כשדוד עמוס, הבן של דוד יהושע, אחיו של סבא אליהו, מאוסטרליה, בא בפעם ראשונה לבקר בישראל, הוא הביא איתו עוגת גבינה. אמא ידעה שאני אוהב במיוחד עוגות גבינה ושאלה אותי בציפייה לתשובה נכונה, בנוכחותו של דוד עמוס, נו – איך העוגה? ואני מיד השבתי – Cheese Cake…
כשדוד עמוס בא בפעם ראשונה לבקר בישראל, הוא הביא איתו עוגת גבינה. אמא ידעה שאני אוהב במיוחד עוגות גבינה ושאלה אותי בנוכחות הדוד, בציפייה לתשובה נכונה, נו – איך העוגה? ואני השבתי – Cheese Cake
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
אמא מאד התאכזבה. הדוד עמוס כנראה שפחות, כי הוא לא הבין עברית בכלל. ואמא אמרה: אבל אתה אוהב עוגת גבינה? מאד, אבל רק את זאת של שרה שטרן, עניתי.
אז מה היה כל כך מיוחד בעוגה של שרה שטרן מקפה תמר? זה המתכון אם תרצו לנסות.
קחו את המרכיבים הבאים:
אחד אבא שלי עזריה רפופורט, אחד חיים חפר, אחד נחום גוטמן ואחד נתן אלתרמן, שימו בצד גם חנה זמר יחד עם אוהד זמורה, ולזיגוג בסוף לפני ההגשה – הכינו מראש את יורם קניוק, לאה רבין, ואורי ליפשיץ.
קחו מתוך ערמת העיתונים את הגיליונות האחרונים של "דבר השבוע", "דבר", "על המשמר" ו"הארץ". אם יש רק "הארץ שלנו" או "דבר לילדים" – קחו פשוט כמות כפולה.
שימו אותם בקערה גדולה יחד עם שרה שטרן שליד הקופה.
הניחו לשעה קלה בטמפרטורת החדר בקפה תמר על שולחן הפורמייקה הראשון שליד הכניסה.
ערבבו את המרכיבים שהכנתם טוב טוב תוך שאתם מוזגים לבלילה עוד כמה כוסיות של אלכוהול על כותרות עיתוני הבוקר של אתמול ומסלסלים טבעות עשן סיגריות בשביל הארומה.
קחו את המרכיבים הבאים: אחד אבא שלי, אחד חיים חפר, אחד נחום גוטמן ואחד נתן אלתרמן, שימו בצד גם חנה זמר עם אוהד זמורה, ולזיגוג בסוף לפני ההגשה – הכינו מראש את יורם קניוק, לאה רבין, ואורי ליפשיץ
כששומעים שרמת הצעקות מספיק חזקה – הכניסו את העיסה לתנור, שבינתיים התחמם. שימו לב שגם בתוך החום הגדול מרכיביה לא יפסיקו לתסוס ולכעוס ולצעוק ולהתווכח על מאמר המערכת של אתמול שחנה כתבה, על ביקורת הקולנוע שאבא כתב, או על הטור החדש של אלתרמן במסגרת "הטור השביעי" שפרסם זה ב"דבר" יום קודם.
ואז, כשתשמעו את שרה מצווחת על שאול ביבר שלא ימלא את התשבץ בעיתון של הקפה, ובכלל שלא יתקמצן ויקנה לעצמו עיתון משלו, גם אתם, כמו אבא שלי בזמנו, תדעו שהגיע הזמן לאסוף את העוגה לְשַׁבַּת ולעלות הביתה.
הוסיפו עוד כוס קטנה של מַאשְׁקֶה – ומיד הוציאו את המסטרינה לחתוך מלבן אחד מתוך התבנית הגדולה של עוגת הגבינה האוורירית עם פס הבצק העוגייתי. זה שמעליו יושבת קומה של חמישה סנטימטרים גבינה אפויה, מכוסה בסדין חום זהוב, שנוצר מחום התנור שבמטבח מאחורי הקיר עם הקריקטורות של זאב והפוסטרים של טרטה (טרטקובר), ושימו בשקית שלא יתקרר!
ואבא עם הפרחים, בדרך כלל קאלות, שקנה בחנות ליד, ביד אחת, והשקית עם העוגה ביד השנייה, יעלה הביתה, ואמא תקרא לי לצאת מהחדר, כי אבא הביא עוגת גבינה משרה שאתה אוהב.
ואז אמא מחלצת את העוגה מהשקית ומניחה על המגש הירוק. חותכת פרוסה דקה ומגישה לי על צלחת קטנה עם מזלג כסף קטן שהשחיר כבר.
והטעם? אוי הטעם והריח של יום שישי אחר הצהריים של בית הספר היסודי. כשלא הייתה אפילו טלוויזיה עדיין והרדיו היה מפלטם של המבוגרים. הייתי לוקח את פרוסת העוגה לחדר הקטן שלי ליד המרפסת, וחוזר לספר שלקחתי באותו יום בספריה של שמואלי, בחצר הבית הסמוך.
אני זוכר עד היום איך הייתי מריח את הפרוסה. ולאט לאט נוגס בה מלמעלה בביסים קטנים – שלא תיגמר לי מהר מדי, למרות שידעתי שלמרות שעוד מעט ארוחת ערב – אמא תיתן לי פרוסה נוספת.
כששומעים שרמת הצעקות מספיק חזקה – הכניסו לתנור. שימו לב שהמרכיבים לא יפסיקו לתסוס ולהתווכח על מאמר המערכת של חנה אתמול, על ביקורת הקולנוע שאבא כתב, או על הטור החדש של אלתרמן ב"דבר" יום קודם
אז מה היה כל כך מיוחד בעוגה של שרה שטרן מקפה תמר?
נתתי לכם את המתכון אם תרצו לנסות להכין את עוגת הגבינה של שרה בבית. ספוילר – אני ניסיתי ולא הצלחתי. הסבירו לי שאין כבר להשיג כיום את המרכיבים המקוריים.
חנני רפופורט בעברו מנכ״ל חברת התקשורת ״JCS אולפני הבירה״, מפיק ברשתות הטלוויזיה האמריקאיות ABC News & NBC News וזוכה פרס EMMY לכתבת חדשות לטלוויזיה. כיום סבא במשרה מלאה ומספר סיפורים מנקודת מבט מאד מאד אישית. תמונות הסטילס צולמו על ידו במהלך עבודתו, אלא אם צוין אחרת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו