ביום ראשון בשש בערב נשכח הכול. אנחנו תמיד שוכחים הכול עם שריקת הפתיחה, וצוללים אל החלום המתוק והמסעיר של חודש המונדיאל, כולל הנוסטלגיה הבלתי נמנעת לכל המונדיאלים הקודמים, שכל חובבי המשחק נושאים בליבם, כל אחד בהתאם לגילו.
זה לא חדש, ולא ישתנה גם הפעם. מוסוליני הבין את זה כשאיטליה הפשיסטית אירחה את משחקי גביע העולם בכדורגל ב-1934. אז עוד לא קראו לטורניר "מונדיאל" – הכינוי הדרום אמריקאי נכנס ללקסיקון שנים אחר כך, כשמשטר האימים המושחת בארגנטינה אירח את הטורניר ב-1978, וככל הנראה גם קנה את הזכייה בו.
היטלר הבין את זה כשגרמניה הנאצית אירחה את האולימפיאדה של 1936. הסינים הבינו את זה כשאירחו את המשחקים האולימפיים בבייג'ין ב-2008. ולדימיר פוטין הבין את זה כשאירח את המונדיאל הקודם ברוסיה ב-2018.
גם ב"אמנסטי אינטרנשיונל" הבינו את זה, ולכן העדיפו לא לקרוא לחרם עולמי על הטורניר בקטאר, למרות כל מה שידוע כבר שנים על הדרך המושחתת, הצינית והמאוד לא ספורטיבית שהובילה אליו.
קוראים לזה "ספורטוושינג". וזה עובד.
אנחנו יודעים, ואפילו כועסים, אבל ביום ראשון בשש בערב נשכח הכול. אנחנו תמיד שוכחים הכול עם שריקת הפתיחה, כי אנחנו אוהבים את המשחק, אוהבים את השחקנים, אוהבים את הטורניר ונושאים איתנו אינספור זיכרונות מענגים ממנו, שמשכיחים את כל המניפולציות שנעשו עלינו.
זיכרונות קדומים מהמונדיאלים שראינו כילדים עם אבא יצטרפו לזיכרונות החדשים, שנאסוף בחודש הקרוב עם ילדינו, כולל הצהלות והדמעות בסלון, כסיסת הציפורניים והחיבוקים בדקה התשעים, שירת "פוטבול איז קאמינג הום" (והאכזבה כשבסוף הוא ייסע לבית אחר), בקבוקי הבירה הריקים וכל השערים שיצטרפו לפנתיאון שערי המונדיאל בזיכרוננו ובמצעדי שערי המונדיאל הגדולים ביוטיוב.
זיכרונות קדומים מהמונדיאלים שראינו כילדים עם אבא יצטרפו לזיכרונות החדשים, שנאסוף בחודש הקרוב עם ילדינו, כולל הצהלות והדמעות בסלון, כסיסת הציפורניים והחיבוקים בדקה התשעים
כל אלה ישכיחו מאיתנו את אלפי הפועלים מנפאל, הודו וסרי לנקה, שנוצלו ונהרגו כדי לבנות את האצטדיונים הממוזגים הענקיים, שהוקמו כדי שנוכל להנות ככה; ואת המיליארדים שזיהמו את הכדורגל העולמי כדי שהטורניר הזה – כנראה אירוע הספורט המושחת אי פעם – יוכל בכלל להתקיים בנובמבר במקום בקיץ, תוך שהוא משבש את כל לוח השנה של הכדורגל העולמי ומסכן את בריאות השחקנים. את הנזקים עוד נגלה בהמשך.
אנחנו מדחיקים עוולות שנעשות יום יום ממש לא רחוק מביתנו, מה הבעיה בשבילנו להדחיק עוולות שנעשות אלפי קילומטר מכאן? הדחקת עוולות זה הרי הספורט הכי פופולרי בעולם. והדחקת עוולות, בניגוד לכדורגל, זה ספורט שישראלים דווקא מצטיינים בו.
Ladies and gentlemen ENGLAND fans have arrived in Qatar ???????????? #BoycottQatar2022 pic.twitter.com/HdixuV9jm8
— ???????????????????????? ???????????????????? ???????????????????????????????? (@thecasualultra) November 16, 2022
בנטפליקס העלו השבוע את סדרת הדוקו המצוינת "פיפ"א: חשיפה", שמתארת בפרטי פרטים את כל התככים, המניפולציות, השקרים והשחיתויות, שהובילו אל שריקת הפתיחה של המונדיאל בקטאר.
דניאל גורדון, במאי הסדרה, נהנה מגישה חלומית אל כל הבכירים ביותר שהיו מעורבים בפרשה העגומה הזו. וכך, למרות שעיקרי הדברים ידועים מזמן לכל מי שעוקב אחרי הכדורגל העולמי, הסדרה מתארת את השתלשלות העניינים בצורה אפקטיבית להפליא, עד שפה ושם, תוך כדי צפייה, אפילו נפלטות מהפה קללות איומות בצורה לא רצונית. כי זה סיפור מרתיח דם.
הסדרה "פיפ"א: חשיפה" מתארת את השתלשלות העניינים בצורה אפקטיבית להפליא, עד שפה ושם, תוך כדי צפייה, אפילו נפלטות מהפה קללות איומות בצורה לא רצונית. כי זה סיפור מרתיח דם
גורדון הוא מומחה לחיבור הרעיל שבין שחיתות, גזענות, אלימות וספורט. בדיוק לפני עשרים שנה הוא הצליח לחלץ ולהעביר לבריטניה את שבעת השחקנים שנותרו בחיים מנבחרת הכדורגל של צפון קוריאה, שהגיעה לרבע גמר גביע העולם ב-1966, אחרי שניצחה את נבחרת איטליה בשלב הבתים. הקבוצה הראשונה מאסיה שהצליחה בכלל לעבור את שלב הבתים בטורניר. סרטו של גורדון, "משחק חייהם", זכה ב-2003 בפרס הטלוויזיה המלכותי הבריטי לדוקו הספורט הטוב של אותה שנה.
ב-2014 גורדון ביים את "הילסבורו", במלאת 25 שנה לאסון בשפילד, שגבה את חייהם של 97 אוהדי ליברפול, ושינה את הכדורגל הבריטי. וב-2019 ביים את "החלום האוסטרלי", שמתאר את הגזענות בספורט האוסטרלי כלפי אבוריג'ינים.
בנטפליקס יכלו לבחור בנתיב הנוח והמפנק, החביב על תאגיד הסטרימינג, ולהעלות לקראת המונדיאל סידרת כדורגל שעושה נעים בגב, ואורזת עם מוזיקה קצבית וצילומי רחפן בלתי נמנעים, את רגעי הקסם של הטורניר האהוב.
בקנבאואר מנצח את קרויף ב-1974. פאולו רוסי מכניע את ברזיל ב-1982. יד האלוהים של מרדונה ב-1986. קיליאן אמבפה בן ה-19 מבקיע בגמר 2018 וזוכה עם צרפת בגביע.
אבל בנטפליקס בחרו להפקיד את ההגה בידיו המיומנות של גורדון, שערך ארבע שעות שאין בהן כמעט כדורגל, אלא רק מעקב עיקש אחרי כל התחנות בדרכים הידועות לקטאר.
