"מכת חשמל לאליטה!" צהלה כותרת מאמר מאת אריאל כהנא, הכתב המדיני של "ישראל היום". המאמר ספוג האופוריה פורסם ביום השחור שלמחרת הבחירות וחגג את פוליטיקת הזהויות. אריאל כהנא ציין שניצחונו של בנימין נתניהו הושג "תוך ויתור על אוכלוסיית 'ישראל הראשונה' והישענות כמעט בלעדית על הציבור המסורתי-דתי-ימני-שמרני".
"מכת חשמל לאליטה!" צהלה הכותרת של "ישראל היום". המאמר ספוג האופוריה פורסם ביום השחור שלמחרת הבחירות וחגג את פוליטיקת הזהויות
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
שלום לכם,
האם זכרתם בצאתכם מהבית לקחת אתכם הבוקר את תעודת הנאמנות?
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
ראשית, אדוני נשיא ארה"ב מר דונלד טראמפ, אני מבקש להודות לך, ואני בטוח שרוב רובם של אזרחי ישראל ויהודי העולם גם הם מודים לך.
תודה לך על הצלת החטופים מידי שוביהם בני העוולה, ומידי מפקיריהם – שרי ממשלת ישראל, שהמשך המלחמה על מחיריה וחיי החטופים בטלים בשישים בעיניהם ביחס לשימור שלטונם.
יחיאל גלבוע הוא ד\"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נשים לרגע את הבעיה המוסרית הכבדה בצד. פינוי הרצועה מתושסיה הפלסטינים נוגד את האינטרס הציוני ב 180 מעלות.
האינטרס הציוני הראשון במעלה הוא היפרדות בהסכם בין ישראל לפלסטין.
לשם כך פלסטין זקוקה לעוגנים כלכליים משל עצמה, כדי להתיר את הקשר הגורדי בינינו.
כלומר, נמל ימי ברצועה, נמל תעופה פלסטיני בבקעה, גשר רב משתמשים בין עזה לחברון, ומזרח ירושליים בריבונות פלסטינית.
ובא לציון גואל
חתימתו של דונלד טראמפ על הצו לחידוש "הלחץ המקסימלי נגד איראן" מהווה הזדמנות לדון ביעילותן של הסנקציות נגד משטר האייתוללות. לעיתים נראה שבקרב המומחים, לסנקציות כלכליות יש יחסי ציבור גרועים. איכשהו, נראה שהן אף פעם לא עובדות. האמנם?
נקודת המוצא לדיון, שעליה כמדומני אין מחלוקת של ממש, היא שההשפעה הכלכלית של הסנקציות על הכלכלה האיראנית, גם לאחר ממשל ביידן, עודנה מורגשת היטב. אינדיקציה סמלית לכך היא ערך הריאל האיראני שעומד נכון להיום על כ-845,000 לדולר בשוק החופשי, לעומת פחות מ-70,000 לדולר ערב פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין. הדיון האמתי מתרחש סביב שאלת האפקטיביות המדינית של הסנקציות.
דוקטורנט ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. לשעבר חוקר במרכז למחקר מדיני שבמשרד החוץ ועובד במחלקה לתכנון אסטרטגי במשרד לביטחון הפנים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם