מכלי מימן בתחנת כוח של דידאדו אלקטריק וניופוינט גז באוהיו, ארה"ב (צילום: Business Wire via AP)
Business Wire via AP

אנרגיה נקיה וזולה: אחד הטרנדים הלוהטים בתחום האנרגיה המתחדשת בעולם הוא ייצור חשמל וחום ממימן ● בין היזמים והמדענים שמפתחים את התחום יש ישראלים רבים ● אבל הפיתוח בארץ משתרך אחרי העולם ויצור מקומי של חשמל ממימן לא נראה באופק ● בעיקר בגלל שאין דרך להוביל את המימן, בשל המערכת הנחשלת להולכת הגז

משבר האקלים, זיהום האוויר, התלות העולמית ביצואניות הנפט והאינפלציה הגואה יוצרים צורך גובר בפיתוח מקורות מזהמים פחות וזולים יותר להפקת אנרגיה. עד כה דובר על חלופות כמו אנרגיה סולארית, טחנות רוח ואנרגיית מים. אולם, שיטה נוספת לייצור אנרגיה מתחדשת, שגם צוברת תאוצה בשנים האחרונות, היא הפקת חום וחשמל ממימן.

כמו הרבה טכנולוגיות חדשניות, יזמים ישראליים רבים מעורבים בפיתוח אנרגיית מימן. אבל היישום שלה בישראל עדיין נראה רחוק. זאת, בעיקר בגלל התשתיות המקומיות הרעועות.

יש כמה שיטות להפקת אנרגיה ממימן. אחת מהן מתבצעת בעזרת מנועים ששורפים מימן, כפי שמנועים מסורתיים שורפים דלק. טכנולוגיה אחרת היא תאי דלק (Fuel Cells) שמחברים חמצן ומימן, הופכים אותם למים ומשחררים אנרגיה שהופכת לחשמל (בתהליך הפוך לתהליך האלקטרוליזה). מדובר בשיטות ייצור נקיות שבמהלכם לא נפלטים פחמן דו־חמצני וגזי חממה אחרים.

לא מדובר בטכנולוגיות חדשות אך ההפקה, ההובלה והאכסון של המימן מסובכים מבחינה טכנית ולכן גם יקרים. עד לאחרונה יוצרה אנרגיה ממימן בעיקר במקומות שבהם היה בכך הכרח, כמו צוללות ומעבורות חלל. בשנים האחרונות חל זינוק בפיתוח פתרונות לבעיות הללו והם נעשים יעילים וזולים משנה לשנה.

ההפקה, ההובלה והאכסון של המימן מסובכים מבחינה טכנית ולכן גם יקרים. עד לאחרונה יוצרה אנרגיה ממימן בעיקר במקומות שבהם היה בכך הכרח, כמו צוללות ומעבורות חלל

אמפולת מימן (צילום: Keresluna. מאושר לשימוש הוגן)
אמפולת מימן (צילום: Keresluna. מאושר לשימוש הוגן)

ייצור חשמל והנעת מפעלים ומכוניות במימן הם כיום חלק זעיר ממשק האנרגיה ולא מהווים יותר מאחוז ממנו באף מדינה. אך נראה כי המצב עומד להשתנות באופן חד.

המימן הפך בשנתיים–שלוש האחרונות לנושא חם ואפילו לטרנד בשיח הציבורי בעולם ובשוק העולמי של האנרגיות המתחדשות.

האיחוד האירופי החליט להשקיע לא פחות מ־750 מיליארד אירו בקידום פרויקטים להסבת ייצור האנרגיה באירופה למימן. ממשלת יפן החליטה להשקיע בתחום 19.2 מיליארד דולר ופועלת להסבת 200 אלף רכבים להנעה במימן ולהקמת 325 תחנות דלק מימניות עד 2025. הממשלה הבריטית הקימה יחד עם המיליארדר ביל גייטס קרן של 400 מיליון ליש"ט להשקעה בתחום.

האיחוד האירופי החליט להשקיע 750 מיליארד אירו בקידום פרויקטים להסבת ייצור האנרגיה באירופה למימן. ממשלת יפן פועלת להסבת 200 אלף רכבים להנעה במימן ולהקמת 325 תחנות דלק מימניות עד 2025

חברת יונדאי התחייבה לייצר עד 2040 לפחות חצי מיליארד רכבים מימניים והיא מבצעת ניסוי בשווייץ כדי להסב 1,500 משאיות להנעה במימן, בסיוע ענק של ממשלות שווייץ וקוריאה הדרומית. הממשל האמריקאי משקיע פחות, כ־100 מיליון דולר בלבד, אבל היזמות הפרטית בתחום בארה"ב רותחת ופועלת להסבת קניונים, בתי חולים ובניינים לייצור חשמל ממימן ומפתחת מטוס שיופעל במימן.

אילוסטרציה: מטוס המימן של חברת H3 Dynamics (צילום: Business Wire Via AP)
אילוסטרציה: מטוס המימן של חברת H3 Dynamics (צילום: Business Wire Via AP)

לכן, אין זה פלא כי בישראל נמצאים מרכזי פיתוח תוססים לטכנולוגיות אנרגיית מימן: בטכניון, מכון וייצמן, הקונסורציום הישראלי לתאי דלק (IFCC) וחברות טכנולוגיות שונות. אולם, היא משתרכת אחרי רוב העולם המפותח ביישומן.

דוח של מוסד נאמן מ־2021 קבע כי ישראל נמצאת "בפיגור של שבע שנים לפחות" בתחום, ומאז המצב לא השתנה. תקציב המדינה לא מקדיש השקעות באנרגיית מימן וחוק האקלים שעבר השנה לא מזכיר את התחום.

בשנתיים–שלוש האחרונות, עשרות חברות ישראליות נכנסו למרוץ העולמי אחרי המימן, אך רק מעטות מהן מכוונות לשוק המקומי. אחד מאלה הוא קונצרן כי"ל, שהודיע כי ייצר מימן בחווה הסולארית שהוא מקים בסדום וישתמש בו להפקת אנרגיה למפעליו, כהשלמה לגז הטבעי ולאנרגיה הסולארית.

רוב החברות המקומיות בתחום עוסקות בפיתוח טכנולוגיות להפקת אנרגיה מימנית, כשמטרתן העיקרית היא למכור אותן בחו"ל.

מנוע המייצר אנרגיה ממימן של חברת אליסון טרנסמישן (צילום: Business Wire via AP)
מנוע המייצר אנרגיה ממימן של חברת אליסון טרנסמישן (צילום: Business Wire via AP)

על אלה נמנות, בין השאר, יצרנית המנועים החשמליים הירושלמית אקוואריוס, שהחלה לאחרונה לפתח מנועי מימן; ברנמילר אנרג'י – שמפתחת טכנולוגיות לאגירת אנרגיית חום ומתמקדת היום גם במנועי מימן; טורבוג'ן, שמייצרת טורבינות רב־דלקיות שניתן להפיק בהן חשמל וחום ממקורות אנרגיה מגוונים – וכיום כוללת בהן מימן; ג'נסל, שמתמקדת בייצור חשמל ממימן; וחברות ההזנק QD-Sol ו־H2PRO שמפתחות שיטות לייצור המימן עצמו.

רוב החברות המקומיות בתחום עוסקות בפיתוח טכנולוגיות להפקת אנרגיה מימנית, כשמטרתן העיקרית היא למכור אותן בחו"ל

תחנת כוח מימנית קטנה על הגג

"השיח בנושא המימן מתעצם", אומר גיל אגינסקי, ראש חטיבת המימן בטורבוג'ן. "הוא עונה על כל הצרכים של העולם בתקופה הזאת: הצורך באנרגיה ירוקה כדי להתמודד עם משבר האקלים ויוקר המחיה, והצורך של מדינות ושל קהילות לייצר אנרגיה בעצמן ולא להיות תלויות באספקה מבחוץ – צורך שהתחדד במשבר הקורונה ומתחדד עוד יותר במשבר האנרגיה שיוצרת המלחמה באוקראינה".

בעבר כולם דיברו על אנרגיה סולארית והיה נדמה שהיא תפתור את כל הבעיות. כיום ברור שזה לא יספיק אפילו למדינה שטופת־שמש כמו שלנו. יש מצב שמדובר בעוד טרנד שבקרוב נגלה שלא יספק את כל הצרכים?
"אני לא חושב, ואף פעם לא חשבתי, שאפשר לייצר את כל האנרגיה ממימן, או אנרגיה סולארית, או מקור אחד כלשהו.

"אפשר וצריך ליצור תמהיל מגוון של מקורות אנרגיה, 'סלט', שלא יבטל לגמרי את האנרגיה הפוסילית, אבל יתבסס ברובו על אנרגיה נקייה. כולל סולארית, מים, רוח, מימן, אנרגיה גיאותרמית, וגם גרעינית. אף אחד מהם לא יתאים לבד לכל הצרכים".

גיל אגינסקי, ראש חטיבת המימן בחברת האנרגיה טורבוג'ן, ליד הטורבינה שפיתחה החברה (צילום: יח"צ טורבוג'ן)
גיל אגינסקי, ראש חטיבת המימן בחברת האנרגיה טורבוג'ן, ליד הטורבינה שפיתחה החברה (צילום: יח"צ טורבוג'ן)

"אפשר וצריך ליצור תמהיל מגוון של מקורות אנרגיה, שיכלול גם אנרגיה פוסילית אך יתבסס ברובו על אנרגיה נקייה: סולארית, מים, רוח, מימן, אנרגיה גיאותרמית וגם גרעינית. אף אחד מהם לא יתאים לבד לכל הצרכים"

אתה רואה באנרגיה גרעינית אנרגיה נקייה?
"כן. אם לא עושים פשלות – היא לא מזהמת. כמובן שיש בה סיכונים והיא גם לא בהכרח זולה, אבל לא יהיה מנוס מלהשתמש גם בה".

מה היתרונות והחסרונות של ייצור אנרגיה ממימן?
"היתרונות – קודם כל, אנרגיה נקייה. בייצור לא נפלטים גזי חממה בכלל. נפלטים אומנם 'נוקסים', תחמוצות חנקן, שזה גז רעיל, אבל בכמות מזערית והוא מתנדף באטמוספרה באופן שלא מזהם אותה בכלל".

"יתרון נוסף הוא שבניגוד לאנרגיה הסולארית, אפשר לייצר אנרגיה מימנית בכל שעות היממה ובכל השנה. לכן, אם אנרגיה סולארית מתאימה, למשל, לבית ספר שפעיל ביום ולא בלילה – אולי [זה יתאים] גם לבניין משרדים שפעיל בעיקר ביום, המימן מתאים יותר למקומות שפעילים 24/7".

"בניגוד לאנרגיה הסולארית, אפשר לייצר אנרגיה מימנית בכל שעות היממה ובכל השנה. לכן, אם אנרגיה סולארית מתאימה, למשל, לבית ספר, אולי גם לבניין משרדים, המימן יתאים למקומות שפעילים 24/7"

"לכן בתי ספר ומוסדות אחרים שפעילים רק ביום או כמעט רק ביום הם פחות קהל היעד שלנו".

והחסרונות?
"האתגרים הם לייצר, לשנע ולאכסן את המימן. עד לשנים האחרונות היה קשה למצוא לזה פתרונות. ייצרו מימן באלקטרוליזה (פירוק מים למימן וחמצן, ת.ג.) שזה תהליך שגוזל הרבה אנרגיה. היה לא יעיל להשתמש בתהליך כזה לייצר מימן שיספק אנרגיה. מה שנקרא 'חוסר יעילות אנרגטי'".

הנחת צינור להולכת הגז מתמר ולווייתן לאזור התעשייה אלון תבור, ליד חיפה (צילום: Anat Hermony/Flash90)
הנחת צינור להולכת הגז מתמר ולווייתן לאזור התעשייה אלון תבור, ליד חיפה (צילום: Anat Hermony/Flash90)

"כיום נושא המימן נמצא בראש סדר העדיפויות העולמי ומקבל תקציבי מחקר גדולים, ובזכות זה נמצאו טכנולוגיות לייצור ולאגירת מימן, כתוצר של שיטות הפקת אנרגיה אחרות. יש 'מימן ירוק' שמיוצר באמצעות פאנלים סולאריים וטורבינות רוח, 'מימן כחול' שמיוצר בתהליך העבודה עם גז טבעי ו'מימן ורוד' שמיוצר מתחנות כוח גרעיניות.

"הבעיה שעדיין קיימת היא שינוע והולכה של מימן בסביבה אורבנית. הפתרון שנמצא לכך הוא להוליך מימן בתשתיות שמשמשות להולכת גז טבעי. זה פתרון טוב באירופה ובארה"ב כי שם יש צינורות כאלה שמגיעים כמעט לכל מקום בערים הגדולות. בארץ זה לא קיים.

"הבעיה היא שינוע והולכה של מימן בסביבה אורבנית. הפתרון שנמצא לכך הוא להוליך מימן בתשתיות שמשמשות להולכת גז טבעי. זה פתרון טוב באירופה ובארה"ב כי שם הצינורות מגיעים כמעט לכל מקום. בארץ לא"

"עוד אתגר בשימוש במימן זה שאי אפשר להעביר פתאום, בבת אחת, תחנות כוח שלמות להשתמש בו כי אין עדיין טכנולוגיה שמאפשרת לעשות את זה וייקח עוד כמה שנים טובות עד שתהיה.

"לכן החברה שלנו מייצרת מיקרו־טורבינות, טורבינות קטנות כמו גנרטורים, שאפשר לייצר בהן חשמל וחימום משריפת מימן באופן מקומי לבניין אחד או לקומפלקס אחד של בניינים או למוסדות כמו בית חולים, בית אבות, בסיס צבאי, קניון. זה מתאים יותר למגדלים גדולים ופחות מתאים לבניינים קטנים".

מיקרו טורבינה לייצור חשמל רב-דלקי, המשמשת גם לייצור חשמל וחום ממימן (צילום: חברת טורבוג'ן)
מיקרו טורבינה לייצור חשמל רב־דלקי, המשמשת גם לייצור חשמל וחום ממימן (צילום: חברת טורבוג'ן)

"אנחנו נייצר לבניין או למוסד את החשמל שלו, או חלק ממנו, במיקרו־טורבינה משלו. המיקרו־טורבינות של החברה הספציפית שלנו מאפשרות לייצר חשמל גם מגז טבעי ומאמצעים אחרים, כך שעד שתהיה להם אפשרות לקבל אספקה של מימן, אנחנו נספק להם חשמל שמיוצר מגז. בכל מקרה, כדי שנחבר להם מיני־טורבינה הם צריכים להיות מחוברים או קרובים למערכת שמובילה את הגז הטבעי ושבעתיד תוביל גם את המימן".

אז בעצם אתם, וחברות אחרות בשוק שלכם, מציעים למוסדות ולבניינים גדולים להתנתק מחברת החשמל ולעבור למן "מיני תחנת כוח" פרטית, שאתם תספקו ותייצרו להם חשמל ממימן?
"לא בדיוק. הם לא יתנתקו מרשת החשמל המקומית כי יש שעות שבהן הבניין או המוסד פעיל יותר, נניח אחר הצוהריים או בערב, ואז הוא צריך את כל האנרגיה שהוא מייצר לעצמו – ויש שעות שהוא פחות פעיל, למשל מאוחר בלילה ונוצרים עודפי אנרגיה שאפשר למכור לרשת החשמל באזור".

איפה המיני־טורבינות האלה יעמדו? מי יפעיל אותן ואיך אתם תרוויחו מהן?
"אפשר להעמיד אותן בכל מקום. ברוב המקומות הן בטח יעמדו על הגג אבל זה לא מחייב. הן לא גדולות, טורבינה שמייצרת 40 קילו־ואט לשעה היא בגודל של שניים וחצי מטר.

"אנחנו נפעיל אותן. מרחוק, כמובן, לא צריך מישהו שיעמוד ויפעיל… אנחנו לא מוכרים אותן ללקוחות שלנו אלא מפעילים אותן עבורם ומספקים ללקוחות חשמל".

מה האינטרס של התושבים להתקין לעצמם מיקרו־טורבינה כזאת, חוץ מהתרומה לאיכות הסביבה?
"הלקוחות יקבלו מאתנו חשמל בתעריף זול יותר ב־10%–20% מהתעריף הרגיל".

מגדלי הצעירים בתל אביב
מגדלי הצעירים בתל אביב

"הלקוחות יקבלו מאתנו חשמל בתעריף זול יותר ב־10%–20% מהתעריף הרגיל"

"ישראל לא במרכז הפוקוס שלנו"

אגינסקי, בן 52, התמנה לתפקידו לפני כחצי שנה כשטורבוג'ן נכנסה לתחום ייצור החשמל ממימן. הוא שירת 32 שנה בצה"ל כקצין בחיל הים  – השתחרר ב־2021 בדרגת תא"ל – ובין השאר היה מפקד שייטת הצוללות.

"היה לי ברור הרבה לפני שהשתחררתי שאני הולך לכיוון של סביבה וקיימות ולא למסלול הרגיל של יוצאי צה"ל, לתעשיות הביטחוניות", הוא מספר, "החיים קצרים ויש מעט דרכים שבהן אתה יכול להשפיע בצורה משמעותית על חיי הילדים שלך, על דור ההמשך והעתיד של העולם, וקיימות זה תחום שיש בו אפשרות כזאת".

"החיים קצרים ויש מעט דרכים שבהן אתה יכול להשפיע בצורה משמעותית על חיי הילדים שלך, על דור ההמשך והעתיד של העולם, וקיימות זה תחום שיש בו אפשרות כזאת"

בשנה הראשונה אחרי השחרור ולפני כניסתו לטורבוג'ן הוא ניסה להשתתף במספר מיזמים של עסקים סביבתיים שלא הצליחו, כמו מיזם להקמת מפעל לשרפת אשפה בשיטות חדשניות שיקטינו את הזיהום. במקביל, קיבל הצעה לנהל את מיזם הריצוף הגנטי לנגיף הקורונה שהקים משרד הבריאות, אך גם זו לא יצאה לפועל.

"בטורבוג'ן אני עובד בעולם שבו שאפתי לעבוד הרבה שנים, בתחום ספציפי שאני קצת מכיר מהצבא, כי הצוללות מופעלות באנרגיית מימן מזה הרבה שנים, בגלל הצורך הטכני והמבצעי", הוא אומר, "אם כי בשיטות שלא קשורות לפיתוחים שלנו".

טורבוג'ן, שהוקמה ב־2014 והונפקה השנה בבורסת תל אביב, פעילה כרגע בחו"ל יותר מאשר בשוק המקומי, כמו רוב החברות הישראליות בתחום המימן.

נאס"א מובילה מכל מימן ענקי להאנטסוויל, אלבמה, לבדיקה, במטרה לחזור בסופו של דבר לירח, 14 בדצמבר 2018 (צילום: Rebecca Santana, for AP)
נאס"א מובילה מכל מימן ענקי להאנטסוויל, אלבמה, לבדיקה, במטרה לחזור בסופו של דבר לירח, 14 בדצמבר 2018 (צילום: Rebecca Santana, for AP)

לחברה יש כבר שני הסכמים למכירת המיקרו־טורבינות שלה לחברות אמריקאיות – חברת נדל"ן וניהול שבבעלותה תשעה בניינים בניו יורק וחברת ההנדסה והאנרגיה ENPG שבונה עם טורבוג'ן את פרויקט ההדגמה של המיקרו־טורבינות שלה. טורבוג'ן מנהלת משא ומתן עם חברות אמריקאיות נוספות וגם עם לקוחות פוטנציאליים באירופה, בעיקר בגרמניה, ומגששת אחר לקוחות גם במזרח אסיה.

לטורבוג'ן יש כמה שיתופי פעולה גם בישראל. היא מפתחת את טכנולוגיית המימן בשיתוף פעולה עם הטכניון; יש לה הסכם שיתוף פעולה עם חברת הזנק ישראלית שמייצרת מימן; לפני כשנה, עוד לפני שנכנסה לתחום המימן, חתמה עם סופרגז על מזכר הבנות לפיו סופרגז תספק גז למיקרו־טורבינות שטורבוג'ן תקים בארץ.

אבל הסכמים קונקרטיים עם מוסדות וחברות בישראל לקראת התקנת מערכות לא נראים באופק. אגינסקי אומר ש"השוק הישראלי הכי מעניין אותי מבחינה אישית, אבל בראייה עסקית – ישראל זה שוק קטן שלא נמצא במרכז הפוקוס שלנו".

נניח שאני מנכ"ל של בית חולים ישראלי או ועד בית של מגדל גדול עם 80 משפחות שרוצה להתקין את המיני־טורבינות שלכם, זה אפשרי?
"תיאורטית, מבחינת החוק, כן, זה אפשרי. חוק החשמל אומר שכל בניין יכול להתחבר למערכת עצמאית לייצור חשמל, ובמקביל להמשיך לצרוך חשמל מחברת החשמל.

"אם נוצרים אצלו עודפים מייצור חשמל הוא גם יכול למכור אותם לחברת החשמל בתעריפים מסובסדים – בדיוק באותו אופן שבו אנשים יכולים להתקין לעצמם פאנלים סולאריים.

הנחת צינורות להולכת גז ממאגרי הגז תמר ולוויתן לאזור התעשייה אלון תבור (צילום: Anat Hermony/Flash90)
הנחת צינורות להולכת גז ממאגרי הגז תמר ולוויתן לאזור התעשייה אלון תבור (צילום: Anat Hermony/Flash90)

"תיאורטית, חוק החשמל אומר שכל בניין יכול להתחבר למערכת עצמאית לייצור חשמל, ובמקביל להמשיך לצרוך מחברת החשמל. אם נוצרים אצלו עודפי ייצור הוא גם יכול למכור אותם לחברת החשמל בתעריפים מסובסדים"

"הבעיה היא שצריך רשת שתוליך את המימן לבניין שלך. במדינות מערביות יש כיום מערכת הולכה שמביאה גז כמעט לכל מקום כמעט בכל עיר גדולה, והולכת המימן תופשת טרמפ על הולכת הגז, אז זה בסדר. בישראל יש רשת בסיסית בלבד, שמביאה גז רק לתחנות הכוח ולמפעלים גדולים, כמו רידינג או לרמת חובב".

"יש דיבורים על הרחבת מערכת ההולכה ועל להפוך אותה לרשת של ממש, כמו בחו"ל. ברגע שזה יקרה, אנחנו והקולגות שלנו בענף נוכל לעבוד בארץ בלי בעיה". (טענותיו של אגינסקי מבוססות: מחדל העיכובים בהקמת צנרת הולכת הגז בישראל אף הופיע בדוח מבקר המדינה, ת.ג.).

"יחד עם זאת, יש מרחב שאנחנו כן יכולים לעבוד בו בארץ: המרחב הכפרי, כי שם אפשר לייצר מימן במקום באמצעות פאנלים סולאריים וטורבינות רוח ולא צריך להוביל אותו. וזה מרחב גדול".

"יש דיבורים על הרחבת מערכת ההולכה, כמו בחו"ל. כשזה יקרה, נוכל לעבוד בארץ. יחד עם זאת, יש מרחב שאנחנו כן יכולים לעבוד בו בארץ: המרחב הכפרי, שם אפשר לייצר מימן באמצעות פאנלים סולאריים וטורבינות רוח"

יצרני חשמל סולאריים מתלוננים לפעמים על בירוקרטיה שמקשה עליהם לקבל רישיונות ועל קשיים מצד חברת החשמל. זאת בעיה גם עבורכם?
"אני לא חושב ואני לא חושב שזה המצב כיום גם לגבי אנרגיה סולארית. מאז הרפורמה בחברת החשמל היא מוגבלת ביכולת הייצור שלה וזקוקה לספקים שישלימו אותה. ככה שברגע שנוכל לספק חשמל, חברת החשמל תחבק אותנו".

תחנת הכוח של חברת החשמל ליד רמת חובב (צילום: יניב נדב/פלאש90)
תחנת הכוח של חברת החשמל ליד רמת חובב (צילום: יניב נדב/פלאש90)

"חברת החשמל הייתה יכולה להרים את ההסבה למימן"

בחברת החשמל מאשרים את טענותיו של אגינסקי. "חברת החשמל מסתכלת קדימה לעשור הקרוב וייצור חשמל ממימן, עם כל היתרונות שלו, נמצא בחשיבה שלנו", אומר צביקה שטג, מנהל אגף פרויקט הייצור בחברת חשמל.

לדברי שטג, "ברור לגמרי שחשמל שמיוצר במימן יוריד את הפליטות הפחמניות, והמטרה שלנו היא לשלב אותו בכמויות כאלה ואחרות. זה אינטרס של מדינת ישראל שיהיו טורבינות לייצור מימני בבניינים, מרכזי קניות, מוסדות. זה יוריד את העומס מהמערכת הראשית (של ייצור והולכת החשמל, ת.ג.) ויאפשר להפחית את הייצור בתחנות ישנות ומזהמות".

להערכתכם, כמה חשמל ייוצר ממימן עד סוף העשור וכמה עד סוף המאה?
"עד סוף העשור, אם להיות ריאליים, בהערכה הכי אופטימית 3%–5%. עד סוף המאה, אני מעריך שזה יהיה יותר מחצי מהחשמל בישראל".

השאלה היא אם זה באמת יקרה ומדוע הקצב איטי כל כך גם לפי ההערכות האופטימיות ביותר. לדברי גורם בכיר במשק החשמל: "יש חברה שיכלה להסב חלק גדול ממשק החשמל למימן – קוראים לה חברת החשמל. אבל לממשלה היה דחוף להפריט את רוב ייצור החשמל ולהגביל את הייצור של החברה. חשבו שזה יעיל יותר וישבור את המונופול וכל הסיסמאות ולא חשבו רק על המציאות".

עמודי חשמל, אילוסטרציה (צילום: יניב נדב)
עמודי חשמל, אילוסטרציה (צילום: יניב נדב)

"לממשלה היה דחוף להפריט את רוב ייצור החשמל. חשבו על כל הסיסמאות ולא על המציאות. כרגע חברת החשמל והתחנות הפרטיות עומדות בדרישות אבל בעתיד יהיה להן קשה מאוד לעמוד בעומסים"

לדברי אותו בכיר: "כרגע, חברת החשמל, יחד עם תחנות הכוח הפרטיות וחוות הפאנלים הסולאריים, עומדות בדרישות של המשק לייצור חשמל. אבל עם התפוצצות האוכלוסין והמעבר לרכבים חשמליים יהיה להן קשה מאוד לעמוד בעומסים. כדאי שעד אז ייכנסו לשוק כמה שיותר גורמים יצרניים".

