ברצלונה ומדריד, רומא ומילאנו, פריז וליון, פרנקפורט ומינכן, ו… אילת. עיר הנופש הדרומית של ישראל נכללה השבוע בהודעה החגיגית של תוכנית הוריזון של האיחוד האירופי, שבחר 100 ערים ברחבי היבשת שבשנים הקרובות אמורות להיות הפנים הירוקות של אירופה: עד 2030, בשאיפה, הן יהפכו לערים חכמות ומאופסות פחמן. אילת היא הנציגה היחידה של ישראל שהצליחה להסתנן לרשימה המכובדת.

תוכנית הוריזון היא אחת היוקרתיות והמתוקצבות באיחוד האירופי – 360 מיליון אירו לשנתיים הקרובות, וזו רק ההתחלה. 377 ערים ניגשו לקול הקורא שפורסם לפני כחצי שנה, ביניהן שלוש ערים ומועצה אזורית אחת מישראל.

הזוכות המאושרות יקבלו בשנים הקרובות ליווי בתחום הרגולטורי, הפיננסי והטכנולוגי, וסיוע בגיבוש תוכנית עבודה רב-שנתית בתחומי האנרגיה, הפסולת, התחבורה והבנייה. התהליך אמור לכלול גם שת"פ עם גופי מחקר. על הנייר זה נשמע מבטיח.

"בפועל אנחנו עוד לא באמת יודעים איך זה הולך לעבוד", אומר אסף אדמון, ראש היחידה הסביבתית המשותפת של אילת וחבל אילות, שהגישה את ההצעה בשם העיר. "בשבוע שעבר התקיים וובינר לנציגי הערים הזוכות, היינו חמישה נציגים מאילת, והבנו שזה פרויקט מאוד מורכב. אנחנו עוד לומדים את זה".

המרינה באילת ב-2012 (צילום: משה שי/פלאש90)

מתרגשים?
"ברור. ברגע הראשון לא הפנמנו את המשמעות, אבל הגענו לכנס של כל הגורמים בישראל שמעורבים בפרויקטים של הוריזון, עם נציגה של האיחוד האירופי וראשי כל האוניברסיטאות, ופתאום אמרו לי 'תעמוד, תעמוד' כדי שכולם יכירו את נציג הזוכה. הרגשתי כמו חתן. ברור שזו הזדמנות אדירה מבחינת העיר. מצד שני, חובת ההוכחה עלינו. החלום הוא להפוך את אילת למודל".

"הגענו לכנס של כל הגורמים בישראל שמעורבים בפרויקטים של הוריזון, עם נציגה של האיחוד האירופי וראשי כל האוניברסיטאות, ופתאום אמרו לי 'תעמוד, תעמוד' כדי שכולם יכירו את נציג הזוכה. הרגשתי כמו חתן"

מדובר גם בהזדמנות לקבל תקציבי עתק.
"לא בדיוק כמו שזה נראה. אם תחלק את הסכום הכולל לכל הערים תקבל קצת יותר מ-3 מיליון אירו לעיר. בשבילנו זה סכום משמעותי מאוד, בארץ הרי צריך לחלוב כל שקל, בשביל רומא קצת פחות".

ההתמקדות של האיחוד האירופי בערים נובעת מההבנה שהמפתח לשינוי סביבתי טמון בהתנהלות שלהן: 75% מאזרחי מדינות האיחוד הם עירוניים, ותושבי הערים צורכים כשני שליש מהאנרגיה בעולם.

עבור אילת מדובר כמובן בהזדמנות גדולה לזכות במיתוג בינלאומי נוצץ ולשדרג משמעותית את איכות החיים של תושביה ואיכות הביקור של התיירים. אבל ההזדמנות מגיעה יחד עם אתגר גדול, והבשורה המשמחת תופסת את אילת בצומת דרכים מורכב מבחינה סביבתית.

נקודת עגינה של מכליות קצא"א במפרץ אילת (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

מצד אחד, כבר היום כל צריכת האנרגיה של העיר בשעות היום מיוצרת על ידי השדות הסולאריים הסמוכים, שרובם ממוקמים בשטח המועצה השכנה חבל אילות. בנוסף, אילת הייתה העיר הראשונה בישראל שאישרה חוק עזר עירוני האוסר על הכנסת כלי פלסטיק חד-פעמיים לחופי הים ומאפשר הטלת קנסות.

ואולם בפועל, כפי שפורסם כאן לאחרונה, יישום החוק והאכיפה דשדשו זמן רב. בהקשר הזה, לאדמון יש חדשות טובות: "יש לנו תוכנית מוכנה ליישום, ביוני אנחנו אמורים להיות בחופים עם סדרנים שיעשו הסברה, ובספטמבר עם פקחים שיתחילו לתת קנסות".

מזווית אחרת של עולם הפלסטיק, אילת מתקדמת בתהליך הוצאת החד"פים מהצהרונים. לאחרונה העירייה סיימה לרכוש ולהציב מדיחי כלים ב-28 גנים שאושרו בקול הקורא של המשרד להגנת הסביבה, ובקרוב יפסיקו להשתמש בהם בכלי פלסטיק.

אחד השינויים הגדולים שאילת תצטרך לבצע כדי להיות ראויה לתואר עיר חכמה וירוקה, הוא בתחום התחבורה. באופן מסורתי התנועה באזור המלונות נעשית בעיקר באמצעות מוניות. יש בעיר מספר מצומצם של שבילי אופניים, התחבורה הציבורית דלה, והעובדה ששדה התעופה רמון מתקשה להמריא מתבטאת בכך שישראלים רבים מגיעים לעיר ברכבם הפרטי ומצטרפים לעומסי התנועה.

אחד השינויים הגדולים שאילת תצטרך לבצע כדי להיות ראויה לתואר עיר חכמה וירוקה, הוא בתחום התחבורה. באופן מסורתי התנועה באזור המלונות נעשית באמצעות מוניות

חוף האלמוגים באילת (צילום: אנה קפלן/פלאש90)

מעבר מאסיבי לתחבורה ציבורית ותחבורת אופניים הוא הכרח, אבל בדרך יהיה צורך בשינוי הרגלים ובהתמודדות עם ציבור נהגי המוניות שיעמוד על הרגליים האחוריות במאבק על פרנסתו.

אילת כידוע התברכה בנכס טבע בעל חשיבות עולמית – שונית האלמוגים – ובמפרץ עם מים צלולים ונקיים יחסית. אבל גם אלה ניצבים תחת איומים בלתי פוסקים.

גורלו של אחד האיומים – הגדלת היקף הובלת הנפט של איחוד האמירויות באדיבות קצא"א – עומד במרכז מחלוקת חריפה בין משרדי הממשלה, בראשם האוצר והגנת הסביבה. "הפרויקט האירופי יכול להיות עוד נדבך, עוד רוח גבית שתסייע לנו ולראש העיר להתנגד לזה", אומר אדמון.

הסכם האמירויות עם קצא"א עומד במרכז מחלוקת חריפה בין משרדי הממשלה, בראשם האוצר והגנת הסביבה. "הפרויקט האירופי יכול להיות עוד נדבך, עוד רוח גבית שתסייע לנו ולראש העיר להתנגד לזה"

סוגייה אחרת שמתחשרת מעל שמי המפרץ הונחה השבוע על שולחן הממשלה בדמות הצעת מחליטים שמבקשת להפוך את אילת ל"מוקד בינלאומי לייצור מזון מן הים". מדובר בתוכנית מקיפה שמציעה לרכז באילת וסביבתה טכנולוגיות חדשניות יותר ופחות לייצור מזון מהים – מדגים ועד אצות.

תצפית אווירית על העיר אילת (צילום: Menachem Lederman/Flash90)

הבעיה היא שהתוכנית כוללת כמה מרכיבים שגורמים לארגוני הסביבה להיעמד על הרגליים האחוריות, בראשם הקצאת 250 דונם במפרץ אילת לטובת ניסוי בגידול דגים.

במכתב משותף ששיגרו השבוע לממשלה שורה של ארגוני סביבה, ביניהם "אדם טבע ודין", "צלול" ו"מגמה ירוקה", הם מוחים נגד מתחם הניסוי בים אותו הם מפרשים כהחזרתם בדלת האחורית של כלובי הדגים למפרץ אילת – אותם כלובים שבמשך שנים זיהמו את מי המפרץ, גרמו נזק כבד לשונית האלמוגים וסולקו אחרי אחד המאבקים הסביבתיים הגדולים שהתנהלו כאן.

"הטענה היא שכדי שלניסוי בגידול דגים יהיה תוקף ואפשר יהיה לשווק את התוצאות שלו", אומר אדמון, "צריך להראות שהוא בוצע בים, בתנאים אמיתיים. אני לא מקבל את זה. אפשר לעשות את זה באשדוד או במקום אחר פחות רגיש, זה משהו שאנחנו נתנגד אליו.

"עם שאר המרכיבים בתוכנית של הממשלה אני חי בשלום. אי אפשר להתעלם מזה שבראייה גלובלית, כשמצליחים לייצר על היבשה כמויות גדולות של חלבון מדגים או ממקורות אחרים, זה מוריד עומס גדול של דיג מהים וזה משהו שכולנו צריכים לרצות בו".