טורקיה: חמאס איננו ארגון טרור
רק לפני שבועות ספורים נפגש ראש הממשלה יאיר לפיד עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בניו יורק ודן עמו בשיפור היחסים בין שתי המדינות. רק לפני ארבע חודשים הוכרז על חימום ביחסים בין טורקיה וישראל ועל החזרת השגרירויות לאנקרה ולתל אביב.
אחת הדרישות הישראלית העקרוניות כלפי הטורקים – עליה גם חזר שר הביטחון בני גנץ במהלך ביקורו באנקרה לפני כשבועיים – הייתה מיגור פעילות חמאס בשטחה של טורקיה.
שום דבר לא נאמר באופן פומבי, אך בין השורות נרמז שכך יהיה: העיתונות הערבית דיווחה על כך שראשי חמאס עוזבים את טורקיה יחד עם משפחותיהם וכי טורקיה הגבילה את פעילותם במדינה בדיוק כפי פעלה בנוגע לפעילי האחים המוסלמים במדינה.
השבוע שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושולו שבר שתיקה בעניין זה. כאשר ענה לשאלתו של חבר הפרלמנט הטורקי, צ'בושולו אמר כי "טורקיה איננה מכירה בחמאס כארגון טרור וסירבנו לדרישה הישראלית לגרש את פעילי חמאס משטחנו. טורקיה תמיד פועלת למען אחדות בין הפלגים הפלסטיניים – פת"ח וחמאס".
"טורקיה איננה מכירה בחמאס כארגון טרור וסירבנו לדרישה הישראלית לגרש את פעילי חמאס משטחנו. טורקיה תמיד פועלת למען אחדות בין פת"ח וחמאס"
האם אנקרה אכן ממשיכה להתנהל כרגיל ביחס לחמאס, שפתח סניף בטורקיה לפני שנים רבות, או שמא היא רק מנסה להימנע מאי-נעימות מול הפלסטינים?
לאנשי חמאס בטורקיה יש נראות גבוהה – רק לפני כשבוע הם פגשו באיסטנבול את נציגים של הטאליבן. בנוסף, ארדואן נמצא בשנת בחירות ולאחר שהוא סגר את הפינה הישראלית, הוא צריך לשכנע שוב את בוחריו השמרניים שהוא אינו מתכוון לזנוח את אחיו הפלסטינים ולא הסכים לוותר על העמדות העקרוניות.
ארדואן הוא אותו ארדואן. יש גבול ליכולת שלו להשתנות באופן משמעותי. השאלה היא האם ישראל תסכים למציאות הזאת ותקבל אותה, או שתדרוש מהטורקים שיעמדו במחויבות שלהם ויהי מה. בשאלה הזאת תצטרך לטפל הממשלה החדשה של בנימין נתניהו, שסופגת מטחי אש מהפרשנים הטורקים עוד לפני שקמה.
יש גבול ליכולת של ארדואן להשתנות באופן משמעותי. השאלה היא האם ישראל תסכים למציאות הזאת ותקבל אותה, או שתדרוש מהטורקים שיעמדו במחויבותם ויהי מה
בין משבר פוליטי למשבר האקלים בשארם
ועידת האקלים בשארם א-שייח מספקת מדי יום תמונות מרתקות, רכילויות ושמועות.
פעם מדובר בחיבוק בין נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לנשיא ישראל יצחק הרצוג. לאחר מכן צצה לה התמונה שמשכה את תשומת הלב של כל העולם הערבי בה נראתה שרה ישראלית שישבה בשולחן עגול יחד עם מנהיגי תוניסיה, לבנון ומדינות נוספות שאינן נחשבות כידידותיות ביחס לישראל או שמוגדרות בחוק כ"מדינות אויב".
במקביל לדיונים על הצלת כדור הארץ, מרחף לו הנושא של זכויות אדם: אקטיביסט ופעיל פוליטי בשם עלאא עבד אל-פתאח שובת רעב כבר מספר שבועות, והשבוע הוא גם הפסיק לשתות מים. במצרים מגדירים אותו כ"פושע מסוכן", ובארה"ב ומדינות נוספות דורשים מהשלטונות לשחררו לאלתר ולהציל את חייו.
![הפגנה בשארם א-שייח על רקע ועידת האקלים של האו"ם, 12 בנובמבר 2022 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/11/AP22316410079639-1024x640.jpg "הפגנה בשארם א-שייח על רקע ועידת האקלים של האו"ם, 12 בנובמבר 2022 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)")
אך השאלה החשובה שנמצאת במרכז הוועידה היא כמובן האקלים ושיתופי הפעולה האפשריים בין המדינות השונות שיסייעו בהצלת טבע בר, ימנעו זיהום של מים ואוויר ויביאו להפחתה של פליטת גזי חממה.
דווקא ישראל וירדן נתנו דוגמה חיובית וחתמו על מזכר ההבנות לקידום השלב הבא בהסכם שבמסגרתו ישראל תעביר לירדן מים מותפלים תמורת חשמל ירוק. כל הצדדים מרוויחים מההסכם הזה – לירדן יש שטחים נרחבים המתאימים לייצור חשמל מאנרגיית השמש ולישראל יש את הטכנולוגיות המשובחות בתחום של התפלת המים. גם מצרים ואיחוד האמירויות חתמו על הסכם בתחום של הקמת חווה ענקית של תחנות רוח.
ועדיין, כל הנראה, מדובר בהתקדמות איטית וקטנה ביחס לגודל המשבר האקלימי שרובץ כעת על מזרח התיכון. הנהרות בעיראק מתייבשים, מצרים חווה מחסור אדיר במים, הטמפרטורות עולות ופסולת שכולה פלסטיק בלתי מתכלה מאיימת על האלמוגים היפים של הים האדום. במדינות רבות באזור, כמחצית מכמות המים מתבזבזת בגלל הליקויים בצנרת, שפכים מוזרמים לנהרות ולים בגלל העדר תשתיות ראויות.
הנהרות בעיראק מתייבשים, מצרים חווה מחסור אדיר במים, הטמפרטורות עולות ופסולת שכולה פלסטיק בלתי מתכלה מאיימת על האלמוגים היפים של הים האדום
בסוף הכל חוזר למשילות וליציבות פוליטית. כשיותר ויותר מדינות במזרח התיכון הופכות לנחשלות, היכולת שלהן להיאבק בנזקי האקלים ולדאוג לאיכות הסביבה היא מזערית.
המשבר בתחום האקלים אף מוסיף לחוסר יציבות פוליטית, כך שחייבים לראות את משבר האקלים לא רק דרך המשקפיים הסביבתיות אלא גם דרך העדשה הפוליטית. הסדרה של סכסוכים, מציאת פתרונות ופשרות תאפשר גם ניהול של מאבק עוצמתי נגד שינויי האקלים.
רגע לפני המונדיאל: שחקן קטארי נגד הלהט"ב
קטאר ניסתה, היא באמת ניסתה לעשות מתיחת פנים ולהציג את עצמה באור הטוב ביותר האפשרי לפני פתיחת משחקי גביע העולם בדוחה. יחסים הומוסקסואליים אסורים בקטאר, אך במשך השנים שקדמו לתחרות הבכירים הקטארים חרקו שיניים, חייכו והסבירו שהם אינם מתכוונים להפלות את אף אחד וכי האוהדים הלהט"בים יהיו בטוחים.
השבוע האשליה הזאת התנפצה לאחר ששחקן העבר חאלד סלמאן אמר בראיון לכלי תקשורת בגרמניה שהיחסים הלהט"ביים הם "חראם" ולמרות שהוא עצמו איננו אדם דתי, הוא מאמין בכך שללהט"בים יש "בעיה במוח".
שחקן העבר הקטארי חאלד סלמאן אמר בראיון לכלי תקשורת בגרמניה שהיחסים הלהט"ביים הם "חראם" ולמרות שהוא עצמו איננו אדם דתי, הוא מאמין בכך שללהט"בים יש "בעיה במוח"
האמירה הזו עוררה זעם ברחבי העולם, שרים רבים בבריטניה ובמדינות האיחוד האירופי התייחסו אליה וגינו אותה בחריפות, אך יחד עם זאת אף מדינה איננה מתכוונת לבטל את השתתפותה בתחרות ואף קבוצה לא הכריזה שהיא מחרימה את המשחקים. נראה כי הצד שחש את עצמו נפגע הסתפק ב"זעם הקדוש" בטוויטר וברשתות החברתיות האחרות ופשוט איננו מסוגל ליותר מכך.
העולם המערבי זקוק היום לאנרגיה הקטארית וליחסים טובים עם דוחה. אמירה אחת, מקוממת כל שתהיה, לא מסוגלת לשנות את טיב היחסים בין העולם המערבי למדינה המדברית הקטנה שהפכה – בזכות הכסף הרב ששפכה – למרכז העולם במהלך השבועות הקרובים.
"מחאת הטורבן" מתפשטת מאיראן לעיראק
המחאות באיראן מסרבות לגווע: נהפוך הוא – הן מתפשטות גם במרכז המדינה וגם אזור הספר וסוחפות אחריהן עוד ועוד אוכלוסיות.
יחד עם זאת, ברור שהאיראנים הצעירים – דור ה-Z, שגדל באווירה של דיכוי ומצוקה ומחובר למערב ולתרבותו הרבה יותר כל דור לפניו – הם אלה שמרכיבים את עמוד השדרה של גל המחאות שפרץ בעקבות מותה של הצעירה האיראנית-כורדית מהסא אמיני.
ברור שהאיראנים הצעירים – דור ה-Z, שגדל באווירה של דיכוי ומצוקה ומחובר למערב ולתרבותו הרבה יותר כל דור לפניו – הם אלה שמרכיבים את עמוד השדרה של גל המחאות
גם ילדים ובני נוער משתתפים במחאות והפגנות. בשבועות האחרונים רבים מהם נוהגים לגשת אל אנשי הדת ובפתאומיות להפיל את הטורבן שלהם, במחאה נגד שלטון האייתוללות.
הצעירים שבוחרים בצורת המחאה הזאת חובשים מסכות וקפוצ'ונים כדי שלא יזהו אותם, ומעבירים את הסרטונים שצילמו חבריהם לרשתות החברתיות ולכלי תקשורת איראניים בחו"ל.
A video obtained by @IranIntl shows another Iranian teenager knocking turban off the head of a cleric in the street. pic.twitter.com/vPAUNoKqOw
— Iran International English (@IranIntl_En) November 2, 2022
כמו טרנדים רבים אחרים, "הפל את הטורבן" במהרה נדד אל המדינה השכנה עיראק,
מי שמודאג מכך הוא המנהיג הפוליטי המשפיע מוקתדא א-סדר, אשר עד לאחרונה שמר על פרופיל נמוך. בציוץ שהקדיש לכך בטוויטר, סדר הזהיר מפני "התפשטות הפגיעה והמתקפה נגד הטורבן והחיג'אב".
פרשנים עיראקיים רבים מאמינים שבאופן זה סדר משדר לנאמניו המסורתיים כי למרות מאבקו נגד הדומיננטיות האיראנית במדינה, הוא עדיין נחוש להגן על אנשי הדת השיעים ועל החיג'אב.
היום הזה בתולדות מזרח התיכון: הלוויית יאסר ערפאת ברמאללה
ב-11 בנובמבר 2004 התקיימה ברמאללה הלווייתו של המנהיג הפלסטיני ויו"ר הרשות הפלסטינית הראשון יאסר ערפאת. לקראת שעות הצהריים ניסה המסוק הצבאי לנחות במתחם ליד המוקטעה ברמאללה.
המקום היה הומה אדם והמסוק נאלץ לעשות כמה סיבובים עד שהצליח לבצע נחיתה. הוא הגיע מהלוויה אחרת שנערכה לכבודו של יאסר ערפאת בקהיר, לשם הגיעו מנהיגים ערביים והבכירים הפלסטיניים מרחבי העולם על מנת להיפרד מ"אבו-עמאר".
אלפי פלסטינים התגודדו בחצר הקטנה של המוקטעה, ברחובות שהיו סמוכים למקום ועל גגות הבניינים שהקיפו את המתחם. בכירים פלסטינים, שגרירים זרים ומעט הישראלים שהוזמנו נכנסו פנימה על מנת להיפרד מערפאת, בזמן שההמון התקרב לבניין וניסה לפרוץ פנימה על מנת לגעת בארון הקבורה.
בכירים פלסטינים, שגרירים זרים ומעט הישראלים שהוזמנו נכנסו פנימה על מנת להיפרד מערפאת, בזמן שההמון התקרב לבניין וניסה לפרוץ פנימה על מנת לגעת בארון הקבורה
בסופו של דבר, ערפאת נקבר בקבר זמני בחצר המוקטעה. בצוואה שהותיר ביקש שיקברו אותו בירושלים, אך עד כה משאלתו לא התקיימה.
ההלוויה הסוערת והנסיבות המסתוריות שאפפו את מותו היו המשך טבעי לחייו מלאי הדרמה. עד עצם היום הזה מתנהל ויכוח סוער ברשות הפלסטינית ומחוצה לה בנוגע לנסיבות מותו והאשמות זורמות לכל הכיוונים. ברחבי רמאללה ניתן לקנות היום מחזיקי מפתחות, כוסות, פוסטרים ואף שטיחים עם דמותו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם