בנג'מין ניתאי הוא הבנג'מין באטן המוליך את ישראל מעתיד לרגרסיה

שלטי החוצות של ש"ס לפני הבחירות בספטמבר 2019 (צילום: דוד כהן/פלאש90)
דוד כהן/פלאש90
שלטי החוצות של ש״ס לפני הבחירות בספטמבר 2019

הבחירות הנוכחיות, כמו הבחירות הקודמות, ממשיכות לחפור ולחדד את העיסוק בזהות יהודית שמרנית, עיסוק אובססיבי בעבר, שאיפה מסוכנת להקמת בית מקדש, הצפת טראומות מתקופת קום המדינה והפיכתן לכתב אשמה נוקב ומגוייס פוליטית למלחמות פנים שבטיות, ודתיזציה הדוחה כל עניין אקוטי ומהותי באמת לחיינו כאן במדינה ועל הכוכב שלנו.

הבחירות הנוכחיות ממשיכות לחפור ולחדד את העיסוק בזהות יהודית שמרנית, עם עיסוק אובססיבי בעבר, שאיפה מסוכנת להקמת בית מקדש, הצפת טראומות מתקופת קום המדינה ודתיזציה

אחרת אי אפשר להסביר את העיסה התעמולתית שלא מציגה שום חזון אמיתי למעט ליבוי והיגררות לקטטות בויכוח: מי שולט בזהות היהודית, וכמה הרחק לימי קדם אפשר לשאוף בשם מחוייבות לכאורה לאבות אבותינו.

אם בעבר היה ברור שהמפלגות החרדיות מייצגות את רוח ישראל סבא, והמפד"ל שימש כגשר פייסני בין ציונות ליהדות, הרי שפלח זה הקצין והתגזען לבלי הכר. רבנים חרדל"ים, המציגים תפיסות עולם שמרניות קיצוניות ודכאניות, הפכו אורים ותומים של ציבור הקורא לעצמו דתי לאומי.

ציבור זה מוביל את הימין ואחריו את הליכוד למחוזות משיחיסטים ומפחידים של דעות אפלות, אשר מאיימות על חירות הפרט ושואפות להפוך את ההלכה ודיני תורה לחוקים המכתיבים את סדר היום במדינה.

באופן כללי המפלגות מימין עסוקות בעבר ובנושאים שאינם בונים חיים או עתיד. הן לא מציגות שום חיבור לסוגיות של קיימות וסביבה, חברה מעורבת ומורכבת. זה קורה בעולם וגם אצלנו. סוגיות אלו חייבות התייחסות עמוקה לטובת עתיד החברה והמדינה.

המנטרות השגורות הן: יהדות, ימין, לאומיות, איראן, גבולות אושוויץ, השמדה, עדתיות, ציונות וזהות יהודית. כאילו המדינה קמה כרגע מאפר השואה וקולטת עליות מצוקה, כיסיה ריקים ונתיניה נידפים, מבולבלים בשייכותם הלאומית וחלשים לעמוד מול אוייב הבא להשמידם.

אם בעבר המפלגות החרדיות ייצגו את רוח ישראל סבא, והמפד"ל שימש גשר פייסני בין ציונות ליהדות, הרי שפלח זה הקצין והתגזען לבלי הכר. רבנים חרדל"ים מציגים תפיסות עולם שמרניות קיצוניות ודכאניות

מפלגות חדשות צצות חדשות לבקרים תוך ניסיונות נואשים למצוא שוב ושוב את השם הנכון, מעליו יתנפנף או דגל הלאום או כנפי השכינה. הקונצנזוס היחיד הוא ניצולי שואה רעבים בחג.

שורדי השואה יכולים היו ללמד משהו את העם החי בישראל אודות נחישות ואומץ לחתור לחיים, אבל הפוליטיקאים הסלילו אותם להיות "המסכנים והרעבים שלנו", כדי שרגע אחד, בערב החג, נרגיש חזקים וטובים כשאנו תורמים ארגזי מזון לניצולי שואה. סביב הנושא הזה קמו עמותות ויוזמות הנאבקות על יוקרת הובלת הנושא. מה יקרה כשימות ניצול השואה האחרון? מה יעשו אז?

נכון שעם אשר אינו זוכר את עברו ההווה שלו דל והעתיד שלו לוט בערפל, אבל כמה אפשר לחיות בהצמדות לעבר, להשאיר את ההווה והעתיד שלנו מעורפלים ולא ברורים? העניינים המהותיים לעתידנו ממשיכים לא להיות מטופלים כראוי.

נושאים בוערים כמו משבר האקלים המאיים על העולם בבירור הוא בבחינת משהו שמדברים עליו אבל לא עושים כלום למענו. הכל ממוקד אך ורק בהישרדות פוליטית זמנית, שימוש ציני בכאבי עבר ופרקי אבות כדי לכאורה לחזק את שורשינו, תוך שאנו כורתים את הענפים עליהם אנו יושבים ואת הגזע המצמיח אותם.

אפילו שמות המפלגות מימין מעידים על קיבעון בעבר וחוסר נכונות להכיר בעובדה שאנו מדינת ישראל, מדינה ריבונית, חזקה ועשירה בת 75. הליכוד עוסק בלאומיות כאילו יש בעיה עמה והיא שברירית ולא מוטמעת בציבור הרחב. יש אולי בעיה בעודף לאומיות וחוסר הבנה של כובד האחריות והמשמעות של המושג.

נכון שעם אשר אינו זוכר את עברו – ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל, אבל כמה אפשר לחיות בהצמדות לעבר, להשאיר את ההווה והעתיד מעורפלים? העניינים המהותיים לעתידנו לא מטופלים כראוי

המפלגות החרדיות אפילו לא מנסות להיות חלק ממדינת ישראל או ממציאות עכשווית ועסוקות בדבר היחיד שמטריד אותן מאז ומתמיד: איך לוקחים יותר ויותר כסף ומשאבים כדי לשמר את העבר ולדחות את הקידמה.

הבית היהודי והנספחים הפשיסטים מתעלמים בהגדרה מהישראליות כמקור ערכי לעם היהודי ועוסקים בקידום המצאתם הפונדמנטליסטית הדוחה את הערכים שהקימו את המדינה. לאלו קורא נתניהו המחנה הלאומי-ציוני.

מה שמפחיד שיש לסחורה הזו קונים, כולל בדורות הצעירים. תוצר של שנים בהן נושאי העשרה בחינוך, לימודי האזרחות והבנת הדמוקרטיה – נרמסו והופחתו והזהות היהודית עברה חיזוקים מעוותים והפחדות במקביל.

אין לי ספק שחוזה הציונות, תיאודור הרצל, אשר בשמו חגגו לאחרונה 125 שנים לחזונו בטקס נובורישי ובזבזני על  חשבון כספי הציבור, היה מתבייש גם במציאות הקיימת, גם בניכוס שמו והמותג שהמציא לטובת תעמולה וולגרית, מהלכת אימים על הציבור וחסרת קשר לחזונו. כמו גם מהחגיגה האחרונה בבזל. ארוע חסר טעם עם מיצג דוגמני המרפסת שנעו ממשפחת הרצוג לדורותיה ועד נטלי דדון.

אולי בזאת נעוצה הבעיה? שכבת הנהנתנים והשורדים הפוליטיים מכל המפלגות, העושים יד אחת למרות פערי הדעות, והכל למען ג'ובים מושחתים על כספי משלמי המיסים, בחסות ארגונים שאיבדו מזמן את הסיבה לקיומם. העיקר המשכורות והכיבודים ולעזאזל עתיד המדינה.

מתי ירהיב עוז המנהיג.ה הבאים לשים קץ לארגונים שכל מהותם הם ג'ובים פוליטיים חסרי משמעות  ומעש? האם יש כאן מנהיג או מנהיגה אשר יפרקו את הברית הסודית המתחזקת את הג'ובים הפוליטיים, המושחתים וחסרי הערך, ובכך יסמנו את העידן החדש אשר ישמש מופת והשראה לציבור ומיקוד במהות ובעתיד?

מפחיד שיש לסחורה הזו קונים, כולל בדורות הצעירים. תוצר של שנים בהן נושאי העשרה בחינוך, לימודי האזרחות והבנת הדמוקרטיה – נרמסו והופחתו, והזהות היהודית עברה חיזוקים מעוותים והפחדות

המדינה ממשיכה להיות עסוקה מעל ראשה בקברים עתיקים, כי מאן דהוא החליטו ששם קבורה הדמות הכי משמעותית לעם היהודי, כדי שלחסידי ברסלב יהיה לאן לברוח באישון לילה, לחפש הרפתקאות מרגשות ולהקפיץ את כוחות הביטחון כדי להצילם.

משרד החינוך מבטל עוד ועוד מקצועות העשרה בבתי הספר למען עוד מקצועות שעניינם העמקה בלימודי יהדות וזהות יהודית. עוד קצת ומערכת הלימודים בממ"ח תהיה זהה למערכת לימודים בבתי הספר של החינוך העצמאי חרדי. אז כבר לא יהיה צורך לדרוש לימודי ליב"ה. את העבודה עשו ממשלות ישראלית שהובילו את הציבור הישראלי אחורה והרסו ההזדמנות להרחיב את אופקיהם של הדורות הבאים.

הצבא הופך יותר ויותר דתי, למרות שנשים נמצאות בתפקידים שלא היו בהם לפני שנים. נשים צעירות הופכות להיות הפרעה ומטרד לקומץ חיילים דתיים.

רוכלי הדת חודרים לסדרות החינוך ולהטפות דת פולחניות כמו אירועי הפרשות חלה לחיילות. בת של טייקון מגייסת סלבריטאיות חילוניות לטובת קמפיין לקידום נידת נשים. סלבריטאיות אשר מעולם לא בחלו בצילומים חושפניים לקידום עצמן. הדת הפכה סחורה זולה והמציאות קורסת לתוך עצמה.

והעיקר לא לפחד כלל? מי ששכח הרבה עקרונות בסיס יהודיים הוא המנהיג שיש לו הכי הרבה ממה לפחד. הצליח להצמיח פחדים ושנאה כדי להפוך אותם לציר המציאות בניהול המדינה. עימם את הכמיהה והתבססות בעבר להתגלמות הימניות והציונות.

רוכלי הדת חודרים לסדרות החינוך ולהטפות דת פולחניות כמו אירועי הפרשות חלה לחיילות. בת של טייקון מגייסת סלבריטאיות חילוניות לקמפיין נידת נשים. הדת הפכה סחורה זולה והמציאות קורסת לתוך עצמה

שותפיו לא ציונים, לא מתעניינים בישראל שהוקמה מ-48' ועסוקים באפיק צר מאוד של ההוויה היהודית העשירה, תוך התנכרות ובוז ליצירה הישראלית העכשווית. בנג'מין ניתאי (נתניהו) הוא הבנג'מין באטן של ישראל המוליך את המדינה מעתיד לרגרסיה.

גילה לבני זמיר היא חיפאית, יועצת תקשורת ופובליציסטית, מנכלי"ת המרכז הישראלי - דרוזי, מייסדת ושותפה בתכנית "האקווריום-הכשרה פוליטית דמוקרטית". הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים. בוגרת התכנית למנהיגות חברתית במרכז מנדל צפון. בעלת BA בתקשורת, רוח וחברה ועיצוב תקשורת חזותית. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-4.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,026 מילים ו-1 תגובות
סגירה