מסוק צה״ל מעל גבול לבנון, ב-1 בספטמבר 2019 (צילום: דוד כהן/פלאש90)
דוד כהן/פלאש90

בעימות האלים אתמול בין ישראל לחיזבאללה לא היו נפגעים - למעט האמת ● מדוע צה"ל התוודה על זיוף פינוי של שני "חיילים פצועים" מהנגמ"ש לאחר ירי הטיל מלבנון, ומה עוד טושטש בערפל של כמעט-מלחמה? ● פרשנות

ישראל וחיזבאללה היו "30 דקות ממלחמה", כך אמר אתמול בערב יעקב ברדוגו, שדרן גלי צה"ל.

הוא דיבר בטון מעורב של הקלה ואימה, כמה רגעים לאחר שהכתב הצבאי של התחנה דיווח כי ה"אמבולנס הצבאי" שנפגע והושמד על ידי טיל חיזבאללה אחר הצהריים היה ריק כשנפגע – אך כי היו בתוכו חיילים רק חצי שעה לפני כן.

ברדוגו דיבר גם מתוך ערפל העימות: כאשר חיזבאללה טען שהרג ופצע חיילים; בזמן שהתקשורת הישראלית הציגה צילומים של חיילים "פצועים" מפונים במסוק לרמב"ם; וכאשר השר יואב גלנט (ליכוד) אמר כי ככל הידוע לו אין שם הרוגים.

חלק מהערפל התחיל להתפזר רק בשעת ערב מאוחרת אתמול: כלי הרכב שנפגע מירי הטיל, מסוג "זאב", אשר יכול להסיע עד שמונה נוסעים, לא היה אמבולנס. התיאור הזה היה שגוי, הבהירו בצה"ל.

העדכון הדרמטי יותר היה כי החיילים ה"פצועים, המפונים" לא היו פצועים כלל. הסרטון שלהם מפונים על אלונקה למסוק, ולאחר מכן מוטסים לבית החולים בחיפה, היה פעולת הונאה. זו הייתה, למעשה, "לוחמה פסיכולוגית" שנועדה לשטות בחיזבאללה, כדי שיחשוב שאכן הצליח לפגוע בחיילי צה"ל.

והפינוי המבוים אכן עבד, כך נראה: חיזבאללה, שהתכוון לנקום על התקיפה הישראלית בסוריה ב-24 באוגוסט (נגד אתר ממנו גורמים איראניים עמדו להוציא "רחפנים רצחניים"), חגג את הצלחתו הניכרת; ישראל הגיבה ב-100 פצצות מרגמה למגוון מטרות בדרום לבנון; והשקט המתוח חזר במהירות לצפון.

גלנט, התברר לאחר מכן, נחפז לדבר כשהבטיח כי צה"ל לא ספג אבדות. ראש הממשלה נתניהו הורה לשריו לשמור על שתיקה, עד שהיה ברור כי האפיזודה חלפה, והוא הרגיש מספיק בטוח לדווח אישית לציבור כי אף חייל אפילו לא נשרט.

הצבא הישראלי וחברי ההנהגה הפוליטית היו כה בטוחים שהתקרית כבר שככה, עד שחקלאים חזרו לשדותיהם, ממש על הגבול, כבר אתמול בערב, וילדי הצפון קיבלו הודעה על כך שבתי הספר שם יפעלו היום (שני) כרגיל.

חייל צה"ל מחפש שרידים של הטיל שנורה מלבנון, 1 בספטמבר 2019 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
חייל צה"ל מחפש שרידים של הטיל שנורה מלבנון, 1 בספטמבר 2019 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

עם זאת, אף אחד לא מאמין שהתקרית הזו היא סימן לרגיעה מתמשכת.

חיזבאללה עשוי לבחור להאמין ש"הרג" ו/או "פצע" חיילי צה"ל, להחליט שהוא מרוצה מאיך שהסתיימו אירועי אתמול – ולחזור לתכנון ארוך הטווח, במימון איראני, של השמדה כוללת של ישראל.

או שהוא עשוי לתכנן מתקפת תגובה שנייה, על תקיפת המל"ט נגד מערך ייצור הטילים שלו בביירות לפני שבוע – תקיפה שישראל לא לקחה אחריות עליה.

או, מתוך הכרה וזעם על ההונאה הישראלית, הארגון עשויה לנסות לנקום שוב את המתקפה הישראלית מה-24 באוגוסט בסוריה, שבה נהרגו שני לוחמי הארגון.

