1
מעולם לא הייתי במונדיאל. תמיד חלמתי להיות שם. ההזדמנות לנסוע הפעם הייתה כמעט חד-פעמית מבחינת התנאים. המונדיאל מתקיים במדינה קרובה, עם נבחרות מצוינות במקום שבו האצטדיונים קרובים זה לזה, ואפשר אפילו לצפות בשני משחקים ביום. מי היה מאמין.
החששות היו גדולים. מדובר במדינה ערבית עוינת שפתחה את שעריה לישראלים בחוסר רצון לכאורה, רק לתקופת המונדיאל ובלחץ פיפ"א, והסכנה הביטחונית אורבת לך שם בכל פינה. ובנוסף, לפי הדיווחים טרום המונדיאל, הנבחרת האיראנית בחרה להתגורר דווקא במלון שלנו, ריטאג' אל ראיין בדוחא.
הפחד מפני משמרות המהפכה שיתק אותנו לאורך שבועות. חברי אריה ואני חשבנו כבר על תחפושות, תרגילי התחמקות ומנעול כפול לחדר – ורק במלון הידידותי להפליא, כמו בעצם כל המדינה הזו, התברר לנו כי הדיווח בעיתון הקטארי "פנינסולה" היה פייק מפואר.
הפחד מפני משמרות המהפכה שיתק אותנו לאורך שבועות. חשבנו כבר על תחפושות, תרגילי התחמקות ומנעול כפול לחדר – ורק במלון התברר לנו כי הדיווח בעיתון הקטארי "פנינסולה" היה פייק מפואר
הנבחרת היחידה שהייתה בסביבה, במלון הילטון הסמוך, הייתה הנבחרת הקרואטית עם הקשר הגאון לוקה מודריץ'.
![ה"פאן זון" בדוחא, קטאר, לפני תחילת המונדיאל, 19 בנובמבר 2022 (צילום: AP Photo/Martin Meissner)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/12/AP22323545434742.jpg "ה"פאן זון" בדוחא, קטאר, לפני תחילת המונדיאל, 19 בנובמבר 2022 (צילום: AP Photo/Martin Meissner)")
למעלה מ-20 מיליון איש ניגשו להגרלה של פיפ"א שיצאה לדרך לפני שנה בערך. אנחנו זכינו בשמונה משחקים. זו הייתה חוויה מדהימה ששווה היה לחכות עבורה חיים שלמים.
אירוע בעוצמה בלתי נתפסת, חגיגה בינלאומית שעולה על כל דמיון, התפרצויות המוניות של בכי ושמחה שגוררות אותך לתוכן גם אם מעולם לא שמעת על נבחרת גאנה המקסימה, ולא ידעת איזה חיבור נפשי עמוק יש לאוהדי מקסיקו לנבחרת שלהם. תיכף ניגע בזה.
ככל שעוברים הימים במונדיאל, אתה נסחף לתוך האקסטזה הזו. אתה מוצא את עצמך בורח מצרות העולם, רוקד ושר עם האוהדים של ארגנטינה וברזיל, קמרון ואיראן, פורטוגל והולנד.
ככל שעוברים הימים במונדיאל, אתה נסחף לתוך האקסטזה הזו. אתה מוצא את עצמך בורח מצרות העולם, רוקד ושר עם האוהדים של ארגנטינה וברזיל, קמרון, פורטוגל והולנד
הקרנבל הזה קיים בכל מקום בדוחא ולא נפסק לרגע. בשווקים, ברחובות, במטרו, בתחנות הרכבת, בחופי הים, בקניונים הענקיים ובתוך האצטדיונים האדירים שבנו שם. המוסיקה האותנטית של להקות ונגני רחוב מלווה אותך כל הזמן לעולמות אחרים. למי שגם אוהב כדורגל בכל נפשו, השילוב הזה הוא כליל השלמות, שכרון חושים – ועוד במדינה שאפשר להשיג בה אלכוהול רק בקושי.
