כף רגלה של המלכה אליזבת השנייה מעולם לא דרכה בירושלים, אך זה לא המצב עם המלך החדש, צ'רלס השלישי. הוא היה כאן בינואר 2020 להשתתף בפורום השואה הבינלאומי, אירוע לציון יום השנה ה-75 לשחרור אושוויץ.
הוא ביקר כאן גם קודם לכן, בקברה של סבתו הנסיכה אליס – אמו של הנסיך פיליפ – שהחביאה משפחה יהודית מהנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. לבקשתה, היא נקברה ליד דודתה, הנסיכה הגדולה אליזבת פיודורובנה, בכנסיית מריה מגדלנה בהר הזיתים, אחד האתרים היפים בעיר הבירה.
הדרך הטובה ביותר לבקר באתר הקדושה המדהים הזה היא בלילה – והדרך הקלה ביותר לעשות זאת היא באמצעות הסיור המואר, שמופעל על ידי החברה לפיתוח מזרח ירושלים. כשהאוטובוס מתקדם ממזרח למערב, צפון לדרום, המדריכות והמדריכים יצביעו על עשרות אתרים שיוארו בלילה הירושלמי, ויספרו עליהם באנגלית ובעברית.
הדרך הטובה ביותר לבקר באתר הקדושה המדהים הזה היא בלילה – והדרך הקלה ביותר לעשות זאת היא באמצעות הסיור המואר, שמפעילה החברה לפיתוח מזרח ירושלים
המדריכים יתארו את השכונות השונות והבניינים החשובים בעיר, ויציעו מידע חדש אפילו לירושלמים. בשלושה מהאתרים היפים ביותר יורדים המבקרים מהאוטובוס, מותחים את הרגליים, מקשיבים להסברים מעמיקים ומביטים מקרוב על הפאר וההדר של ירושלים.
על אף שיש מספר נקודות איסוף לאורך המסלול, הנקודה המומלצת ביותר לעלות בה על האוטובוס היא הראשונה: תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים. "התחנה הראשונה" נחנכה ב-26 בספטמבר, 1892, כשרכבת נסעה לראשונה בין יפו לירושלים במסע היסטורי של ארבע שעות. ההתרגשות הגיעה לשיאה באותו היום, כשהמונים ניצבו לאורך המסילה וצעקו בשמחה, "מכונת הקיטור מגיעה, מכונת הקיטור מגיעה!"
על אף שיש מספר נקודות איסוף לאורך המסלול, הנקודה המומלצת ביותר לעלות בה על האוטובוס היא הראשונה: תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים
התחנה ננטשה ב-1998 ונותרה בעיזבונה במשך למעלה מעשור. ב-2010 התחיל השימור והשיקום. היום יכולים המבקרים ליהנות מהאווירה הנפלאה של מתחם התחנה הראשונה, לאכול במסעדות השונות, לקנות בחנויות ובדוכנים ולשוטט לאורך שביל שאורכו שבעה קילומטרים שבו יוכלו להתבונן בחלק מהפסים המקוריים שנותרו במקום. אם אתם עולים לאוטובוס בתחנה הראשונה, בואו מוקדם כדי ליהנות ממה שהפך לאחד מאתרי הבילוי הפופולריים ביותר בעיר.
במסעו ברחבי ירושלים חולף האוטובוס בשכונה הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה, משכנות שאננים, בה ניצבת עדיין טחנת הרוח מאז שנות ה-60 של המאה ה-19 ומאירה את הלילה. בהמשך ירדו הנוסעים מהאוטובוס כדי לבקר בימק"א ירושלים, המבנה המרשים מסוגו בעולם.
במסעו ברחבי ירושלים חולף האוטובוס בשכונה הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה, משכנות שאננים, בה ניצבת עדיין טחנת הרוח מאז שנות ה-60 של המאה ה-19 ומאירה את הלילה
הקרקע לבניית ימק"א בירושלים ניתנה במלחמת העולם השנייה למזכיר הכללי של ימק"א העולמי, ד"ר ארצ'יבלד ס. הארט. להארט היה חזון להקים אנדרטה לשלום שתשמש אנשים מכל האמונות והלאומים בארץ הקודש. בנקודת העצירה הזאת יצביעו המדריכים על ביטויים של שלוש הדתות הגדולות בעולם, כפי שהן משתקפות בקירות, בתקרות ובעמודים של המבנה.
בדיוק בצד השני של הרחוב ניצב מלון המלך דוד המפואר, שנבנה ב-1931 מאבן ורודה מחברון. המלון, שהיה אז האלגנטי ביותר בארץ ויש האומרים עד היום, התנאה כבר אז במאתיים חדרים עם אמבטיות צמודות – שבחלקן זרמו אפילו מים חמים. ב-1935 חכרו הבריטים את המלון שישמש למפקדת המנדט, והנוסעים ישמעו בסיור על הפיצוץ שביצעה פה המחתרת היהודית, האצ"ל, ב-1946.
![סיור האורות בירושלים: מטיילים יורדים מהאוטובוס מול מלון המלך דוד, עם ימק"א מעבר לכביש (צילום: שמואל בר-עם)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/10/off-the-bus-in-front-of-King-David-hotel-across-from-YMCA-photo-op-time-213942.jpg "סיור האורות בירושלים: מטיילים יורדים מהאוטובוס מול מלון המלך דוד, עם ימק"א מעבר לכביש (צילום: שמואל בר-עם)")
לפני כמה חודשים חנכה עיריית ירושלים את הפרויקט החדש ביותר שלה: מזרקה מיוחדת למרגלות רחוב המלך דוד. הפסל, מזרקה ייחודית עם מיתרי מים מוארים היטב, נקרא "נבל דוד", וכמו הנבל המקראי שעל מיתריו פרט דוד המלך, יש לו השפעה מרגיעה להפליא על התנועה בכביש העמוס.
לפני כמה חודשים חנכה עיריית ירושלים את הפרויקט החדש ביותר שלה: מזרקה ייחודית למרגלות רחוב המלך דוד, עם מיתרי מים מוארים היטב, הנקראת "נבל דוד"
גם מזרקה ששופצה בכיכר פריז הסמוכה היא תענוג לעיניים אחרי שנים של הזנחה. הכיכר קיימת מאז 1959, והמזרקה במרכזה הייתה מתנה מעיריית פריז ב-2007. ראש עיריית ירושלים משה ליאון חנך את המזרקה המחודשת ב-28 במרץ השנה. בנוסף לתאורה אמנותית, עצים וספסלים, הכיכר בורכה בריצוף גרניט איטלקי עמיד, שהגוון והצורה שלו משתלבים היטב בעיצוב המקורי.
כיכר פריז, אחת הידועות ביותר בעיר ומקום שבו התקיימו במשך כשנה ההפגנות מול בית הראש הממשלה בבלפור, מחברת בין ארבעה רחובות מרכזיים: קינג ג'ורג', אגרון, רמב"ן וקרן היסוד. היא ניצבת בתחילת שכונת רחביה, אחת השכונות היוקרתיות של עשירי העיר מאז תחילת שנות ה-20, אז נוסדה, ועד היום.
בין התושבים המפורסמים של רחביה לאורך השנים ניתן למנות את יו"ר הקרן הקיימת לישראל במשך 30 שנה, מנחם אוסישקין; הפסנתרנית הידועה תלמה ילין; השופט היהודי היחיד בבית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי, גד פרומקין, וכמובן ראשי ממשלת ישראל, שגרים במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור מאז כהונתו הראשונה של יצחק רבין ב-1974.
האוטובוס ממשיך לכביש מעל מנזר הצלב – מנזר שבנו נזירים מגיאורגיה במאה ה-10 לספירה. על אף שאין אורות שמאירים את המנזר, הוא ממוקם על שביל אופניים והולכי רגל מואר היטב, אחד משבילים רבים שהופיעו לאחרונה כחלק מפרויקט עירוני. ואז, אחרי שעוברים את גן סאקר המוכר, האוטובוס מגיע למרכז התרבותי גבעת רם, ביתו של מוזאון ישראל.
עד 1965 היו אוספי האמנות, הארכאולוגיה והיודאיקה של ירושלים מפוזרים ברחבי העיר. למרבה ההפתעה, כשהפריטים המפוזרים האלה נאספו לסוף לתוך קומפלקס גדול אחד, לא היה הרבה לראות. אבל מייסדי מוזאון ישראל לא התייאשו. הם היו בטוחים שיום אחד, בעתיד הלא רחוק, המוזאון שלהם יהפוך לאתר המפורסם שהוא היום.
עד 1965 היו אוספי האמנות, הארכאולוגיה והיודאיקה של ירושלים מפוזרים ברחבי העיר. למרבה ההפתעה, כשהפריטים המפוזרים האלה נאספו לסוף לתוך קומפלקס גדול אחד, לא היה הרבה לראות
הנוסעים באוטובוס נהנים מנוף נפלא של העיצוב החיצוני הלא שגרתי של המוזאון: שורה של בניינים עם קירות שמאפשרים הרחבות עתידיות. ואכן, מרגע שנפתח, החל המוזאון לצמוח בקפיצות וזינוקים, ועד מהרה התווספו מבנים חדשים לקומפלקס. היום, כמעט כל מי שמגיע לירושלים מבקר גם במוזאון המדהים הזה.
מתחת לכיפה הלבנה של היכל הספר מוסתרות המגילות הגנוזות, יחד עם מידע על הקהילה האיסיית שקברה אותם, אורח החיים היומיומי של הקהילה ואמנות העתקת המגילות. רוב המגילות מתוארכות עוד לפני הטקסט התנ"כי הראשון הידוע – כתר ארם צובא, שמוצג גם הוא – ומקדימות אותו בכאלף שנה.