איראן מנסה להעמיק את היכולות הצבאיות שלה בסוריה ובלבנון, וישראל תמשיך לתקוף מחסני נשק, שיירות צבאיות ומטרות אחרות בלבנון, סוריה ומעבר לכך

גם מנקודת המבט של ישראל, עימות נוסף הוא בלתי נמנע. איראן מנסה להעמיק את היכולות הצבאיות שלה בסוריה ובלבנון, וישראל תמשיך לתקוף מחסני נשק, שיירות צבאיות ומטרות אחרות בלבנון, סוריה ומעבר לכך.

וגם, בנוגע להסלמה אתמול, ישראל הבהירה שתעשה כמיטב יכולתה לסיכול המאמץ של איראן וחיזבאללה להגדיל את הטילים המדויקים הנמצאים בלבנון.

ראש אמ"ן לשעבר, עמוס ידלין, אמר כי לחיזבאללה יש 50 טילים מדויקים, ואיתם ישראל יכולה להתמודד. אם יהיו 500, לישראל יהיה הרבה יותר קשה, הוא הוסיף, והתמודדות עם 5,000 תהיה משימה בלתי אפשרית. לפיכך, אמר, צה"ל יאלץ במוקדם או במאוחר לצאת למבצע גדול להתמודדות עם תשתית הטילים הזו.

אישה לבנונית מצביעה על שדות שנשרפו כתוצאה מירי מישראל, 2 בספטמבר 2019 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
אישה לבנונית מצביעה על שדות שנשרפו כתוצאה מירי מישראל, 2 בספטמבר 2019 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

בעוד שברור כי העימות הבא בין חיזבאללה לישראל הוא רק עניין של זמן, חלק מההיבטים של התקרית אתמול נותרו מאחורי אותו ערפל של כמעט-מלחמה.

האם מישהו, בהיררכיה הצבאית או הפוליטית, החליט כי שמירה על הפיקציה תהיה פעולה חסרת מצפון – להגיד לציבור הישראלי כי שני חיילים ישראלים נפצעו, כשלמעשה הם לא?

ראשית, איך נציגי הצבא והגורמים הפוליטיים יכולים להבטיח בביטחון שכזה לאזרחי ישראל כי הסכנה חלפה, כאשר צה"ל נותר בדריכות זהירה בגבול?

שנית, מדוע ישראל חשפה את פעילות ההונאה, כאשר היא עבדה באופן כה אפקטיבי? האם הסיבה הייתה שבית החולים רמב"ם סירב לשתף פעולה, והצהיר כי שני החיילים שוחררו ללא קבלת טיפול רפואי? האם מישהו, בהיררכיה הצבאית או הפוליטית, החליט כי שמירה על הפיקציה תהיה פעולה חסרת מצפון – להגיד לציבור הישראלי כי שני חיילים ישראלים נפצעו, כשלמעשה הם לא?

ביום ראשון בערב, חדשות "כאן 11" שידרו שוב ראיון טרי יחסית עם דובר צה"ל, רונן מנליס.

כאשר נשאל שם על המוכנות של אנשיו להפצת דיסאינפורמציה, מנליס הבטיח כי "כל מה שצה"ל מצהיר רשמית הוא נכון", וכי הוא לא יפיק פייק ניוז לציבור הישראלי או "לצד השני". הכתב הצבאי של "כאן 11" ציין, בהקשר זה, כי צה"ל לא טען באופן רשמי ששני החיילים נפצעו. אולי לא, אבל צילומי ההונאה דיברו במקומו.

ולבסוף, אם כן, האם חיזבאללה וישראל היו 30 דקות ממלחמה? או, אם לנסח זאת במילים אחרות, האם באמת היו חיילים באותו נגמ"ש חצי שעה קודם לכן?

הכתב של "כאן 11", מצדו, התעקש שהיו חיילים ברכב עד לזמן קצר לפני הירי של חיזבאללה. אולי באמת היו, אך התפנו משם בזמן – במזל או במכוון. כך או אחרת, יש לשמוח על העובדה שאיש לא נפגע.

או שאולי לא היו שם חיילים בכלל? אחרי הכל, כמה ימים קודם לכן דיווחה סוכנות הידיעות הלבנונית כי צה"ל "נתפס על חם" כאשר הוא מושיב בובות דמויות אדם בתוך כלי רכב צבאיים, ככל הנראה בניסיון למשוך אש של חיזבאללה.

כשערפל המלחמה הופך למעורפל יותר באופן מכוון, אפילו מהסיבות הטובות ביותר, קשה יותר לדעת למי ולמה להאמין.

עוד 783 מילים
סגירה