ליל בלהות עבר על שכונת שייח ג'ראח ביום חמישי שעבר. עשרות רבות של פורעים ישראלים התקבצו ובאו מרחבי הארץ והעיר. הם חסמו את כניסות השכונה, זרקו אבנים, ריססו בגז מדמיע ובגז פלפל את אנשיה, ניפצו את חלונות בתיהם וריסקו מכוניות חונות.
גלים-גלים המשיכו התקיפות האלימות במשך שעות ארוכות. כל זה התחולל לנגד עיני שוטרים שהוצבו במקום אך לא עשו דבר כמעט על-מנת לעצור את המתקפות. למעשה, הם אפשרו אותן – גם כשהאבנים הושלכו ממש לצידם ומאחורי גבם.
גלים-גלים המשיכו התקיפות האלימות במשך שעות ארוכות. כל זה לעיני שוטרים שהוצבו במקום אך לא עשו דבר כמעט לעצירת המתקפות. למעשה, הם אפשרו אותן – גם כשהאבנים הושלכו ממש לצידם ומאחורי גבם
הייתי שם בלילה הזה ובלילות האלימות שבאו אחריו. שמעתי את קריאותיהם של צעירי השכונה, שפנו אינספור פעמים לשוטרים וקראו להם לעצור את הפרעות. ואכן מעצרים בוצעו – אבל רק שלהם, של תושבי השכונה המותקפת.
עשרות מתנחלים פלשו הלילה לשכונת שיח' ג'ראח בירושלים המזרחית, ושעות על גבי שעות התפרעו בשכונה, קראו קריאות "מוות לערבים", ריססו פלסטינים בגז מדמיע וזרקו אבנים ובקבוקי זכויות. והמשטרה והצבא? ירו רימוני הלם דווקא על התושבים הפלסטינים.
ככה נראית ההסלמה הבטחונית. ככה בדיוק היא מתחילה pic.twitter.com/ae2OXNzxRs
— Alon-Lee Green – ألون-لي جرين – אלון-לי גרין ???? (@AlonLeeGreen) October 14, 2022
על-פי הודעת המשטרה, 11 איש נעצרו בשייח' ג'ראח באותו הלילה. זהותם של עשרה – כולם פלסטינים – ידועה לי. האחרון מתייחס אולי למתנחל שעוכב לניידת, ממנה שוחרר כעבור זמן קצר.
התקשורת הישראלית המרכזית דיווחה על עימותים. פצועים יהודים הובלטו, פצועים פלסטינים כמעט שלא הוזכרו. הדבר נכון גם לגבי מוחמד זהראן, אדם בשנות החמישים לחייו, שעמד לבדו בפתח ביתו בעת שרעולי פנים ניגשו אליו וללא אומר ודברים הניף אחד מהם מוט ברזל וחבט בראשו, במה שעל-פי התיעוד לא יכול אלא להיחשב כניסיון רצח. זהראן מאושפז בבית החולים הדסה כבר מספר ימים ולאחרונה עבר ניתוח לאיחוי גולגולתו השבורה. תוקפיו מסתובבים חופשי.
שיח' ג'ארח – החאג' מוחמד זהראן אבו סאמר הותקף ביום חמישי בלילה ופונה לבית חולים עם פגיעת ראש קשה. הוא מאושפז עדיין ומשטרת הכיבוש סרבו להגיע למקום ולא לקחה עדות עד כה.
#savesheikhjarrah #انقذوا_حي_الشيخ_جراح pic.twitter.com/GSgNhlqRnP— رسالة – רסאלה (@RISALA_2) October 15, 2022
במשך הלילה צעירי השכונה היו מאוד מאופקים. הפעם הראשונה שראיתי אותם משיבים הייתה כשמטר אבנים ובקבוקי זכוכית הושלך לעברנו מידי מתנחלים. מצאתי עצמי בורח ביחד עם כמה תושבים ופעילים לעבר גינת השכונה. גם שם המתינה לנו קבוצה של עשרות נערים יהודים, שזרקו עלינו אבנים מהעבר השני. נדחקנו לרחוב ללא מוצא ורק אז ראיתי לראשונה אבנים שהושלכו בחזרה, לעבר המתנחלים. תגובה זו, שהרגישה לי כדבר היחיד שהציל אותנו מלינץ', אפשרה לנו להיחלץ מהמקום כעבור מספר דקות, כאשר המתנחלים עברו לתקוף מטרה אחרת.
הייתי שם בלילה הזה ובלילות האלימות אחריו. שמעתי את קריאות צעירי השכונה, שפנו אינספור פעמים לשוטרים וקראו להם לעצור את הפרעות. ואכן מעצרים בוצעו – אבל רק שלהם, תושבי השכונה המותקפת
כשחזרנו לנקודת המפגש, שם יושבים אנשי השכונה מדי ערב, גילינו שתושב נוסף רוסס בגז פלפל ושאחר פונה לבית חולים. זה היה הרגע בו החלה המשטרה לבצע מעצרים, אבל רק של פלסטינים. אלו הגנו על עצמם מול אלו שתקפו אותם בפתח בתיהם.
דפוס פעולה זה של המשטרה נמשך גם בשעות הבאות: ברוב מוחלט של המקרים החליטו השוטרים לפעול רק כאשר מי מתושבי השכונה לא יכול היה עוד להרגיש כמו מטרה במטווח וזרק אבן בחזרה. אז ידעה המשטרה לפעול במהירות רבה, כשהשליכה רימוני הלם וביצעה מעצרים.
רק בשעה אחת בלילה החליטה המשטרה לפזר את הפורעים. זו הייתה הפעם הראשונה בה ראיתי שהופעלו "אמצעים לפיזור הפרות סדר" כנגד המתנחלים. רימוני הלם הושלכו לעברם והנוזל המצחין של הבואש שטף את כניסות השכונה. ואכן, תוך דקות ספורות הסתיימה החגיגה. מרבית הפורעים עזבו את המקום והותירו את התושבים למנות את הפצועים והעצורים. הם גם אלה שנשארו לנשום את הריח המבאיש.
למחרת, בבוקר יום שישי, מנו התושבים כשלושים מכוניות שהושחתו על-ידי יהודים במהלך הלילה. חלקן נלקחו לתיקון, אחרות נותרו במקומן עד למוצאי השבת, אז חזרו הפורעים לסבב תקיפות נוסף. גם הוא הסתיים ללא עצורים אצלם.
אירועי הימים האחרונים מחזקים את התחושה כי דמם של תושבי השכונה הותר. נבחרי ציבור ישראלים מגיעים למקום כדי לתמוך בתוקפיהם וללחוץ על המשטרה לפגוע דווקא בהם. בתי המשפט מאריכים את מעצריהם או ממירים אותם במעצרי בית מתמשכים. התקשורת הישראלית המרכזית אינה משקפת את העובדה ששכונה ירושלמית נמצאת תחת מצור מתמשך, ודיווחיה מהדהדים לרוב את הודעות המשטרה והמתנחלים. הציבור הישראלי נחלק בין מי שאדיש לזו שתומכת בתוקפים.
למחרת, בבוקר יום שישי, מנו התושבים כשלושים מכוניות שהושחתו על-ידי יהודים במהלך הלילה. חלקן נלקחו לתיקון, אחרות נותרו במקומן עד למוצאי השבת, אז חזרו הפורעים לסבב תקיפות נוסף
התסכול, הפחד והכעס גדלים, והעצבים מרוטים ומתוחים. לפעילי הסולידריות המעטים שמתייצבים לצידם נותר רק לשמש כעדים ולהביא את המראות לקוראת, שתשפוט.
רועי אלוני הוא פעיל בפרי ג'רוזלם, קבוצת אקטיביסטיות ירושלמית נגד הכיבוש והאפרטהייד. גר בעיר וסטודנט למזרח תיכון וגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית. אוהב לטייל בזמנו הפנוי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
טופז לוק ונתן אשל במלחמת חיים או מוות – מי יתאבד ראשון. היות ואמסלם מתחיל להבין ת'עניינים והקארמה והבומרנג שאוחנה כל כך קיווה שלא יצליחו להתממש אכן אכן זה זה – היות וכך, יאיר נתניהו לא יתנדב בבית התמחוי 'מאיר פנים' עד מותו. הדגש הוא על הגשת צלחת האוכל לנזקק, עם 'פנים מאירות', נקיות, לא רעות, עם בושה. בושה זה בסיס הכרחי בצמצום של ה-'קבלה'