מתחת לכיפה הלבנה של היכל הספר מוסתרות המגילות הגנוזות, יחד עם מידע על הקהילה האיסיית שקברה אותם, אורח החיים היומיומי של הקהילה ואמנות העתקת המגילות
הכיפה הלבנה וגוף ההיכל שחור, מייצגים את מגילת בית שני של סוף הימים: מלחמת בני האור בבני החושך. בשעות ביקור נראה כאילו הכיפה מושקית במים, מלמעלה, כמו גינה. המטרה היא לא לצנן את ההיכל, אלא לסמל טוהר ולידה מחדש.
מוזאון ארצות המקרא אוחז בקונספט ייחודי והוא ממוקם בדיוק מול מוזאון ישראל, מכיוון שבניגוד למה שחשבו רבים כשהוא נפתח ב-1992, הפריטים המוצגים בו לא התגלו רק בארץ הקודש, אלא במדינות שתרבותיהן העתיקות קודמות לשלנו. תיאורי הפריטים מתייחסים לעמים שהשפיעו על אברהם אבינו, שסוחריו טיילו לאורך ולרוחב הרצועה הצרה שהפכה לארץ ישראל, שמנהגיהם ומסורותיהם מספקים את הרקע לדת היהודית, לרוח היהודית ולמולדת היהודית.
גשר המיתרים הצבעוני שנחנך ב-2008, הוא מקור למחלוקת רבה לאורך השנים בגלל שהיה יקר להחריד. מעבר לכך, הסגנון שלו מאוד עכשווי ולא מתאים לדימוי התושבים ביחס לעיר ההיסטורית. עם הזמן, כשאנשים חלפו על פני גשר הזכוכית להולכי רגל בעודם נוסעים ברכבת הקלה או יוצאים מהעיר, הם פשוט התרגלו לתורן, שגובהו 188 מטר והוא מוחזק ב-66 כבלים.
הסיור המואר ממשיך וחולף על פני מרכז ההייטק בהר חוצבים, ומשם לשכונה סנהדריה, שבה מערות קבורה בנות כמעט אלפיים שנה. בסנהדריה נמצא גם בית קברות שנחנך במלחמת העצמאות ב-1948, אחרי שבתי הקברות היהודים בהר הזיתים הפכו לא נגישים ליהודים.
עוד אחת משלוש נקודות העצירה של האוטובוס הוא מגרש הרוסים, שנבנה ב-1860. השטח, מאחורי בניין העירייה היום, נחשק על ידי היהודים והרוסים כאחד, אבל הטורקים, ששלטו בארץ בזמנו, מכרו אותו לרוסים, שמיד התחילו בבניית קתדרלה, בית חולים, ושלל הוסטלים שיארחו את אלפי עולי הרגל הרוסים שהסתערו על ארץ הקודש מדי שנה.
האורות על מלון ארמון סרגיי וקתדרלת השילוש הקדוש, משני צדי המגרש, פשוט נפלאים. הקתדרלה, שנחנכה ב-1872, מעוטרת בשלוש כיפות ירוקות ובוהקות, אבל אלה נצבעו באפור כהה ב-1996. באופן בלתי נמנע, במהלך המלחמה הקרה, הכמרים המשתנים תדיר בכנסייה נחשדו שוב ושוב כסוכני ק-ג-ב.
האורות על מלון ארמון סרגיי וקתדרלת השילוש הקדוש, משני צדי המגרש, פשוט נפלאים. הקתדרלה, שנחנכה ב-1872, מעוטרת בשלוש כיפות ירוקות ובוהקות, אבל אלה נצבעו באפור כהה ב-1996
העצירה השלישית היא מחוץ לחומות העיר העתיקה וליד הר הזיתים. האורות מאירים את קברו העתיק של זכריה הנביא וכמובן על כנסיית מריה מגדלנה. הכנסייה, שנבנתה על ידי אלכסנדר השלישי קיסר רוסיה, מתנאה בכיפות בצל זהובות. הכיפות המבריקות האלה מתנשאות מעל המבנה המונומנטלי, שנבנה בסגנון רוסי וניצב בגאווה כנגד שמי הלילה.
הסיור המואר מתקיים בימי שני וחמישי, עד 29 בדצמבר, בין השעות 20:00 ל-22:30. לפרטים מלאים ולכרטיסים, היכנסו לאתר הסיור המואר.
אביבה בר-עם פרסמה שבעה מדריכים לישראל בשפה האנגלית. שמואל בר-עם הוא מדריך טיולים מורשה שמציע טיולים פרטיים ומותאמים אישית בישראל לאנשים פרטיים, משפחות וקבוצות קטנות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו