כינוס מועצת האסוסיאציה של האיחוד האירופי וישראל בבריסל, בלגיה, בעוד ראש הממשלה יאיר לפיד מצטרף לדיון באמצעות זום. 3 באוקטובר 2022 (צילום: האיחוד האירופי)
האיחוד האירופי

האיחוד האירופי מבהיר: נמשיך לפעול להקמת מדינה פלסטינית

היחסים בין ישראל והאיחוד האירופי ידעו עליות ומורדות במהלך השנים, וחידוש היחסים בין הצדדים במסגרת מועצת האסוסיאציה נתפס בעיני לפיד כאחד מהישגיו המדיניים ● בכינוס של המועצה אתמול לפיד נאם והאווירה הייתה חיובית ● אך מסמך מטעם האיחוד האירופי שנשלח לתקשורת לרגל הארוע מעיד כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני נותר הנושא המרכזי שמעסיק את האיחוד

אתמול (שני) כונסה (באמצעות זום) מועצת האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל. מאחורי השם המסורבל עומד מהלך חשוב מאוד במסגרת היחסים המורכבים בין ישראל לאיחוד האירופי שידעו עליות ומורדות רבים במהלך השנים.

חידוש היחסים במסגרת הזו יאפשר לשדרג את היחסים של ישראל עם שותף סחר החוץ הגדול ביותר שלה, אחרי עשר שנים במהלכן המפגשים הללו פסקו. אם יש דבר שאפיין את שנות מדיניות החוץ של הממשלה בהובלת בנימין נתניהו, הוא שנמוך היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי. נתניהו ביקר במוסדות האיחוד רק פעם אחת, וגם זו הייתה רק אחרי שמונה שנים לתוך כהונתו ולוותה בחמיצות.

הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי נחתם בשנת 1995 ומהווה מסגרת משפטית ליחסים בין ישראל לאיחוד. המפגשים כונסו באורח קבוע עד לשנת 2012 ואז נעצרו על ידי ישראל במחאה על פרסום הנחיות האיחוד האירופי לסימון מוצרים המיוצרים בישראל לעומת סימון שונה למוצרים המגיעים מהתנחלויות ביהודה ושומרון.

שיפור היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי היה אחד מיעדיו המוצהרים של יאיר לפיד במשך שנים, עוד לפני שמונה לשר החוץ בממשלה ה-36 ביוני 2021. מייד אחרי שהושבע כשר החוץ, נסע לפיד באחת מנסיעותיו הראשונות לכינוס מועצת שרי החוץ של האיחוד ביולי 2021.

כעת הוביל לפיד לחידוש מפגשי מועצת האסוציאציה, באירוע אתמול. ראש הממשלה נאם בפני המשתתפים והתנצל שלא יכול היה להגיע אישית. "אין אדם שרצה לנכוח באירוע הזה יותר ממני", אמר לפיד, "תוך פחות מחודש יתקיימו בחירות בישראל ובהתחשב במצב הביטחוני המורכב פה בבית, לא נותרה לי ברירה אלא להצטרף אליכם באופן וירטואלי".

ראש הממשלה יאיר לפיד בשיחת זום עם מועצת האסוסיאציה של האיחוד האירופי וישראל, 3 באוקטובר 2022 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
ראש הממשלה יאיר לפיד בשיחת זום עם מועצת האסוסיאציה של האיחוד האירופי וישראל, 3 באוקטובר 2022 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

עוד אמר לפיד: "האיחוד האירופי הוא שותף הסחר העיקרי של ישראל, אבל אנחנו חולקים יותר מרק אינטרסים כלכליים. אנו חולקים ערכים ליברליים ודמוקרטיים. הערכים האלה נמצאים תחת התקפה ועלינו להתייצב מולה בנחישות, יחד. כולנו מאוחדים ברצוננו לעצור את איראן מלהשיג נשק גרעיני. זהו משטר שרוצח את אזרחיו בעודנו מדברים. אסור שהעולם ישתוק".

