ליל בלהות עבר על שכונת שייח ג'ראח ביום חמישי שעבר. עשרות רבות של פורעים ישראלים התקבצו ובאו מרחבי הארץ והעיר. הם חסמו את כניסות השכונה, זרקו אבנים, ריססו בגז מדמיע ובגז פלפל את אנשיה, ניפצו את חלונות בתיהם וריסקו מכוניות חונות.
גלים-גלים המשיכו התקיפות האלימות במשך שעות ארוכות. כל זה התחולל לנגד עיני שוטרים שהוצבו במקום אך לא עשו דבר כמעט על-מנת לעצור את המתקפות. למעשה, הם אפשרו אותן – גם כשהאבנים הושלכו ממש לצידם ומאחורי גבם.
רועי אלוני הוא פעיל בפרי ג'רוזלם, קבוצת אקטיביסטיות ירושלמית נגד הכיבוש והאפרטהייד. גר בעיר וסטודנט למזרח תיכון וגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית. אוהב לטייל בזמנו הפנוי.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוטופז לוק ונתן אשל במלחמת חיים או מוות – מי יתאבד ראשון. היות ואמסלם מתחיל להבין ת'עניינים והקארמה והבומרנג שאוחנה כל כך קיווה שלא יצליחו להתממש אכן אכן זה זה – היות וכך, יאיר נתניהו לא יתנדב בבית התמחוי 'מאיר פנים' עד מותו. הדגש הוא על הגשת צלחת האוכל לנזקק, עם 'פנים מאירות', נקיות, לא רעות, עם בושה. בושה זה בסיס הכרחי בצמצום של ה-'קבלה'