2
האוהדים של מקסיקו הם אכן התופעה הכי מדהימה שזכיתי לראות, ועד לרגע זה אני לא מבין את פשרה.
80 אלף מהם עזבו את מקסיקו והגיעו לקטאר. ראיתי כמה מהם אחרי שלושה ימים של טיסה ממקסיקו סיטי לטורונטו, משם לאיסטנבול ובהמשך לדוחא. רבים סחבו איתם ציוד רב של תפאורה ססגונית וגם כלים כבדים לעידוד, תופים ומצלתיים, חצוצרות ורעשנים.
ראיתי גם את האוהדים האחרים ועקבתי אחרי כולם. את התשוקה הגדולה והנאמנות הטוטאלית, עד כאב, מצאתי בעיקר אצל האוהדים מארגנטינה ומרוקו. הרבה בזכותם הנבחרות שלהם התקדמו לשלבים הנוכחיים במונדיאל.
את התשוקה הגדולה והנאמנות הטוטאלית, עד כאב, מצאתי בעיקר אצל האוהדים מארגנטינה ומרוקו. הרבה בזכותם הנבחרות שלהם התקדמו לשלבים הנוכחיים במונדיאל
התחברתי מכל הלב לאוהדים של גאנה, שלא ידעו את נפשם אחרי הניצחון הגדול על דרום קוריאה בשלב הבתים (3:2). לעולם לא אשכח איך האוהד גבריאל, עטוף בדגל גאנה ולבוש בכל צבעי הקשת, התמוטט עליי אחרי הגול השלישי באצטדיון הנפלא בעיר החינוך. דגל של גאנה תלוי אצלי עכשיו בחדר העבודה. מחווה לגבריאל.
האוהד גבריאל במשחק של גאנה במונדיאל בקטאר (וידיאו: שלום ירושלמי)
אבל מקסיקו זו תופעה. מה הביא את הרבבות האלה לרדוף אחרי הנבחרת הבינונית שלהם בכל העולם? למה מדינות כמו ספרד או דנמרק לא מייצאות למונדיאל כמות כזו של אוהדים? האנשים ממקסיקו דיברו איתי על האהבה לכדורגל וכדומה, אבל בסוף הגעתי למסקנה אחת: הם לא רק רודפים, הם בורחים.
הם רודפים אחרי האשליה ובורחים מהצרות. מיליונים מנסים להגר או לברוח לארצות הברית. מי שיכול, מגיע למונדיאל כדי למצוא אלטרנטיבה מדומה לממשלה המקסיקאית ולנשיא השנוא של המדינה, אנדרס מנואל לופז אוברדור, שאת המסכה בדמותו עטו אלפי אוהדים באצטדיון רק כדי ללעוג לו.
הם רודפים אחרי האשליה ובורחים מהצרות. מיליונים מנסים להגר או לברוח לארצות הברית. מי שיכול, מגיע למונדיאל כדי למצוא אלטרנטיבה מדומה לממשלה המקסיקאית ולנשיא השנוא של המדינה
וכך, במשחק הראשון של מקסיקו בשלב הבתים נגד פולין (0:0), ראיתי את השוער האגדי גיירמו אוצ'ואה עוצר בעיטת 11, ועוד של רוברט לבנדובסקי האיום. 40 אלף המקסיקאים שהשיגו כרטיס הרימו את היציעים לשמיים, ו-974 הקונטיינרים שעליהם נבנה האצטדיון עמדו בסכנה של ממש.
אילו היו נערכות בחירות באותו רגע במקסיקו, אוצ'ואה היה מחליף את הנשיא אוברדור ברוב של 100%. בדוק.
אוהדי מקסיקו (וידיאו: שלום ירושלמי)
3
אבל חזקה מכל היא כנראה היריבות הדרום-אמריקאית, שמעניקה לאוהדים כוחות עצומים שנוספים על האנרגיות שהביאו איתם מהבית. במקסיקו שונאים את הנבחרות של ארגנטינה וברזיל כמעט כמו את אוברדור. אני חושב שזה מתוך קנאה צרופה.