"ככה שמבחינתה של חברת החשמל, זה שבניינים וקניונים יתחילו לייצר לעצמם חשמל ממימן זאת ברכה. הבעיה זה שזה לגמרי לא פשוט משרד האנרגיה ורשות החשמל הם הרגולטורים והם לא ימהרו לאשר ליזמים לחבר בניינים לטורבינות מימן.

"מימן הוא חומר מסוכן וצריך לדעת איך מובילים ומאכסנים אותו. יש סכנה שמכל המימן ידלוף, וסכנה שהוא יתפוצץ במקרה של שרפה. הרגולטורים יבדקו טוב־טוב את האיתנות הפיננסית של הספק כדי לדעת שלא ייעלם פתאום או יזניח את המערכת".

"הרגולטורים לא ימהרו לאשר לחבר בניינים לטורבינות מימן. מימן הוא חומר מסוכן וצריך לדעת איך מובילים ומאכסנים אותו. יש סכנה שידלוף, ושיתפוצץ במקרה שרפה. יבדקו טוב־טוב את האיתנות הפיננסית של הספק"

לפחות חלק מהיזמים לא מתכננים לאגור את המימן במכלים אלא להתחבר למערכת ההולכה של הגז הטבעי, שלדבריהם בעתיד תגיע לכל אזור ויוליכו בה גם מימן.
"יש כאן הרבה 'אם'. כרגע אין מערכת כזאת".

משאית המונעת על ידי מימן נוסעת בכביש (צילום: audioundwerbung, at iStock by Getty Images)
משאית המונעת על ידי מימן נוסעת בכביש (צילום: audioundwerbung, at iStock by Getty Images)

אגינסקי אומר בתגובה לטענות על הסכנות בשימוש במימן: "סיכונים תמיד קיימים, אבל אנחנו יודעים להתמודד איתם בלי בעיה מיוחדת.

"ההתמודדות עם הסיכונים דומה להתמודדות עם חשמל או גז המוזרם לבתים. יש תקן בינלאומי, שמאושר גם על ידי מכון התקנים הישראלי, שקבע תקן להזרמת גז, איזה שסתום או צינור יש לחבר במערכת כדי שלא יהווה סיכון, והוא תקף גם למימן. בהיבטים מסוימים, מימן בטוח מגז טבעי כי הוא קל יותר מהאוויר ומתנדף יותר מגז טבעי שנשאר על האדמה ואינו מתנדף.

"יש תקן בינלאומי, שמאושר גם על ידי מכון התקנים הישראלי, שקבע תקן להזרמת גז כדי שלא יהווה סיכון, והוא תקף גם למימן. בהיבטים מסוימים, מימן בטוח מגז טבעי כי הוא קל יותר מהאוויר ומתנדף יותר מגז טבעי"

"אבל זה נכון שכרגע מערכת ההולכה לא קיימת וכל נושא המימן באזורים האורבניים בישראל נמצא באוויר. לכן ישראל לא ממש בתוכנית העסקית שלנו".

אתה אומר שנכנסת לעשייה הזאת מתוך אמונה באיכות הסביבה וקיימות. זה מצער אותך שאתה לא יכול לממש אותה כרגע דווקא במדינה שלך?
"זה מצער כי אני ישראלי. אבל האטמוספרה של כדור הארץ היא אחת – ואם אני מקים ייצור של אנרגיה נקייה במדינות אחרות, אני דואג לקיימות באותה מידה".

עוד 2,571 מילים
סגירה