"מכת חשמל לאליטה!" צהלה כותרת מאמר מאת אריאל כהנא, הכתב המדיני של "ישראל היום". המאמר ספוג האופוריה פורסם ביום השחור שלמחרת הבחירות וחגג את פוליטיקת הזהויות. אריאל כהנא ציין שניצחונו של בנימין נתניהו הושג "תוך ויתור על אוכלוסיית 'ישראל הראשונה' והישענות כמעט בלעדית על הציבור המסורתי-דתי-ימני-שמרני".

"מכת חשמל לאליטה!" צהלה הכותרת של "ישראל היום". המאמר ספוג האופוריה פורסם ביום השחור שלמחרת הבחירות וחגג את פוליטיקת הזהויות

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

נתניהו, אשכנזי פריווילגי, משסה כידוע את העם נגד מי שהוא מכנה "אליטות", "שמאלנים", "עוכרי ישראל" ואלה ש"שכחו להיות יהודים".

"הדמוגרפיה ניצחה הפעם, לא האידיאולוגיה הימנית", אמר נסים משעל שהתארח בתכניתו של קובי מידן "סוכן תרבות" המשודרת בערוץ "כאן וו". משעל, בכיר תקשורת, דיבר על ספרו האוטוביוגרפי החדש "שוליית הסנדלר" ועל דרכו למעלה מאז ימיו במעברה כילד עולה מבגדד. הוא התוודע מקרוב לסגידה לנתניהו החילוני דווקא בביקוריו העכשוויים בבית כנסת ספרדי. אותה סגידה ניזונה, כדברי משעל, מתחושות נחיתות מול מי שחשים עצמם כטובים מאתנו ומהיאחזות במנהיג הגדול שמייצג אותנו, המקופחים.

ממשלת ה"ימין מלא מלא" המתגבשת עכשיו אכן נראית מבהילה. אבל אמיר בן-דוד מציע בכל זאת עמדה של אופטימיות זהירה. לפי רשימתו "האופסימיסט" שפורסמה כאן, בזמן ישראל, אפשר להפיק מהלימון גם טיפת לימונדה.

בפרק הבא בתולדותינו, שנפתח השבוע, כשדגלי "רק לא ביבי" יקופלו ויאופסנו, הגיע הזמן להעמיד אלטרנטיבה חילונית והומנית חדשה לקואליציה הלאומנית והדתית שזכתה בבחירות.
מהבחינה הזו – הקריסה של מרצ והכישלון של העבודה הם חדשות טובות.https://t.co/ILpG2s9UqU

— Amir Ben-David אמיר בן-דוד (@AmirBenDavid) November 5, 2022

התוצאה החד משמעית של הבחירות תאפשר ממשלת ימין יציבה. החדשות הטובות: היא גם תאפשר למחנה היריב פסק זמן להיערכות חדשה, לא עוד המשך ההתמקדות ב"רק לא ביבי". כותבים נוספים מציינים עכשיו שמפלגת העבודה הקורסת חייבת להמציא את עצמה מחדש.

התוצאה החד משמעית של הבחירות תאפשר ממשלת ימין יציבה. החדשות הטובות: היא גם תאפשר למחנה היריב פסק זמן להיערכות חדשה, לא עוד המשך ההתמקדות ב"רק לא ביבי"

מלקקים את הפצעים ומדברים כמובן על הפקת לקחים. אחת השאלות המטרידות: איך להנמיך את גובה הלהבות של ניצחון הדמוגרפיה? כאמור, זה לא ניצחון של אידיאולוגיית ימין והוא מבליט את התופעה המכונה "תודעה כוזבת": היעדר התאמה בין תפיסות, ערכים והשקפות אידיאולוגיות של אנשים – לבין מיקומם במערכת החברתית והמעמדית. וכך קורה שאידיאולוגיה שלטת בראשי יחידים או קבוצות מדוכאות דווקא מצדיקה או משמרת את הדיכוי.

יומיים לפני ההליכה לקלפי פרסמתי כאן פוסט על זכרונותי ממערכות בחירות קודמות ובראשן "המהפך" של מאי 1977. תגובות ההלם והפניקה בקיבוצים ובתנועות הנוער השמאליות נראו לי במבט לאחור כמספקות הסבר חלקי להתאדותו הכה מצערת של השמאל. אותן תגובות ביטאו דמוניזציה של היריב הפוליטי. התנשאות, זחיחות של "מלח הארץ", ניכור והתבדלות נמרצת מ"הבבונים", מהמוני עמך ישראל שאינם מ"כוחותינו". כמעט מיותר לציין שכל זה עורר אנטגוניזם, רגשי עוינות קשים כלפי המתנשאים.

עלייתו של הימין לשלטון, לראשונה מאז קום המדינה בת ה-29 אז, נראתה אז בלתי נתפסת, כמעט הזויה. "צריך להחליף את העם" אמר כזכור יצחק בן-אהרון בשידור הישיר בערוץ 1 היחיד אז ע ם היוודע התוצאות. בן-אהרון הקיבוצניק מגבעת-חיים מאוחד היה ממנהיגי תנועת הפועלים, חבר כנסת ובעברו מזכ"ל ההסתדרות.

באותו פוסט ליקטתי התבטאויות של בני 30-40 מקיבוץ עין-שמר של השומר הצעיר. הם ביטאו תחושה נואשת ש"המדינה אובדת לנו", שהיא תיכף תישמט ותיגזל מאתנו. דיברו על תחושת חורבן, על השמיים שנפלו עליהם. נרמזה שם גם אפשרות של הקמת מחתרת אשר "תפעל נגד השלטון הפשיסטי החדש של הליכוד".

תחושת האנדרדוג והפחד שמא האליטות הלבנות שוב ייקחו מאיתנו את המנהיג הגדול, היא המביאה לניצחונו של נתניהו פעם אחר פעם, גם כאשר מעל לראשו תלוי אישום בפלילים. כך אמר שדר מחדשות ערוץ 12 בעקבות הבחירות של אפריל 2019. עקב הזיפזופ בין ערוצים לא הספקתי לקלוט אז את שמו של השדר, אומר הדברים הנכוחים.

האם יש סיכוי שדפוסי ההצבעה יהיו בהדרגה קצת יותר שפויים, שהדמוגרפיה לא תביס את האידיאולוגיה וגם "השד העדתי" קצת יירגע?

התגובות ביטאו דמוניזציה של היריב הפוליטי. התנשאות, זחיחות של "מלח הארץ", ניכור והתבדלות נמרצת מ"הבבונים", עמך ישראל שאינם מ"כוחותינו". כמעט מיותר לציין שכל זה עורר אנטגוניזם ורגשי עוינות קשים

באפריל 2019 כתבתי בפייסבוק: "התמורה המיוחלת תלויה גם בנו. בהתנהלות קצת יותר סובלנית של 'כוחותינו' מהשמאל והמרכז, בנכונות להיפתח קצת, לשנות תדר, אולי אפילו לחדול מדמוניזציה של היריב".

ובירחון השמאלי "ליברל" כתב רותם דנון, אז עורך הירחון, שנתניהו מפליא לחבר מזרחיות וימניות. בגיליון שפורסם ב-19 לאפריל 2019 כתב דנון:

"נתניהו רוכב על ברית הדפוקים כל הדרך לניצחונותיו בבחירות מאז בחירות 1996 […]. כאשר תשדירי מפלגת העבודה ה ס ר י ח ו מכל מה שלבן ומתנשא, נתניהו עבד על הפחדים, על הקיפוח, על שנאת אלו שמתנשאים עלינו. ומאז בנימין נתניהו חוזר ופונה אל הבייס שהעלה את מנחם בגין לשלטון במהפך של 1977. זה היה – ועודו –בגיניזם במיטבו".

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.