חזקה מכל היא כנראה היריבות הדרום-אמריקאית, שמעניקה לאוהדים כוחות עצומים שנוספים על האנרגיות שהביאו איתם מהבית. במקסיקו שונאים את הנבחרות של ארגנטינה וברזיל כמעט כמו את הנשיא שלהם
ליאו מסי, השחקן הטוב בעולם, לא פתח היטב את הטורניר. במשחק הראשון, ערב הסעודית הדהימה כידוע את המונדיאל וניצחה את ארגנטינה 2:1. במפגשי הרחוב בין אלפי האוהדים לפני המשחק ביניהן, המקסיקאים התגרו בעמיתים מארגנטינה ושרו שיר שחיברו על אוזלת הרגל של מסי. "ליאו מסי דונדה אסטאס?", לגלגלו המקסיקאים בקולי קולות. "מסי איפה אתה?"
בסוף ארגנטינה ניצחה את מקסיקו 0:2. ליאו מסי עדיין חי, נושם, בועט ומבקיע והאוהדים בחולצות הפסים התכולים-לבנים מארגנטינה שרו ברחובות בתגובה "ליאו מסי אסאה אקווי". ליאו מסי פה.
הוא הגיע, הוא נוצץ בכל משחק ומשחק, והמסירה שלו אתמול (שישי) לשער של נאוול מולינה נגד הולנד לא נראתה עשרות שנים במגרשי כדורגל. אני בטוח שעולם שלם כמעט רוצה לראות אותו מניף את הגביע העולמי בסוף הטורניר וסוגר על עצמו את הסטמפה: אני השחקן הגדול בכל הזמנים.
4
כל מי שמדבר אתי מאז שחזרתי מהמונדיאל השבוע רוצה לדעת אם לא היה מסוכן שם וכמה זה עלה לי. לגבי המחיר, ההוצאה הכוללת היא בסביבות 20 אלף שקל, והייתי מוכן לשלם גם פי שלושה.
קטאר אינה מסוכנת לישראלים, בטח שלא בימי המונדיאל. קטאר זה חצי אי זעיר במונחים של המזרח התיכון. שלושה מיליון איש חיים בקטאר, רק 10% מהם הם בני המקום, 300 אלף טווסים בגלימות לבנות צחורות, שנדמה כי הם מסתובבים כל היום באפס מעשה עם המסבחה מאחורי הגב ומפקחים מרחוק על 2.7 מיליון העובדים הזרים שבאים לשרת אותם ולבנות להם את המדינה.
רוצה לומר: קטאר זו לא ממש מדינה ערבית. אתה לא שומע שם ערבית. זו מדינה של נתינים מכל העולם, בעיקר הודו, פקיסטן, איראן, בנגלדש, אוגנדה, ליבריה, גאנה וכל העולם השלישי. מאות אלפי עובדים הגיעו לשם ממרוקו, וזו עוד סיבה לנוכחות האדירה של האוהדים הנרגשים ביציעים וברחובות.
לטווסים של קטאר וכמובן שגם למאות האלפים שבאים להתפרנס שם אין הרבה עניין בישראל. הם לא יודעים עליה הרבה ולא מכירים את שפתה. בתוך יום וחצי הבנתי שכל שיחות התדרוך והאזהרות של המטה למלחמה בטרור, שדחק בישראלים לעזוב את קטאר או להצניע את זהותם, נראים במציאות כמו שטות מוחלטת.
בתוך יום וחצי הבנתי שכל שיחות התדרוך והאזהרות של המטה למלחמה בטרור, שדחק בישראלים לעזוב את קטאר או להצניע את זהותם, נראים במציאות כמו שטות מוחלטת
מיליון וחצי אנשים מכל העולם הגיעו למונדיאל, שלל שפות התערבבו זו בזו, ואנחנו דיברנו עברית בקולי קולות כי לאף אחד לא באמת אכפת מאיתנו, ואני לא בטוח שרבים זיהו בכלל את השפה השמית המשונה הזו.
