איומים בבחריין נגד הרצוג

הביקור של נשיא המדינה יצחק הרצוג לבחריין אמור להתקיים מחר (ראשון), וככל שמתקרב מועד הביקור, כך גוברת הביקורת נגדו ברשתות החברתיות בבחריין. בעקבות ריבוי של פוסטים הקוראים לשלטונות בחריין לבטל את ביקורו של הנשיא הישראלי ואף איומים נגדו, הוחלט לתגבר את האבטחה הנשיאותית.

היחסים בין שתי המדינות נרקמו כבר לפני שנים רבות והיו חמימים למדי גם לפני החתימה על הסכמי אברהם. לפני שנתיים, כשהסכמי אברהם נחתמו בחגיגיות בבית הלבן, המדינה נפתחה לישראלים באופן רשמי ומאז היחסים הכלכליים והביטחוניים חווים פריחה חסרת תקדים.

קולות של התנגדות ליחסים הללו נשמעו גם אז, בספטמבר 2020. בקרב המתנגדים יש את המחנה הפרו-איראני השיעי שיוצא בגלוי נגד מדינת ישראל וכל נרמול של יחסים עמה, אך יש גם את הבחריינים הסונים שקשרו בין הסכמי אברהם לבין שיפור ביחס לפתרון הסוגיה הפלסטינית.

המחקרים הצביעו עוד בקיץ על ירידה בתמיכה בהסכמי אברהם ברחבי העולם הערבי, כולל בחריין, ועכשיו ניכר שההתנגדות הזאת מתבטאת במחאה ברשת.

https://twitter.com/LuaLuaEnglish/status/1597662884074754048

בתוך כך, בעולם הערבי ציינו השבוע את יום סולידריות עם הפלסטינים. באופן לא מקרי ציון היום הזה נפל על 29 בנובמבר. מלך מרוקו מוחמד השישי דווקא ניסה להרגיע את הרוחות בנאומו לכבוד היום הזה וקרא להימנע מגיוס של הנושא הפלסטיני ל"צרכים אחרים וזרים".

המאבקים בסודאן על האיגודים המקצועיים

שלוש שנים חלפו מאז האירועים הדרמטיים בסודאן, כאשר אלפי מפגינים יצאו לרחובות וקראו להדיח את הנשיא עומר אל-בשיר, שהואשם בביצוע פשעים צבאיים. מי שסייעו למפגינים היו הגנרלים הסודאנים, אלא שמאז היחסים בין ראשי הצבא לבין החברה האזרחית במדינה עלו על שרטון.

השלטון האזרחי בסודאן קרא כבר מזמן לגנרל בורהאן העומד בראש "מועצת המעבר הריבונית" להחזיר את הצבא לבסיסיו ולהעביר את מלוא האחריות על השלטון במדינה לידם. בורהאן, כידוע, המשיך בשלו וגרר ביקורת חריפה בנוגע לרמיסת החברה האזרחית.

השלטון האזרחי בסודאן קרא כבר מזמן לגנרל בורהאן העומד בראש "מועצת המעבר הריבונית" להחזיר את הצבא לבסיסיו ולהעביר את מלוא האחריות על השלטון במדינה לידם. בורהאן, כידוע, המשיך בשלו

לקראת סוף השבוע הוא הוציא הודעה מיוחדת ובה הכריז על השעיית פעילות האיגודים המקצועיים במדינה, שלדבריו מזוהים עם האסלאם הקיצוני.

יושב ראש מועצת הריבונות של סודאן, עבד אל-פתאח אל-בורהאן (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

מתנגדיו של בורהאן טוענים כי בתחילה הגנרל דווקא נשען על האיגודים הללו ואף התיר את קיומם לאחר שהיו אסורים בעידן עומר אל-בשיר, אלא שעכשיו על מנת לחזק את השליטה במדינה הוא החליט שוב להוציא אותם מחוץ לחוק. אין כרגע ודאות לגבי מה שיקרה עם האיגודים העצמאיים של עורכי הדין ועיתונאים.

הצעד של בורהאן מזכיר מאוד צעדים דומים של שליטים ערבים שעלו מקרב הצבא וביצעו הפיכות צבאיות בארצם. ייתכן שהצעד ירחיק את סודאן עוד יותר מהחזון הדמוקרטי שבשמו צעדו המפגינים ב-2019, ומקשר קרוב עם ארה"ב.

עד מתי יצילו מדינות המפרץ את הכלכלה המצרית?

ערב הסעודית האריכה את תקופת ההפקדה של 5 מיליארד דולר שהעבירה לבנק המרכזי של מצרים עד למועד בלתי ידוע. במרץ, השלטונות הסעודיים הפקידו את הסכום הזה על מנת להקל את הלחץ הכלכלי על מצרים בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, עלייה חדה במחיר הדלק והחיטה והירידה במספר התיירים הרוסיים והאוקראיניים המגיעים למצרים.

בעבר יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן, רמז לכך שאינו מוכן להעניק למצרים עוד הלוואות ומענקים, אך נראה שבהעדר אופציות אחרות, סעודיה ומדינות המפרץ האחרות יצטרכו להמשיך להזרים כסף אל הכלכלה המצרית.

בעבר יורש העצר מוחמד בן סלמאן רמז לכך שאינו מוכן להעניק למצרים עוד הלוואות ומענקים, אך נראה שבהעדר אופציות אחרות, סעודיה ומדינות המפרץ האחרות יצטרכו להמשיך להזרים כסף אל הכלכלה המצרית

נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בקהיר, 21 ביוני 2022 (צילום: Bandar Aljaloud/Saudi Royal Palace via AP)

מדינות המפרץ הפקידו עד כה לפחות 13 מיליארד דולר בבנק המרכזי של מצרים – מה שהביא את סך הפיקדונות שלהן ל-28 מיליארד דולר, כך עולה מנתוני משרד האוצר המצרי ומדיווחים בעיתונות המפרצית והמצרית. אילו המדינות הללו היו מעוניינות למשוך את ההפקדות שלהן בבת אחת, ייתכן שזה היה גורם לקריסה של הכלכלה המצרית.

הכלכלנים המצרים מצביעים על כך שהכלכלה המצרית דווקא גדלה במהלך 2022, אך במערב מצביעים על כך חלק הארי של הכלכלה במדינה נמצא בידי הצבא, מה שמקשה מאוד על ביצוע רפורמות כלכליות נרחבות.

הכלכלנים המצרים מצביעים על כך שהכלכלה המצרית דווקא גדלה במהלך 2022, אך במערב מצביעים על כך חלק הארי של הכלכלה במדינה נמצא בידי הצבא, מה שמקשה מאוד על ביצוע רפורמות כלכליות נרחבות

רק לאחרונה מצרים השיגה הלוואה נוספת מקרן המטבע הבינלאומית, ונראה שהתלות המצרית במענקים חיצוניים והלוואות רק ממשיכה לגדול – מה שיוצר בעיה בפני עצמה.

הקהילה הלהט"בית בעולם הערבי מפחדת מהסלמה

המונדיאל בקטאר הוא המונדיאל הערבי הראשון – מקור לגאווה לרבים במזרח התיכון, אך גם מקור לפחד לאחרים. הביקורת המערבית נגד קטאר, המארחת של תחרות גביע העולם, לא הניבה פירות: במדינה המפרצית השמרנית עדיין נטפלו לאוהדים שענדו סיכות, חולצות או כובעים עם סמל הקשת הצבעונית, ועתה הקהילה הלהט"בית בקטאר ובמקומות האחרים בעולם הערבי חוששת מאוד מתגובת נגד חריפה.

אוהדי נבחרת בלגיה במשחק מול קנדה במונדיאל בקטאר, 23 בנובמבר 2022 (צילום: AP Photo/Martin Meissner)

טארק זיידאן, המנכ"ל של ארגון "חלם" הלבנוני – הארגון הראשון למען זכויות להט"ב בעולם הערבי שנרשם כחוק – אמר בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית, שהוא מלין על ההזדמנות להביא לשינוי חיובי במישור הזה במזרח התיכון.

"ברור שצריך לדבר על זכויות אדם למרות הניסיונות של אלה שמנסים להשתיק את השיח הזה. אך אם אכפת לך מזכויות אדם, תשמיע את הקולות של המדוכאים, ואל תתרכז רק ב'זעם מערבי'", אמר זידאן. להערכתו, המצב של הקהילה בקטאר ובמדינות ערביות נוספות יהפוך מ"רע" ל"נוראי".

"ברור שצריך לדבר על זכויות אדם למרות הניסיונות של אלה שמנסים להשתיק את השיח הזה. אך אם אכפת לך מזכויות אדם, תשמיע את הקולות של המדוכאים, ואל תתרכז רק ב'זעם מערבי'"

"זה יהיה מאוד מאוד קשה, אולי אפילו קטלני. הם עומדים להעניש את הלהט"ב בשנים הקרובות, לטפל בהם ביד קשה".

בקטאר ובמדינות ערביות אחרות ברחבי המזרח התיכון קיימים חוקים נוקשים הפוגעים בזכותם של הלהט"בים לחיים בכבוד ובביטחון. המדינה היחידה בה לא קיימת חקיקה אנטי להט"בית היא לבנון, אך גם שם רק לאחרונה שר החוץ מנע התכנסויות של ארגוני הלהט"ב. ורוצחי קורבנות מקהילת הלהט"ב לעיתים קרובות לא נענשים כלל ואף מתהדרים במעשי האלימות.

היום הזה בתולדות מזרח התיכון: ועידת טהרן

בין ה-28 בנובמבר וה-1 בדצמבר 1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נערכה בשגרירות הסובייטית בטהרן ועידת פסגה בין נשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט, ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל ומזכ"ל המפלגה הקומוניסטית בבריה"מ יוסיף סטלין.

ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, נשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט ושליט בריה"מ יוסיף סטלין בוועידת טהרן באיראן, 28 בנובמבר 1943 (צילום: AP Photo)

האיראנים, לצורך האבטחה, סגרו את כל גבולות המדינה, השביתו את תנועת המשאיות בכבישים פרט למשאיות מזון, אסרו על שידורי רדיו ועצרו את מברקי החוץ. חשיבות הוועידה הייתה בעצם כינוס שלושת המנהיגים של המעצמות המובילות את המלחמה נגד גרמניה.

האיראנים, לצורך האבטחה, סגרו את כל גבולות המדינה, השביתו את תנועת המשאיות בכבישים פרט למשאיות מזון, אסרו על שידורי רדיו ועצרו את מברקי החוץ

במהלך הועידה המנהיגים אישרו את התוכנית לפלישה לצרפת על מנת לפתוח חזית שנייה באירופה ולאלץ את גרמניה להעביר כוח אדם ומשאבים למערב היבשת ובכך להוריד מהעומס על הצבא האדום.

כמו-כן, הוחלט שבריה"מ תקבל השפעה במזרח אירופה לאחר מפלתה של גרמניה, יותוו גבולות חדשים לפולין לאחר המלחמה והוסכם לשמור על עצמאותה של איראן, שהייתה למעשה תחת כיבוש בעלות הברית לאחר הפלישה של בריטניה ובריה"מ לאיראן.