סבב הלחימה הקצר אתמול (ראשון) בין ישראל לחיזבאללה לא חרג מכללי המשחק שגובשו ב-13 השנים האחרונות בין ארגון הטרור הגדול במזרח התיכון לבין הצבא החזק במזרח התיכון.
גם חסן נסראללה וגם בנימין נתניהו יכולים להביט לאחור בסיפוק: הראשון הבטיח לנקום והצליח לקיים בהשמדת כלי משוריין של צה"ל בשטח הישראלי, והשני הצליח (על פי פרסומים זרים) לפגוע בפרויקט הטילים המדויקים ועדיין להישאר מתחת לסף מלחמה כוללת. בכדורגל קוראים לזה תיקו מכובד.
ואם בכדורגל עסקינן, הרי שהכדור נמצא עכשיו במגרש הישראלי. מה יקרה כשבעתיד מודיעין מדויק יצביע על שיקום פרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה? האם ישראל תחשוש לתקוף מטרות על אדמת לבנון? על פי תכיפות ועוצמת ההצהרות שקדמו למתקפת הטילים של חיזבאללה על אביבים אתמול, לא בטוח שבאירוע הבא חיזבאללה יסתפק בתקיפה מינורית של מה שנראה כמטרות פתיון שהשאיר לו צה"ל.
בכלל, האירוע אתמול מזכיר מאד אירוע קודם שבו חיזבאללה נלחץ אל הקיר, בעקבות מה שהוא פירש כפגיעה ישראלית לא מידתית.
בינואר 2015, על פי פרסומים, חיסלה ישראל ברמת הגולן את ג'יהאד מורנייה, בנו של עימאד מורנייה. חיזבאללה הגיב אז בירי טילים לעבר סיור של חטיבת גבעתי בהר דב, שני חיילים נהרגו ובפיקוד הצפון הסיקו מסקנות. במתיחות הבאה, צה"ל ינקוט במדיניות של "אפס מטרות": פחות תנועה על הגדר, פחות פעילות לא נחוצה.
בדצמבר 2015 חוסל ליד דמשק סמיר קונטאר, רוצח משפחת הרן בנהריה ואחד המשוחררים בעסקת רגב-גולדווסר ב-2008. על מקורות זרים, ישראל עמדה מאחורי החיסול. חיזבאללה הגיב במתקפת טילים בהר דב לעבר סיור של צה"ל. הושמד כלי משוריין. לא היו נפגעים.
אתמול צה"ל הגיב בתקיפה נרחבת יחסית של אזור התקרית בכפרים בינת ג'ביל ומרון א-ראס. תוך כדי חילופי האש קרא ראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי לאו"ם להתערב ולעצור את הלחימה. כביכול מדובר במהלך צפוי, אלא שמבחינת ישראל הושג כאן יעד מדיני חשוב.
חלק מההרתעה הישראלית נשען על תקיעת טריז בין חיזבאללה לשאר העדות בלבנון. תקיפת שני הכפרים השיעים אתמול הייתה רמז. ישראל רואה עצמה פטורה מהאבחנה בין חיזבאללה למדינת לבנון. המשוואה הזו, שנכפתה על ישראל ב-2006 על ידי ארצות הברית, איננה קיימת עוד. חרירי ומאות אלפי תושבי דרום לבנון מבינים היטב שבעימות הבא לבנון כולה תשלם מחיר.
אף אחד לא משלה את עצמו באשר לנחישות של חיזבאללה ואיראן לשנות את מאזן ההרתעה מול ישראל, עם הצבת טילים מדויקים על אדמת לבנון.
ניסיון העבר מלמד שאחרי אירועים כאלה, איראן עוצרת לכמה חודשים את התהליך, מתחקרת את האירועים ומיישמת לקחים. כך קרה אחרי התקיפות התכופות של משלוחי הנשק מסוריה ללבנון, כך קורה עם תקיפות מצבורי נשק ותשתיות ייצור טילים בעיראק וכך סביר להניח יקרה גם בלבנון.
בעניין הזה ישראל לא מתכוונת לוותר. עצירת פרויקט הטילים המדויקים מוגדר כיעד אסטרטגי. לכן, זה מתכון בטוח להתנגשות נוספת שאף אחד, כולל מקבלי ההחלטות, לא יכול לצפות את עוצמתה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם