ח"כ אבי מעוז כינס אתמול (שני) לראשונה בכנסת "ישיבת סיעה" הכוללת שאלות עיתונאים. המילים "ישיבת סיעה" מופיעות במירכאות משום שמעוז הוא סיעה של אדם אחד ואין לו עם מי לשבת, למעט עם מצלמות ועיתונאים.

בזמן הקרוב מעוז לא יהיה בעל השפעה עצומה בתוך הרשות המחוקקת, כלומר, הכנסת. לפי נספח המינויים להסכם הקואליציוני בין מפלגת נעם לליכוד, מעוז יעבור לרשות המבצעת לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה.

לפיכך, הוא לא יוכל להגיש הצעות חוק ו/או לעמוד בראש ועדה. נוסף על כך, הוא לא יוכל לשבת כחבר מן המניין בוועדות המפקחות על הרשות המבצעת. מה הוא כן יוכל לעשות? להשיב לשאילתות של חברי הכנסת מטעם משרד ראש הממשלה, זאת כפוף להסכמת יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, שיהיה הבוס הישיר שלו.

העיתונאים בכנסת ניסו להבין ממעוז מה הוא אותו גוף חדש "הרשות לזהות יהודית־לאומית" – מה יהיה תקציבו, כמה עובדים יועסקו בו ומה יהיו סמכויותיו כסגן שר? מעוז ציין בקווים כלליים בלבד שהתקציב סוכם וכי יהיו לגוף החדש תקנים להעסקת עובדים.

בזמן הקרוב מעוז לא יהיה בעל השפעה עצומה בתוך הרשות המחוקקת, כלומר, הכנסת. לפיכך, הוא לא יוכל להגיש הצעות חוק ו/או לעמוד בראש ועדה

בהמשך למפגש עם העיתונאים בכנסת הפניתי שאלות נוספות לדוברו של מעוז: האם קיימות תוכניות עבודה להקמת הגוף החדש? האם מעוז פרסם במהלך הבחירות תוכנית כתובה להקמת "הרשות לזהות יהודית־לאומית" – ומה הם יעדי הגוף החדש? הדובר של חבר הכנסת מעוז, יפרח יהונתן, הציע שאצפה בחשבון היוטיוב של מעוז, ושם, לפי הראיונות הפומביים שלו, אפשר להבין את הכיוון ואת היעדים.

אכן, מהאזנה לראיונות עולה כי אחד היעדים של הגוף החדש עשוי להיות סריקה של כל העמותות, הגופים והספקים המציעים הרצאות חיצוניות לצה"ל, למשטרה ולמערכת החינוך בישראל כדי לוודא שהחיילים, המלש"בים, השוטרים, הנוער והילדים בישראל לא שומעים הרצאות חיצוניות של עמותות שלדעת מעוז לא מספיק יהודיות או לאומיות.

שאלתי מה יהיה מקור הסמכות של מעוזניסיתי להבין מיפרח אם לשכת מעוז מחזיקה רשימה ספציפית עם שמות של גופים שנתפסים בעיניהם כאסורים, כמו גם להבין כיצד יתבצע המהלך מול צה"ל, משטרת ישראל ומשרד החינוך. סגן שר במשרד ממשלתי אינו בעל סמכויות להורות לגופים במדינת ישראל ואיך וכיצד לפעול. שאלתי מה יהיה מקור הסמכות של מעוז ולא זכיתי לתשובות.

סגן שר במשרד ממשלתי אינו בעל סמכויות להורות לגופים במדינת ישראל ואיך וכיצד לפעול. שאלתי מה יהיה מקור הסמכות של מעוז ולא זכיתי לתשובות

אחד הגופים שהוזכר על ידי מעוז במהלך אותם ראיונות (בערוץ היוטיוב) הוא "יוזמות אברהם". מעוז התלונן שאחרי אירועי אוקטובר 2000, כוחות השיטור בישראל עברו הכשרות, שיח ולמידה באמצעות הארגון.

עמותת "יוזמות אברהם" נולדה בישראל ב־1989. אחד המיזמים הראשונים שלה היה "מרקם בגליל", פרויקט לשיקום קשרים בין יהודים וערבים. נוסף על כך הם יזמו את פרויקט "קשרי משטרה־חברה־ערבית" לגישור על חוסר האמון שבין המשטרה לחברה הערבית.

בריאיון לערוץ 12 לפני כמה ימים אמר מעוז: "ארגון יוזמות קרן אברהם הוא מכבסת מילים להתבוללות. חיים משותפים […] (חלק מדבריו נבלעו ברעש דברי המנחים), בארץ יש חיים משותפים? אנחנו בעלי הבית.

"אבל כשמתקוממים הערבים ב'שומר חומות' והמשטרה עומדת שם ולא עושה ולא מבינה. אחרי אירועי אינתיפאדת 2000 ומה שהיה שם שהמשטרה הגיבה כמו שהגיבה והרגה 13 אזרחים […] אחרי אירועי 2000 והרג 13 אזרחים, מי שדאג להעביר קורסים לפיקוד הבכיר של המשטרה זה 'יוזמות אברהם'".

מעוז נשאל על עמותות וגופים נוספים שאינם לשביעות רצונו: "אני חושב שצריך לבטל את היוהל"ם". היוהל"ם היא קצינה בדרגת תת־אלוף המשמשת כיועצת הבכירה של הרמטכ"ל לענייני מגדר

אגב, "יוזמות אברהם" מעולם לא עסקו בהיבט של יצירת קשרים אישיים בין יהודים וערבים למטרות נישואים (ההתבוללות שהטרידה את מעוז). מעוז נשאל על עמותות וגופים נוספים שאינם לשביעות רצונו והשיב: "אני חושב שצריך לבטל את היוהל"ם". היוהל"ם היא קצינה בדרגת תת־אלוף המשמשת כיועצת הבכירה של הרמטכ"ל לענייני מגדר, פקודת השירות המשותף, ונושא שירות הנשים בצבא.

אילוסטרציה: חיילות בגדוד קרקל (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

כאמור, למעוז לא אמורה להיות סמכות ביצועית ולפיכך לא תהיה לו יכולת של ממש לבטל את היוהל"ם. בכלל, מבנה יחידות צה"ל, תקציביהן ויעדיהן הן עניין המסור להחלטת הרמטכ"ל בלבד. אולם, במסגרת "הרשות לזהות יהודית־לאומית" יתכן שח"כ מעוז יוכל לשמש כמעין מכון מחקר פנימי במשרד ראש הממשלה.

כלומר, לזמן ישיבות, דיונים ולהפיק חוות דעת שיזכו לשיח תקשורתי. ספק אם השאיפה שלו לבטל את היוהל"ם תוכל לצאת ממשרד ראש הממשלה ולהפוך לדבר ממשי.

"הגופים האסורים"

משיחות עם אנשים שנחשפו לשאיפות של מעוז עולה התמונה הבאה: הרשות החדשה עלולה להרכיב רשימה של גופים, אותה תגיש לרשויות מתוך ציפייה למנוע מהגופים הללו להגיע להרצאות או למסור תכנים למשרד החינוך, צה"ל והמשטרה.

מי הם הגופים? כל מי שעוסק בתחום הלהט"בקי, כל מי שעוסק בקידום זכויות נשים – וכל מי שמקדם שוויון. כך, למשל, מדברים על התכנים של קרן ברל כצנלסון, קולך, אלומה, קרן וקסנר וקרן קרב.

מצעד הגאווה בירושלים, 2 באוגוסט 2018 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

"אלומה", למשל, היא עמותה המעניקה מידע, יעוץ והכוונה לתלמידות ובוגרות החינוך הממלכתי דתי המעוניינות לשרת בצה"ל. העמותה הוקמה על ידי תנועת הקיבוץ הדתי ויש לה מטרות רבות נוספות כמו שילוב דתיים בתעסוקה, בהשכלה ועוד.

משיחות עם אנשים שנחשפו לשאיפות של מעוז עולה התמונה הבאה: הרשות החדשה עלולה להרכיב רשימה של גופים, אותה תגיש לרשויות מתוך ציפייה למנוע מהגופים הללו להגיע להרצאות או למסור תכנים

אגב, מי שהייתה מנכ"לית "אלומה" במשך כמה שנים היא יפעת סלע, בתו של נתן אשל, מקורבו של נתניהו. כיום סלע עומדת בראש "אמונה" – תנועת האישה הדתית־לאומית.

גוף נוסף המוזכר בעקיפין באתר האינטרנט של מפלגת נעם הוא המכון הישראלי לדמוקרטיה. על פי הדיווחים באתר נעם (באמצעות הפנייה לטורים עיתונאיים), החטא של המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא בכך שהוא זוכה לשיתוף פעולה עם קרן קונראד אדנאואר.

