פוטין - אחד המנהיגים המסוכנים והמשפיעים ביותר בעולם

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בקרמלין במוסקבה, 20 בספטמבר, 2022 (צילום: Getty Images VIA JTA)
Getty Images VIA JTA
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בקרמלין במוסקבה, 20 בספטמבר, 2022

כשהוא מצהיר "אנחנו בעשור המסוכן לעולם מאז מלחמת העולם השנייה" – נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אחד המנהיגים המסוכנים והמשפיעים ביותר בפוליטיקה העולמית, מחריף את המאבק באוקראינה.

כשהוא מצהיר "אנחנו בעשור המסוכן לעולם מאז מלחמת העולם השנייה" – נשיא רוסיה פוטין, אחד המנהיגים המסוכנים והמשפיעים ביותר בפוליטיקה העולמית, מחריף את המאבק באוקראינה

כשהצבא הרוסי נעזר במערך טילים ומל"טים איראניים הפוגעים באוכלוסייה האוקראינית ובתשתיות קריטיות ברחבי המדינה, ראש הקרמלין אינו בוחל באמצעים. כשהוא מנפנף בשימוש בנשק גרעיני ואף מתריע מפני הידרדרות חסרת שליטה במלחמה – הוא מאשים לשווא את אוקראינה בשימוש פרובוקטיבי ב"פצצה מלוכלכת" נגד מוסקבה.

לדבריו, התערבות בוטה של ארה"ב וכוחות נאט"ו במאבק עלולה להוביל לאסון גלובלי. יתרה מזאת, כשהוא מתעלם מהביקורת הבינלאומית כלפי מוסקבה ומהשלכותיה הגיאופוליטיות, הביטחוניות והכלכליות העצומות של המלחמה – פוטין, הטוען לכישלון הסנקציות נגד רוסיה, ממשיך להפגיז את אוקראינה ולקרוא תגר נגד מדינות המערב. זאת, כשהוא משלב בין רטוריקה לוחמנית ואיומים בנשק "יום הדין" לצד שימוש גובר ואינטנסיבי במל"טים מתאבדים וכלי טיס בלתי-מאוישים.

וכך, על אף המאמצים הרבים להניא אותו מצעדיו הקיצוניים, להגביל את מכונת המלחמה ולבלום את התקדמות הצבא הרוסי, המלחמה באוקראינה נכנסת לשלב חדש ומסוכן ביותר. מדובר במלחמת התשה הגורמת חורבן עצום באוקראינה, לצד השלכות כבדות על הכלכלה הרוסית ועתיד יחסי הכוחות במרחב הגיאופוליטי העולמי.

המלחמה באוקראינה נכנסת לשלב חדש ומסוכן ביותר. מדובר במלחמת התשה הגורמת חורבן עצום באוקראינה, לצד השלכות כבדות על הכלכלה הרוסית ועתיד יחסי הכוחות במרחב הגיאופוליטי העולמי

השפעת הסנקציות על הכלכלה הרוסית

שמונה חודשים לאחר פלישתו של הצבא הרוסי לאוקראינה, ניראה כי הסנקציות הבינלאומיות החריפות שהוטלו על רוסיה אומנם פגעו בכלכלה הרוסית, וזו, בתורה, השפיעה משמעותית על הכלכלית העולמית. אבל – וזהו אבל גדול – הם לא הצליחו עד כה למוטט את ממשל מוסקבה ולשתק את המערכת הכלכלית שלה, להרתיע את פוטין ולבלום אותו, להיפך.

חרף החרם וצעדי הענישה – איומיו התכופים בשימוש בנשק גרעיני ומהלכיו הקיצוניים נגד אוקראינה, לרבות הכפשתה בשימוש ב"פצצה מלוכלכת" הנושאת חומרים רדיואקטיביים – מובילים להסלמת המאבק.

