• מדד השחיתות: ישראל ירדה ב-2025 למקום ה-35 מתוך 182 מדינות, והציון שלה ירד ל-62.
• פי 11: הכספים הקואליציוניים גדלו מכ-700 מיליון שקל ב-2022 לכשמונה מיליארד שקל ב-2024.
• כמה: בסך הכול חילקה הממשלה כספים קואליציוניים בהיקף של יותר מ-21 מיליארד שקל.
• למי: בעיקר למוסדות חינוך חרדיים, לישיבות, לשירותי דת ולהתיישבות.
• פחות שקיפות: מאות מיליוני שקלים הועברו לתקציב הבסיס ויצאו מהפיקוח המיוחד.
• ליל התקציב: 790 מיליון שקל לישיבות ולמוסדות חרדיים שוחררו בניגוד להנחיית היועצת המשפטית לממשלה.

ממשלת נתניהו הנוכחית מימנה את הישרדותה בכספי ציבור. היקף הכספים הקואליציוניים זינק. באותה תקופה ירדה ישראל במדד השחיתות העולמי.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

בג"ץ יצר ביוני 2024 מנוף כלכלי משמעותי שנועד להגדיל את התמריץ של חרדים להתגייס. זאת, באמצעות שלילת תקציבים מישיבות שבהן לומדים חייבי גיוס שאינם מתגייסים ושלילת הטבות אישיות ממשתמטים, ובראשן סבסוד מעונות היום. אבל ממשלת נתניהו פעלה שוב ושוב לצמצום, לדחייה ולעקיפה של המנופים הללו.

לצד שלילת כ־650 מיליון שקל בשנה מתקצוב הישיבות בגין חייבי גיוס, הממשלה המשיכה להזרים מיליארדי שקלים למערכת החינוך החרדית באמצעות כספים קואליציוניים וסעיפים תקציביים אחרים, ואף הגדילה את תקציביה.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

בקצרה: 

• בשנת הלימודים התשפ"ד למדו 85% מהבנים החרדים בגילי חטיבת הביניים והתיכון ב"ישיבה קטנה", ללא לימודי ליבה.
• בתשפ"ד קוזז התקציב של 6% ממוסדות הבנים החרדיים על אי-עמידה בחובת לימודי ליבה.
• ב-2022 הרוויח גבר חרדי בממוצע כ-49% משכר גבר יהודי לא חרדי.
• רק 18% מהגברים החרדים בני 18–24 למדו אנגלית.
• בתרחיש שבו שילוב החרדים בכלכלה נשאר כמו היום, צפויה בעתיד פגיעה של כ-160 מיליארד שקל בתוצר (10% מהתוצר).

למדינה יש אחריות לספק חינוך ראוי לכל הילדים, והיא כוללת יותר מתקציב. המדינה אמורה לוודא שהילדים יקבלו חינוך ולאכוף את החובה הזאת על הורי התלמידים ובתי הספר שלהם. חינוך ראוי אמור לכלול לימוד בסיסי של מתמטיקה, אנגלית, מדעים, היסטוריה, גאוגרפיה, אזרחות וחינוך גופני. כלומר, כל מה שנכלל בתוכנית לימודי הליבה.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

ב-22 בספטמבר הודיע השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שבממשלה הבאה ידרוש את משרד הביטחון. המשרד לביטחון לאומי, לדבריו, יישאר בידי מפלגתו, עם ח"כ יצחק וסרלאוף כמועמד.

המשמעות היא שהשיטה שנבנתה בשלוש השנים האחרונות תמשיך: קצינים יקודמו לפי נאמנות לשר. אבל בקדנציה הבאה ייחלשו במקביל שלושת הגופים שמגנים היום על אזרח מפני שוטר: מח"ש, היועמ"ש ובג"ץ.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

בקצרה

• המדינה הודתה ב"קושי משפטי" במינוי גבר לנציב שירות המדינה, ובכל זאת מינתה גבר לתפקיד.
• הממשלה הנוכחית לא מינתה בתחילת כהונתה אף מנכ"לית למשרד ממשלתי. גם כיום מכהנות בה מנכ"ליות רק בשלושה מ-31 משרדי ממשלה. 
• מדובר בירידה חדה במספר המנכ"ליות במשרדי הממשלה: בממשלה הקודמת כיהנו מנכ"ליות ב-11 מתוך 30 משרדי ממשלה.
• שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מינה במשך שלוש שנים תשעה גברים ואף לא אישה אחת, והסביר: "ראיינתי נשים ולא מצאתי".
• נשים הן 64% מעובדי המדינה, אבל רק 9% בדרג הבכיר ביותר.

אם הנשים הן רוב בשירות המדינה, למה המנהלים גברים?

הבעיה היא לא כניסת נשים לשירות הציבורי, אלא המעבר לעמדות שבהן מרוכזים הסמכות, התקציב והקשר הישיר לדרג הפוליטי. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בסוף 2024 עבדו בשירות המדינה כ־88 אלף עובדים ועובדות, 64% מהם – נשים.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

השאלה מה לומדים בישיבות החרדיות ובכוללים נשמעה פעם כמו עניין פנימי של הציבור החרדי. אבל כיום זוהי שאלה שמשפיעה על סדר היום הכלכלי, הפוליטי והביטחוני של כל אזרחי המדינה.