"האיחוד הוא שותף הסחר העיקרי של ישראל, אבל אנחנו חולקים יותר מרק אינטרסים כלכליים. אנו חולקים ערכים ליברליים ודמוקרטיים. הערכים האלה נמצאים תחת התקפה ועלינו להתייצב מולה בנחישות"

באשר לנושא הפלסטיני, לפיד אמר: "בנאום שלי בעצרת הכללית של האו"ם, הבעתי שוב את מחויבותי לפתרון שתי המדינות. אבל הפלסטינים צריכים לשים סוף לטרור ולהסתה. ישראל רוצה שלום שיוביל לביטחון – לא שלום שיערער את המזרח התיכון".

לפיד לא הזכיר את ראש הממשלה לשעבר נתניהו בשמו אך כינה את שינוי הכיוון הנוכחי ביחסים "תיקון של טעות היסטורית".

ראש הממשלה ציין את הצטרפותה של ישראל לתכנית Horizon Europe שתימשך עד שנת 2027 ואת החתימה על הסכם משולש עם מצרים והאיחוד האירופי להובלת גז מונזל ממצרים לאירופה. הוא הוסיף עוד: "אנחנו ערוכים לחתום על הסכם עם יורופול ואני מקווה שנשלים בהקדם את החתימה על Creative Europe. אנחנו מקווים כי כעת תיסלל הדרך להשתתפותה של ישראל בתוכניות אירופאיות נוספות".

ראש הממשלה יאיר לפיד בשיחת זום עם מועצת האסוסיאציה של האיחוד האירופי וישראל, 3 באוקטובר 2022 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
ראש הממשלה יאיר לפיד בשיחת זום עם מועצת האסוסיאציה של האיחוד האירופי וישראל, 3 באוקטובר 2022 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

ראש הממשלה הקודם נפתלי בנט, הטיל וטו על אישור הסכם התרבות Creative Europe בין ישראל לאיחוד, הסכם שאמור היה להיות מוכרז אתמול. התוכנית הייתה אמורה להעניק תמיכה של מאות מיליוני אירו לפרויקטים של תרבות בישראל, אך באיחוד האירופי עומדים על כך שבכל הסכם בין ישראל לאיחוד, יובהר שהמענקים ימסרו רק לפרויקטים שאינם מתקיימים בהתנחלויות, מזרח ירושלים ורמת הגולן.

מהצד של האיחוד האירופי שלחו אתמול לכתבים את הצהרת הסיכום המפורטת – מסמך בן 54 סעיפים, על פני 16 עמודים. יותר ממחצית מהטקסט מטעם האיחוד האירופי מוקדש לנושא הישראלי-פלסטיני, ויש בו חזרה על תכנים מוכרים, מהיבטים שונים עם אמירות מפורשות, כולל סעיף הצהרתי לפיו לא יהיה שום הסכם בעתיד בין ישראל לאיחוד האירופי שיאפשר את תחולת ההסכם על ההתנחלויות, מזרח ירושלים ורמת הגולן.

מהצד של האיחוד האירופי שלחו אתמול לכתבים את הצהרת הסיכום המפורטת – מסמך בן 54 סעיפים, על פני 16 עמודים. יותר ממחצית מהטקסט מטעם האיחוד האירופי מוקדש לנושא הישראלי-פלסטיני

הנה חלק מהדברים שהודגשו על ידי הצד האירופי:

אוקראינה
אינה נמצאת כיום כאחת מן המדינות החברות באיחוד האירופי. בפברואר 2022, כמה ימים אחרי תחילת המתקפה הרוסית, אוקראינה הגישה בקשה להיות מדינה חברה באיחוד וביוני 2022 הוכרזה כ"מדינה מועמדת".

במועצת האסוציאציה ציינו לטובה את גישתה של ישראל לתוקפנות הרוסית, תוך אזכור חיובי של הצבעת ישראל נגד רוסיה בעצרת האו"ם, וכן ציינו את הסיוע ששלחה ישראל לאוקראינה, "כולל אספקת ציוד צבאי הגנתי וסיוע הומניטרי". עוד מוזכר כי ישראל הודיעה שלא תאפשר לרוסיה לעקוף את הסנקציות (האמריקאיות והאירופאיות) דרך ישראל.

חיילים אוקראינים פצועים אחרי הקרבות באזור חרקיב, אוקראינה, 12 בספטמבר 2022 (צילום: P Photo/Kostiantyn Liberov)
חיילים אוקראינים פצועים אחרי הקרבות באזור חרקיב, אוקראינה, 12 בספטמבר 2022 (צילום: P Photo/Kostiantyn Liberov)

גינוי הטרור
במסמך נאמר כי האיחוד האירופי מחויב לביטחון ישראל וכי האיחוד האירופי "מגנה את התקפות הטרור האחרונות בתוך ישראל, כמו גם את כל סוגי הטרור וממשיך להיות מחויב למניעה ומאבק נגד הטרור ואלימות קיצונית".

נורמליזציה
בנוסף מציין המסמך כי האיחוד האירופי מברך על הנורמליזציה במערכות היחסים בין ישראל למדינות ערביות וכי הוא ינסה לאתר הזדמנויות לשיתופי פעולה משולשים, עם מדינות ערב.

באופן תמוה, המונח "הסכמי אברהם" ושמן של איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו לא מוזכר. מבחינת האיחוד האירופי לא מדובר ב"הסכמי שלום" אלא רק בהסדרי נורמליזציה, מה שנראה כמאמץ לשנמך את העידן החדש בין ישראל לאותן שלוש מדינות ערב.

באופן תמוה, "הסכמי אברהם" והאמירויות, בחריין ומרוקו לא מוזכרים. מבחינת האיחוד לא מדובר ב"הסכמי שלום" אלא רק בנורמליזציה, מה שנראה כמאמץ לשנמך את העידן החדש בין ישראל לאותן מדינות

ואחרי כל אותן מחמאות וברכות מצד האיחוד האירופי, מוקדשים חלקים נרחבים במסמך לסיכום מועצת האסוציאציה לנושא הפלסטיני.

"האיחוד האירופי מאשרר את העמדה הממושכת בנוגע לתהליך השלום במזרח התיכון", נכתב, כלומר "מחויבות להשגת פתרון שתי מדינות – על בסיס הפרמטרים שנקבעו על ידי מועצת האיחוד האירופי ביולי 2014, לפי הם ישראל ומדינה פלסטינית דמוקרטית יחיו זו לצד זו, בשלום, ביטחון והכרה הדדית. המדינה הפלסטינית תהיה ריבונית, רציפה ובת קיימא וירושלים תשמש כבירה העתידית של שתי המדינות".

מסגד אל אקצא בהר הבית בירושלים צילם יונתן סינדל פלאש 90 (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
מסגד אל אקצא בהר הבית בירושלים צילם יונתן סינדל פלאש 90 (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

באשר לירושלים, מצוין כי מדינות האיחוד האירופי "ימשיכו לכבד את הקונצנזוס הבינלאומי על ירושלים המגולם בהחלטות הרלוונטיות של מועצת הביטחון של האו"ם עד שיוכרע מעמדה הסופי של ירושלים".

עוד מצוין כי האיחוד האירופי "מודאג מאוד מהמשך כיבוש של השטח הפלסטיני מאז 1967 ועד היום, אם כי מברכים על צעדים שננקטו לאחרונה לשיפור שיתוף הפעולה, לרבות פגישות פוליטיות רמות דרג" וכי הם קוראים לישראל "לנקוט צעדים נוספים לשיפור חיי העם הפלסטיני".

האיחוד האירופי "מודאג מאוד מהמשך כיבוש של השטח הפלסטיני מאז 1967 ועד היום, אם כי מברכים על צעדים שננקטו לאחרונה לשיפור שיתוף הפעולה, לרבות פגישות רמות דרג"

בהמשך המסמך, סעיפים רבים וארוכים עוסקים בנושא הפלסטיני: החשיבות של יצירת אופק עם פתרון פוליטי לצדדים, חתירה לפתרון שתי המדינות, יצירת תנאים הולמים לכך בשטח, פיתוח יחסי אמון בין העמים, שיפור איכות חיי הפלסטינים, עבודה לקראת השקה מחודשת של פתרון שתי המדינות, גינוי אלימות (בלי לציין מאיזה צד היא) ו"האיחוד האירופי קורא לכל הצדדים להתחייב מחדש, במלוא הכוונות, להגעה לפתרון שתי המדינות כדי לייצר יציבות, שגשוג וחיזוק הבטחון עבור הישראלים והפלסטינים".

המסמך מונה את כל הגופים וההרכבים הבינלאומיים שניסו לפתור את הסכסוך, וקורא לישראל ולרשות הפלסטינית שלא לנקוט צעדים שימנעו הגעה לפתרון שתי המדינות. המסמך מתחייב כי מטעם האיחוד, יבוצע פיקוח ובקרה בשטח על כל אותם הצעדים. הינו, הם ימשיכו לתעד כל הרחבת התנחלות ושינויים אחרים בשטחים.

אילוסטרציה: אתר בנייה לדירות חדשות בהתנחלות אפרת בגוש עציון, דצמבר 2020 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
אילוסטרציה: אתר בנייה לדירות חדשות בהתנחלות אפרת בגוש עציון, דצמבר 2020 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

ואם זה לא היה ברור עד כה, סעיף נוסף מציין: "האיחוד מתנגד באופן חריף למדיניות ההתנחלויות של ישראל, כולל במזרח ירושלים, ובמיוחד באזור E1, ומתנגד לפינויים, העברות כפויות, לרבות במסאפר יטא" ועוד ועוד. "האיחוד האירופי לא יכיר בשינויים בקווי 1967 אלא אם כן בוצעו בהסכמה. האיחוד קורא לעצירת הרחבת התנחלויות שהגיעו לשיאים בשנים האחרונות… האיחוד האירופי מגנה בתוקף את אלימות המתנחלים וקורא לתת על כך דין וחשבון".

"האיחוד מתנגד באופן חריף למדיניות ההתנחלויות של ישראל, כולל במזרח ירושלים, ובמיוחד באזור E1, ומתנגד לפינויים, העברות כפויות, לרבות במסאפר יטא"

בהמשך המסמך יש גינוי ברור לאלימות נגד ישראל של ארגוני הטרור מעזה, חמאס והג'יהאד האסלאמי, וקריאה לשחרור שני האזרחים הישראלים המוחזקים בעזה והשבת גופות שני החיילים. בנוסף הם מגנים את אובדן חיי האזרחים הלא-מעורבים בעזה,לרבות נשים וילדים, ומקווים לראות הקלות אזרחיות נוספות בנושא כניסת הפועלים מעזה.

עוד הם מציינים כי הם "מוטרדים ממספר הולך וגדל של אזרחים נפגעים, כתוצאה מפעילויות כוחות הבטחון הישראל, כולל פגיעה בילדים".

קריאה לחקירת נסיבות מותה של שירין אבו אעקלה

בדומה לגישת ממשל ביידן, גם האיחוד האירופי קורא במסמך המפורט לחקירה מקיפה שתבהיר את נסיבות מותה של העיתונאית שירין אבו אעקלה וכי "אלה האחראים למותה יובאו לדין".

ציור קיר המציין את מותה של שירין אבו אעקלה במאי 2022 מוצג בג'נין (צילום: AP Photo/Adel Hana)
ציור קיר המציין את מותה של שירין אבו אעקלה במאי 2022 מוצג בג'נין (צילום: AP Photo/Adel Hana)

האיחוד קורא לעריכת בחירות ברשות הפלסטינית ומציין כי מדינות האיחוד עדיין מחויבות לאכיפה של חקיקה אירופית באשר לנושא סימון המוצרים המיוצרים בהתנחלויות. "האיחוד האירופי מצהיר בזאת שהוא מחויב – לפי החוק הבינלאומי – לציין בכל ההסכמים בין ישראל לאיחוד שאין להם תחולה בשטחים שישראל כבשה ב 1967. אין במשפט הזה חרם על מדינת ישראל, נושא אשר אליו האיחוד האירופי מתנגד נחרצות".

"האיחוד האירופי מצהיר בזאת שהוא מחויב לציין בכל ההסכמים בין ישראל לאיחוד שאין להם תחולה בשטחים שישראל כבשה ב 1967. אין במשפט הזה חרם על ישראל, דבר שהאיחוד האירופי מתנגד לו נחרצות"

כמובן שהמסמך כולל גם התייחסות ותמיכה לנושאי סל, כגון המצב המעורער בסוריה, המו"מ על הגבול הימי בין ישראל ללבנון, המאבק נגד תכנית הגרעין האיראנית (תוך תמיכה בחזרה לפתרון דיפלומטי בצורת ההסכם), מאבק נגד אנטישמיות, מחויבות לזכויות אדם והגנה על מיעוטים.

בהקשר הזה מזכירים במסמך שהאיחוד האירופי "מודאג מאוד מהפשיטה על שישה ארגוני החברה האזרחית ברשות הפלסטינית, כמהלך שהוא חלק מפגיעה בפעילות אזרחית ברשות הפלסטינית.

"ארגוני חברה אזרחית הנם חלק חשוב בקידום ערכים דמוקרטיים עבור פתרון שתי המדינות", נכתב. "האיחוד קורא לישראל להימנע מפעולות נוספות שימנעו מאותם שישה ארגונים להמשיך בפעילות זכויות האדם שלהם. אם ישראל תציג ראיות משכנעות שיצדיקו שינוי הגישה, האיחוד האירופי יבחן זאת בשנית".

משרדי ארגון אל-חק ברמאללה, 23 באוקטובר 2021; הארגון הוכרז על ידי ישראל כארגון טרור (צילום: Majdi Mohammed, AP)
משרדי ארגון אל-חק ברמאללה, 23 באוקטובר 2021; הארגון הוכרז על ידי ישראל כארגון טרור (צילום: Majdi Mohammed, AP)

בכך דוחה האיחוד האירופי באופן מוחלט של העמדה של מערכת הביטחון בישראל לפיה ששת הארגונים תפקדו כגופי טרור.

סחר חוץ ושיתוף פעולה מדעי

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל ומנגד, כך נכתב, "ישראל היא בין שותפי הסחר הגדולים של האיחוד באזור המזרח התיכון ובעלת מנגנון הסחר המגוון ביותר".

סך הסחר ההדדי בסחורות הגיע ל-37 מיליארד אירו ב-2021 והסחר בשירותים הגיע ל-14 מיליארד אירו באותה שנה. "האיחוד האירופי מברך על רפורמת הרגולציה בייבוא שנכנסה לתוקף בישראל ב-1 ביוני 2022, שהקלה על פרוצדורות ייצוא הסחורות לישראל וביטלה תריסר תקנים, תוך הסתמכות על תקינה אירופית", נכתב.

"האיחוד האירופי מברך על רפורמת הרגולציה בייבוא שנכנסה לתוקף בישראל ב-1 ביוני 2022, שהקלה על פרוצדורות ייצוא הסחורות לישראל וביטלה תריסר תקנים, תוך הסתמכות על תקינה אירופית"

בדצמבר 2021, ישראל חתמה על הצטרפות לתוכנית הוריזון, והיא תהיה חלק מהתוכנית עד לשנת 2027. תכנית הוריזון מתוקצבת ב-100 מיליארד אירו למשך שבע שנים בתחום של פיתוח מחקר באקדמיה ובתעשיות טכנולוגיות. מוסדות אקדמיים וחברות מסחריות ישראליות ישתתפו, לפי התוכנית, בפיתוח מחשוב קוואנטים וישראל אף היא תשקיע כ-8 מיליארד שקל בפרויקטים מקומיים.

כאמור, הסכם התרבות טרם נחתם, וזאת בשל התנגדות בנט ומתוך מחשבה שהרכב הממשלה הבאה בישראל יידרש לנושא הזה בחודשים הקרובים.

עוד 1,613 מילים
סגירה