בתוך כך, שימוש אינטנסיבי בטילים ומל"טים מתאבדים הממררים את חיי האוכלוסייה האוקראינית ופוגעים אנושות בתשתיות אזרחיות קריטיות ברחבי המדינה, השמידו עד כה יותר משליש מסקטור האנרגיה שלה.

מנגד, התבוננות על מצבה של רוסיה מראה כי הכלכלה הרוסית (שדורגה בשנת 2021 במקום ה-11 בעולם עם תמ"ג של 1.78 טריליון דולר), ממשיכה לתפקד פחות או יותר כרגיל, כשהרובל חזר לרמה הגבוהה ביותר מאז 2015 ושיעור האבטלה צפוי להישאר סביב 15% השנה.

שימוש אינטנסיבי בטילים ומל"טים מתאבדים הממררים את חיי האוכלוסייה האוקראינית ופוגעים אנושות בתשתיות אזרחיות קריטיות ברחבי המדינה, השמידו עד כה יותר משליש מסקטור האנרגיה שלה

הסבר חלקי לכך טמון בגידול המשמעותי שחל בהיקף הייצור התעשייתי של רוסיה, בעיקר בסקטור הביטחוני (שהגיע בחודש יולי לכ-30%) ובעיקר בעלייה החדה שחלה במחירי האנרגיה. אלה הובילו להכנסות גבוהות מייצוא נפט וגז טבעי (כ-100 מיליארד דולר בשנת 2022), המפצים על ירידה של 75% בייבוא חומרי גלם, סחורות ושירותים משווקי המערב, ובראשם יבוא מוליכים למחצה, שצנח ב-70% לעומת שנת 2021. עם זאת, ניתוח מגמות, מהלכים ותהליכי עומק העוסקים בהשלכותיה ארוכות-הטווח של המלחמה, חושפים תמונת מצב שונה ועגומה בהרבה.

 השלכות כלכליות ארוכות-טווח על המשק הרוסי

בכירי הכלכלנים בארה"ב טוענים כי מהלכיו של פוטין הובילו עד היום למחיקת הישגיה הכלכליים של רוסיה שנצברו בין השנים 1992-2021, הנאמדים בכ-200 מיליארד דולר (כ-16-24% מהתמ"ג שלה). כל זאת, לצד סנקציות בינלאומיות המוטלות על מוסקבה הכוללות, בין השאר, הקפאת נכסים ויתרות מט"ח הנאמדות ב-600 מיליארד דולר וכן קרנות בשווי 300 מיליארד דולר של הבנק המרכזי הרוסי.

הערכות שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית בחודש שעבר מראות, כי על אף שרוסיה היא מעצמת אנרגיה עולמית המחזיקה בעתודות הגז, הפחם והנפט מהגדולות בעולם (בשווי המוערך בכ-75 טריליון דולר) – הכלכלה הרוסית, המדורגת רביעית באירופה, צפויה להצטמצם בשנת 2022 ב-3.4% כשהכלכלה האוקראינית תצטמצם ב-35%. כל זאת, בהשוואה לצמיחה חיובית בשיעור של 2.8% שפורסמה לפני המלחמה וכן, בהשוואה להערכת הבנק העולמי לפיהן התמ"ג הרוסי צפוי להתכווץ ב-4.5% השנה וב-3.6% בשנת 2023.

לפי הערכות קרן המטבע הבינלאומית, על אף שרוסיה היא מעצמת אנרגיה עולמית מהגדולות בעולם – הכלכלה הרוסית צפויה להצטמצם בשנת 2022 ב-3.4%, כשהכלכלה האוקראינית תצטמצם ב-35%

בידוד המשק הרוסי

אם לא די בכך, ג'נט ילן, מזכירת האוצר בממשל ביידן, הבהירה כי המשך המלחמה ובידודה הבינלאומי של רוסיה פוגעים בשרשרות הייצור והאספקה העולמיות ואלה מובילים לעליות מחירים ואינפלציה בעולם, לצד מיתון עמוק באירופה.

לדבריה, החרם על ייבוא גז ונפט מצד מדינות ה-EU צפוי להמשיך ולפגוע בכלכלה הרוסית. זאת משום שסקטור האנרגיה, המהווה כ-40% מהתוצר הלאומי שלה, מספק כמחצית מהכנסותיה המשמשות בין השאר למימון המלחמה והיערכות-מחדש של הצבא. בנוסף, הפסקת הפעילות העסקית ברוסיה מצד יותר מאלף חברות בינלאומיות שנטשו אותה מאז פרוץ המלחמה, פוגעת בשוק העבודה הרוסי ומאיימת על עתיד צמיחתה הכלכלית.

וכך, הגבלה דרסטית של קשרי המסחר שלה עם חברות ועסקים רבים במערב וצמצום משמעותי בהיקף שווקי היעד שלה ברחבי העולם – פרט לשווקים באסיה – מותיר אותה תלוייה בייצוא. בעיקר לסין ולהודו, הרוכשות ממנה נפט וגז במחירים מופחתים, וכן באיראן וצפון קוריאה המסייעות לה באספקת נשק וציוד לוחמה (ובהם טילים, מל"טים וכלי טיס בלתי-מאוישים). כל אלה, לדברי ילן, פוגעים קשות בכלכלה הרוסית ואף מונעים את המשך התפתחותה בשנים הבאות.

הקצנת הרטוריקה והסלמת המאבק

כבר עתה מסתמן, כי על אף קוטנה היחסי של הכלכלה הרוסית ביחס לתוצר העולמי, המאבק באוקראינה נושא השלכות גיאופוליטיות וביטחוניות כבדות וארוכות-טווח הרבה מעבר לפגיעה בשוק האירופי ובשווקי האנרגיה, המזון והטכנולוגיה העולמיים.

ג'נט ילן, מזכירת האוצר בממשל ביידן, הבהירה כי המשך המלחמה ובידודה הבינלאומי של רוסיה פוגעים בשרשרות הייצור והאספקה העולמיות ומובילים לעליות מחירים ואינפלציה בעולם, לצד מיתון עמוק באירופה

התבוננות מקיפה על רוסיה מציגה תמונת מצב מדאיגה, לפיה לא רק שפוטין אינו מתכוון לנטוש את כס השלטון ברוסיה ולהרפות ממאבקו האכזרי באוקראינה, אלא שלאומנים רוסיים קיצוניים ובהם רמזן קדירוב מנהיג הלוחמים הצצ'נים, אף קוראים לו להקצין את צעדיו ולכתוש אותה ביתר שאת.

בתוך כך, ה"פוטיניזם" (Putinism)–תפיסת עולם גזענית קיצונית המגובה ע"י הכנסייה האורתודוקסית, מכה שורש ומתפשטת ברחבי רוסיה. זאת, בין השאר, על רקע הרעת המצב הסוציואקונומי במדינה, הנובע מהחרפת הסנקציות נגדה.

בנוסף, האבדות העצומות והמפלות של הצבא הרוסי לצד נסיגתו משטחים רבים באוקראינה מובילים להקצנת הרטוריקה הלוחמנית של פוטין ותכיפות איומיו. לאחר שהאשים את ממשלת קייב בכוונותיה להשתמש בנשק גרעיני נגד מוסקבה ואף לתקוף את כורי הגרעין ומצבורי הפסולת הרדיואקטיבית שלה, משרד ההגנה הרוסי הצהיר השבוע, כי אוקראינה מתכננת לעשות שימוש בפצצה "מלוכלכת" ואף להאשים את רוסיה בכך.

"מלכוד 22"

ניתוח הנרטיב של ראש הקרמלין מראה, כי מעבר לפוטנציאל הנזק העצום הטמון בכך ומעבר לשימוש הציני בטקטיקה של הכפשת היריב, איומיו טומנים בחובם מסרים חשובים למערב.