את האדיבות, הנימוס והרצון לעזור של הקטארים הייתי מייבא בשמחה לארץ. בניגוד אלינו, זו מדינה עם אפס אלימות ואם תשאיר את הארנק שלך זרוק ברחוב, איש לא ייגע בו.
את האדיבות, הנימוס והרצון לעזור של הקטארים הייתי מייבא בשמחה לארץ. בניגוד אלינו, זו מדינה עם אפס אלימות ואם תשאיר את הארנק שלך זרוק ברחוב, איש לא ייגע בו
אף עובד זר לא רוצה להתעסק שם עם המשטרה ולעוף מהמדינה שמפרנסת אותו. המדינות שמהן באים רבים ממהגרי העבודה גרועות לעתים מקטאר בכל מה שקשור באכזריות השלטון, זכויות אדם ובעיקר זכויות נשים.
וזה גם הפרדוקס שמלווה כל אחד שמגיע לקטאר: זו דיקטטורה עשירה, מושחתת ונצלנית, שגם שומרת על העליונות של השכבה הערבית השלטת בכל מחיר ובחוקים נוקשים.
אף אחד לא יכול לקבל שם אזרחות. אף אחד לא יכול להתחתן עם נערה מהאצולה. הנישואים אפשריים רק בין האזרחים הקטארים, או במקרים מיוחדים עם בני ובנות הטווסים מסעודיה, דובאי, בחריין ועומאן.
אף אחד לא יכול לקבל שם אזרחות. אף אחד לא יכול להתחתן עם נערה מהאצולה. הנישואים אפשריים רק בין האזרחים הקטארים, או במקרים מיוחדים עם בני ובנות הטווסים מסעודיה, דובאי, בחריין ועומאן
אבל יש גם גרועות ממנה, כאמור. אוהדים איראניים שהגיעו מבושאהר, מרחק שעה טיסה לדוחא, סיפרו לנו כמה הם שונאים את המשטר, בעיקר אחרי מותה של מהסא אמיני בידי משטרת המוסר.
מי שמבין פרסית זיהה גם קולות נגד המשטר בחגיגות האוהדים בשוק וואקף, אולי אחד השווקים היפים והססגוניים במזרח התיכון.
צריך גם להודות כי האיבה של האיראנים לישראל גדולה, גם אם הם מתעבים את המשטר שלהם. היו רבים שגילו כלפינו ידידות, אבל הייתה גם עוינות לא קטנה.
אוהדי איראן בקטאר (וידיאו: שלום ירושלמי)
דוחא וסביבותיה מקסימות באמת. העושר שנשפך כאן מאפשר חגיגה משולבת של מודרניזציה יחד עם מראות אותנטיים של פעם. קטאר היא המילה האחרונה בתחומי העיצוב והאדריכלות, המקום היחיד בעולם שבו ראיתי מיזוג אוויר יוצא מפתחי אוורור במדרכות ומצנן את הרחובות הלוהטים.
כפר התרבות קטארה, שסמוך לדוחא, הוא פנינה של ממש. קולאז' של מבנים יפים מצופים זהב, חנויות יוקרה עם ז'קטים ב-24 אלף שקל, קניונים מנקרי עיניים לצד סירות דייגים רעועות על החוף ואוכל מקומי טעים, מבושל בסירים ובמחירים מצחיקים.
כפר התרבות קטארה, שסמוך לדוחא, הוא פנינה של ממש. קולאז' של מבנים יפים מצופים זהב, חנויות יוקרה עם ז'קטים ב-24 אלף שקל, קניונים מנקרי עיניים לצד סירות דייגים רעועות על החוף ואוכל מקומי טעים
ברחבה הענקית על ידי החוף בקטארה, כמו בכל מקום, הניחו מסך ענק. היינו שם יום אחרי הניצחון האדיר של סעודיה על ארגנטינה (1:2). כאשר האוהדים הסעודים הגיעו לצפות במשחק, פינו להם שם מקום כאילו היו שחקני הנבחרת. מחווה של כבוד.
5
בחזרה לסוגיית הביטחון האישי. מי שחיפש שנאה לאומית, מצא אותה. אנחנו לא. מצאנו בעיקר תמיהה וסקרנות על עצם הנוכחות שלנו בדוחא.
אוהד חמו, הכתב החרוץ של ערוץ 12, הציע לי לבוא איתו ולראות איך האיבה לישראל מבצבצת בכל פינה. ברוח זו הוא גם שידר את הכתבות לארץ. אמרתי לו שאם הוא פותח מצלמה באמצע השוק ומזדהה כעיתונאי ישראלי תמיד יתקהלו סביבו פלסטינים או אחרים שיקללו את ישראל, כי אין להם שום סיבה מיוחדת לאהוב אותנו. אין בזה שום חדש.
אמרתי לאוהד חמו שאם הוא פותח מצלמה באמצע השוק ומזדהה כעיתונאי ישראלי תמיד יתקהלו סביבו פלסטינים או אחרים שיקללו את ישראל, כי אין להם שום סיבה מיוחדת לאהוב אותנו. אין בזה שום חדש
אולפן השידור של ערוץ 11 היה במרכז פסטיבל האוהדים בדוחא. הכתובת של הערוץ התנוססה שם בעברית. חצי מיליון איש עברו בפארק אל בידה כמעט בכל יום, חגגו את המונדיאל בשמחה וריקודים ונהנו מהופעות מוסיקה מדהימות. אף אחד לא ניגש להתנכל שם לשידור או להפגין נגד ישראל.
אילו הייתי בקטאר בשליחות עיתונאית ייתכן שגם אני הייתי מחפש את העימותים הללו לטובת הרייטינג. אבל בשיחות שקטות, בלי רעש ופרובוקציות ובלי מצלמות וכתבים שהתעקשו לדווח מעין הסערה המלאכותית שיצרו, לא נתקלנו בשום בעיה.
היו לי גם כמה שיחות מרגשות במיוחד. במשחק בין צרפת ודנמרק באצטדיון 974 פגשתי את מוסטפא, תושב דמשק. מוסטפא הגיע למשחק עם בנו שחי ועובד בקטאר. הוא עצמו מנסה לצאת מסוריה וכבר קנה לו דירה קטנה בברלין, לשם הוא נמלט מהזוועות של המשטר פעמיים או שלוש בשנה.
מוסטפא הוא בן העדה העלוואית, המיעוט השליט בסוריה, כמו הנשיא באשר אל אסד, אבל את מילות השנאה שהוא רוחש לרוצח ההמונים זה ולאשתו אסמה קשה להביא כאן.
סיפרתי למוסטפא שאמא שלי באה מדמשק, והוא התקשה להאמין לי. כך גם קיבלתי הבטחה לסיור מודרך בחרת' אל יאהוד, שכונת היהודים ההרוסה. הסיכוי למימוש דומה לסיכוי של ישראל לזכות במונדיאל.
סיפרתי למוסטפא שאמא שלי באה מדמשק, והוא התקשה להאמין לי. כך גם קיבלתי הבטחה לסיור מודרך בחרת' אל יאהוד, שכונת היהודים ההרוסה. הסיכוי למימוש דומה לסיכוי של ישראל לזכות במונדיאל
6
נהוג בימים אלה להשמיץ את פיפ"א. יש את כל הסיבות להיכנס בארגון המושחת הזה. אבל צריך להודות: פיפ"א הרימה בדוחא, יחד עם הקטארים, מונדיאל אדיר, מאורגן, מתוכנן ומתוקתק מאין כמוהו.
במהלך השנה האחרונה קיללנו את פיפ"א על הפרוצדורה הכבדה שכפתה עלינו, עם כל ההגרלות, המסמכים הנדרשים והאישורים המוקפדים. בסופו של דבר התהליך הוכיח יעילות בלתי רגילה, וכרטיס האוהד (HAYA CARD), בלעדיו אין כניסה למדינה ולאצטדיונים, הצליח לשמור על הסדר וגם עלינו.
במהלך השנה האחרונה קיללנו את פיפ"א על הפרוצדורה הכבדה שכפתה עלינו, עם כל ההגרלות, המסמכים הנדרשים והאישורים המוקפדים. בסופו של דבר התהליך הוכיח יעילות בלתי רגילה
מאות אלפי אוהדים נעו בבטחה בעיר ומחוצה לה, ברכבות המטרו שמגיעות כל שתי דקות ובאלפי אוטובוסים שיוצאים לדרך בלי שום עיכוב, והכל בחינם. בכל פינה הציבה פיפ"א אלפי שוטרים מקומיים ומתנדבים מכל העולם, שקיבלו את כולם בשמחה גדולה, ולא אפשרו לאיש לטעות בדרך.
בכל פינה בעיר, בדרך לאצטדיונים, בתחנות המטרו וגם בכיכרות ובקניונים דאגו המארגנים למתחמים של מוסיקה משובחת, עם זמרים ולהקות מכל העולם, שהפכו את כל האירוע למסיבה אחת גדולה. אירועי הפירוטכניקה לפני המשחקים ובהפסקות היו באמת מרהיבים. ככה זה כאשר אתה משקיע רבע טריליון דולר באירוע.
גם מחוץ לאצטדיונים התאימו הנגנים את עצמם לתוצאות, ואלפי האוהדים המנצחים, מארגנטינה או מסנגל, מצאו את עצמם רוקדים ומשתוללים לצלילי המוסיקה שהם מכירים.
פיפ"א עשתה עוד מהלך מצוין, וזו אנטי שחיתות בעליל. אחת התופעות הבזויות באירועים מהסוג הזה, שבו תמיד עולה הביקוש על ההיצע, היא הספסור בכרטיסים. ספסרים נוהגים לרכוש כמויות גדולות של כרטיסים ולמכור אותם לפני המשחקים במחירים שמגיעים לפעמים לעשרות אלפי דולרים לכרטיס.
במונדיאל הזה הספסור בלתי אפשרי. מי שזכה בכרטיסים קיבל קוד פתיחה חצי שעה בערך לפני המשחק. רק עם הקוד הזה אפשר היה להיכנס לאצטדיון יחד עם כרטיס ה-HAYA התואם.
במונדיאל הזה הספסור בלתי אפשרי. מי שזכה בכרטיסים קיבל קוד פתיחה חצי שעה בערך לפני המשחק. רק עם הקוד הזה אפשר היה להיכנס לאצטדיון יחד עם כרטיס תואם
לאורך כל המונדיאל לא נתקלתי במי שמנסה לעקוץ את המערכת ולמכור כרטיס, וגם הספסרים שאתה פוגש בכל אירועי הספורט הגדולים בעולם נעלמו הפעם מן העין, תודה לאל.
זה גם ההסבר לתופעה שנראית אולי קצת משונה: מושבים ריקים באצטדיונים דווקא בשלבי ההכרעה. העניין פשוט. אוהדים רבים זכו בכרטיסים לרבע או לחצי הגמר, וקיוו לראות בשלבים הללו את הנבחרות שלהם. אם הנבחרות עפו בשלבים הקודמים, האוהדים עזבו את דוחא בעקבותיהם. את הכרטיסים אי אפשר למכור, כאמור, רק להחזיר לפיפ"א תמורת החזר כספי.
