שורה של צעדים כלכליים הוכרזו על ידי השלטון בארגנטינה במהלך סוף השבוע האחרון. ההתמוטטות הכלכלית המתעצמת הובילה לנקיטת צעדים נואשים

מהות הצעדים: ניסיון לשלוט בשער הדולר ובסחר החליפין, ועיקרם הגבלת האפשרות של אזרחי המדינה לקנות מטבע זר, וחיוב היצואנים להמיר את הדולרים אותם הם מקבלים עבור תוצרתם למטבע מקומי, בתוך חמישה ימים מיום הגביה.

כבר בשבוע שעבר הכריז שר האוצר החדש על "תכנון מחדש" של תשלום חובות המדינה. למרות הכחשות תקיפות מטעם השלטון, מדובר בהכרזה עקיפה על חדלות פרעון

כבר בשבוע שעבר הכריז שר האוצר החדש על "תכנון מחדש" של תשלום חובות המדינה. למרות הכחשות תקיפות מטעם השלטון, מדובר בהכרזה עקיפה על חדלות פרעון, או כפי שהגדירה זאת חברת דירוג האשראי סטנדרד אנד פורס "חדלות פרעון סלקטיבית".

שלטון הנשיא מאוריציו מאקרי, שספג מהלומה אנושה בבחירות המוקדמות, מקרטע יותר מתמיד, ורבים תולים ספק אם יהיה בכוחו לשמור על השלטון עד מועד הבחירות בעשרים ושבעה באוקטובר, ועוד פחות מזה, עד מועד כניסתו לתפקיד של הנשיא הנבחר החדש באחד עשר בדצמבר.

ההתמוטטות הכלכלית בעיצומה, הכלכלנים חוזים שחורות ומספקים הצעות מהצעות שונות כיצד להתמודד עם מה שנראה כמו אפוקליפסה כלכלית בלתי נמנעת, והנשיא מאקרי נאלץ לקפל את אחד הדגלים הבודדים שהבדילו אותו מן השלטון הקודם – הליברליזציה של שוק המט"ח.

כשעלה מאקרי לשלטון ב 2015, ארגנטינה היתה שרויה במיתון עמוק, ואחד מן הגורמים לו היתה מדיניות אנטי ליברלית שזכתה לשם "סינדול" על שם הסנדלים המפורסמים שנועדו לנעול את גלגלי מכוניות חונות שלא כחוק. שער הדולר נקבע באופן מלאכותי, והגבלות קשות על חופש המסחר מנעו הברחת הון, אך גם יצרו שוק שחור פרוע של דולרים, ופגיעה קשה בכדאיות היצוא.

ההתמוטטות הכלכלית בעיצומה, והכלכלנים חוזים שחורות ומספקים הצעות מהצעות שונות כיצד להתמודד עם מה שנראה כמו אפוקליפסה כלכלית בלתי נמנעת

אחד מן הצעדים הראשונים של מאוריציו מאקרי היה הסרת המגבלות על המסחר במט"ח, "הסרת הסנדול". אבל שלוש וחצי של שלטון משאירים למקרי מעט מאד השגים להתהדר בהם. האינפלציה, שהיתה גבוהה גם קודם לכן, הוכפלה.

שיעור העניים עלה מ-28% לקרוב ל-40% על פי ההערכות, המיתון העמיק והצניחה בפעילות הכלכלית נראית כבלתי ניתנת לעצירה, גם החוב החיצוני גדל לממדים מבהילים, והאבטלה גואה.

מאקרי שיקם את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הארגנטינאית (INDEC), שתחת השלטון הקודם עיוותה וזייפה את כל המדדים, והחזיר אותה למעמד של גוף רציני שניתן לבטוח בדיווחיו. אבל כמו שאומרים באופוזיציה, זה נפלא שיש לנו INDEC אמין, כדי שנוכל לראות מהימנה איך אנחנו נהיים עניים יותר מים ליום…

הישג נוסף שזוקף מאקרי לזכותו הוא ניעור מערכת המשפט, שבשלוש השנים האחרונות החלה לחקור לעומק ואף להעמיד לדין פוליטיקאים ותעשיינים לדין על עבירות שחיתות שהתבצעו בתקופת השלטון הקודם, שהיה מושחת עד העצם.

אבל אין לטעות בניתוח התופעה. מערכת המשפט לא הפכה בשנים אלה למערכת עצמאית וחפה משחיתות, אלא שימשה כלי פוליטי בידי השלטון על מנת להעמיד לדין ולכלוא אך ורק מושחתים שהשתיכו לשלטונה של קריסטינה קירשנר. בתי המשפט נותרו מושחתים כשהיו, ויש להניח כמעט בוודאות שכאשר יתחלף השלטון, יתחלף גם כיוון הרוח בניהול תיקי השחיתות.

