מנגנוני ההשתקה לא ירפו את ידינו

הרב צבי טאו (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
Olivier Fitoussi/Flash90
הרב צבי טאו

רבות שואלות אותי על הטענות של נחמה תאנה על פגיעות מיניות קשות שבוצעו לכאורה על ידי הרב צבי טאו.

זה נשמע הזוי, בדוי, לא הגיוני

פגיעות מיניות על ידי בעלי סמכות הן אכן הזויות ולא מתקבלות על הדעת. אדם שמטיף לחיי קדושה וטוהר ובמקביל פוגע מינית זו אכן סתירה לא מוסברת. אני עוסקת עשרות שנים בטיפול וסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ועדיין ההבנה שלי בדינמיקה שמובילה בעלי סמכות לנצל את כוחם מול א.נשים חלשים מהם לא ברורה לי כלל ועיקר.

פגיעות מיניות על ידי בעלי סמכות הן אכן הזויות ולא מתקבלות על הדעת. אדם שמטיף לחיי קדושה וטוהר ובמקביל פוגע מינית זו אכן סתירה לא מוסברת

אבל המציאות מדברת בעד עצמה. הדברים הללו קורים, בחדרי חדרים ובאין רואה. הפגיעה מחלישה את הקורבנות ומפחיתה את הסיכוי שהם יאזרו כח וישמיעו את קולן. כל נפגעת שמשמיעה את קולה מתגברת על כח הכבידה ועל מנגנוני השתקה כבדי משקל.

לדבריה, נחמה תאנה אזרה אומץ להתלונן כשבתה הגיעה לגיל בו היא נפגעה. פעמים רבות אני רואה ושומעת לוחות טקטונים נעים במעמקי התודעה כאשר הבנות והבנים של הקורבנות מגיעים לגיל בו הם נפגעו. היצר האימהי עוקר הרים ומשבר סלעים ומניע את הקורבנות להשמיע קול זעקה.

למה המשטרה לא חוקרת?

זו בדיוק הטענה של נחמה, היא מבקשת שהמשטרה תחקור. במו עיני ראיתי ושמעתי על תיקי חקירה שנעלמו, על חקירות שנתקעו בראשית הדרך, על חקירות רשלניות, בין אם בשל רמת תפקוד ירודה ובין אם בשל ידיים נעלמות שבחשו בקדירה

נחמה אזרה אומץ להתלונן כשבתה הגיעה לגיל בו היא נפגעה. פעמים רבות אני רואה לוחות טקטונים נעים במעמקי התודעה כשהבנות והבנים של הקורבנות מגיעים לגיל בו הם נפגעו. היצר האימהי עוקר הרים

למה אמצעי התקשורת לא מסקרים את הפרשה?

פעמים רבות הנילון מאיים על אמצעי התקשורת בתביעות דיבה והם מצידם מעדיפים לא להסתכן בתביעות, שגם אם תסתיימנה בזיכוי תגבנה מחיר כספי ואנושי כבד.

אין התיישנות על מעשים שנעשו לפני הרבה שנים?

לצערנו קיימת התיישנות לפי חוק גם על פגיעות מיניות, וזאת למרות שאין התיישנות על נזקי הפגיעה. הצלקות ממשיכות לגרום לנזק ולכאב במשך עשרות שנים.

בניו יורק נעשה ניסוי ב-2019, לפיו למשך שנה בוטלה התיישנות על עבירות מין. קורבנות רבות הגיעו והעידו ופוגעים רבים הורשעו ונכלאו. בארץ זה לא קורה.

במחקר שערכתי אודות נשים שנפגעו מינית ומתמודדות עם קשיי פריון מצאתי כי כאשר הנשים סיפרו לי על טיפולי הפוריות הן דברו בלשון עבר, אבל כאשר הן סיפרו על הפגיעה המינית הן עברו לדבר בזמן הווה. הטראומה עוצרת את התודעה ומקפיאה אותה בהווה בעוד שהזמן המשפטי מתקדם כסדרו.

בכל מקרה תקופת ההתיישנות על מעשי אינוס עומדת כיום בישראל על 15 שנים ולדברי המתלוננת חלק מן המעשים נעשו במהלך תקופה זו. לכן חשוב כל כך שהתלונות יחקרו באופן המקצועי ביותר.

לצערנו קיימת התיישנות לפי חוק גם על פגיעות מיניות, וזאת למרות שאין התיישנות על נזקי הפגיעה. הצלקות ממשיכות לגרום לנזק ולכאב במשך עשרות שנים

איך אני יכולה לדעת שהיא דוברת אמת? אי אפשר להרשיע אדם בלי משפט

חשוב להפריד בין השדה הפלילי לשדה החברתי קהילתי. בשדה הפלילי נחמה זועקת כדי שמשטרת ישראל תחקור את התלונות. בשדה החברתי אני בוחרת להאמין לה. היא חלק מקהילה והיא מבקשת את תמיכת הקהילה. הסיכוי שאישה תבדה מליבה סיפור סדור ועקבי כאשר המחירים של תלונה כזו קשים מנשוא, כאשר אחוז תלונות השווא עומד על 2%, הוא סיכוי זניח בעיני.

לעומת זאת הסיכוי שבעל סמכות, שנהנה מבסיסי כח חזקים מאד, יפגע באישה צעירה אינו זניח כלל ועיקר. מה גם שמדובר בבעל סמכות שבאופן עקבי תמך בפוגעים וגיבה אותם (בנשיא לשעבר משה קצב ובסופר חיים ולדר).

אני בוחרת לתמוך בנחמה. לחזק אותה על האומץ והנחישות ולסייע לה ככל שניתן. בנוסף חשוב לקחת בחשבון שחוץ מנחמה יש עוד מתלוננות. הסיכוי שמספר נשים תבדנה תלונות שואף לאפס. אחת מהן, דורית, סיפרה את סיפורה אמש באומץ בתכנית התחקירים "המקור". היא עצמה מעידה שבתקופת הפגיעה בה היא לא הייתה הנפגעת היחידה וכי הרב טאו הורחק משום כך לשנתיים שלוש מלימוד.

*  *  *

כשהתחלנו בעמותת קולך את הפעילות שלנו בנושא של פגיעה מינית על ידי בעלי סמכות לפני 22 שנה היינו כקול קורא במדבר, מאז השתנו דברים רבים. המגזר הדתי והחרדי עברו תהליך של התפכחות והתבגרות. המהפיכה התודעתית חילחלה והעמיקה. ההכרה בכך שבניגוד להיגיון מקרים כאלה מתרחשים, מקרים שעולים על כל דמיון.

הסיכוי שאישה תבדה מליבה סיפור סדור ועקבי כאשר המחירים של תלונה כזו קשים מנשוא, כאשר אחוז תלונות השווא עומד על 2%, הוא סיכוי זניח בעיני. הסיכוי שמספר נשים תבדנה תלונות שואף לאפס

עם השנים והמקרים השונים שנחשפים מחלחלת ההבנה שקיימים בינינו מנהיגים שמדברים בשפה של קדושה וטוהר ודורשים מצאן מרעיתם גבוהה גבוהה, אך במחשכים הם עושקים ורומסים ופוגעים באופן השפל ביותר.

החשיבות של תמיכה קהילתית וחברתית בנפגעות ונפגעים הופנמה והוטמעה בקרב רבות ורבים מאיתנו. ההבנה שהתמיכה הזו משפיעה באופן קריטי על תהליך השיקום וההחלמה והיא בגדר פיקוח נפש. נפגעות ונפגעים רבים חשים שחלקים גדולים מהחברה יטו אוזן למצוקתם.

ברור שמנגנוני ההשתקה עדיין פועלים בעוז. הנטיה לדה-לגיטימציה של המתלוננות, לדיון במצבן הנפשי, לזריית  חול בעיני הציבור ולאיומים בתביעות השתקה על מי שמביעה בפומבי תמיכה במתלוננות עדיין קיימים. אבל זה לא ירפה את ידנו. עבור נחמה תאנה, עבור המתלוננות החסויות ועבור הדור הצעיר שלנו שמגיע לו לגדול בסביבה מוגנת, בחברה ששומרת על הלימה בין הערכים והאמונות לבין החיים המציאותיים, בין המסרים הגלויים לבין מה שקורה באין רואה.

ד"ר אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית. מטפלת ומדריכה קלינית בעמותת לב בטוח. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". מרצה לפסיכולוגיה של טראומה במכללת הרצוג.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 810 מילים ו-1 תגובות
סגירה