בצל ניצחון הגוש בראשות בנימין נתניהו בבחירות, מתחבאת גם תבוסה קטנה: הליכוד איבדה את מרבית המצביעים הערבים. בבחירות 2021 נרשם זינוק חסר תקדים בהצבעת ערביי ישראל לליכוד. שיעור ההצבעה לליכוד בכל היישובים הערביים הגדולים עלה בין פי שלושה לפי עשרה.

אבל הרומן בין הליכוד למצביעים הערבים היה קצר. השנה נרשמה ירידה של עשרות אחוזים בהצבעה למפלגה ביישובים הערביים, בחלקם ביותר ממחצית. עם זאת, שיעור הצבעת הערבים לליכוד נשאר גבוה יותר מב־2020. בנצרת הצביעו לליכוד ב־2020 כ־1% מהמצביעים. ב־2021 זינק מספרם ל־4%. בבחירות האחרונות הוא ירד ל־2.3%.

עם זאת, הליכוד נותרה המפלגה הציונית ו"היהודית" הגדולה בנצרת גם ב־2021 וגם ב־2022.

ברהט הצביעו ב־2019 וב־2020 כ־0.6% מהמצביעים לליכוד. ב־2021 מספרם זינק פי 10 ל־6% – והליכוד הייתה המפלגה ה"יהודית" הגדולה בעיר. אולם, בבחירות האחרונות שיעור מצביעי הליכוד צנח לכ־1.6% – פחות ממרצ שזכתה ל־4.2%. אם התוצאה הארצית בבחירות הייתה זהה לתוצאה ברהט, הליכוד, ולא מרצ, הייתה נדחקת מתחת לאחוז החסימה.

אם התוצאה הארצית בבחירות הייתה זהה לתוצאה ברהט, הליכוד, ולא מרצ, הייתה נדחקת מתחת לאחוז החסימה

באום אל־פחם הליכוד קיבלה ב־2019 וב־2020 כ־0.3% מהקולות, אשתקד – 1.4% ובבחירות האחרונות 0.7%. בטייבה הצביעו לליכוד ב־2020 כ־0.15% בלבד. מספרם זינק אשתקד לכ־0.8% וצנח בבחירות האחרונות ל־0.3%.

בסח'נין שיעור ההצבעה לליכוד זינק אשתקד מ־0.2% ל־0.6%. השנה הוא ירד בכמחצית ל־0.3%; בכפר קאסם הצביעו לליכוד 0.4% ב־2020, 1% ב־2021 ו־0.3% בבחירות האחרונות; בשפרעם הצביעו לליכוד ב־2020 כ־1% מהמצביעים, ב־2021 כ־3.5%, ובבחירות האחרונות שוב 1%, כמו ב־2020.

באבו גוש – יישוב שחלק ניכר מתושביו מחזיקים בעמדות ציוניות ומשרתים בצה"ל – הצביעו לליכוד ב־2020 כעשירית מהמצביעים. ב־2021 הצביעו לליכוד כרבע מהם והליכוד הייתה המפלגה השנייה בגודלה ביישוב, אחרי הרשימה המשותפת ולפני רע"ם. ואילו ב־2021 שיעורם ירד לכ־7.5%.

אחת הסיבות להתחזקות הליכוד בקרב ערביי ישראל ב־2021 והיחלשותו ב־2022 גלויה לעין: לקראת בחירות 2021 ביצע הליכוד קמפיין אגרסיבי למשיכת מצביעים ערבים. יו"ר המפלגה נתניהו  חרש את היישובים הערביים ושינה באופן חד את יחסו לאזרחים הערבים.

במקום המנהיג ששיסה והסית נגדם הופיע "אבו יאיר" שהתחבק עם ראשי ערים ערביות, השמיע ביטויים בערבית והבטחות לפעול למען האזרחים הערבים – ואף התנצל על התבטאויותיו בעבר.

שלט בחירות של הליכוד ובנימין נתניהו, "כולנו איתך אבו יאיר", מרץ 2021 (צילום: פייסבוק)

אבל אבו יאיר נעלם מייד עם הרכבת ממשלת השינוי, ובמקומו צץ נתניהו הישן שאיים על היהודים ב"שלטון האחים המוסלמים". בבחירות האחרונות נתניהו שוב יצא בפניות סימפטיות למצביעים הערבים ("אזרחי ישראל הערבים חייבים להיות חלק מלא ושווה בחברה הישראלית. בואו נגשים את החזון הזה יחד!"). אבל הוא לא הגיע ליישוביהם ופעילי המפלגה ביישובים הללו ניהלו קמפיין רדום למדי.

הפעילים נעלמו מהשטח

"בבחירות 2021 בליכוד השקיעו בקולות הערבים באופן אסטרטגי", אומר יוסף מקלדה, בעל מכון הסקרים "סטאטנט" והסוקר המוביל בחברה הערבית. לדבריו: "'אבו יאיר' הלך מיישוב ליישוב בגליל ובנגב ובכך זכה בכ־30 אלף קולות של ערבים. השנה הוא לא השקיע בהם.

"נוסף על כך, עד הבחירות האחרונות היו תמיד מועמדים ערבים בליכוד במקומות ריאליים: אסעד אסעד, מג'לי והבה, איוב קרא, פטין מולא. השנה, פטין מולא ירד למקום ה־44. אז, למעשה, לראשונה זה שנים רבות לערבים לא היה נציג ריאלי בליכוד".

"עד הבחירות האחרונות היו תמיד מועמדים ערבים בליכוד במקומות ריאליים. השנה, פטין מולא ירד למקום ה־44, אז, למעשה, לראשונה זה שנים לא היה לערבים נציג ריאלי בליכוד"

כל המועמדים שציינת דרוזים, הנוכחות שלהם בליכוד משפיעה על כלל המצביעים הערבים?
"בהחלט. הדרוזים הם ערבים, לפחות בראייה ערבית. הדרוזים דוברים ערבית, חלקם חיים באותם יישובים עם המוסלמים, הם מכירים את התרבות והשיח. לפוליטיקאי ערבי־דרוזי יש נגישות למצביעים ערבים. אז זאת סיבה סבירה לירידה בהצבעה לליכוד, לצד היעדר ההשקעה בקמפיין".

יוסף מקלדה (צילום: אמיר בן־דוד)

למה אתה חושב שהליכוד בחרה לא להשקיע הפעם בהצבעת ערבים?
"כי האסטרטגיה השתנתה. בבחירות הקודמות האסטרטגיה של הליכוד הייתה שכל מנדט חשוב. עכשיו הם הלכו בכל הכוח על ה'גיים־צ'יינג'ר', להפיל את אחת ממפלגות השמאל או הערבים מתחת לאחוז החסימה ולהרוויח ארבעה מנדטים.

"הטקטיקה הייתה לעבוד על הורדת אחוז ההצבעה אצל הערבים ועל העלאת אחוז ההצבעה אצל היהודים, שתי מטרות שלא מסתדרות עם פנייה מאסיבית לקול הערבי.

"בבחירות הקודמות האסטרטגיה הייתה שכל מנדט חשוב. עכשיו הם הלכו הפלת מפלגות שמאל וערבים מתחת לאחוז החסימה, הורדת אחוז הצבעת הערבים והעלאה אצל היהודים"

"בעבר, הליכוד השקיע בקמפיינים בערבית וביישובים הערביים גם בשביל המצביעים הדרוזים. אבל הם איבדו את רוב קולות הדרוזים מאז חוק הלאום. עדיין יש בקרב הדרוזים שיעור הצבעה גבוה לליכוד מאשר אצל המוסלמים, אבל זאת אוכלוסייה קטנה עם אחוזי הצבעה נמוכים, ומאז שההצבעה שלהם לליכוד ירדה מעשרות אחוזים לאחוזים בודדים – הם כבר לא קהל יעד משמעותי".

עד כמה התהליכים הפוליטיים השפיעו על הצבעת הערבים לליכוד? ההתקרבות של נתניהו למנסור עבאס ב־2021 ולבצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר ב־2022?
"לא חושב שזה השפיע. רוב הערבים לא רואים הבדל גדול בין המנהיגים היהודים. לא מפחיד אותם שנתניהו יחזור, ולבן גביר הם בכלל לא מתייחסים ברצינות. הוא נתפש כקשקוש.