מהרגע הלא תמים שבו נסיך קטאר, תמים בין חמד אל-תאני, החליט ב-2009 להגיש הצעה לאירוח הטורניר במדינתו, שלא ידועה בכדורגל המשובח שלה; דרך הזכייה המדהימה ב-2010 בקולות 14 מ-22 חברי הוועד הפועל המושחת של פיפ"א, על חשבון ההצעה הטובה בהרבה של ארה"ב;
החשיפה של פיידרה אל-מג'יד, קצינת התקשורת לשעבר בצוות ההצעה הקטארי, שהקטארים שילמו לחברי הוועד הפועל של פיפ"א שוחד עבור קולותיהם; הדו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל מ-2013, שחשף הפרות בוטות של זכויות אדם באתרי הבנייה של מתקני הכדורגל, שנבנים בקטאר לקראת הטורניר;
התחקיר של עיתון "הטלגרף" הבריטי ב-2014 שחשף שסגן נשיא פיפ"א לשעבר, ג'ק וונר, קיבל שני מיליון דולר מחברה הקשורה לקמפיין הקטארי לאירוח הטורניר;
והתמיכה המפתיעה מאוד בשעתה – והמכרעת בדיעבד – של מישל פלטיני ושל צרפת בקטאר, והקשר האפשרי – שלא הוכח עד היום – בינה לבין ההשקעות העצומות של קטאר בצרפת בשנים הבאות, שכללו רכישת מטוסי "איירבאס" על ידי חברת "קטאר אירוויז", רכישת זכויות השידור לליגה הצרפתית על ידי "אל ג'זירה" הקטארית, וכמובן השקעת הענק הקטארית בפריז סן-ז'רמן והפיכתה למפלצת כוכבי כדורגל שלא היתה כמוה.
אבל ביום ראשון בשש בערב נשכח הכול. משחק הפתיחה של מונדיאל 2022 יצא לדרך. על הדשא יתרוצצו השחקנים האלמונים לחלוטין של הנבחרת המארחת, שמשחקים בקבוצות שמעולם לא שמענו עליהן וכנראה שלעולם לא נשמע עליהן, כמו אל-סאד, אל-דוחאיל ואל-ריאן.
מולם תתייצב הנבחרת שמייצגת את קרטלי הסמים האלימים של אקוודור, שעלתה לטורניר אחרי שהמגן הימני המצטיין ביירון קסטיז'ו – שהוא בכלל יליד קולומביה – זייף את תעודת הלידה שלו ואת מסמכיו האישיים וסייע לנבחרת אקוודור לעלות למונדיאל, על חשבונה של צ'ילה, שהיתה ראויה לזה. בפיפ"א התעלמו מהראיות שהוצגו בפניה ואיפשרו לאקוודור להשתתף בטורניר למרות ההונאה.
זו כנראה פתיחה הולמת להפליא לטורניר הזה. אבל הכול יישכח כשכבר למחרת יעלו על הדשא נבחרת הולנד התמירה של וירג'יל ואן דייק וסנגל הזריזה של סאדיו מאנה ווילס הנחושה של גארת' בייל וכמובן הנבחרת השגיבה של אנגליה, עם הארי קיין, פיל פודן, ג'וד באלניגהם, ואהובי ליבנו ג'ורדן הנדרסון וטרנט אלכסנדר-ארנולד.
Football is coming Home. אל תדברו איתי על שחיתות ואל תעבירו לי שיחות עד 18 בדצמבר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שופרא דשופרא של מאמר ושלך אמיר, הסוקר דרך מותג המונדיאל היוקרתי , המכבס פשעים נגד האנושות , כיצד מתגלגל לו כדור הגורל , באופן קבוע לאחור ,לחשכת ימי הביניים הפיאודלית ולמשטרי מלכות ומלכים, שאוצר העם ועבדותם של ווסליו-עבדיו- מממנים אותם , בדם עוד דם ודמים רבים . לו הבינו שמונה 8 מיליארד עבדי העולם -גם "עשיריהם" – ,כיצד כספי דמים וקטמץ ברוני-ממון בעלי תאגידי בנקאות חוצי אוקיינוסים ,מנהלים למוות את חיינו , תמורת הון מצרפי בדיוני -, מחר השכם עם שחר הייתה פורצת אם ההפיכות והמהפכה הגלובלית להשבת החיים לידי התשעים ותשעה אחוז.