הם נועדו להניא את ארה"ב ומדינות נאט"ו מכוונתן להכריז על שטחי אוקראינה כאסורים לטיסה, להרתיע אותן וכן את ישראל מאספקת טנקים חדישים ומערכות הגנה מתקדמות לאוקראינה, וכן להמחיש להן כי המשך המאבק מצד אוקראינה, מהווה, לדברי פוטין, איום המסכן את ביטחונה ויציבותה של אירופה.

כתגובה לכך, בכירים בממשל ביידן הביעו דאגה רבה מפני האפשרות כי זהו "משחק מקדים" של ראש הקרמלין, שנועד למשוך זמן טרם יעשה שימוש בנשק גרעיני טקטי. ללא ספק, מדובר בשלב חדש ומסוכן ביותר בעימות, מעין "מלכוד 22" בגרסה רוסית. לפיו, ככל שהצבא הרוסי נוחל מפלות ומאבד שטחים, וככל שגובר החשש של פוטין מפני סיוע ואספקת ציוד צבאי מערבי מתקדם לאוקראינה, כך הוא מקצין את מהלכיו ואיומיו כדי להשיג בכל מחיר תמונת ניצחון.

"מלכוד 22" בגרסה רוסית: ככל שהצבא הרוסי נוחל מפלות ומאבד שטחים, וככל שגובר החשש של פוטין מסיוע ואספקת ציוד צבאי מערבי מתקדם לאוקראינה, כך הוא מקצין את מהלכיו ואיומיו להשגת תמונת ניצחון

עם זאת, כשהוא מודע לפוטנציאל הנזק הכרוך בשימוש בנשק גרעיני, על פניו ניראה כי החשש "האמיתי" שלו איננו מהיקף ההרס וההרג הצפויים. בעיניו, נטישתן הפוטנציאלית של בנות-בריתה החזקות של רוסיה – סין והודו – חמור יותר. מצב זה, יוביל לבידודה המוחלט מהקהילה הבינלאומית ללא יכולת לפצות על הנזקים לכלכלה הרוסית כתוצאה מהנתק שלה מהמערב.

ד"ר ענת הוכברג-מרום היא מומחית לגיאופוליטיקה וליחסים וטרנדים בינלאומיים עם יותר מ-20 שנות וותק וניסיון בעבודה עם גורמי ממשל, בטחון ועסקים בינלאומיים בארץ ובחו"ל. במסגרת מחקריה ועבודתה כיועצת גיאופוליטית נפגשה בבית הלבן עם היועץ הישיר לענייני הטרור העולמי של הנשיא אובמה (2015) והשתתפה בכנסים ופורמים בינלאומיים שונים בחו"ל. במהלך שלוש השנים האחרונות, הרחיבה את תחומי המחקר והעניין שלה לאסיה בדגש על סין. משמשת כיועצת בכירה במכון המחקר בהינאן (דרום סין) ומספקת ניירות עמדה ומחקרים לממשל הסיני העוסקים בעיקר בממד הביטחוני של פרויקט ה"חגורה והדרך" (BRI), הכולל בניית תשתיות ענק בכל רחבי העולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עידן הדינוזאורים עבר, אז פוטין לא יעבור ביום מן הימים מהרלוונטיות? הסוס חזק גופנית מהאדם, אך חלש ממנו שיכלית; לכדה"א/אבולוציה/אלוהות, דרכים משלהם להזיז ת'עניינים: פוטין כרגע שולט, ביבי ... המשך קריאה

עידן הדינוזאורים עבר, אז פוטין לא יעבור ביום מן הימים מהרלוונטיות? הסוס חזק גופנית מהאדם, אך חלש ממנו שיכלית; לכדה"א/אבולוציה/אלוהות, דרכים משלהם להזיז ת'עניינים: פוטין כרגע שולט, ביבי ניצח בבחירות, טראמפ מתעתד להכריז – נסתרות דרכי האל. ובכל זאת, טוב ורע זה ברור, ביבי/דרעי מקומם בכלא

עוד 1,192 מילים ו-1 תגובות
סגירה