אדנאואר היא קרן גרמנית ללא מטרות רווח המקושרת למפלגה הנוצרית־דמוקרטית (CDU), מפלגתה של הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל. יו"ר אדנאואר הוא ד"ר הנס־גרט פוטרינג, נשיא הפרלמנט האירופי לשעבר.

קנצלרית גרמניה לשעבר אנגלה מרקל (צילום: AP/Markus Schreiber)

גורמים במכון הישראלי לדמוקרטיה אמרו לזמן ישראל כי אדנאואר לא מתערבים בתכנים של המכון. כמו כן נאמר שהקרן לא תורמת כסף למכון הישראלי לדמוקרטיה. הקרן משמשת כשותפה לפרויקטים, כמו הכנס של המכון שנערך השבוע, באמצעות תשלום על כיבוד ו/או תשלום על תרגום סימולטני.

גורמים במכון הישראלי לדמוקרטיה אמרו לזמן ישראל כי אדנאואר לא מתערבים בתכנים של המכון. כמו כן נאמר שהקרן לא תורמת כסף למכון הישראלי לדמוקרטיה

לפיכך, אם מנסים להבין את הטענה של מעוז ונעם, מרצה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה – שעשוי לדבר בפני חיילים/שוטרים/תלמידים – עלול לשאוב את תוכן דבריו מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שמקבל באיזושהי דרך תכתיבים מקרן אדנאואר, אותם הם מקבלים מגורמים מפלגתיים היושבים כיום באופוזיציה בגרמניה.

עוד גוף שלא מוצא חן בעיני מעוז לפי אתר האינטרנט של מפלגת נעם הוא ה־INSS, שמתויג שם כ"גוף פוליטי מובהק". ה־INSS הוא מכון למחקרי ביטחון לאומי, שבראשו עומד המנכ"ל תמיר הימן – מי שהיה ראש אמ"ן. יו"ר הארגון הוא מנואל טרכטנברג, לשעבר ח"כ מטעם המחנה הציוני וכלכלן בכיר.

עם מי צה"ל עובד כיום?

לידי זמן ישראל הגיעה טבלה פנימית שהוכנה בצה"ל במענה לבקשת חופש מידע (לא בקשת חופש מידע של זמן ישראל אלא של גוף אחר) על רשימות הגופים המופיעים בפני חיילי צה"ל. תשובת צה"ל נמסרה ממש לאחרונה, כך שמדובר בנתונים עדכניים.

שר הביטחון בני גנץ באירוע של המכון למחקרי ביטחון לאומי, 19 באוקטובר 2022 (צילום: INSS)

אף אחד מהגופים שמטרידים לכאורה את מעוז לא כלולים ברשימת הספקים של התכנים של צה"ל – לא ה־INSS ולא המכון הישראלי לדמוקרטיה. ("יוזמות אברהם" מוזכר בהקשר של המשטרה, ו"אלומה" עשויה להיות מוזכרת בהקשר של מערכת החינוך).

מי הם ספקי התכנים/שירותים/הדרכות לחיילי צה"ל? לפי הרשימה להלן ניכר שהחיילים לא נפגשים עם עמותות להט"בק, עמותות חיים משותפים, עמותות לקידום נשים ו/או עמותות לקידום ערכי שוויון.

מי הם ספקי התכנים/שירותים/הדרכות לחיילי צה"ל? לפי הרשימה להלן ניכר שהחיילים לא נפגשים עם עמותות להט"בק, עמותות חיים משותפים, עמותות לקידום נשים ו/או עמותות לקידום ערכי שוויון

מכונים חדשים שהוכנסו לפעילות חינוכית בצה"ל מאז 2018 כוללים את הגופים הבאים: רשות העתיקות, המכון למדיניות נגד טרור, בית בן־גוריון, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, עמותת "I Love Bash" (סיורים בבאר שבע), אולפן אור (לימוד עברית לעולים) והחברה להגנת הטבע.

מכונים שפעילותם בצה"ל הופסקה בין השנים 2018–2022 משלל סיבות (כגון סגירת המכון או הפסקת התקשרות): אל־סם, הרשות למלחמה בסמים, שמיים (צמצום פערים, נוער בסיכון), מכון פוירשטיין (כישורי למידה), מרכז טאוב (מדיניות ציבורית), מכון הרעות, קוביית רוטשילד (יזמות חברתית), המדרשה באורנים, בית ברל, המרכז לאתיקה בירושלים, מעלה ללימודי תקשורת, בית העצמאות.

שלטי חוצות של מפלגת נעם בנתיבי איילון (צילום: אמיר בן־דוד)

העמותות הכי פעילות בצה"ל

נוסף על כך, בטבלת חופש המידע ניתן ללמוד על היקף הפעילות של גופים מסוימים בצה"ל. מדובר ברשימה של מכונים/עמותות הממשיכים לעבוד עם צה"ל ומקיימים את המספר הרב ביותר של פעילויות. החלוקה נעשתה לפי שנים וכמות המשתתפים הכללית (כלומר, חיילים) בפעילויות.

29 אלף חיילים השתתפו בפעילות של עמותת עיר דוד – אלע"ד. מדובר בעמותת תיירות, חינוך, מחקר, חפירות ארכיאולוגיות – שגם עסקה ברכישת בתים וקרקעות מתושבי סילוואן. הפרויקט המרכזי הוא סיורים בעיר דוד, בירושלים. זו העמותה שבהדרכותיה השתתפו הכי הרבה חיילים.

29 אלף חיילים השתתפו בפעילות של עמותת עיר דוד – אלע"ד. מדובר בעמותת תיירות, חינוך, מחקר, חפירות ארכיאולוגיות – שגם עסקה ברכישת בתים וקרקעות מתושבי סילוואן. הפרויקט המרכזי – סיורים בעיר דוד

28 אלף חיילים השתתפו בפעילות של בית ספר שדה שער הגיא (מקום שני). 18 אלף חיילים השתתפו בפעילות של המדרשה למנהיגות ציונית תבור (מכינת תבור), שעד לפני כמה שנים עמד בראשה ח"כ עמיחי שיקלי (הליכוד). לא מדובר בצעירים לפני גיוס שהשלימו שנת מכינה אלא בחיילים שעברו בתבור סדרות הדרכה וחשיפה לתכנים (מקום שלישי).

כמו כן, 7,000 חיילים נחשפו לתכנים של בית ספר שדה כפר עציון; 6,000 חיילים נחשפו לתכני עמותת מרחבים־בינ"ה־זהות ותודעה יהודית, חברה ישראלית, ציונות. 5,000 חיילים ביקרו בבית התפוצות במסגרת סיורי זהות ותודעה יהודית ציונית.

חיילי צה"ל, אילוסטרציה (צילום: iStock)

4,800 חיילים נחשפו לתכני עמותת שיטים־ציונות, זהות ותודעה יהודית, ידיעת הארץ. 4,600 חיילים נחשפו לתכני הקרן למורשת הכותל.

עמותות נוספת (לפי סדר יורד): זהות מקום־ידיעת הארץ, חברה ישראלית, זהות ותודעה יהודית, המעורר־רבידים חברה ישראלית, ידיעת הארץ, אסנט זהות ותודעה יהודית (צפת), מדרשת חיספין (רמת הגולן), גשר זהות יהודית, דרכי אבות זהות יהודית ירושלים, הספרייה הלאומית, מכון הרטמן, המדרשה באורנים, מליץ לחינוך יהודי ציוני.

ח"כ אבי מעוז ב"ישיבת סיעת" נעם בכנסת, 29 בנובמבר 2022 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

לפי נתוני צה"ל, מעוז עשוי להיתקל בבעיה בניסיון לנקות את צה"ל מ"הטרלול הפרוגרסיבי", כדבריו. כמעט כל העמותות המעניקות שירותי לימוד/הדרכה לצה"ל כוללות את המונח "זהות יהודית" בהגדרתן

כ־300 חיילים או פחות נחשפו לתכני שש העמותות/מכונים האחרונים ברשימה. כלומר, לפי הנתונים שדווחו על ידי צה"ל, ח"כ מעוז עשוי להיתקל בבעיה בניסיון לנקות את צה"ל מ"הטרלול הפרוגרסיבי", כדבריו.

כמעט כל העמותות המעניקות שירותי לימוד/הדרכה לצה"ל כוללות את המונח "זהות יהודית" בהגדרתן. מעוז יצטרך לחטט בתכנים ולהתיישב למרצים על הוורידים כדי למצוא את הנקודות שבהן הוא חושב שיש להעמיק עוד את הזהות היהודית.