הקשבתי בשבוע שעבר לראיון של איתמר בן-גביר אצל יניר קוזין בגל"צ. הנוסחה של בן-גביר פשוטה מאוד – הוא ממנף את השאלות כדי להשיב את ה"תשובות" מדף המסרים. הוא רק עושה את זה בחוכמה ובעורמה והמראיינים/ות נופלים שוב ושוב בפח הזה.

הקשבתי בשבוע שעבר לראיון של בן-גביר בגל"צ. הנוסחה שלו פשוטה – הוא ממנף את השאלות כדי להשיב "תשובות" מדף המסרים. הוא רק עושה את זה בחוכמה ובעורמה והמראיינים/ות נופלים שוב ושוב בפח הזה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אז לטובת הציבור והמראיינים/ות, הנה קייס סטדי קצר. איך זה התנהל בראיון, ואיך זה צריך להתנהל בזירה תקשורתית מקצועית ולא מוטה:

מראיין: מה עמדתך לגבי גיוס נשים לצה"ל?
בן-גביר: אמא שלי שירתה בצה"ל. מי דואג לכל החיילות ולכל החיילים? מי הולך לשנות את הוראות הפתיחה באש? אנחנו! מי מפקיר אותם וקושר להם את הידיים? לפיד ורם בן ברק וכל החבורה הזו. שלא יהיו אי הבנות – אני את הבת שלי אשלח רק לשירות לאומי, אבל אני תמיד אגן על כל החיילים.
מראיין: עובר לשאלה הבאה.

אוקיי. אז מה היה לנו כאן?

• ספין שקוף – "מגן החיילים".
• "הפללה" שקרית של המחנה השני – "קושרים את ידי החיילים".
• אמירה מהירה ואגבית של חצי משפט שהוא התשובה המהותית לשאלה – הבת שלי לא תלך לצה"ל.

קוזין נתן לכל המלל הזה לרוץ, חוץ מאמירה רפה על כך שהוראות הפתיחה באש הן של צה"ל, אמירה שעליה הגיב בן-גביר מייד ב"מי ראש הממשלה?". קוזין לא השיב ונתן לו להמשיך.

מה "הלך לאיבוד" בכל השטף הזה?

• בן-גביר לא שירת יום אחד בצה"ל, כי הצבא בחר לא לגייס אותו עקב דעותיו.
• רוב מועמדי ומועמדות מפלגת הגזענות הדתית לא שירתו בצה"ל, ואם כן זה נעשה בקומבינות ספק חוקיות (בצלאל סמוטריץ'), או בשירות קל שבקלים (שמחה רוטמן). המצב הפוך כמובן במחנה השני, שאותו בן-גביר תוקף. שם יש לוחמים מפוארים, וכל המועמדים/ות מילאו את חובותיהם לשירות, ורבים מהם הרבה מעבר לזה.
• לא הוסבר לציבור מדוע בן-גביר לא מוכן שבתו תשרת בצבא, ועל איזה בסיס הוא דורש מנשים אחרות לשרת, להקדיש את זמנן ומרצן ואף לסכן את חייהן? וכך גם ואף ביתר שאת לגבי גברים כמובן.
• על איזה בסיס רוצה בן-גביר לשנות את הוראות הפתיחה באש? מה הוא מבין בזה? באיזה הליך הוא מתכוון לנקוט, ומה תהיה התוצאה הסופית? וההשלכות שלה?

עד כאן הקייס סטדי הקצר. היו עוד "פנינים" רבות בראיון הזה, שניתן היה לחלץ מהן תשובות חשובות לציבור. אבל זה לא קרה.

קוזין נתן לכל המלל של בן-גביר לרוץ, חוץ מאמירה רפה על כך שהוראות הפתיחה באש הן של צה"ל, אמירה שעליה הגיב בן-גביר מייד ב"מי ראש הממשלה?". קוזין לא השיב ונתן לו להמשיך

גם השבוע, אצל קלמן וליברמן, היה ניסיון נדיר לחלץ תשובות מעוד חמקן חלקלק עם ניסיון תקשורתי רב – בועז ביסמוט. זה נגמר בהחרמה של הליכוד את התוכנית. וזו לא הפעם הראשונה שהליכוד מחרים תכנית אקטואליה שמעזה לשאול שאלות קשות או מבקרת את התנהלות נציגיו ושופרותיו.

בעבר הוחרמה גם רינה מצליח ("מרעילה את המסך, מסיתה נגד מצביעי הימין"), הוחרמו אופירה וברקוביץ' (מיקי זוהר: "הפכו לדבר שחצה את כל הגבולות ההגיוניים"), והוחרמה תחנת גל"צ (אמיר אוחנה: "מי שמעוניין להאזין לרדיו צפון קוריאה – שיבושם לו").

בימים האחרונים הגביר הליכוד את מתקפת החרמות שלו על עיתונאים "סוררים", כלומר כאלה המנסים לעשות את עבודתם. אריאל כהנא, איש ימין עמוק, ובדרך כלל כתב פרו-נתניהו נוח לבריות ליכודיות, ביצע חטא כלשהוא. ככל הנראה ציטט מסר תמוה, שקיבל ישירות מנתניהו, בדבר רצונו של יו"ר האופוזיציה להציע לוולודימיר זלנסקי להיכנס למשא ומתן עם ולדימיר פוטין.

שבעה חודשים מפלישת רוסיה לאוקראינה, נתניהו עומד לשבור שתיקה ולהתבטא לגבי המלחמה שמטלטלת את העולם. העמדה שהוא בוחן, לא תהיה עוינת לפוטין: https://t.co/AwxQIk1AgA

— Ariel Kahana אריאל כהנא (@arik3000) September 21, 2022

המסר, שנועד כמובן להתחנף לפוטין, אך ככל הנראה להתפרסם בנוסח זהיר יותר, כיכב בעמוד הראשון של "ישראל היום", היכה גלים, וככל הנראה יצר ריקושטים קשים בסביבות אי-אלה מתורמיו של נתניהו, או מחוגים מדיניים מערביים שכמובן ראו בכך פגיעה באינטרסים שלהם.

בנימין נתניהו המבוהל שיסה את דוברו בכתב, שלזכותו סירב למחוק את הידיעה או לחזור בו. הוא יודע בדיוק ממי (לא קשה לנחש) קיבל אותה. תגובת הליכוד הייתה שוב החרמה, וסילוק מרשימת התפוצה של המפלגה.

למרבה האכזבה, אף עיתונאי/ת או כלי תקשורת לא גיבה את כהנא ולא מחה בפני הליכוד על האקט האנטי-דמוקרטי הזה. סולידריות? קולגיאליות? לא בתקשורת הישראלית שרוסקה תחת מגפי נתניהו.

נתניהו המבוהל שיסה את דוברו בכתב, שלזכותו סירב למחוק את הידיעה או לחזור בו. הוא יודע בדיוק ממי (לא קשה לנחש) קיבל אותה. תגובת הליכוד הייתה שוב החרמה, וסילוק מרשימת התפוצה של המפלגה

מראיינים ומראיינות – תהיו קלמן-ליברמנים. זו השליחות שלכם, וזה האינטרס הציבורי. אל תתנו להם ללהג, אל תתנו להם לחמוק. הם חייבים לנו תשובות, וזה נכון תמיד, ובמיוחד ערב בחירות.

זו הסיבה https://t.co/dkJERaGEdt

— אסף ליברמן (@asaf_lib) September 19, 2022

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית