שדות אורז באימפהאל, הודו, 21 ביולי 2021 (צילום: AP Photo/Yirmiyan Arthur)
AP Photo/Yirmiyan Arthur

הפתרון להפחתת גזי חממה: טפטפות בשדות אורז

בעוד הדיונים בוועידת האקלים במצרים מדשדשים, הציגו אנשי "נטפים" מנגנון לאיפוס פליטות גזי חממה בגידול אורז, שמספק כחמישית מצריכת הקלוריות בעולם ● מנכ"ל נטפים: "אם 10% מחקלאי האורז יעברו להשקייה בטפטוף, זה שווה להורדת 40 מיליון מכוניות מהכביש" ● אחרי שהפיילוט בחווה באיטליה הסתיים בהצלחה, מקווים שהבשורה תתפשט בשדות האורז ברחבי הכדור הארץ

המדינאים לא סיפקו עד כה סיבות לאופטימיות בוועידת האקלים במצרים. אם בעתיד יתברר שהאנושות בכל זאת מצליחה להתמודד עם משבר האקלים, זה כנראה יהיה בזכות המדענים, החקלאים ואנשי המקצוע שמתעקשים לייצר פריצות דרך במקום שבו הפוליטיקאים תקועים.

פריצת דרך אפשרית כזו נרשמה השבוע כשג'ון פרנר, מנהל הקיימות הגלובלי של "נטפים", אימפריית הטפטפות הישראלית (שנרכשה על ידי "אורביה" המקסיקאית לפני חמש שנים), הציג בשארם א-שייח' את התוכנית לצמצום חד של פליטות גזי חממה בגידול אורז.

בימים אלה הסתיים הפיילוט שערכה החברה באיטליה, ובשלב הבא מקווים שהשיטה תתפשט לכל העולם.

אורז מהווה כ-21% מצריכת הקלוריות העולמית; במדינות מתפתחות הנתח שלו בסל האנרגיה התזונתי עולה ל-27%. אלא ששיטת הגידול המסורתית שלו – בהצפה שהופכת את שדות האורז לביצת ענק – מעמיסה נטל כבד על המשאבים ההולכים ומידלדלים.

חקלאית קוצרת בשדה אורז בכפר המפפוראם בדרום הודו, 15 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/Rafiq Maqbool)
חקלאית קוצרת בשדה אורז בכפר המפפוראם בדרום הודו, 15 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/Rafiq Maqbool)

70% מצריכת המים המתוקים בעולם משמשים לחקלאות; כמחצית מהמים הללו – כלומר יותר משליש מצריכת המים המתוקים – משמשים לגידול אורז. בעולם מוכה בצורות ומקורות מים מתייבשים – כולל נהרות ענק בדרום מזרח אסיה שמהווה את אסם האורז המרכזי של העולם (רוב האורז שאנחנו אוכלים בישראל מגיע מתאילנד) – ההצפה לא תוכל להימשך לאורך זמן.

"אנשים כמונו, שמסתובבים בכל העולם בחלקות חקלאיות", אומר רם ליסאי, מנהל המחלקה האגרונומית הגלובלית בנטפים, "רואים את השינוי בעיניים ויודעים שכשדונלד טראמפ אומר שמשבר האקלים זה המצאה הוא מדבר שטויות. אנחנו רואים את השדות ורואים את הגרפים של הגשמים ואת ההבדל בין מה שהיה לפני 20 שנה למה שקורה היום".

"אנשים כמונו, שמסתובבים בכל העולם בחלקות חקלאיות, רואים את השינוי בעיניים. אנחנו רואים את השדות ורואים את הגרפים של הגשמים ואת ההבדל בין מה שהיה לפני 20 שנה למה שקורה היום"

את הפצצה הראשונה בתחום גידול האורז נטפים הטילה כבר לפני שש שנים, כאשר אחרי יותר מעשור של מחקר ופיתוח הציגה שיטה לגידול אורז באמצעות טפטפות במקום הצפה. לפי נתוני החברה, מדובר בחיסכון של 70% מכמות המים הנדרשת.

השקיית האורז בטפטפות מחלחלת באיטיות לעוד ועוד מדינות, אך עדיין עומדת על כ-7% בלבד מכלל גידולי האורז בגלל שורה של חסמים: החיסכון במים אמנם דרמטי ומוכח, אבל מערכות ההשקיה המתוחכמות יקרות וחקלאים עניים בעולם השלישי מתקשים לעמוד לבדם בהשקעה הנדרשת.

פריצות הדרך המשמעותיות נרשמו במקומות שבהם יש גב של המדינה – למשל במדינת קרנאטקה שבדרום הודו, שסבסדה רכישת מערכות השקיה בטפטוף לאלפי בעלי משקים קטנים מתוך הבנה שהחיסכון העצום במים הוא אינטרס ציבורי וצורך לאומי דחוף.

אבל מתברר שבזבוז מים הוא לא החיסרון היחיד של שיטת ההצפה. קרקעית הביצה שבה מתבוסס האורז היא סביבה נטולת חמצן, שבה בקטריות יוצרות אינטראקציות כימיות ומשחררות לאוויר כמויות גדולות של מתאן – גז חממה רב עוצמה. אפקט החממה שיוצרת כל מולקולת מתאן גדול פי 84 מזה של מולקולת פחמן דו-חמצני, גז החממה הנפוץ ביותר.

בזבוז מים הוא לא החיסרון היחיד של שיטת ההצפה. קרקעית הביצה שבה מתבוסס האורז היא סביבה נטולת חמצן, שבה בקטריות יוצרות אינטראקציות כימיות ומשחררות לאוויר כמויות גדולות של מתאן

גידול אורז בהצפה אחראי לכ-10% מפליטות המתאן בעולם, כך שצמצום הפליטות האלה עשוי להיות קריטי במאמץ לבלימת ההתחממות. בעיקר אם לוקחים בחשבון שכדי להשביע את העולם יהיה צורך להרחיב את היקף גידול האורז ב-25% ב-25 השנים הבאות.

"אם רק 10% מחקלאי האורז יעברו לטפטוף", אומר גבי מיודובניק, נשיא ומנכ"ל נטפים, "הירידה בפליטות תהיה שוות ערך להורדת 40 מיליון מכוניות מהכביש. אחרי 5,000 שנה של גידול אורז בהשקיה, הגיע הזמן לעבור לשיטות גידול נקיות ופרודוקטיביות יותר".

מנכ"ל נטפים גבי מיודובניק (צילום: שחר צרפתי)
מנכ"ל נטפים גבי מיודובניק (צילום: שחר צרפתי)

לכאורה, האפשרות לאפס את פליטות המתאן הייתה אמורה לגרום לכל מגדלי האורז בעולם לעבור כבר אתמול לשיטת הטפטוף; בפועל, אין לחקלאים תמריץ ישיר לצמצם את פליטות גזי החממה. בעוד חיסכון במים יכול לחסוך להם הרבה כסף, על צמצום פליטות המתאן הם לא מקבלים תמורה כספית ישירה. ובאשר להצלת הפלנטה – יש לחקלאים קשי יום דברים דחופים יותר על הראש.

אלא שלגזי חממה דווקא כן יש ערך כלכלי, שמתבטא בענף הסחר במכסות פחמן. בבורסה הזו, טון פחמן דו-חמצני שווה כמה עשרות דולרים ולפי נתוני נטפים, השקיית האורז בטפטוף מביאה לחיסכון של טון פד"ח בשנה על כל דונם. על פי החישוב הזה, חקלאי מקומי שבבעלותו כמה מאות דונמים, יכול להרוויח בשנה אלפי דולרים ממכירת החיסכון הפחמני – סכום עתק במונחי העולם השלישי.

לגזי חממה יש ערך כלכלי, שמתבטא בענף הסחר במכסות פחמן. בבורסה הזו, טון פחמן דו-חמצני שווה כמה עשרות דולרים ולפי נתוני נטפים, השקיית האורז בטפטוף מביאה לחיסכון של טון פד"ח בשנה על כל דונם

הבעיה היא שלרוב החקלאים, בעיקר הקטנים יותר, קשה להתמודד עם הבירוקרטיה שכרוכה במנגנון מכסות הפחמן ולהגיש את המסמכים הדרושים כדי לקבל הכרה בכמות הפחמן שחסכו. בנטפים הבינו שזו הנקודה שבה הם יכולים להיכנס לתמונה ולסייע לחקלאים והכינו "תכנית אשראי פחמנית".

בחצי השנה האחרונה ערכה חברת ההשקיה פיילוט עם החווה האיטלקית "לה פג'יאנה" הסמוכה לוונציה ומתמחה בגידול אורז. במסגרת הפיילוט, שגם הונצח באחד הפרקים של הסידרה Follow the food שמשודרת בבי-בי-סי, הוסבו חלק משטחי האורז של החווה לגידול בהשקיה בעוד אנשי נטפים מטפלים בהשגת האישורים למכסות הפחמן ובמציאת קונים. החקלאי עצמו יכול להתרכז במה שהוא יודע – לגדל אורז.

השבוע, בוועידת האקלים, דיווחה נטפים על סיומו המוצלח של הפיילוט באיטליה. ב-2023, מקווים בחברה, הבשורה תתפשט כאש בשדות האורז העצומים ברחבי כדור הארץ.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 787 מילים ו-1 תגובות
סגירה