מערכת חינוך אינה רק מקום שבו מעבירים ידע. היא המקום שבו מקנים כישורי למידה, שהופכים בהמשך לכישורי חיים – אלה שקובעים אם אדם יוכל להתפרנס, להשתלב ולתרום לחברה שבה הוא חי. מערכת חינוך אחראית גם להקניית ערכים אזרחיים בסיסיים ולהוראת עקרונות הדמוקרטיה.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

בקצרה

• רשות מקרקעי ישראל הודיעה על ביטול מחזמר לעובדים, לפי דיווחים – בגלל שנשים ישירו בו. רק לאחר שההסתדרות עתרה נגדה, רמ"י חזרה בה.
• דוח מעקב של המרכז להעצמת האזרח ושדולת הנשים מצא שרוב סעיפי ההחלטות הממשלתיות למניעת הדרת נשים לא יושמו.
• היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בלמה ב-2023 פיילוט שיזמה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן להפרדה מגדרית בשעות רחצה באתרי טבע.
• הכנסת אישרה חוק המרחיב את אפשרות ההפרדה המגדרית בתארים מתקדמים – מהלך שעלול להוביל להפרדה רחבה יותר.

למה בוטל המופע לעובדים ברשות מקרקעי ישראל?

רשות מקרקעי ישראל הזמינה מופע של המחזמר "בגלל הרוח" המבוסס על שירי הזמר שלומי שבת לאירוע הוקרה לעובדי הרשות שנועד להתקיים באוקטובר.  אבל ממלא מקום מנהל הרשות, יהודה אליהו, הורה על הביטול. עובדים רבים ברמ"י ווועד העובדים שלה דיווחו כי אליהו הורה לבטל אותו כיוון שנשים שרות במחזמר.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה:

• בין 2023 ל-2026 חילקו הממשלה והכנסת 20.1 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים, ובמקביל קיצצו 11.7 מיליארד בחינוך, בריאות, רווחה ותעסוקה.
• ההוצאה הממוצעת על הכספים הקואליציוניים עמדה בכהונת הממשלה הנוכחית על 5.6 מיליארד שקל, פי ארבעה מהממוצע בשמונה השנים שקדמו להקמתה.
• תקציב הפיקוח וההכשרה על מעונות הגיל הרך ירד מאז הקמת הממשלה ב-2023 בכ-75%, מ-190 מיליון שקל ל-46 מיליון‏.
• כחמישה מיליארד שקל בתקציב 2026 הם תקציבים מגזריים.
• לפני כחודש הקפיא בג"ץ בצו על תנאי 409 מיליון שקל שהממשלה וועדת הכספים אישרו להעביר כתקציבים קואליציוניים בפגרת הבחירות‏.

תלמידי ישיבה לומדים בישיבת חברון בירושלים. 28 באוגוסט 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בארבע שנות כהונתה של ממשלת נתניהו-סמוטריץ' הנוכחית נע התקציב בשני כיוונים הפוכים: קיצוץ ענק בשירותים המשרתים את כלל הציבור, וחלוקה נדיבה של הכספים שנקבעו בהסכמים קואליציוניים – תקציבים שסוכמו כתנאי להצטרפות מפלגות לקואליציה, ומטרתם המוצהרת היא לשמר את יציבותה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

נוסח הפטור מגיוס שמקדם ח"כ יואב ביסמוט מבטיח לצה"ל כ-4,900 מגויסים חרדים בשנה בלבד מתוך פוטנציאל של 100,000, מעגן ויתורים בשווי מיליארדי שקלים, ומשאיר את רוב הציבור החרדי בפטור גם אם יאושר במלואו.

בקצרה

• הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר הזהיר בדיון בקבינט ב-26 במרץ 2026 כי "צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו", והזהרתו, שאינה פוליטית במהותה, נסמכה על שילוב של היעדר חוק גיוס, היעדר שינוי בחוק המילואים ואי-הארכת שירות החובה.
• יעד הגיוס שקבע מתווה ביסמוט, כ-8,160 חרדים בתקופה הראשונה, משמעותו כ-4,900 בשנה. מול פוטנציאל גיוס של כ-100,000 חרדים, לפי חישוב המכון הישראלי לדמוקרטיה, היעד הרשמי מכסה כ-5% מהפוטנציאל בלבד.
• האכיפה האישית על פי החקיקה הקיימת כבר האיצה את הגיוס: כ-3,000 חרדים התגייסו מאז יולי 2024, לעומת 1,200 עד 1,800 בשנה בממוצע לפני כן, לפי בנק ישראל. לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי, כ-42,000 חרדים נוספים מחזיקים כבר בצווי גיוס בתוקף.
• לנוכח התנגדות המפלגות החרדיות, קידום המתווה הוקפא במרץ 2026 בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', אחרי 86 דיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מה הבעיה במתווה של ביסמוט לפי בנק ישראל?

בהתייחסות רשמית מ-11 בדצמבר 2025 קבע בנק ישראל כי נוסח החוק "לוקה בחסר באופן שלא יביא לגיוס חרדים העונה על הצרכים הביטחוניים", ושיש חשיבות רבה לתיקונו לפני אישורו, לא בהמתנה לתוצאותיו.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין