בימים האלה סביב ימי הזיכרון תקוע לי גוש בגרון, גוש של כאב, של פחד, של אימה, של חוסר אונים, של זעם. גוש של כ-1500 קברים חדשים בבתי העלמין, של כ-11500 פצועות ופצועים ושל 132 חטופים.
אורי (שם בדוי) איבד 15 חברים בנובה, ועוד 5 מחבריו חטופים. והוא רק בן 22. רוני (שם בדוי) בת ה-23 לא מסוגלת ללכת לבד ברחוב, היא ישנה שעה או שעתיים בכל לילה, דוחה עוד ועוד את שעת ההליכה לישון כדי לא לפגוש בסיוטים את החברים שנרצחו כשהיא התחבאה בבור, חוסה בצל שורשי העץ. ביום הם קמים לעבודה, מתפקדים כמו אריות. בלילות הם צונחים אל התהום. פוגשים את הפחד למות, את הפחד להשתגע. את הפחד להתמוסס. להיעלם.
ד"ר אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית. מטפלת ומדריכה קלינית בעמותת לב בטוח. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". מרצה לפסיכולוגיה של טראומה במכללת הרצוג.
את הספר "ארץ־עֶרֶב", ספר שיריה של המשוררת שרה קירש, קראתי כפי שאני נוהגת בדרך כלל עם ספרי שירה חדשים במהלך תפילת שחרית בשבת בבוקר.
באותה שבת התפללתי במניין שמתקיים מאז הקורונה בגינה בבית פרטי ברחוב הרכבת בירושלים. הבית מוקף גינה גדולה יפהפיה.
ד"ר אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית. מטפלת ומדריכה קלינית בעמותת לב בטוח. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". מרצה לפסיכולוגיה של טראומה במכללת הרצוג.
כשהייתי בכיתה ב' ייחלתי לרגע בו אהיה בכיתה ג' ואוכל להצטרף לתנועת הנוער "בתיה". המדריכות בתנועה נראו לי מלאכיות בדמות אדם, ומעגלי הבנות הילכו עלי קסם. מגיל צעיר הבנתי את הכוח העוצמתי שיש לקבוצה.
כשהייתי בכיתה ב' ייחלתי לרגע שאהיה בכיתה ג' ואוכל להצטרף לתנועת הנוער "בתיה". המדריכות שם נראו לי מלאכיות בדמות אדם, ומעגלי הבנות הילכו עלי קסם. מגיל צעיר הבנתי את הכוח העוצמתי שיש לקבוצה
ד"ר אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית. מטפלת ומדריכה קלינית בעמותת לב בטוח. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". מרצה לפסיכולוגיה של טראומה במכללת הרצוג.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה רבה על מילים יקרות וחשובות. נחמה היא באמת פלא שהעולם שלנו זכה בו.. מתקנת אותנו, לא מוותרת. תודה לך אילת שאת מסבירה את מה שכנראה לא ברור לכל כך הרבה אנשים טובים, שבלי להבין שותפים למלכודת המוות שתיארת.. הלואי נזכה ויפתחו העיניים והלבבות..
רבות שואלות אותי על הטענות של נחמה תאנה על פגיעות מיניות קשות שבוצעו לכאורה על ידי הרב צבי טאו.
זה נשמע הזוי, בדוי, לא הגיוני
פגיעות מיניות על ידי בעלי סמכות הן אכן הזויות ולא מתקבלות על הדעת. אדם שמטיף לחיי קדושה וטוהר ובמקביל פוגע מינית זו אכן סתירה לא מוסברת. אני עוסקת עשרות שנים בטיפול וסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ועדיין ההבנה שלי בדינמיקה שמובילה בעלי סמכות לנצל את כוחם מול א.נשים חלשים מהם לא ברורה לי כלל ועיקר.
ד"ר אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית. מטפלת ומדריכה קלינית בעמותת לב בטוח. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". מרצה לפסיכולוגיה של טראומה במכללת הרצוג.
הי כבר לא.
היא כבר לא פסנתרנית רגישה
היא כבר לא חלילנית מוכשרת
היא כבר לא שחקנית
היא כבר לא פסיכולוגית קלינית
היא כבר לא בעלת מכון מצליח
היא כבר לא מרצה
היא כבר לא בוחרת בגדים
לא מורחת קרמים נגד קמטים ששקדה על בחירתם
כבר לא יושבת עם חברות בקפה
צוחקת מלוא הריאות
היא כבר לא עסוקה בקריירה ובמחשבות מה הלאה
היא כבר לא מאתגרת תפיסות של כח וסמכות.
היא כבר לא מתלבטת אם להופיע בכנס הקרוב.
עכשיו היא בת 50
חולת לימפומה
זאת מחלה קשה עם סיכויי שרידות בינוניים
היא רזה חשופה ומבוהלת
מרגישה שהיא מהדהדת לאחרים את שבירותם וסופיותם.
חולת הלימפומה בחדר ארבע היא עדיין אמא של איתמר ומיכאל.
חייל ותלמיד תיכון.
הילדים עדיין צריכים אותה.
לא, הם לא בעלי צרכים מיוחדים
אבל לכל ילד יש צרכים מיוחדים.
וכן, אולי היא עצמה בעלת צרכים מיוחדים.
שיטפלו בה כמו שצריך.
שיראו אותה
שידעו שהיא מיוחדת
שייתיחסו אליה יפה
בעדינות. ברכות.
שיעשו הכל בשביל לרפא אותה
מהנחש הזה שהשתלט על חייה
נחש רב זרועות שגוזל זהות וחופש.
אולי ירחם על הילדים
אולי ירחמו על הילדים.
"חולת הלימפומה בחדר ארבע היא עדיין אמא של איתמר ומיכאל/ חייל ותלמיד תיכון./ הילדים עדיין צריכים אותה./ לא, הם לא בעלי צרכים מיוחדים/ אבל לכל ילד יש צרכים מיוחדים"
ד"ר אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית. מטפלת ומדריכה קלינית בעמותת לב בטוח. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". מרצה לפסיכולוגיה של טראומה במכללת הרצוג.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
"בסוף הדרך נושכת הזקנה בילדות
אתה מתכופף אל היתום בן העשר שהיית
שמונים שנות שם טוב לא מוחות את העוני
חורף שלם אכלתם שעועית
ובאביב לא היו בגדים חדשים לבר מצוה.
זה לא משנה, ממילא אף אחד לא בא.
(רק השניים ההם שהיו חייבים.
איך צבטו מתחת לשולחן)".
כך כתבה המשוררת תומר קהת לסבא שלה, הרב שלמה פישר שהלך לעולמו לפני כחודש.
ד"ר אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית. מטפלת ומדריכה קלינית בעמותת לב בטוח. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". מרצה לפסיכולוגיה של טראומה במכללת הרצוג.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כתוב יפה.
בלי קשר – קשה לי כשבכל פעם שרוצים להלל איזה רב אומרים שהוא חיפש ומצא פתרונות יצירתיים כדי לשחרר עגונות. השינוי הדרוש הוא לא למצוא טריקים בתוך המערכת כדי למנוע ולקצר עוול ככל הניתן, אלא לפרק לגמרי את המערכת שמאפשרת עגינות מלכתחילה. זה כמו בנאדם ששם לעצמו כיסוי עיניים ואז מתגאה בזה שמצליח לראות משהו פה ושם אם הוא ממצמץ בדיוק בצורה הנכונה – זו איוולת. מה שנדרש הוא פשוט להסיר את כיסוי העיניים.
בוקר של חופשה משפחתית בצפון. מתעוררת מוקדם. כולן ישנות וישנים עדיין. אני מתהלכת בצעדים חרישיים. מקווה שהפעוטות ימשיכו לישון וכך גם ההורים המותשים. חם בחוץ, מתכננת להיכנס לבריכה ולהתחיל את הבוקר בתנועה. בדרך אני פוגשת נכד מתוק בן 4 שהספיק להתעורר ומתרגש לראות אותי בדרך לבריכה. "הולכים עכשיו לבריכה?" הוא מופתע. "אתה יכול להצטרף אלי אם ההורים שלך מרשים". שתיקה. "אבא ואמא ערים?", אני מגששת, "אם אני מעיר אותם הם מתעוררים".
אני פוגשת נכד מתוק בן 4 שהספיק להתעורר. "הולכים עכשיו לבריכה?" הוא מופתע. "אתה יכול להצטרף אלי אם ההורים שלך מרשים". שתיקה. "אבא ואמא ערים?", אני מגששת. "אם אני מעיר אותם הם מתעוררים"
ד"ר אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית. מטפלת ומדריכה קלינית בעמותת לב בטוח. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". מרצה לפסיכולוגיה של טראומה במכללת הרצוג.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
פסח הוא חג עם פוטנציאל, הרבה פוטנציאל, אחד כזה שמצליח להסתבך ולירות לעצמו ברגל שוב ושוב.
הפוטנציאל ברור. אביב, פריחה, זרימה, מזג אוויר מושלם בדרך כלל. זמן מעבר בין החורף הסוער לקיץ המשוגע, חלון הזדמנויות של הנאה מהארץ היפהפיה, רגע לפני שהיא מתייבשת והחום הופך לבלתי אפשרי.
ד"ר אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית. מטפלת ומדריכה קלינית בעמותת לב בטוח. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". מרצה לפסיכולוגיה של טראומה במכללת הרצוג.
לא ברור כמה התקדמנו מאז מלכות אחשורוש בפרס. אחשורוש מתייחס לוושתי, אשתו המלכה, כחלק מרכושו. הוא רוצה להראות את יופיה לכל שריו, והיא מפתיעה בפרץ פמיניסטי קשוח ומסרבת לתפקיד שיועד לה. הסרוב של ושתי מבהיל מאד – אישה שהיא גם יפה וגם אמיצה מערערת את יסודות הממלכה. הסרבנות עולה לה בחייה והיא מוצאת להורג.
ושתי מפתיעה בפרץ פמיניסטי קשוח ומסרבת לתפקיד שיועד לה, להראות את יופיה. הסרוב של ושתי מבהיל מאד – אישה שהיא גם יפה וגם אמיצה מערערת את יסודות הממלכה. הסרבנות עולה לה בחייה והיא מוצאת להורג
ד"ר אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית. מטפלת ומדריכה קלינית בעמותת לב בטוח. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". מרצה לפסיכולוגיה של טראומה במכללת הרצוג.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
קשה לי לבחור גיבורות, בכלל קשה לי עם בחירות. תנו לי משבר חיים מסכן חיים והכל בהיר וברור לי, מה צריך לעשות, למי לפנות לאן להפנות, על מה צריך לעבוד ומה סדר העדיפויות. במצבי משבר אני רואה דברים בבהירות, כמו ציור בחול שמצטייר לנגד העיניים. אבל בבחירות של יומיום אני מסתבכת, מול הצורך לבחור שטיח, מסגרת לתמונה, מה לבשל לשבת או מי גיבורת האור שלי אני נכנסת ללופים חסרי מוצא.
קשה לי לבחור גיבורות, בכלל קשה לי עם בחירות. תנו לי משבר מסכן חיים והכל בהיר וברור לי, לאן להפנות ומה סדר העדיפויות. במצבי משבר אני רואה דברים בבהירות, כמו ציור בחול. אבל בבחירות יומיום אני מסתבכת
ד"ר אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית. מטפלת ומדריכה קלינית בעמותת לב בטוח. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". מרצה לפסיכולוגיה של טראומה במכללת הרצוג.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם