב"כ והוצא נגדו צו האוסר עליו להתגורר בגדה המערבית בעקבות מעורבות לכאורה בפעילויות אלימות נגד פלסטינים.
כשבוע לאחר ששוחח עם זמן ישראל מהמאחז, ירד נעצר בגוש עציון, הפעם בחשד להסגת גבול וגניבה של רכוש פלסטיני ממניעים לאומניים
כשבוע לאחר ששוחח עם זמן ישראל מהמאחז, ירד נעצר בגוש עציון, הפעם בחשד להסגת גבול וגניבה של רכוש פלסטיני ממניעים לאומניים. צילומים מהנכס מראים את ירד מביט היישר אל מצלמת האבטחה ואז מסיט אותה, בזמן שמצלמות אחרות מתעדות את מסיגי הגבול מעמיסים על טנדר חפצים שונים מהאתר.
עורך דינו של ירד מכחיש את אשמות הגניבה וטוען כי מעשיו לא נבעו ממניעים לאומנים. לדבריו, מרשו והאחרים חשבו שהנכס נטוש. דוח של שלום עכשיו מ־2019 מצא כי מאז 2012 נבנו 32 מאחזי התנחלות בלתי חוקיים שנשארו על עומדם.
ההתנחלויות הללו לובשות צורות שונות כמו מאחזים חקלאיים, מוסדות חינוך ואתרי תיירות. בעוד שמאחזים כמו רמת מגרון, נתיב אבות ואחרים שפורקו על ידי המדינה הוקמו על ידי נוער גבעות באופן עצמאי, 32 המאחזים שלא נהרסו הוקמו על ידי תנועת ההתנחלות וארגוניה השונים.
עם אלה נמנים מועצות מקומיות של התנחלויות, ארגון אמנה הפועל להקמת התנחלויות והחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית. לדברי שלום עכשיו, באמצעות אקטיביזם וקשרים פוליטיים, הקבוצות הללו מצליחות לקבוע עובדות בשטח ולמנוע את הריסת המאחזים על ידי המדינה.
"המדינה מעולם לא אישרה את הקמת ההתנחלויות ופינתה את המתיישבים שוב ושוב", אומר ירד. "אבל הם חזרו, השתלטו על האדמה, ובסופו של דבר הם הצליחו. אנחנו נמשיך להילחם על כל התנחלות"
ירד, רום, ניומן והתושבים האחרים של רמת מגרון מאמינים כי יום אחד המאחז שלהם ישבור את המעגל הסיזיפי של הריסה ובנייה מחודשת. "המדינה מעולם לא אישרה את הקמת ההתנחלויות, ופינתה את המתיישבים שוב ושוב", אומר ירד.
"אבל הם חזרו, השתלטו על האדמה, ובסופו של דבר גם הצליחו. אנחנו נמשיך ליישב את השממה, להגן על הארץ ולהילחם על כל התנחלות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אם לבדואים מותר לכבוש ולבזוז את הנגב ואת תושבי הנגב היהודים ללא פעולות המדינה לפינוים, למתנחלים מותר לכבוש כל גבעה בארץ ישראל השייכת כביכול לפלסטינים שהובאו לכאן על ידי התורכים לפני כמה מאות שנים, והרי כל האסלאם ומרכזו הרוחני במסגד המקולל קם על הרס בתי יהודים בירושלים העתיקה שהיתה מאז ומתמיד בית יהודי בלבד לפני חורבן בית שני והגלות ! אין זכות לאף ערבי מוסלמי זכות על מדינת ישראל למרות העובדה שהוא בן ישמעל.
אם היהודים היו צריכים לחיות לפי החלטות של הגויים ברור שלא היה עם ישראל ומדינת ישראל יותר, והגויים השמאלנים של מדינת ישראל צריכים לעוף ממנה לפני המוסלמים ויפה שעה אחת קודם. מדינת ישראל הרחבה מהים ועד הירדן היתה ותמיד תהיה שייכת לעם ישראל בלבד. עובדה שקברי אבות ישראל וקדושי ישראל נמצאים בארץ ישראל הרבה הרבה לפני קום האיסלאם בכלל ובארץ ישראל בפרט.
ישעיהו לייבוביץ ראה את הנולד, ההתנחלויות זה מחלה, והיא מסמלת את היצר החולני והאובדני של האדם – חמדנות, חזירות. אהבת אקשן וריגושי-הארדקור זה זה המנוע של המתנחלים ונוער הגבעות. אהבת מראות הטבע הייחודי/הפראי/הבתולי של חבל הארץ הזה הוא הוא שמחרמן את הללו שכה מתאמצים להישאר שם – זה ולא אחר. כמובן שהרבנים שדוחפים ת'עניין הם ה-'גב' והאישור לצדקת הדרך; את ה-'שקר בנפשם' הם נושאים כולם עם עצמם, בביתם