מנסור עבאס צועק על נתניהו במהלך נאומו, 30 ביוני 2022 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

"התפישה היא שהוא נשמע מאיים, אבל הוא יהיה כמו ליברמן, או בנט ושקד, גם הם השמיעו דברים מאיימים אבל לא מימשו".

אחרי בחירות 2021, פרסמנו כתבה שעסקה בזינוק בהצבעת הערבים לליכוד, אליה התראיינו חמישה מצביעי ליכוד ערבים, שהסבירו מדוע החליטו להצביע דווקא למפלגה היהודית־לאומנית. הצענו להם להתראיין שוב לכתבה הזאת אך שלושה מהם סירבו. אחד מהם רמז שהפעם לא הצביע לליכוד וסיפר ש"היום, לא נעים לספר בחברה הערבית שאתה ליכודניק".

עם זאת, גם כיום יש ערבים שמספרים בגלוי שהצביעו לליכוד ושהם פעילים במפלגה. הנימוקים להצבעתם דומים לאלה שהשמיעו בשנה שעברה: הם שואפים להתחבר למוקדי כוח ולמפלגת שלטון; האמינו שהליכוד תחזור להיות כזאת; מעריצים את נתניהו כ"איש חזק"; עייפים מדיבורים יפים על שלום ושוויון; ואדישים לגורל הפלסטינים בשטחים ולאיומים על שלטון החוק.

איברהים אלסייד, בעלים של חברת כוח אדם קטנה, הוא תושב היישוב הבדואי א־סייד – יישוב בצפון הנגב שזכה להכרה ב־2003 וחובר לתשתיות ב־2015. כשאריאל שרון עמד בראש הליכוד הוא הצביע למפלגה. אחר כך הצביע למפלגת העבודה, לש"ס ולרשימה המשותפת.

ב־2021 הצביע שוב לליכוד, לראשונה זה שנים רבות – וגם פעל לגיוס מצביעים נוספים. לדבריו, נראה שהתלהבותו מהליכוד ומנתניהו רק גברה מאז. "שנה שעברה היה לי מוזר שחזרתי להצביע לליכוד, עכשיו אני כבר ממש ליכודניק", הוא אומר,

ח"כ מיקי זהר ופעיל הליכוד הבדואי אברהים אלסייד (צילום: באדיבות אברהים אלסייד)

"הכי טוב ליכוד. הרבה אנשים אצלנו הצביעו ליכוד, את חלקם אני שכנעתי. פעם חשבנו שהמפלגות הערביות יעשו בשבילנו משהו. היה להם כוח אדיר, 15 מנדטים. ציפינו שינצלו אותו. טעינו, הם לא עשו כלום. מי שיכול לתרום לנו משהו זה רק ביבי. זה מנהיג.

"תסתכל מה עשו כאן בזמן ביבי. הקימו יישובים, הכירו ביישובים, בנו בתי ספר, גני ילדים. אצלנו ביישוב בנו שתי מרפאות, מרכז קניות, כבישים, אזור תעשייה, מתנ"ס. מינו את יאיר מעיין למנכ"ל הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים. בן אדם גדול, עובד יום ולילה".

"שנה שעברה היה לי מוזר להצביע לליכוד, עכשיו אני ליכודניק. תסתכל מה עשו כאן בזמן ביבי. הכירו ביישובים, בנו בתי ספר, גני ילדים, מרפאות, מרכז קניות, אזור תעשייה, מתנ"ס"

זה משמח מאוד לשמוע! אבל ביישובים בדואיים אחרים טוענים שלא נעשה דבר, חלקם לא מוכרים וחלקם מוכרים אבל עדיין בלי תשתיות.
"דברים לוקחים זמן. והלוואי היו עושים יותר. אבל מי שדואג לעצמו, משתף פעולה עם הרשות, עובד לפי התוכנית – יקבל בסוף".