7
בינתיים חברי מייקל ינקלביץ חתך לערב הסעודית. הוא חזר מלא רשמים מעיר הבירה ריאד, עיר ענקית זו באמצע המדבר, באר שבע כפול 100, עם חמישה מיליון וחצי תושבים.
כמו בכל מדינות המפרץ, רבים מהתושבים שם הם משרתיהם של כל האדונים העשירים בגלביות הלבנות. אבל דווקא במדינה הערבית הכי דתית נקלע ינקלביץ, יחד עם עוד 100 אלף איש, למסיבה ענקית עם הדיג'יי הידוע דיוויד גואטה. התמונות משם יכולות למחוק עוד סטריאוטיפ שיש לנו על המדינה השמרנית והקשה הזו.
אבל דווקא במדינה הערבית הכי דתית נקלע ינקלביץ, יחד עם עוד 100 אלף איש, למסיבה ענקית עם הדיג'יי הידוע דיוויד גואטה. התמונות משם יכולות למחוק עוד סטריאוטיפ שיש לנו על ערב הסעודית
ינקלביץ התארח אצל הרב של סעודיה, יעקב הרצוג. מזה שלוש שנים שהרצוג, יהודי-אמריקאי, מכהן בתפקיד ומעניק שירותי דת לכ-3,000 יהודים שעובדים בחברות אמריקאיות וצרפתיות במדינה המוסלמית.
הרב לא מזהה אנטישמיות בערב הסעודית אלא דווקא כבוד כלפי "דת מוסא", כלשונם של מארחיו. עם זאת, הרב לא צופה הסכם שלום בין ריאד וירושלים בשנים הקרובות.
הופעה של דיוויד גואטה בריאד (וידיאו: מייקל ינקלביץ)
הספינה הסעודית היא לא איחוד האמירויות או בחריין. היא נעה הרבה יותר לאט, עם 50 מיליון התושבים במדינה. גם המחויבות לנושא הפלסטיני, מעריך הרב הרצוג, הרבה יותר משמעותית בסעודיה.
הספינה הסעודית היא לא איחוד האמירויות או בחריין. היא נעה הרבה יותר לאט, עם 50 מיליון התושבים במדינה. גם המחויבות לנושא הפלסטיני, מעריך הרב הרצוג, הרבה יותר משמעותית בסעודיה
8
הפוליטיקה היא כמובן חלק בלתי נפרד מהמונדיאל, והמתחים ההיסטוריים בין המדינות גלשו עד היום למגרשים והוסיפו נחישות וגם עניין מיוחד.
היה מרתק לראות את הדינמיקה בין ארצות הברית ואיראן אבל גם בין ארצות הברית ואנגליה, ובין אנגליה ו-ויילס. משחק רבע הגמר הערב בין צרפת ואנגליה הוא חתיכת מטען, שלא לדבר על גמר אפשרי בין אנגליה וארגנטינה ב-18 בדצמבר, עם איי פוקלנד ברקע.
ומתוך כל הדרמות שעברנו במונדיאל הנפלא הזה אני שולף דווקא אחד. שני חברים טובים מוונקובר, ג'ון ופטריק, האחד קצין משטרה זוטר והשני שרברב, פירקו את כל החסכונות שלהם, הגיעו לדוחא וישבו לידינו במשחק בין קנדה וקרואטיה באצטדיון חליפה.
בדקה הראשונה שניהם בכו כמו ילדים. קנדה כבשה את השער הראשון שלה בתולדות המונדיאל. בדיוק כמו מוטל'ה שפיגלר שכבש את השער היחידי של נבחרת ישראל במונדיאל במקסיקו ב-1970.
שני החברים התחילו לפנטז גם על ניצחון היסטורי ראשון, אבל אז קרואטיה הבקיעה שער, ועוד שער, ועוד שער ועוד אחד. זה נגמר ב-4:1. דמעות השמחה של ג'ון ופטריק הפכו לדמעות של בכי עם כל גול נוסף. הלב יצא אליהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו