המוח האנושי בנוי ליעל תהליכים, וחשיבה בתבניות היא יעילה, מקצרת תהליכים ובדרך כלל מאפשרת הסתגלות למצב הקיים ושומרת עלינו. אלא שלפעמים תבנית חשיבה תוקעת אותנו במקום מסוים ולא מאפשרת לנסות משהו אחר. אז כיצד ניתן לשנותן? ומהו התהליך שיאפשר לנו לקבל ולהעריך את עצמנו, להתפתח ולהגשים את הפוטנציאל העצמי שלנו?

החיים מחייבים חשיבה בתבניות. מדוע? עלינו להגיב כל הזמן לאין-ספור גירויים, פנימיים וחיצוניים. החיים המודרניים מורכבים מאוד, כשלא יעיל ואפילו לא אפשרי לחיות בכל פעם את מגוון האפשרויות העומדות בפנינו בכל רגע נתון ולהחליט איך ברצוננו לפעול.

החיים מחייבים חשיבה בתבניות. עלינו להגיב כל הזמן לאין-ספור גירויים, פנימיים וחיצוניים. החיים המודרניים מורכבים מאוד, כשלא יעיל או אפשרי לחיות בכל פעם את מגוון האפשרויות העומדות בפנינו

המוח האנושי בנוי לייעל תהליכים. חשיבה בתבניות היא יעילה, מקצרת תהליכים, ובדרך כלל מאפשרת הסתגלות למצב הקיים ושומרת עלינו. אלא שלפעמים תבנית חשיבה תוקעת אותנו במקום מסוים ולא מאפשרת לנסות משהו אחר. זאת, גם אם ההתנהגות המוכרת גורמת לנו נזק.

חרדה, למשל, היא תבנית חשיבה שמתקבעת בנו, גורמת לנו להימנע מפעילות ותפקוד ועוצרת את התפתחותנו. חרדה שמתקבעת אצל ילדים משינה בחדרם, אצל מבוגרים צעירים מהתחייבות לקשר זוגי, ואצל כולנו ממחלת הקורונה בתחילתה – כל אלה מבוססות על תבנית חשיבה שאומרת לנו: "זה מסוכן עבורי, יקרה לי משהו רע".

תבנית החשיבה שהתקבעה לא מאפשרת להתנסות בפעולה מעוררת החרדה, ובכך היא מחזקת אותה ו"תוקעת" אותנו במעגל קסמים של אי עשייה. במצב של הימנעות אין אפשרות להתנסות בדברים חדשים, המוח מתקבע, וכך נוצר מעגל המחזק את תבנית החשיבה מעוררת החרדה, ובעקבותיה נוצרת הפרעה בתהליך ההתפתחות.

תבניות החשיבה שלנו נוצרות החל מהילדות המוקדמת, כאשר אנו מפנימים כי המזון קשור לשד או לבקבוק, ומקשרים הקלת מצוקה לנוכחות הורית. בהמשך, תבנית חשיבה עומדת בבסיס ההיצמדות למוצץ או לדובי, העוזרים להרגיע את המצוקה.

ילדים מפתחים תבניות חשיבה בנוגע למה שהם אוהבים או שונאים לאכול ואינם מוכנים לנסות מאכל חדש. אנחנו קובעים את דעתנו על חברים או על חברות, על מקצוע לימודים מסוים, על בני ובנות זוג, על הקולגה בעבודה ועוד. בכל תחום בו אנו פועלים, מה שמפעיל אותנו הן תבניות חשיבה שהתקבעו בנו ומגדירות את מה שאנחנו חושבים על עצמנו, את הזהות שלנו.

המוח האנושי בנוי לייעל תהליכים, וחשיבה בתבניות היא יעילה, ובד"כ מאפשרת הסתגלות ושומרת עלינו. אלא שלפעמים היא תוקעת אותנו ולא מאפשרת לנסות משהו אחר, גם אם ההתנהגות המוכרת מזיקה

כיצד ניתן לשנות את תבניות החשיבה? מהו התהליך שיאפשר לנו לקבל ולהעריך את עצמנו, להתפתח ולהגשים את הפוטנציאל העצמי שלנו?

לשם התפתחות נחוץ תהליך של המסת סכמות ההתנהגות והחשיבה שלנו. מה שעוזר לנו לצאת מקיבעון מחשבתי והתנהגותי הוא היכולת לחשוב אחרת. לפרק את התמונה השלמה למרכיבי יסוד ולהצליח לחבר מחדש את המרכיבים באופן שונה, כך שתתקבל תמונה חדשה, ואז נעז להתנהג אחרת ואולי נביא לשיפור המצב.

כך, למשל, כאשר החלטנו שלא נוכל לעמוד מול הבוסית בעבודה ולבקש העלאה במשכורת. זאת כיוון שכאשר ביקשנו העלאה בעבר היא ענתה לנו בפסקנות, דחתה את הבקשה כאילו אינה לגיטימית ואמרה שאין העלאות בשנה הקרובה.

במוחנו התקבעה תבנית חשיבה האומרת: "אין שום סיכוי לקבל העלאה" ומערך של אמירות המחזקות את התבנית: "המשק תקוע", "אף אחד לא קיבל העלאה בזמן האחרון", "היא לא מרוצה מעבודתי" ו"אם אנדנד לה היא עלולה לפטר אותי".

אם רק ניזכר בפידבק טוב שקיבלנו ממנה לאחרונה, בקולגה שביקש.ה וקיבל.ה העלאה לפני חצי שנה, בדו"חות האחרונים המדווחים על עלייה במכירות החברה – אולי נצליח להמיס את תבנית החשיבה הקיימת וניצור תבנית אחרת האומרת: "מה יש לי להפסיד?" ו"את הלא יש בכיס", כפי שנוהגת אמי לומר. נעז ונבקש העלאה ואולי נקבל אותה. וגם אם לא נקבל אותה הפעם – ניטע תבנית חשיבה חדשה במוחה של המנהלת בנוגע לגובה השכר שלי ואולי בסבב ההעלאות הבא היא תכלול אותי.

במוחנו התקבעה תבנית חשיבה האומרת: "אין סיכוי לקבל העלאה" ומערך אמירות המחזקות אותה: "המשק תקוע", "איש לא קיבל העלאה לאחרונה", "היא לא מרוצה מעבודתי" ו"אם אנדנד היא תפטר אותי"

שינוי תבניות קיימות ו"סלילת" תבניות חדשות במוח נמצא במרכז היכולת להתפתח. חישבו על הדרך שעשיתם עד היום: מתינוקות ופעוטות לילדים ולילדות ולמתבגרים ולמתבגרות.

חשבו על הסערות הרגשיות וההתנהגותיות שעברתם, צבא או שירות לאומי, ואז יציאה לחיים, בחירת זוגיות, חשיבה על כיוון מקצועי, הולדת ילדים ובניית משפחה. כל אלה דרשו שינוי תבניות חשיבה ודרכי התנהגות.

בתוך כל אלה המשכתם.ן להתפתח, ללמוד כל העת: איך אופים עוגה, איך קונים מכונית, איך מחנכים את הילדים שנולדו, איך שומרים על זוגיות טובה ואיך ממשיכים להרגיש משמעותיים ושחיינו מעניינים ומספקים. בשביל כל אלה שיניתם.ן תבניות חשיבה קיימות ומיסדתם.ן חדשות, טובות ומקדמות.

לקראת השנה החדשה אני רוצה לאחל לכל אחד מכם.ן ולעם ישראל בכלל שנה של חשיבה מחודשת: "חישוב מסלול מחדש". בנייה של מסלולי חשיבה המוליכים אותנו לעבר קבלת האחר ומתן כבוד.

הגיוון בעם ישראל הוא גדולתו. היכולת לקבל את האחר, את הגר, היתום והאלמנה ולדאוג להם נמצא בבסיס התרבות היהודית. זו התרבות ששמרנו אלפי שנים, בניגוד לכל הציפיות והניסיונות להכחיד אותנו.

שינוי תבניות קיימות ו"סלילת" חדשות במוח נמצא במרכז היכולת להתפתח. חישבו על הדרך שעשיתם עד היום: מתינוקות לילדים ולמתבגרים. חשבו על הסערות הרגשיות וההתנהגותיות שעברתם

אז בואו נשלב ידיים, נשנה תבניות חשיבה של כעס ופילוג, ונפתח שנה חדשה עם תבניות חשיבה של הערכה וכבוד הדדיים.

נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית, ששיטות הטיפול שלה נסמכות על תיאוריות פסיכואנליטיות ובראשן התיאוריות של פרויד ושל יונג, על תיאוריות משפחתיות וחברתיות, כמו גם על טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות. מחברת הספרים "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור). צילום: מלי ארואסטי