בזמן ממשלת בנט–לפיד, עם מנסור עבאס בתוכה, לא המשיכו בעשייה?
"המשיכו בכל הפרויקטים, ברוך השם. אבל זאת עבודה של יאיר מעיין. אני לא סומך על מנסור עבאס. הוא מדבר ולא עושה. רצה שיעבירו אליו את השליטה, שהאנשים שלו ינהלו את ענייני הבדואים. הם היו מעלימים כסף ולא עושים כלום. בנט בחור טוב וקיבל החלטה נכונה להשאיר את השליטה ברשות הבדואים".

אם דברים השתנו לטובה גם בזמן נתניהו וגם בזמן נפתלי בנט ויאיר לפיד, למה בחרת בנתניהו?
"בנט צעיר בלי ניסיון, ולפיד בן אדם חלש. תראה מה קורה במדינה, כל הפיגועים, הבלגן בגדה".

אני מבין שאתה לא תומך במאבקיהם של הפלסטינים בשטחים?
"מה אכפת לי מהפלסטינים? הם מקבלים תרומות מכל העולם, מיליארדים. יש להם מדינה משלהם, שיסתדרו. אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו".

"לפיד בן אדם חלש. תראה מה קורה במדינה. מה אכפת לי מהפלסטינים? הם מקבלים תרומות מכל העולם, מיליארדים. יש להם מדינה משלהם. אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו"

עבודות תשתית ביישוב הבדואי א־סייד בנגב (צילום: אברהים אלסייד)

אז למה, לדעתך, הייתה ירידה חדה בהצבעת ערבים לנתניהו לעומת 2021?
"כי חד"ש, בל"ד ורע"ם קנו קולות. שילמו לאנשים הרבה כסף. הגיעו לכאן בכל הכוח. הסיתו, עשו תעמולה. אמרו לאנשים, אם תצביעו ליכוד, תקבלו את בן גביר שיזרוק אותנו מהמדינה, ואנשים נבהלו".

אתה לא חושש מבן גביר ומהתבטאויות של אנשי ליכוד כמו ישראל כ"ץ, שדיבר על "48 שנייה"?
"אני לא מפחד מהם. הכול דיבורים. אף אחד לא יזרוק אותנו לשום מקום, אנחנו כאן. גם ליברמן אמר שיזרוק אותנו. סתם דיבורים.

"ואתה יודע מה? אני מקווה שבן גביר יהיה השר לביטחון הפנים. הוא יעבוד. הוא יאסוף את כל הנשק. יטפל בעבריינים ובמחבלים בכל הכוח. אנחנו צריכים אותו כי הוא בן אדם של כוח. בסוף הוא ונתניהו יעשו בשבילנו הכי הרבה".

"אני לא מפחד מהדיבורים. לא יזרקו אותנו לשום מקום, אנחנו כאן. גם ליברמן אמר שיזרוק אותנו. אני מקווה שבן גביר יהיה השר לביטחון הפנים. שיטפל בעבריינים בכל הכוח"

מה דעתך על כתבי האישום נגד נתניהו והכוונה שלו להחליש את רשויות שלטון החוק?
"לא מאמין בזה. תפרו לו תיקים. מחפשים אותו, אישית. זה בן אדם שיכל לעשות מלא־מלא כסף בעסקים, בשביל מה לו לגנוב כסף? אז קיבל קצת שמפניה וסיגרים. למה לא בודקים את השחיתות של הפוליטיקאים מחד"ש, רע"ם, בל"ד?"

לא כל האוכלוסייה הערבית רואה את המציאות בראייה האופטימית של אל־סייד. גם בכפרים הסמוכים בפזורה הבדואית מדברים אחרת לגמרי – ודפוסי ההצבעה שם שונים בהתאם.

"בשנה שעברה, הנגב היה מלא בפעילי ליכוד. ערבים, ויהודים. השנה הם לא הגיעו. נעלמו", אומר עלי ג'בועה, עובד במפעל למוצרי בטון מהכפר הבלתי־מוכר אל פורעה ליד ערד.