שיעור העניים עלה מ-28% לקרוב ל-40% על פי ההערכות, המיתון העמיק והצניחה בפעילות הכלכלית נראית כבלתי ניתנת לעצירה, גם החוב החיצוני גדל לממדים מבהילים, והאבטלה גואה

שלושת "ההישגים" בהם מתהדר השלטון הינם אם כן, הגברת השקיפות (INDEC), רדיפת המושחתים והליברליזציה של שוק ההון והמט"ח.

לאורך השנתיים הראשונות הבטיח השלטון לאזרחים, שהקשיים הכלכליים הם "התשלום" על תיקון כשלונות העבר, ומחיר שכדאי לשלם עבור "השינוי" שהשלטון החדש מביא איתו.

לאורך שנתיים ההבטחות האלה זכו לגיבוי מצד הציבור, ובבחירות הביניים ב 2017 מאקרי חיזק את שלטונו כאשר הצליח להכניס לפרלמנט מספר נציגים גדול יותר מאשר בנצחונו המקורי ב 2015.

ההחמרה במצב הכלכלי במהלך 2018 גרמו לרוב הציבור למאוס בהבטחות הלא ממומשות, ואכן בבחירות המקדימות באוגוסט 2019 נחל מקרי תבוסה קשה ובלתי צפויה. אך מאז הבחירות, המצב רק החמיר והכלכלה צונחת באופן שנראה היום בלתי ניתן לעצירה.

המגבלות על המסחר במט"ח שהוטלו בסוף השבוע אינן דבר של מה בכך, הן הודאה בכשלון מוחלט. לא רק כשלון בבחירות, לא רק כשלון כלכלי, אלא כשלון של "השינוי" המובטח. מפלגתו של מקרי נקראת "ביחד לשינוי" ואתמול יום ראשון, הם סינדלו את הדולר בדומה למה שעשה השלטון הקודם אותו באו להחליף. המדיניות הכלכלית הכי שנואה והכי שנויה במחלוקת מיושמת היום על ידי מי שהבטיחו שבאו לשנות אותה.

המגבלות על המסחר במט"ח שהוטלו בסוף השבוע אינן דבר של מה בכך, הן הודאה בכשלון מוחלט. לא רק כשלון בבחירות, לא רק כשלון כלכלי, אלא כשלון של "השינוי" המובטח

ארגנטינה היא מדינה מכורה לדולר. רוב רובה של האוכלוסיה אולי לא ראה שטר של דולר מימיו, אבל המעמד הבינוני, זה שהצביע עבור מאקרי חוסך, חושב וחי בדולרים. ככל ששער הדולר עולה, מעמד הביניים הזה מרגיש יותר עני.

ארגנטינה היא המדינה השניה בעולם במספר הדולרים (בשטרות) שמצוי בידי האוכלוסיה, אחרי ארצות הברית. את האהבה הזו לדולר אף שלטון לא הצליח לנצח.

שער הפזו לעומת שער הדולר. (צילום: AP Photo-Natacha Pisarenko)

פגעת לארגנטינאים באפשרות לחסוך בדולרים, ופגעת בציפור נפשם. התבוסה של מאקרי בבחירות באוקטובר עומדת להיות מחפירה. יש צופים שהאופוזיציה, המפלגה הפרוניסטית תקבל יותר קולות מאשר קיבל הגנרל פרון בכבודו ובעצמו.

השאלה הגדולה היא האם בכלל יהיו בחירות באוקטובר. בהיסטוריה הארגנטינאית לא זוכרים בשבעים השנים האחרונות שלטון של מפלגה שאיננה המפלגה הפרוניסטית שהגיע לתום המנדט.

הנשיא הלא פרוניסטי האחרון פרננדו דה לה רואה, התפטר ונמלט מבית הנשיא בהליקופטר, תוך כדי המשבר הכלכלי של שנת 2001, ובמהלך הפגנות המוניות כנגד הממשלה שיצאו משליטה וגבו קורבנות בנפש. "טראומת ההליקופטר" משתקת כרגע את הממשלה ואת תומכיה.

במשבר הכלכלי של 2001, התפטר הנשיא ונמלט מבית הנשיא בהליקופטר, במהלך הפגנות אנטי ממשלתיות המוניות שיצאו משליטה וגבו קורבנות. "טראומת ההליקופטר" משתקת כרגע את הממשלה ותומכיה

אף פרשן רציני, אפילו לא מהתומכים הבודדים שנשארו לשלטון, לא מאמין באפשרות של מאקרי לזכות בבחירות ולכהן מנדט נוסף. כלפי חוץ הם מנסים להפגין אופטימיות כמובן, אבל כפי הנראה מאמציהם מתמקדים בשמירה על המשילות והעברת השלטון באופן מסודר.

נראה שמהאמביציות של מאקרי נשארה רק אחת, לא לברוח מבית הנשיא בהליקופטר.

דגל השינוי קופל בסוף השבוע, העם אמר את דברו בבחירות המקדימות. כבר עכשיו מתחרה מאקרי על תואר הנשיא הדמוקרטי הגרוע בתולדות המדינה, נטישת השלטון טרם סיום המנדט הוא הסיוט שאיתו מתמודד היום מאוריציו מאקרי.

גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.