"בשנה שעברה הנגב היה מלא בפעילי ליכוד. ערבים ויהודים. רע"ם הגיעו, אמרו שהם במשא ומתן עם הליכוד ויהיו בממשלה. ומה יצא מזה? כלום. השנה הם לא הגיעו. נעלמו"

הכפר היה בעבר מעוז של הליכוד. ממשלתו של אריאל שרון הבטיחה להכיר בכפר, ובתקופתו החלו לבנות בו מבנים שנועדו להפוך למבני קבע. ואילו ממשלות נתניהו התכחשו להבטחה, וכיום היישוב עדיין לא מוכר ואין בו תשתיות בסיסיות. ב־2021 פעילי ליכוד הבטיחו שהממשלה תחדש את מתווה ההכרה.

ג'בועה סיפר שב־2021 רוב תושבי היישוב הצביעו לרע"ם, מתוך ציפייה שתיכנס לקואליציה עם הליכוד, וחלק ניכר מהם – לליכוד. ג'בועה עצמו שקל ב־2021 להצביע לליכוד, אך בסופו של דבר לא הצביע.

עלי ג'בועה לצד שלט בחירות של בנימין נתניהו (צילום: באדיבות המצולם)

אולם, נראה כי שום דבר לא יצא מכל ההבטחות, מה שהביא לאכזבה מרה גם מהליכוד שהתכחשה לחיזור הקצר שלה אחרי רע"ם, וגם מרע"ם עצמה, ולמעשה – מכולם.

"רע"ם גם לא הגיעו השנה. גם חד"ש לא. אף אחד לא הגיע", מספר ג'בועה. "שכחו אותנו. לפני שנה הם הגיעו, עבאס עצמו היה כאן, אמרו שהם במשא ומתן עם הליכוד ושהם יהיו בממשלה. הבטיחו הבטחות, ומה יצא מזה? כלום. ישבו בממשלה, אבל לא עשו כלום. הכירו בשלושה יישובים – וגם שם לא בנו.

"שלחנו מכתבים לאנשים של עבאס, על המצב כאן, איך שאנחנו חיים, מצב בתי הספר, המים, הכבישים. התעלמו, לא ענו לנו לטלפונים. אנחנו כבר לא מאמינים לאף אחד. גם לליכוד לא. 13 שנה היו בשלטון, ומה הם עשו בשבילנו? בבחירות עכשיו 85% מהכפר לא הצביעו. גם אני לא. ולליכוד לא הצביעו בכלל".

מצביעים בשביל אינטרסים, לא בשביל אידיאולוגיה

"ערבים מצביעים ליכוד משום שזאת מפלגת שלטון, או שהם מאמינים שתהיה כזאת, ומצפים לפריבילגיות שיקבלו בתמורה. אין בזה שום אידיאולוגיה", אומר מוחמד דראוושה, מנהל אסטרטגי בארגון גבעת חביבה, חבר הנהלה בתנועת "דרכנו" ומומחה למגמות פוליטיות בחברה הערבית.

"ערבים מצביעים ליכוד כי זאת מפלגת שלטון, או שמאמינים שהיא תהיה, ומצפים לפריבילגיות בתמורה. שום אידיאולוגיה"

מוחמד דראוושה (צילום: באדיבות המצולם)

לדברי דראוושה: "ההצבעה לליכוד מתרחשת במשפחות או בקליקות שמתארגנות מסביב לאינטרס מסוים. מי שמצהיר שהוא ליכודניק – זה נועד לקדם אינטרסים.

"ב־2021, הליכוד היה מפלגת שלטון, ואנשים האמינו שתישאר בשלטון הרבה זמן. הפעם זה לא היה המצב, אז הכוח של הליכוד בחברה הערבית ירד. מי שהצביעו להם גם הפעם, הם אלה שהימרו שהליכוד יחזור לשלטון – ומסתבר שצדקו".

הליכוד נמצאת בשלטון כבר הרבה שנים, ובכל זאת חל זינוק של מאות אחוזים בהצבעת ערבים לליכוד ב־2021. מה גרם לזה?
"הליכוד תמיד התעלם מהערבים. בשנה שעברה הוא השקיע אקטיבית בחברה הערבית בקמפיין המובנה של 'אבו יאיר', וגרם לאנשים לחשוב שהצבעה לליכוד תשתלם ותביא איתה הטבות כלכליות. זה בא לידי ביטוי בהצבעה".

"ב־2021, הליכוד הייתה מפלגת שלטון. הפעם לא, אז הכוח של הליכוד בחברה הערבית ירד. מי שהצביעו להם גם הפעם, הימרו שהליכוד יחזור לשלטון – ומסתבר שצדקו"

בנימין נתניהו ועלי סלאם במשרד ראש הממשלה בירושלים, 13 בינואר 2016 (צילום: Haim Zach/GPO)

מי שמדגים יפה את הקשר שבין התמיכה בליכוד לרצון להיות מחוברים למוקדי כוח הוא ראש עיריית נצרת עלי סלאם. סלאם הוא יריב מר של אנשי חד"ש ובל"ד ותומך בשיתוף פעולה עם הממשלה ועם מפלגות יהודיות.

בעבר פורסם כי סלאם עומד להתפקד לליכוד ולקבל שריון ברשימתה. זה לא קרה בפועל וסלאם לא אישר את הפרסומים או הצהיר בפומבי על עמדותיו האישיות בפוליטיקה הארצית. אולם, הוא מרבה לדבר בשבחו של נתניהו. לקראת הבחירות האחרונות הוא חזה כי נתניהו ירכיב קואליציה עם רע"ם. נתניהו אמר בתגובה כי מדובר ב"שקר מוחלט".

בעבר פורסם כי סלאם עומד להתפקד לליכוד ולקבל שריון ברשימתה. זה לא קרה בפועל וסלאם לא הצהיר בפומבי על עמדותיו הפוליטיות, אבל הוא מרבה לשבח את נתניהו

מדברי סלאם נשמע כאילו תושבי נצרת הצביעו לליכוד בהמוניהם. "הליכוד הולך ומתחזק בנצרת", אמר, "700 אנשים הצביעו לליכוד! 700 איש!".

700 איש בעיר של 70 אלף זה הרבה? ההצבעה לליכוד בנצרת ירדה מ־4% ב־2021 ל־2.3%. למה?
"לא ירדה! לא ירדה! עלתה! אני כל הזמן אומר לאנשים: ביבי נתניהו הוא המנהיג הכי מתאים, גם לערבים וגם ליהודים. יש לו ניסיון, הוא יודע מה הוא עושה".

המצב בנצרת, ובשאר הערים הערביות, השתפר בזמן נתניהו?
"בכל המדינה! הכלכלה צמחה. סללו כבישים, עשו פרויקטים".

מפגינים המוחים ביפו נגד האלימות בחברה הערבית, 6 בפברואר 2021 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

האלימות בחברה הערבית החמירה משנה לשנה. הממשלה האחרונה יצאה בתוכנית למאבק בפשיעה ובאלימות. לא הרגשתם בתוצאות?
"אני בעד התוכנית למלחמה בפשיעה. מנסור עבאס הולך בדרך הנכונה. יואב סגלוביץ', סגן השר לביטחון פנים, הוא אדם רציני שיודע לעבוד. הם הכינו תוכנית רצינית ואני מקווה מאוד שהיא תמשיך.

"אבל אם יש בן אדם שיידע להילחם בפשיעה – זה בן גביר. מה שטוב אצלו, זה שהוא גלוי, ואומר, ככה אני רוצה לעשות. ואחד הדברים שהוא מבטיח זה להיכנס בעבריינים בחברה הערבית. אני בעד".

אחד ממקורביו של סלאם מעיר: "שים לב שעלי לא אמר לך שהצביע ליכוד, ואין מצב שהצביע להם. זה לא שהוא ליכודניק. זאת פוליטיקה, הוא צריך את הממשלה, ויש מציאות פוליטית חדשה, אז הוא מתאים את עצמו ואומר את מה שהוא צריך להגיד. ככה עובד פוליטיקאי פרגמטי, שעובד בשביל הבוחרים שלו".

דאגה גדולה מאוד

"אם מישהו אומר שהוא לא מפחד מבן גביר ומסמוטריץ', אולי זה דווקא מראה שהוא כן מפחד מהם", אומר ד"ר תאבת אבו־ראס, מנכ"ל משותף של ארגון יוזמות אברהם. לדבריו: "הדאגה מהם גדולה מאוד. ההתקרבות של נתניהו והליכוד לימין הקיצוני היא גורם מרכזי לירידה בהצבעה לליכוד בחברה הערבית.

ד"ר תאבת אבו־ראס (צילום: יוזמות קרן אברהם)

"אם מישהו אומר שהוא לא מפחד מבן גביר וסמוטריץ', אולי זה דווקא מראה שהוא כן מפחד מהם. ההתקרבות של נתניהו לימין הקיצוני היא גורם מרכזי לירידה בהצבעה לליכוד בחברה הערבית"

"כמובן, יש הרבה גורמים לתהליך הזה. בבחירות הקודמות היו פעילי ליכוד בשטח, הליכוד ספר את הערבים, נתניהו המציא את עצמו כ'אבו יאיר', הגיע ליישובים הערביים, התקרב למנסור עבאס.

"הפעם המצב שונה לגמרי. שיעור ההצבעה שלנו עלה, ובכל זאת, מספר המצביעים לליכוד הצטמצם. אחת הסיבות היא שלערבים היה חשוב להכניס לכנסת מפלגות ערביות. גם אנשים שלא מתים עליהן, אפילו כאלה שהצבעה לליכוד היא אופציה בשבילם, לא רצו לראות כנסת בלי ערבים.

"אבל הגורם המכריע, לדעתי, זה מה שהתרחש בתוך הליכוד. העובדה שאין יותר ייצוג לערבים דרוזים, ושאין כמעט פעילי ליכוד בשטח, ובעיקר, שנתניהו והאנשים שמסביבו הסיתו בשנה האחרונה נגד ערבים יותר מאי־פעם. אמרו על רע"ם שהיא 'אנטישמית', חיברו בינה לחמאס. גלנט וכ"ץ איימו עלינו בנכבה שנייה. והחיבור עם הכהניסטים. יש דברים שאפילו ערבים שמצביעים ליכוד לא מוכנים לספוג".

"אין כמעט פעילי ליכוד בשטח. נתניהו והאנשים שמסביבו הסיתו בשנה האחרונה נגד ערבים יותר מאי־פעם. יש דברים שאפילו ערבים שמצביעים ליכוד לא מוכנים לספוג"

ועם זאת, לצד הערבים שהצביעו לליכוד פעם אחת וחזרו בהם בגלל שלל הסיבות שתוארו לעיל, נותר גרעין קשה של ערבים מצביעי ליכוד נלהבים ונראה שנאמנותם התחזקה לאחרונה עוד יותר עם התחזקות הימין הקיצוני בצד היהודי.

איתמר בן גביר באזכרה השנתית למאיר כהנא בירושלים, 10 בנובמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

שרה זועבי, ממשפחת זועבי מנצרת, המתגוררת כיום בנוף הגליל, היא אקטיביסטית וידוענית מוסלמית־ציונית שמטיפה ברשת, בתקשורת ובהרצאות בארץ ובחו"ל למען ההסברה היהודית־ישראלית.

היא קרובה רחוקה של הח"כ לשעבר חנין זועבי מבל"ד, ובמשפחה יש קרע אידיאולוגי עמוק בין לאומנים פלסטינים לציונים שהביא להחרמה הדדית ולאלימות. שרה ובנה מוחמד אף נמלטו לזמן מה מהארץ בשל איומים על חייהם.

שרה זועבי (צילום: באדיבות המצולמת)

לפני שנה וחצי התראיינה זועבי לכתבה בזמן ישראל על הערבים תומכי הליכוד בשם בדוי. למרות הזדהותה הפומבית עם הציונות, היא חששה להיחשף כתומכת ליכוד. כעת היא נחשפת בגלוי כ"ליכודניקית שרופה", כדבריה.

"אני שומעת מסביבי ערבים שמתחילים להבין שביבי הכי טוב", היא אומרת, "הם ראו שבזמן הקורונה, ביבי נתן כסף לאנשים שיצאו לחל"ת, בא ליברמן, ביטל את זה. המצב הביטחוני השתפר בזמן ביבי והתדרדר בזמן הממשלה הנוכחית. אני לא נגד בנט, הוא בחור טוב ועשה דברים, אבל ביבי משדר חוזקה וזה משפיע, מאיים על האויבים ונותן לנו ביטחון".

איך את מרגישה עם ההתבטאויות של נתניהו ובכירים בליכוד נגד הערבים ועם החיבור שלו לסמוטריץ', שסולד מערבים, או לבן גביר שאמר שצריך לגרש מהארץ את הפוליטיקאים הערבים, כולל קרובת המשפחה שלך חנין זועבי?
"ביבי התנצל מזמן על מה שאמר. ומה שעשה לטובת האזרחים הערבים אף אחד אחר לא עשה. מקומות עבודה, משרות בכירות, תקציבים, מלגות, אישורי בנייה".

"לגבי בן גביר – אני מצביעה ליכוד אבל תומכת בבן גביר. הוא לא שונא ערבים. אני מאמינה לכל מילה שלו. צריך גזר דין מוות למחבלים שרוצחים חפים מפשע. וכן, צריך לגרש מכאן את חנין וחבריה. היה צריך לגרש אותם מזמן. הם מנצלים את הדמוקרטיה ואת חופש הביטוי כדי לחתור נגד המדינה".

"אני מצביעה ליכוד, אבל תומכת בבן גביר. הוא לא שונא ערבים. צריך גזר דין מוות למחבלים שרוצחים חפים מפשע. וכן, צריך לגרש מכאן את חנין וחבריה. היה צריך לגרש אותם מזמן"

חנין זועבי בבית המשפט העליון בדיון על פסילתה מלהתמודד לכנסת, פברואר 2015 (צילום: David Vaaknin/POOL)

"חנין וחבריה המסיתים צריכים להתבייש. הם קוראים לישראל 'מדינת אפרטהייד', וזה שקר מוחלט. יש לנו כאן את כל הזכויות, אנחנו לא מופלים לרעה בכלום".

"אני שמחה שאני חיה תחת שלטון של יהודים. אתה יכול להשוות את המצב שלי למצב הערבים במדינות ערב?  צריך שזאת תהיה מדינה יהודית. זאת הארץ שאלוהים נתן לכם, זה כתוב בקוראן (הכוונה לסורה 5 בקוראן, חזון השולחן, פסוק 23–24, שבהם מצווה "עמו של משה" "ועתה עברו בארץ הקדושה, אשר הנחיל לכם אללה", ת.ג).

לערבים בתוך הקו הירוק יש זכויות אזרח, בגדה המערבית לא. זה לא מפריע לך?
"מפריע. אני לא יודעת איך לפתור את הבעיה של הפלסטינים בשטחים. גדולי המוחות חיפשו לזה פתרון ולא מצאו. אבל זאת לא הבעיה שלי. אני ערבייה ישראלית, לא פלסטינית".

פרשות השחיתות של נתניהו לא מפריעות לך?
"אני גאה שאני חיה במדינה שבה גם ראש ממשלה כפוף לחוק. תנסה לדמיין שמישהו ינסה לחקור ראש ממשלה במדינות ערב. אני אישית מאמינה לנתניהו, אבל אני לא מתיימרת לדעת. שבית המשפט ישפוט מה שישפוט, זה לא דבר שאני כאזרחית מרגישה בחיי היום־יום, וזה לא מה שיגרום לי להחליט למי להצביע".

זועבי, וערבים ימנים אחרים, מסמפטים את בן גביר, אבל ממשיכים להצביע לליכוד. אבל בבחירות האחרונות היו ביישובים הערביים גם כאלה שהצביעו למפלגתו של בן גביר עצמו. הציונות הדתית/עוצמה יהודית קיבלה 0.1%, בקירוב, מהקולות בחמשת הערים הערביות הגדולות ביותר. 26 תושבים הצביעו לה בנצרת, 23 ברהט, 16 באום אל פחם, 12 בטייבה ו־13 בשפרעם.